משתמש:DanielSchwake/ארגז חול

נאסים ניקולאס טאלב (1960) (نسيم نيقولا طالب) הוא מסאי-פילוסוף וסוחר ניירות ערך המתמחה בתורת האקראיות.

את הקריירה הראשונה שלו עשה טאלב בתור סוחר אופציות במספר בתי השקעות בוול סטריט ואף ניהל קרן גידור פרטית משלו. היום טאלב מרצה כבוד לתורת המזל והסיכון באוניברסיטת ניו יורק ובית הספר לעסקים בלונדון. טאלב חיבר את רבי המכר תעתועי האקראיות והברבור השחור, בהם הוא מראה את חשיבות המזל בחיי הפרט ובשוק ההון ממיוחד.

ביוגרפיה

טאלב נולד ב-1960 כבנם של הרופא נג'יב ואשתו מינרבה ג'וסן, תושבי הכפר היווני-אורטודקסי, אמיון, שבלבנון. מאז השלטון העותמני מילאו רבים מבני משפחתו משרות ממשלתיות מרכזיות. עם פרוץ מלחמת האזרחים ב-1976 איבדה משפחתו את הונה ואת השפעתה הפוליטית באזור.

טאלב בעל תואר שני מנהל עסקים מוורטון שבארצות הברית ותואר שלישי מאוניברסיטת פריס. ספרו על גידור דינאמי העניק לו שם בעולם המתמטיקה הפיננסית. למרות זאת טאלב ...

משתמש:DanielSchwake/היסטוריית העיר

• גספאצ'ו

• [[קרב ההר הלבן (1620)

• בקרב יער טאוטבורג

• ג'ורג' אקרלוף

ג'ורג' ארטור אקרלוף הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ברקלי קליפורניה. אקרלוף הוא חתן פרס נובל לכלכלה בשנת 2001.

אקרלוף ידוע ככל הנראה לרוב בגלל עבודתו "שוק הלימונים: איכות ופעולת השוק" בא הוא הרחיב את תורת הבחירה השלילית (Adverse Selection) שנגרמת על ידי כשל שוק של חלוקה לא סימטרית של מידע.

ג'ורג' אקרלוף נולד ב 17 ליוני 1940 לאב שוודי ואם יהודיה אמריקאית. סבו ואבי סבו מצד האמא היו יוצאי אוניברסיטת ברקלי.

את התואר הראשון שלו קיבל אקרלוף מאוניברסיטת ייל ב 1962. תואר הדוקטור הוענק לו מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בשנת 1966. לאחר מכן הוא הירצה באוניברסיטת לונדון לכלכלה. אשתו ג'נט ילן היא נשיאת הבנק המרכזי של סן פרנסיסקו ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת ברקלי וכיהנה בעבר בועד היועצים הכלכלי של הנשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון.

* ניסיכות הגמון 

מחוזות דתיים שהונהגו על ידי הגמון (בישוף) או על ידי נסיך-הגמון. במקרה האחרון, נהנה השליט מעוצמה דתית ומדינית כאחת. נסיך-הגמון ראוי לציון באימפריה הרומית הוא בישוף מיינץ (Mainz).

* שוק הלימונים

"שוק הלימונים: שונות באיכות ומנגנון השוק": עבודה מדעית משנת 1970 של פרופסור ג'ורג' אקרלוף. אקרלוף ,מרצה באוניברסיטת ברקלי קליפורניה, זכה פרס נובל לכלכלה בשנת 2001 על עבודה זו.

העבודה של אקרלוף מראה איך שגיוון איכות המוצרים ואינפורמציה אסימטרית יכולים לביא להתמוטטות שווקים מסויימים.

כתותאה מהאינפורמציה אסימטרית אין ביכולתו של הקונה להבדיל בין האיכויות השונות של המוצרים. מכיוון שדבר זה ברור לקונה הוא יתחשב אך ורק באיכות הממוצעת של המוצרים. כתוצאה מכך המוצרים עם איכות מעל לממוצע יעלמו מהשוק. מנגנון זה יחזור על עצמו עד למציאת שיווי משקל.

כתוצאה של מנגנון זה יכולים שווקים מסויימים לא להתקיים. בעבודתו מביא אקרלוף את הדוגמאות הבאות: שוק המכוניות המשומשות, שוק ההלואות במדינות מתפתחות וביטוח בריאותי למבוגרים.

