משתמש:Effib/טיוטה

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Effib.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Effib.


מפה
מפת היישובים של מתקפת הפתע
שם

ניסוי גרף[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרף 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

גרף2[עריכת קוד מקור | עריכה]

From http://vega.github.io/vega-editor/?spec=index_chart

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

גרף 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

wikidateChart[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.


לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.


לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.



לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

P1120

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.


לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.


לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.


לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.


לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

  • הערכת האוצר: הערכת הקמה: 152 מיליון. עלות תפעול: חושבה לפי 5 מיליון דולר לשנה לפי שער הדולר דאז.


376
253
253
253
354
7
7
7
7
14
281
125
125
125
147
55
55
55
55
55
10
10
10
10
10
0
0
100
140
0
100
200
300
400
500
600
700
800
החלטת הקבינט
(אוג' 2016)
תוצאות מכרז
(יולי 2016)
סיכום רה"מ
(יולי 2016)
החלטת הממשלה
(אוג' 2016)
עלויות בפועל
(יולי 2020)
  •   עלויות תע"א להקמה
  •   עלויות חה"א להקמה
  •   עלויות תע"א להפעלה
  •   עלויות חה"א להפעלה
  •   נושאים נוספים ומיגון
  •   תקציב בצ"מ

גרפים123=[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:גרף

פרמטרים [ alignment, debug_json ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.


שגיאות פרמטריות בתבנית:גרף

פרמטרים [ hannotatonsline, hannotatonslabel ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.


לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

תבנית גרפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.


תקציב הפרויקט - התכנון מול הביצוע (במיליוני ש"ח)
376
253
253
253
354
7
7
7
7
14
281
125
125
125
147
55
55
55
55
55
10
10
10
10
10
0
0
100
140
0
100
200
300
400
500
600
700
800
החלטת הקבינט
(אוג' 2016)
תוצאות מכרז
(יולי 2016)
סיכום רה"מ
(יולי 2016)
החלטת הממשלה
(אוג' 2016)
עלויות בפועל
(יולי 2020)
  •   עלויות תע"א להקמה
  •   עלויות חה"א להקמה
  •   עלויות תע"א להפעלה
  •   עלויות חה"א להפעלה
  •   נושאים נוספים ומיגון
  •   תקציב בצ"מ



שגיאות פרמטריות בתבנית:גרף

פרמטרים [ linewidth ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

 
שגיאות פרמטריות בתבנית:גרף

פרמטרים [ linewidth ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.


שגיאות פרמטריות בתבנית:גרף

פרמטרים ריקים [ showsymbols, linewidth ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.


שגיאות פרמטריות בתבנית:גרף

פרמטרים ריקים [ showsymbols, linewidth ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

מעניין מאוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

אלברט גרינאפ,

מרדכי נורוק.

מאיר שורץ.

אפל.


שיחת תבנית:קישור שפה


המהומות בישראל ברמדאן 2021#עכו


מושבות בארץ ישראל
(כיתוב תמונות מימין לשמאל בכיוון השעון)
רחוב הרצל במושבה חדרה, שנות התשעים של המאה ה-19
בית גולדה מילוסלסקי מראשוני בתי האבן, במושבה נס ציונה, 1898
כיכר המייסדים במושבה ראשון לציון וורדיתב-1882, בגלויה בהוצאת האחים אליהו משנות ה-20
המושבה גדרה, שנות התשעים של המאה ה-19
קרב צפון
תאריכי הסכסוך 103 לפנה"ס – הווה (כ־2,127 שנים)
מקום אזור צפון בעבר הירדן
קואורדינטות
32°16′04″N 35°34′38″E / 32.267690°N 35.577241°E / 32.267690; 35.577241
עילה פלישה של לתירוס למדינת החשמונאים
תוצאה ניצחון מצרי
הצדדים הלוחמים
מנהיגים
אלכסנדר ינאי  תלמי התשיעי לתירוס 
מפקדים

פילוסטפנוס

כוחות

עד 50,000

עשרות אלפים

אבדות

30,000

בין מאות לאלפים

תמונה קטנה

מדד בלומברג לחסינות בריאותית כלכלית בקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.


