משתמש:תוסיה/סרהיי
 |
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| שיחה | |
 סמל תוסיה/סרהיי | |
 | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז | אליטא |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 788 (2011) |
| קואורדינטות | 54°13′50″N 23°48′50″E / 54.23056°N 23.81389°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
סרהיי (בליטאית: Seirijai; בפולנית: Sereje, בגרמנית: Serrey, ביידיש סהרעי) היא עייריה קטנה במחוז אליטא שבדרום ליטא.
היא שוכנת כ-24 ק"מ מדרום מערב לבירת המחוז אליטא ומוקפת כבישים מכל עבריה. בשנת 2011 חיו בעיירה 788 אנשים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרהיי נוסדה במאה ה- 16 ליד חווה באותו השם. בהמשך החווה הייתה בבעלות משפחת האצולה הפולנית רדזיוויל שבניה המירו את דתם לקלווניזם, מה שהפך את סרהיי למרכז הקלווניזם בליטא בסוף המאה ה- 16. בסוף המאה ה- 17 סרהיי קיבלה זכויות של עיירה (זכויות מגדבורג) ובהמשך אומנים גרמנים רבים התיישבו בה.
עד 1795 הייתה סרהיי חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי, עד חלוקת פולין השלישית בידי שלושת מעצמות העל של הימים ההם - רוסיה, פרוסיה ואוסטריה, חלוקה שבה שטחי ליטא התחלקו בין רוסיה לפרוסיה. החלק של ליטא שמשמאל לנהר הניימן, ובו סרהיי, נמסר לפרוסיה ששלטה בו בין השנים 1795-1807. במהלך השנים האלה סרהיי קטנה ונחלשה בגלל ההפרדה המסחרית והכלכלית שנוצרה בינה לבין עיירות אחרות בליטא. בשנת 1797 חיו בסרהיי 1094 אנשים ב- 215 בתים.
לאחר שנפוליאון הביס את פרוסיה, לפי חוזה טילזיט שנחתם ביולי 1807, השטחים הפולנים (שהיו חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי) הכבושים על ידי פרוסיה עברו לדוכסות וורשה שהוקמה באותו הזמן. מלך סקסוניה, פרידריך-אוגוסט הראשון, מונה לדוכס. קוד נפוליאון הפך לחוקת הדוכסות, ולפיו כל אזרחי הדוכסות היו שווים בפני החוק, פרט ליהודים, להם לא ניתנו זכויות אזרח. בין השנים 1807-1813, סרהיי הייתה חלק מדוכסות וורשה כעיירה במחוז ביאליסטוק. בשנת 1808 חיו בסרהיי 1100 אנשים.
ב- 1815, לאחר תבוסת נפוליאון, כל ליטא סופחה לרוסיה וסרהיי נכללה בנפת אוגוסטוב. ב- 1866 סרהיי נהפכה לחלק מנפת סובאלק כבירת הנפה. ב- 1827 חיו בסרהיי 2000 אנשים ובתקופה הזאת התקיימו ימי שוק וירידים שנתיים והמסחר פרח.
במהלך תקופת העצמאות של ליטא (1918-1940) סרהיי הייתה בירת מחוז.
פלישת הצבא הגרמני לעיירה ב- 1941 גרמה להרס של כמעט כל הבתים בעיירה.
יהודי סרהיי[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים ישבו בסרהיי כבר בראשית המאה ה- 19. לפני מלחמת העולם הראשונה חיו בסרהיי כ-400 משפחות יהודיות. אחרי הרפורמה האגררית בשנות העשרים נדחקו רגלי היהודים מהחקלאות וחלקם היגרו לאמריקה ולדרום אפריקה. בליטא העצמאית שבין שתי מלחמות העולם, ירד מספרם, כאשר ב- 1921 חיו בסרהיי 1,050 יהודים וב- 1923 רק 880.
יהודי סרהיי עסקו במסחר, חקלאות ודיג באגמים בסביבה. היו מספר יהודים בעלי אחוזות גדולות. בית חרושת למכונות חקלאיות, בית חרושת לבירה ומטוויה גדולה היו בבעלות יהודים.
בעיירה התקיימו שני ימי שוק שבועיים ו- 16 ירידים שנתיים. בשנת 1925, היו 211 חברים בבנק העממי היהודי.
בין שתי מלחמות העולם התקיימה בסרהיי פעילות ציונית ענפה. היו במקום סניפי כל המפלגות הציוניות וכל תנועות הנוער ואגודות הספורט. יהודי סרהיי נהגו לתרום לקרן הקיימת, לקרן היסוד ולמפעלים למען ארץ ישראל וצעירים עלו אליה.
ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בסרהיי 800 יהודים.
תקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש פולין בידי הגרמנים, עברה ליטא לתחום השליטה הסובייטי וסופחה בסוף קיץ 1940 לברית המועצות.
עם מתקפת הגרמנים על ברית המועצות הופצצה סרהיי ויהודים שבתיהם נהרסו מצאו מקלט בחוותו של יהודי בסמוך לעיירה. עם כניסת הגרמנים לסרהיי, ב-2 ביולי, רצחו ליטאים לאומנים כמה צעירים יהודים שהוחשדו באהדה לקומוניסטים.
היהודים שנותרו בעיירה הוכרחו לענוד טלאי צהוב על בגדיהם וננקטו צעדים אנטישמיים נוספים. הצעירים והכשירים היו מוצאים מדי יום ביומו לעבודות מפרכות בתיקוני כבישים ובחפירות בורות מחוץ לעיירה. הם השיגו מזון למשפחותיהם והייתה תחושה בקרב היהודים, שהרע מכל כבר קרה ויש לחכות "עד יעבור זעם".
בתחילת אוגוסט הובילו ליטאים בהוראת הגרמנים יותר ממאה גברים יהודים צעירים וחזקים כביכול לעבודה באליטא ורצחו את כולם באותו היום.
ב-י"ט באלול תש"א, 11 בספטמבר 1941, הובלו יהודי העיירה לחורשה (Baraučiškės Forest) כ-3 ק"מ מסרהיי בשלוש קבוצות - גברים, נשים וילדים, וקשישים. הקשישים הובאו בעגלות והשאר הוצעדו ברגל. הם נורו לתוך בורות שחפרו בעצמם כמה ימים לפני כן. קודם נרצחו הגברים ולאחר מכן נרצחו שם גם הנשים והילדים. לפני שהם נורו, הם היו נעולים בתוך בית ספר למלאכה. ליטאים מחשובי העיירה, מורים ושאר משכילים הוזמנו לחזות בטבח, שפיקד עליו ליטאי שהיה ראש מועצת העיירה. רק יהודים ספורים מסרהיי שרדו בתום המלחמה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Mass Murder of The Jews of Seirijai, Holocaust Atlas of Lithuania.
- Execution of Jews in Seirijai, The Map of The Holocaust by Bullets.
- Serey (Seirijai), Written by Joseph Rosin, JewishGen.
- קהילת יהודי סרהיי, מאגר מידע - בית התפוצות.
[[קטגוריה:ליטא]] [[קטגוריה:ליטא: עיירות]] [[קטגוריה:ליטא: עיירות יהודיות]] [[קטגוריה:שואת יהודי ליטא]] [[קטגוריה:מחוז אליטא]]