דוגמת "הלימונים" בשוק המכוניות המשומשות

החלק המדעי החשוב של העבודה של אקרלוף, הוא מודל "שוק הלימונים". כאן הוא מצליח לבנות מודל כלכלי שמראה איך אינפורמציה אסימטרית על איכות המוצרים (שקיימת רק אם יש שונות באיכות) יכולה להביא לבחירה שלילית (Adverse Selection) עד להתמוטטות השוק.

מודל

שוק המכוניות משמש כדוגמה לשוק עם שונות באיכות המוצר ואינפורמציה אסימטרית.

הנחות המודל

1. למוכרים יותר מידע על הרכב מאשר לקונים

2. ישנן רק שתי איכויות לרכבים משומשים, טובה ורעה (לימונים).

3. למוכרים לקונים יש פונקצית תועלת לניארית, דבר שמסמן על תועלת שולית קבועה (ושהצרכנים אדישים לסיכון)

4. מחירי המוצרים האחרים נתונים ותועלתן השולית קבועה וכפולת אחד.

דוגמה

ישנן שתי קבוצות בשוק א ו ב. קבוצה א בעלת N מכוניות ולקבוצה ב אין מכוניות.

$xi$ - איכות המכונית $i$. לאיכות פיזור אחיד בין [0,2].

=> לכן האיכות הממוצעת היא $\mu =p/2$. => פונקציית ההיצע של קבוצה א נתונה: $S1=p*N/2$

פונקציית התועלת של קבוצה א: U1 = M

יש מכוניות משומשות באיכות טובה ובאיכות גרועה ("לימונים"). הקונה לא מסוגל לדעת אם מדובר במכונית טובה או "בלימון". אז בניחושו הקונה יתחשב רק באיכות הממוצעת ויהיה מוכן לשלם המחיר לרכב עם איכות ממוצעת. דבר זה גורם לבעלי מכוניות משומשות לא לקבל את המחיר המתאים לאיכות רכבם והם יפרשו מן השוק.

---

• סנטה מריה מג'ורה-Santa Maria Maggiore-

המילה

המלה פנתאון מוצאה בשפה היוונית (παν, פנ-, "כל", ו- θεόs, תאוס, "אל") ומתארת מקדש לכל האללים.

המשמעות הזאת מוצאת את שורשיה במתולוגיה השומרית, היוונית והמניכאית. עם הזמן משמש מונח זה לציון מבנים ספציפיים.

שימוש זה של המונח בא מרומא העתיקה, הפנתאון ברומא כמבנה הרומאי היחידי שנשמר היטב היווה בסיס לשמותיהם של בניינים אחרים עם פונקציה דומה. כדוגמת הפנתאון בפריז שמשמש ככנסיית זכרון לכל האשים המשמעותיים של האומה הצרפתית.

תבנית

פרס נובל לכלכלה: הזוכים בפרס

1969: פריש, טינברגן 70: סמואלסון 71: קוזנץ 72: היקס, ארו 73: לאונטיף 74: מירדל, האייק 75: קנטורוויץ' טג'אלינג ס. קומפאנס 76: פרידמן 77: אולין, מיד 78: סיימון 79: שולץ, לואיס 80: קליין 81: טובין 82: שטיגלר 83: דברה 84: סטון 85: מודליאני 86: ביוקנן 87: סולו 88: אלה 89: הבלמו 90: מרקוביץ', מילר, שארפ 91: קואז 92: בקר 93: פוגל, נורת' 94: הרסני, נאש, סלטן 95: לוקאס 96: מירליס, ויקרי 97: מרטון, שולס 98: סן 99: מנדל 2000: הקמן, מקפאדן 01: אקרלוף, ספנס, שטיגליץ 02: כהנמן, סמית 03: אנגל, גריינג'ר 04: קידלנד, פרסקוט 05: אומן, שלינג

גוש חלב כחלק ממדינת ישראל

לא בוצעה עד היום עבודה לעומק של מאורעות הכפר במלחמת העצמאות ובשנים הראשונות של מדינת ישראל. למרות העובדה שבן-גוריון הורה להגנה "לנקות" את שטח הגבול עם לבנון מכל נוכחות ערבית, יכלו תושבי גוש חלב להשאר בכפרם. לפי סיפורי זקני הכפר, חלק נכבד מהתושבים ברחו לכפרים בלבנון עם הגעת השמועות שהכוחות היהודיים מתקרבים. עוד מסופר שעם כיבוש הכפר ירו כוחות ההגנה בשני אחים מהכפר. אך טבח גדול סוקל ע"י קצין בכיר שהגיע לכפר באיחור.