מדד ב-2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

גרף תמג[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

מפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. לא מספיק אינטואטיבי ולא מספיק משויף. יש באגים קטנים שמבלבלים. מישהו לא חשב עד הסוף.
  2. כאשר מישהו לוחץ על קישור ספר, הוא לא יודע מה בדיוק לעשות בדף שאין תבנית "ספר ויקיפדיה". אין מספיק
  3. ביטול מצב ספר, לא תמיד חוזר למצב הקודם. (נראה שנשאר במצב ספר). כל הנושא של מעבר ממצב ספר וחזרה מבלבל ולא חד משמעי. כרגע אם מישהו רוצה להדפיס הוא עובר למצב ספר, אבל לא תמיד מודע לכך. אם מישהו רק רוצה להדפיס אין צורך לעבור למצב ספר, שישר ידפיס לו ללא מעבר למצב אחר.
  4. ניהול הספר שלך - להוסיף מקום לכריכת ספר (קובץ) ולהוסיף תבנית לעמוד הספר {{ספר ויקיפדיה}}. כרגע שמירת ספר מחדש מוחק את תבנית "ספר ויקיפדיה" שהייתה קיימת. משכתב את כל הדף.
  5. בניהול ספר: אפשרות למיין פסקאות שלמות. כרגע אם רוצים להזיז פסקה שלמה. צריך להזיז אחד אחד.
  6. התמונה שאמורה להיות מודפסת בכריכה לא מודפסת.
המושבות העבריות, בשנים 1948-1914
המושבה ארגון יוזם או מיישב שנת הקמה תושבים 1948 דונמים שנרכשו הערות כלליות
אבן יהודה  חברת הנוטע - בני בנימין  1933 1500 5,000 בתחילה נקראה המושבה "יהודייה" ולאחר מכן שונה שמה לאבן יהודה 
בנימינה פקידות הברון 1922 על שמו של הברון בנימין אדמונר רה רוטשילד
גן יבנה חברת "אחוזה א' ניו-יורק" 1931
הרצליה אנשי "קהילת ציון" 1924  5287 על שמו של בנימין זאב הרצל
יקנעם 1935
כפר אהרון בני בנימין 1926
כפר יונה קרן יונה פישר 1928 כ-3,000
כרכור ההסתדרות הציונית 1914 15,000
מגדיאל גורמים פרטיים 1924 4,000
מגדל התחילה כחווה חקלאית
נהריה יהדות גרמניה 1934 2,400
נווה יעקב אגודת "הכפר העברי" 1925 
נתניה בני בנימין  1929 על שם הנדבן נתן שטראוס.
עפולה קהילת ציון אמריקאית 1925
פרדס חנה פיק"א 1928 על שמה של חנה רוטשילד
קדימה הכשרת היישוב 1933
רמת השרון גורמים פרטיים 1923 2,000 
רמתיים גורמים פרטיים 1926 אריך מוזס וקבוצת חברי "החלוץ" עולי העלייה השלישית מהולנד 
רמת ישי חברת "מנור" מפולין 1925
רעננה "אחוזה א' ניו-יורק" 1922
תל מונד אלפרד מונד 1929 500

עוד גרף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  •   שכר ומילואים: 30.2%
  •   שיקום: 8.4%
  •   גמלאות: 12.7%
  •   רכש: 48.7%

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד ממבצעיו הראשונים של ינאי היה ניסיון כיבוש העיר עכו (פטולמאיס), שהייתה עיר נמל חשובה, עוינת ליהודים, שהפריעה לשלטון החשמונאי בגליל. אלכסנדר ינאי צר על עכו בשנת 103, ובמצוקתם פנו תושבי עכו לתלמי לתירוס (תלמי התשיעי), בנה המודח (107 לפנה"ס) של מלכת מצרים קלאופטרה השלישית (שהודח לאחר שסייע לשומרונים כנגד יוחנן הורקנוס הראשון[1]), ששלט בקפריסין. תלמי פלש לארץ ישראל ונחת בחוף שקמונה. אלכסנדר ינאי יצא לקראתו והם כרתו ברית שבה ינאי יוכל לכבוש את כל שפלת החוף, בתמורה לתמיכה בתלמי במסעו לכיבוש מצרים. ינאי גם שילם או הבטיח לו 400 כיכרות כסף.

