מבצע ימי תשובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבצע ימי תשובה
מלחמה: לחימה ברצועת עזה
תאריך התחלה: 30 בספטמבר 2004
תאריך סיום: 15 באוקטובר 2004
משך הסכסוך: 16 ימים
קרב לפני: מבצע קשת בענן
קרב אחרי: מבצע גשמי קיץ
מקום: בית להיה, בית חאנון, מחנה הפליטים ג'בליה, צפון רצועת עזה
עילה: רצח שני ילדים בשדרות מירי רקטות קסאם
תוצאה: שני הצדדים טענו לניצחון, אבדות קשות למחבלים
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל (צה"ל)

ארגוני הטרור הפלסטינים, בעיקר סמליל החמאס.png חמאס

ראשי מדינה
ישראלישראל אריאל שרון   
מפקדים

המטה הכללי של צה"להמטה הכללי של צה"ל רא"ל משה יעלון
תא"ל שמואל זכאי, אל"ם אבי לוי, תא"ל אמיר אשל (חי"א), אל"ם איל איזנברג, אל"ם ארז צוקרמן

מפקדים מקומיים של ארגוני הטרור המעורבים

כוחות
אבידות

חמישה הרוגים, מתוכם 3 אזרחים הרוגים ושני חיילים הרוגים

בין 104 ל-133 פלסטינים הרוגים, מתוכם כ-87 מחבלים ו-18-31 ילדים

מבצע ימי תשובה הוא מבצע צבאי שערך צה"ל בצפון רצועת עזה בין ה-30 בספטמבר 2004 ל-15 באוקטובר 2004. המבצע התמקד באזורים של בית חאנון, בית להיה ומחנה הפליטים ג'בליה שהיוו אתרי השיגור העיקריים של רקטות קסאם על העיר שדרות והיישובים הישראלים באזור. המבצע נפתח בתגובה להרג שני ילדים בשדרות על ידי רקטת קסאם. במבצע נהרגו סה"כ 5 ישראלים (3 אזרחים ו-2 חיילים) ובין 104 ל-133 פלסטינים.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מותם של ילד קטן ופעוטה בשדרות מרקטת קסאם, ישראל פתחה במבצע צבאי נרחב בצפון רצועת עזה, שהתמקד בערים בית חאנון, בית להיה ומחנה הפליטים ג'בליה. מטרתו של המבצע הייתה למנוע מארגוני הטרור הפלסטינים לשגר רקטות קסאם ופצצות מרגמה על יישובים ישראלים בתוך הרצועה ומחוצה לה. ביום השני של המבצע נהרגו בבוקר תושבת אלי סיני ושני חיילים מהתקפות מחבלים. אלו היו 5 ההרוגים של ישראל במבצע.

לצורך המבצע הקים צה"ל חמ"ל (חדר מלחמה) משותף שכלל מפקדים בכירים מכל הזרועות המעורבות בלחימה: כוחות יבשה, חיל האוויר, כוחות מודיעין ושב"כ. על המבצע פיקד תא"ל שמואל זכאי ואילו את חיל האוויר ייצג תא"ל אמיר אשל. בשטח פיקדו על הכוחות אל"ם אבי לוי, מפקד החטיבה הצפונית של רצועת עזה, אל"ם איל איזנברג, מפקד חטיבת גבעתי ואל"ם ארז צוקרמן שפיקד על כוחות חטיבת גולני.

במבצע זה הפעיל צה"ל בסיוע אווירי צמוד ומדויק של מזל"טים ומסוקי קרב שאיתרו והשמידו חוליות קסאם ונ"ט בזמן שכוחות היבשה של צה"ל איכנו מטרות, חישפו שטחים ופיתו את המחבלים ליזום מגע. במהלך המבצע נורו עשרות רקטות נ"ט על כוחות צה"ל אך גרמו לפצועים קלים בלבד, דבר שהעיד על איכות המיגון של הרק"מ הישראלי[1].