ידוע שהדיאקון המרוני של ג'יש, אטנאס עקל, הכיר את יצחק בן-צבי, דאז נשיא המדינה, בצורה אישית. יצחק בן-צבי ראה . יצחק בן-צבי התעניין למצוא קשר עם המיעוטים השונים של ארץ ישראל. קשריו של

כיבוש קונסטנטינופל (1453)

לקח לסולטאן העותמני מחמט השני ולמאה אלף חייליו חודש, שלושה שבועות ויומיים לכבוש את קונסטנטינופול ולהביס את 8000 החיילים המבוצרים של הקיסר קונסטנטין האחת-עשר. כניסת הפאתח (הכובש) מחמט לעיר ב-29 במרץ 1453 מציינת את קץ האמפריה הביזנטית ואת חוטם

שגעון הצבעונים

בשנות השלושים של המאה-17 ידעה הולנד בועה במסחר פרח הצבעוני. הבועה התנפחה בשל המסחר ממנעים ספקולטיבים גרידא וכעבור כשש שנים חלפה כלא הייתה.

רקע היסטורי

עם סיום המרד ההולנדי על המלוכה הספרדית, חלה תקופה של שגשוג כלכלי בפרובינציות הצפוניות של ארצות השפלה. נמל אמסטרדם נפתח ובו עבר היבוא מארצות הודו למדינות אירופה. התקופה ידועה גם בשל שלל הציירים המפורסמים שעבדו באזור.

ההיסטוריונים חלוקים על הדרך והתאריך המדוייקים בהם הגיע פרח הצבעוני מהממלכה העותמנית להולנד. כנראה שהפרח מצא את דרכו לארצות השפלה בחצי השני של המאה-16. כבר בתחילת המאה-17 מצא הצבעוני אהדה רבה אצל עשירי ואצילי הפרובנציה.

הבועה. האומנם?

בשל עליית הביקוש ואי ההתאמה של ההיצע מחירו של הצבעוני הכפיל עצמו שנתית. רבים מהשכבות היותר עניות רצו להשתתף בחגיגה. מחירה וקניה פומבית של הפרחים ובצלהים התנהלו בפונדקים המפוקפקים של אמסטרדם, הארלם וערים אחרות. יש לאמר שהמסחר התנהל לרוב בצבעונים מסוג ב' שאכן לא מצאו ביקוש רב אצל השכבה האצילה ובשל כך היה מחירם נמוך בהרבה. בעצם הסחר התנהל לרוב על "אופציות" של פרחים - אנשים סחרו בסכות על פרחים שעודם לא פרחו. התשלום לא בוצע מיידית אלה נבנה על הלוואות. כך שעסקן שכנה אופציות על פרחים ומכר אותם למחרת במחיר יותר גבוהה לא שילם עלהם ולא קיבל עליהם כלום. רק מחירם המשיך לעלות לשיאים חדשים.

אך השגעון הגיע לסופו בחורף של 1637 כאשר "הסכות" על צבעונים מסויימים לא מצאו קונה באחד בפונדקי העיר הארלם. הידיעה המרעישה התפשטה לשאר הערים של הפרובנציות הפלמיות ומחירם של הצבעונים מסוג ב' נמחק כלא היה. "הבועה" התנפצה והותירה את המשקיעים ללא כלום. ארמון הקלפים שנבנה על מתן הלוואות קרס וכל השותפים פשתו רגל.

הפרופסור האמריקאי פיטר גארבר טוען שאין לקרוא לאירוע "בועה" וזאת בגלל כמה סיבות:

הצבעונים שבאמת נמכרו בשיאים כמו הצבעוני "סמפר אגוסטוס" שנמכר בסכום עתק של 1000 גולדן (כ50000 דולר היום) היו מוצרים עם היצע נמוך במיוחד, מוצרים בשלהי דרכם בשוק ההולנד. תמחור "הפירסינג" מקובל גם בימנו, מחירו של "צעצוע" אלקטרוני ירד בצורה משמעותית לאחר שחדר את השוק, אך אין לקרוא לקונים פלאפון משודרג מעוגעים.

עוד טוען גארב כהסחר השלולל לרוב בשוליים של החברה ההולנדית. נכון שמחירם של "הצבעונים" זנק לשיאים חדשים בכל ערב מסחר, אך הסיכון היה ידוע לשותפים שסחרו בהימור. כל משמשחק בלוטו יוצא מההנחה שהוא יפסיד, למרות זאת תעשיית ההימורים הזאת מגלגלת מליונים (אם לא יותר), ואין זה משפיע על המצב הכלכלי של המדינה.

התנפצות הבועה

עם התפשתות