אך לאחר שתלמי שמע שינאי ניהל במקביל משא ומתן חשאי עם אמו קלאופטרה השלישית, הוא פרץ לגליל ופעל בעיקר באזור בקעת בית נטופה: כבש את שיחין, וניסה לכבוש את ציפורי אך נכשל, ופנה לעבר הירדן ונע דרומה, כנראה בכדי להגיע למצרים באיגוף. ליד העיר צפון חיכה לו ינאי, במטרה למנוע ממנו להכנס לשומרון שהיו בעלי בריתו בתקופה הקודמת, וכן במטרה לעצור אותו לפני שיכרות בריתות עם הערים ההלניסטיות שבעבר הירדן.

פיקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמי לתירוס ומצביאו פילוסטפנוס, ומנגד אלכסנדר ינאי.

הצדדים הלוחמים/הצבאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתלמי לתירוס היה מערך גדול של פלנקס, שכלל כנראה עשרות אלפי לוחמים. לאלכסנדר ינאי היה צבא גדול מאוד שכלל עשרות אלפי לוחמים, והיה גדול יותר מצבאו של לתירוס, מתוכם 8,000 לוחמים של השורות הקדמיות שלחמו בסגנון הרומי במסגרת של שני לגיונות. מכיון שמדובר בשטח מישורי היה יתרון ללוחמיו של תלמי, גם המדרון המתון היה לטובת תלמי[2]. אך מצד שני היה צבא מורד שנמצא מחוץ לתחום מולדתו ולכן אמצעיו היו מוגבלים[3].

אמצעי לחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי יוספוס מתואר כי ללוחמים של תלמי היו מגינים עגולים מברונזה, והם ככל הנראה היו לוחמי פלנקס בסגנון המקדוני עם סריסות באורך 6.3 מטר. ללוחמים של ינאי היו מגינים דמויי דלת.

שדה הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטווח של שדה הקרב היה באזור הגור בעבר הירדן בין ואדי כופרנגה לבין ואדי רג'יב.

ישנם כמה אפשרויות לזיהוי אפשרי של צפון המתואר אצל יוספוס, שלידו התחולל הקרב. אבל ווויליאם אולברייט ובעקבותיהם יוחנן אהרוני וכנראה אף שמואל ייבין מזהים את המקום עם תל א-סעידייה כקילוטר וחצי ממזרח לירדן על הגדה הדרומית של נהר כופרנג'ה. שטחו של תל זה הוא כ-61 דונם, וחלקו המזרחי מתנשא לגובה של 40 מטר מעל פני השטח, ואילו חלקו המערבי מתנשא לגובה 25 מטר.

לעומת זאת נלסון גליק זיהה את האתר עם תל קוץ, כחמישה קילומטרים מדרום מזרח לתל א-סעידיה. בצלאל בר כוכבא בעקבות פילסון פוסל את הזיהוי של תל קוץ, בשל סמיכותה של לתל אמתה (עמתוס) שהייתה עוינת לינאי. והוא מזהה את היישוב עמתוס עם תל קוץ.

טקטיקה ומהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ניתוחו של בר כוכבא, צבאו של ינאי התבסס באזור התל לא הרחק מנהר הירדן, כך הייתה לו תצפית טובה וגם אפשרות לחסום את דרכו של תלמי לתירוס. נחל כפרנג'ה חצץ בין שני הכוחות, והרתיע את התלמיים לחצות אותו. אך לאחר שהצביא שלהם עודד אותם לחצות את הנחל הם חצו אותו. ינאי לא הפריע להם לחצות את הנחל, כיוון שהאמין שיינצח את הקרב ורצה שלאחר הפסדם הם ילכדו בו. ינאי גם רצה שיתרחש העימות, כיוון שרצה להכריע את העניינים ולא לתת ללתירוס לזרוע חורבן ביישובים היהודיים. לאחר שצבא לתירוס חצה את הנחל, (כנראה כפרנג'ה), הכוחות התעמתו ביניהם. הקרב במרכז בין הפלנקס ללגיונות הייתה שקולה. אך בקרב בין הפרשים החשמונאים ניצחו באחד האגפים, אך פילוסטפנוס תגבר את האגף, אך לעומת זאת באגף החשמונאי השני שנהדף לאחור לא היה מהלך דומה. הדיפה זו של הפרשים היהודיים חשפה את אף הלגיונות שאותו תקפו פרשי לתירוס, שהתקשה לעמוד מול מתקפה של שני כוחות. וכך אנשי לתירוס הצליחו לגרום למנוסה ולהרוג על פי עדויות ההיסטוריונים עשרות אלפי לוחמים מצבאו של ינאי.

