ג'יימס הקמן

ג'יימס הקמן
James Heckman
לידה	19 באפריל 1944 (בן 76); שיקגו, ארצות הברית
מקום מגורים	שיקגו
מקום לימודים	אוניברסיטת פרינסטון (1971); קולג' קולורדו (1965) ;
מנחה לדוקטורט	סטנלי ו. בלאק, אלברט ריס
מוסדות	הקולג' האוניברסיטאי של לונדון; אוניברסיטת שיקגו; אוניברסיטת ייל; אוניברסיטת קולומביה; אוניברסיטת דרום קליפורניה ;
מונחה לדוקטורט	סטיבן ו. קמרון, קרולין היינריך, כריסטופר פלין, Bo Honoré, Jeffrey Andrew Smith, Petra Elisabeth Todd, Lance Lochner, Pedro Carneiro, Christina Gathmann, Salvador Navarro, Sergio Urzua, Christopher R. Taber, Thomas E. MaCurdy, Lawrence W. Kenny, Fwu-Ranq Chang, Peter A. Savelyev, Maurizio Mazzocco, Flavio Cunha, Siu Fai Leung, James N. Brown, Robert A. Miller, James R. Walker, Randy Olsen, Priyanka I. Pandey, Amanda Y. Agan, Andrea H. Beller, Richard Robb, Neil Hohmann, Joseph P. Kaboski
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים; מדליית ג'ון בייטס קלארק (1983); מדליית פריש (2014); פרס נובל לכלכלה (2000); פרס דן דוד (2016); עמית מכובד של האגודה האמריקאית לכלכלה; עמית החברה האקונומטרית; עמית האיגוד האמריקני לסטטיסטיקה; עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ;
צאצאים	Jonathan Heckman
	heckmanequation.org

ג'יימס ג'וזף הקמן (אנגלית: James Joseph Heckman; נולד ב-19 באפריל 1944) הוא כלכלן אמריקאי מכהן באוניברסיטת שיקגו אשר משמש פרופסור בכיר בכלכלה ע"ש הנרי שולץ, פרופסור למשפטים בבית ספר למשפטים^[1], ומנהל את המרכז לכלכלה של הפיתוח האנושי באוניברסיטה. בשנת 2000 זכה הקמן יחד עם דניאל מקפאדן בפרס נובל לכלכלה על תרומתו לפיתוח של תאוריה ושיטות לניתוח מדגמים סלקטיביים. הקמן נחשב לאחד מהכלכלנים המשפיעים והמצוטטים ביותר^[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמן נולד בשיקגו. הוא קיבל תואר ראשון במתמטיקה בקולורדו קולג' (1965), ותואר שלישי בכלכלה באוניברסיטת פרינסטון (1971) בהדרכת אלברט ריס.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמן התפרסם במחקריו על ניתוח מדגמים סלקטיביים וניתוח קשרים סיבתיים, ובמיוחד על פיתוח תיקון הקמן, אשר על כך הוא זכה בפרס נובל לכלכלה. הוא נודע גם במחקריו בתחום כלכלת עבודה ובתחום כלכלת חינוך בייחוד בנוגע ליעילותן של תוכניות לפיתוח כישורים בגיל הרך. מחקריו האחרונים מתמקדים באי שוויון, בפיתוח אנושי ורכישת מיומנויות לאורך החיים ובדגש על הגיל הרך. במחקרים אלו הקמן משתף פעולה עם דיסציפלינות אחרות מלבד כלכלה כמו פסיכולוגיה, גנטיקה, אפידמיולוגיה ומדעי המוח כדי לבחון את אופן התפתחות האדם, הדרכים שקובעים את הניידות החברתית והקשרים ביניהם לאורך מחזור החיים.

הקמן פרסם מעל 300 מאמרים ו-9 ספרים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמן זכה במספר פרסים על עבודתו. בין פרסיו, פרס נובל לכלכלה 2000, מדליית ג'ון בייטס קלארק לשנת 1983, פרס דן דוד לשנת 2016, פרס ג'ייקוב מינסר על מפעל חיים ב-2005, פרס דניס אייגנר לשנים 2005 ו-2007, מדליית יוליסס מאוניברסיטה הלאומית של אירלנד בדבלין ב-2006, פרס תאודור ו' שולץ ב-2007, מדליית זהב של נשיא הרפובליקה של איטליה ב-2008, פרס לתרומה ייחודית במדיניות ציבורית עבור ילדים בשנת 2009 וכן מדליית פריש בשנת 2014^[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ג'יימס הקמן בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ג'יימס הקמן (באנגלית)
ג'יימס הקמן, באתר פרס נובל (באנגלית)
ג'יימס הקמן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ג'יימס הקמן, באתר dblp
ג'יימס הקמן, באתר ResearchGate
ג'יימס הקמן, באתר גוגל סקולר
ג'יימס הקמן, באתר SSRN
ג'יימס הקמן, באתר אוניברסיטת שיקגו
ג'יימס הקמן, באתר מכון טאוב
ג'יימס הקמן, דף אישי בגוגל סקולר
ג'יימס הקמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ James J. Heckman | University of Chicago Law School, www.law.uchicago.edu (באנגלית)
^ [1], Ideas
^ https://cehd.uchicago.edu/?page_id=71#awards

[1] James J. Heckman | University of Chicago Law School, www.law.uchicago.edu (באנגלית)

[2] [1], Ideas

[3] ttps://cehd.uchicago.edu/?page_id=71#awards

[1]

[2]

[3]

זוכי פרס נובל לכלכלה
1969-1975	פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975)
1976-2000	פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000)
2001-היום	אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020)

חיפוש

תפריט ניווט