ג'יימס הקמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס הקמן
James Heckman
James Heckman.jpg
לידה 19 באפריל 1944 (בן 77)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מיקרו-כלכלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים שיקגו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט סטנלי ו. בלאק, אלברט ריס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Joseph P. Kaboski, Christopher R. Taber, Thomas E. MaCurdy, Lawrence W. Kenny, Petra Elisabeth Todd, James R. Walker, Maurizio Mazzocco, כריסטופר פלין, Richard Robb, Siu Fai Leung, Amanda Y. Agan, Andrea H. Beller, Robert A. Miller, James N. Brown, Randy Olsen, Flavio Cunha, Priyanka I. Pandey, Fwu-Ranq Chang, Neil Hohmann, Jeffrey Andrew Smith, Bo Honoré, קרולין היינריך, Peter A. Savelyev, Lance Lochner, Christina Gathmann, Pedro Carneiro, Sergio Urzua, Salvador Navarro, סטיבן ו. קמרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
צאצאים Jonathan Heckman עריכת הנתון בוויקינתונים
heckmanequation.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'יימס ג'וזף הקמן (אנגלית: James Joseph Heckman; נולד ב-19 באפריל 1944) הוא כלכלן אמריקאי מכהן באוניברסיטת שיקגו אשר משמש פרופסור בכיר בכלכלה ע"ש הנרי שולץ, פרופסור למשפטים בבית ספר למשפטים[1], ומנהל את המרכז לכלכלה של הפיתוח האנושי באוניברסיטה. בשנת 2000 זכה הקמן יחד עם דניאל מקפאדן בפרס נובל לכלכלה על תרומתו לפיתוח של תאוריה ושיטות לניתוח מדגמים סלקטיביים. הקמן נחשב לאחד מהכלכלנים המשפיעים והמצוטטים ביותר[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמן נולד בשיקגו. הוא קיבל תואר ראשון במתמטיקה בקולורדו קולג' (1965), ותואר שלישי בכלכלה באוניברסיטת פרינסטון (1971) בהדרכת אלברט ריס.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמן התפרסם במחקריו על ניתוח מדגמים סלקטיביים וניתוח קשרים סיבתיים, ובמיוחד על פיתוח תיקון הקמן, אשר על כך הוא זכה בפרס נובל לכלכלה. הוא נודע גם במחקריו בתחום כלכלת עבודה ובתחום כלכלת חינוך בייחוד בנוגע ליעילותן של תוכניות לפיתוח כישורים בגיל הרך. מחקריו האחרונים מתמקדים באי שוויון, בפיתוח אנושי ורכישת מיומנויות לאורך החיים ובדגש על הגיל הרך. במחקרים אלו הקמן משתף פעולה עם דיסציפלינות אחרות מלבד כלכלה כמו פסיכולוגיה, גנטיקה, אפידמיולוגיה ומדעי המוח כדי לבחון את אופן התפתחות האדם, הדרכים שקובעים את הניידות החברתית והקשרים ביניהם לאורך מחזור החיים.

הקמן פרסם מעל 300 מאמרים ו-9 ספרים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמן זכה במספר פרסים על עבודתו. בין פרסיו, פרס נובל לכלכלה 2000, מדליית ג'ון בייטס קלארק לשנת 1983, פרס דן דוד לשנת 2016, פרס ג'ייקוב מינסר על מפעל חיים ב-2005, פרס דניס אייגנר לשנים 2005 ו-2007, מדליית יוליסס מאוניברסיטה הלאומית של אירלנד בדבלין ב-2006, פרס תאודור ו' שולץ ב-2007, מדליית זהב של נשיא הרפובליקה של איטליה ב-2008, פרס לתרומה ייחודית במדיניות ציבורית עבור ילדים בשנת 2009 וכן מדליית פריש בשנת 2014[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס הקמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]