תוצאה והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמי לתירוס הכה בצבא ינאי והביא הרג נורא ביהודים וכישלון צורב לינאי[4]. ינאי, מצדו, הזעיק את קלאופטרה השלישית והזהיר אותה שניצחון תלמי יסכן את מלכותה שלה. היא בתגובה שלחה לעזרת אלכסנדר ינאי צבא בפיקודם של שני מצביאים יהודיים, חלקיה וחנניה, בניו של חוניו הרביעי, ממשפחת הכהונה הגדולה, שירד בזמנו למצרים. תלמי לתירוס ניגף לפני צבאות מצרים, אך סכנה חדשה ריחפה עתה על הארץ - סיפוחה למצרים. אולם, בעיקר בזכות נאמנותם של שרי הצבא היהודיים, ששכנעו את מלכת מצרים, ואף לחצו עליה לוותר על כוונת הסיפוח שלה, וגם בשל שיקולים פרגמטיים של הסתכנות בהסתבכות בכיבוש, כמו החשש מתגובת הרומאים ומערכת מצור ממושכת, ניצל אלכסנדר ינאי מהשתעבדות לקלאופטרה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות ראשוניים/עתיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, יג, 344 - 338, שמסתמך לדעתו של בצלאל בר כוכבא על ניקולאוס
  • יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים, א' 86.

מקורות משניים/מודרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

{{coord|31.838552|N|34.989229|E|type:landmark|display=inline,title}}

31°50′19″N 34°59′21″E / 31.838552°N 34.989229°E / 31.838552; 34.989229

[[קובץ:שם|ממוזער|250px|שמאל|הערה]]

צירי זמן טרור בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרד החשמונאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לבדוק את ההנחה שעשרת הרוגי מלכות נהרגו בשל רדיפת האליטה שתמכה במרד.
  • לחפש מקור לכך שהרומאים נקטו במדיניות השמדה טוטלית של היישובים ביהודה, שכל יישוב שהגיעו אליו הרסו ושרפו אותו.
  • לחפש מקורות לסדר הכוחות המדויק של הרומאים.
  • לבדוק את האמינות של מדרש עשרת המלכים.
  • לחפש תוכן על הצבאיות של אנשי בר כוכבא וטקטיקות.

ישראל - פלסטינים עימותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1,000
2,000
3,000
4,000
5,000
אינתיפאדה ראשונה
אינתיפאדה שנייה
חומת מגן
ימי תשובה
גשמי קיץ
חורף חם
עופרת יצוקה
עמוד ענן
צוק איתן
שומר החומות
  •   הרוגים ישראלים
  •   הרוגים פלסטינים

צוק איתן (להשלים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מספר החמושים שנפצעו בעזה מכלל כל 11 אלף הפצועים. (חסר מידע)
  2. פילוח בין רקטות לפצמ"רים שנורו על ישראל. (צה"ל משום מה לא עשה פילוח, באופן מתמיה)
  3. הניסיון האמריקני לתיווך טורקי-קטארי, מתיחות עם אובמה, והקפאת משלוח טילי ההלפייר. [1]
  4. הנפקדות של הרופאים הבדוויים עם פרוץ המבצע (הרגישות שבעניין).
  5. קטאר מימנה את טיסת מזכ"ל האו"ם למזרח התיכון בעת צוק איתן במטוס פרטי [2]
  6. קטאר מימנה מכון מחקר באמצעות מרטין אינדיק [3]

נתניהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תהליך למול הפלסטינים
  • התנהלות מול ארה"ב בכלל ואובמה בפרט. (אזהרות על חרמות מצד קרי [4])
  1. ^ קדמוניות היהודים יג, 287
  2. ^ קתדרה, שם עמ' 27
  3. ^ קתדרה, שם עמ' 48
  4. ^ יוספוס קדמוניות היהודים, ספר 13