במהלך המבצע נהרגו בין 104 ל-133 פלסטינים, ביניהם כ-62-87 מחבלים ו-31-18 ילדים (אין הסכמה על הנתונים). במהלך המבצע הושמדו כ-10 חוליות קסאם (כאשר חולייה כוללת 2-5 מחבלים ו-1-3 רקטות). כמו כן, נהרסו 77 בתים ועוד מספר רב של בתים נפגעו במהלך הלחימה. חיל ההנדסה הקרבית חישף שטחים נרחבים ששימשו כמסתור ליורי הטילים והרס בתים שמהם נורו רקטות נ"ט, פצמ"רים וקסאמים על כוחות צה"ל ויישובי הסביבה.

במהלך המבצע ישראל האשימה את אונר"א בסיוע למחבלים הפלסטינים וחשפה סרט המוכיח לכאורה העברת רקטה ברכב של האו"ם. באו"ם הכחישו וטענו שמדובר באלונקה. לבסוף הודו בצה"ל שאין ודאות שהעצם הנראה בסרט הוא קסאם, דבר שגרר ביקורת קשה בארץ על דוברת צה"ל רות ירון. לעומת זאת, ההאשמות היו חמורות מספיק בשביל לגרום לקופי ענאן להתערב, וראיון של פיטר האנסן, מזכ"ל אונר"א, שקבע כי אין לו עניין בדעתם הפוליטית של עובדיו גם אם יהיו תומכי חמאס, גרם למבוכה רבה בקרב הארגון ובסופו של דבר להחלטה שכהונתו של האנסן לא תוארך.

במועצת הביטחון של האו"ם הועלתה הצעה לגנות את ישראל על המבצע ולדרוש ממנה לסגת מיד, אך ארצות הברית הטילה עליה וטו מאחר שהחלטה זו התעלמה לחלוטין מהטרור כנגד אזרחים ישראלים.

בסוף השבוע של ה-17 באוקטובר, צה"ל הודיע על נסיגה ממחנה הפליטים ג'בליה ומרכזי האוכלוסייה אחרי שהכריז כי המבצע השיג את מטרותיו, וכן הזהיר שאם יחודש הירי, צה"ל ישוב לפעול באזור זה.

שני הצדדים טענו לניצחון במבצע. סרן יעקב דלל, מדובר צה"ל אמר:

"פגענו ביכולת שלהם לשגר קסאמים מג'בליה. תקפנו הרבה תאים [של טרוריסטים] ועכשיו יש פחות חברי חמאס שישגרו רקטות. הנחתנו מכה קשה לכל תשתית החמאס בג'בליה[2].

החמאס פרסם באתר אינטרנט הודעה בה הוא הכריז על ניצחון והברחת "האויב החיצוני" ואף הפיץ ידיעות שקריות על כך שבמהלך המבצע אנשי החמאס הרגו 24 חיילים.

אבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר האבדות בין ה-30 בספטמבר ל-15 באוקטובר 2004 :

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסה"כ: 5.

פלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות שונים טוענים למספרים שונים של הרוגים בקרב הפלסטינים, חלקם כוללים גם פלסטינים שנהרגו בדרום רצועת עזה (כגון ברפיח) למרות שהמבצע הוגבל רק לצפון הרצועה. ההערכות השונות נעות בין 104 ל-133 פלסטינים שנהרגו על ידי צה"ל, שני שלישים מהם מחבלים שהיו מעורבים בלחימה.

להלן הדיווחים השונים:

  • על פי Associated Press נהרגו במהלך המבצע 109 פלסטינים, מהם 18 קטינים[3]
  • רויטרס מדווח שחובשים פלסטינים מדווחים ש-104 פלסטינים נהרגו, מהם לפחות 62 חמושים ו 42 אזרחים[4]
  • לפי Al-Mezan Center for Human Rights, במהלך המבצע נהרגו כ-133 פלסטינים, מהם 31 ילדים ונפצעו בסה"כ 550 פלסטינים. הארגון לא מבחין בין חמושים ללא-חמושים[5][6]
  • לפי הודעת צה"ל, 130 פלסטינים נהרגו, רובם מחבלים[7]
  • לפי ספירה שביצע עיתון הארץ, כ-129 פלסטינים נהרגו במהלך במבצע, מהם 42 אזרחים ו-87 מחבלים (68 מחבלי חמאס, 19 מגדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח והשאר מהג'יהאד האיסלאמי וועדות ההתנגדות העממיות)[7].

השלכות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במבצע ימי תשובה צה"ל הדגים לראשונה את "טקטיקת הבועה" ללוחמה בשטח בנוי שבה כוחות קרקע עובדים עם סיוע אווירי צמוד בעל יכולת לפגיעה כירורגית ומדויקת במטרות טרור שמסמנים לו מהקרקע, ומנגד - מזל"טים ומסוקים של חיל האוויר - מעבירים לכוחות הקרקע תמונה מדויקת של שדה הקרב. טקטיקה זו נחלה הצלחה מזהירה וחלק רב מאבדות המחבלים הפלסטינים והפגיעות במשגרי הקסאם נגרמו על ידי חיל האוויר הישראלי.
  • המיגון שעל הרק"מים הישראליים הוכיח את עצמו כמענה יעיל לאיומי רקטות נ"ט דוגמת ה RPG-7 ורקטות הנ"ט תוצרת חמאס: אלבאנא, אל-בתאר ואל-יאסין.
  • חלה רגיעה זמנית בשטח וכמות הקסאמים על שדרות פחתה.
  • נזק רב נגרם לתשתיות האזרחיות של בית חאנון, בית להיה ומחנה הפליטים ג'בליה.
  • האשמות של ישראל כנגד אונר"א על סיוע לטרור גורמות למזכ"ל האו"ם קופי ענאן להחליט שלא להאריך את כהונת מנכ"ל אונר"א פיטר האנסן. ההאשמות הנקודתיות על תובלת רקטת קסאם אמנם לא הוכחו אך האנסן הודה שאונר"א מעסיקה פעילי חמאס ושהוא לא רואה שום בעיה בכך.
  • בעקבות הדלפות לעיתון הארץ על כך שצה"ל רוצה לסיים את המבצע מוקדם יותר ממה שהורה הדרג המדיני, הרמטכ"ל משה יעלון ערך בדק בית הכולל חקירות בפוליגרף ומצא את תת-אלוף שמואל זכאי, עד אז מפקד מצטיין ומוערך, אשם. בעקבות הגילוי החליט זכאי להתפטר ויעלון הדיח אותו. יעלון ספג ביקורת רבה הן בציבור והן משר הביטחון שאול מופז על התנהלותו בפרשה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהרן זאבי-פרקש ודב תמרי, "ואיך נדע? מודיעין, מבצעים, מדינאות", הוצאת ידיעות אחרונות, 2011, עמוד 322.
  2. ^ בן לינפילד, Israel 'redeploys' in Gaza, but who won?‎, באתר The Christian Science Monitor, ‏18 באוקטובר 2004
  3. ^ AP‏., Israel ends Gaza Strip offensive, pulls back, אתר The London Free Press, ‏16 באוקטובר 2004
  4. ^ נידל אל-מוגרבי (רויטרס משמש כמקור), Palestinians sift rubble after Israel's Gaza assault, אתר AlertNet, ‏.16 באוקטובר 2004
  5. ^ IOF expand their Operations in North Gaza and Rafah: 550 Palestinians killed and injured
  6. ^ LIST OF PALESTINIANS KILLED BY IOF DURING THE NORTH GAZA INCURSION
  7. ^ 7.0 7.1 ארנון רגולר, אלוף בן ועמוס הראל, ‎.129 Palestinians killed during IDF's Gaza raid, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2004
האינתיפאדה השנייה - אירועים עיקריים, מסודרים לפי רצף כרונולוגי
שנת 2000 הרוגים:
יש' 47
פל' 299
פסגת קמפ דייוויד (יולי) | רצח דוד בירי (27.9) | עליית אריאל שרון להר הבית (28.9) | מהומות הר הבית (9. 29) | התפשטות המהומות ברחבי יש"ע, ופרשת מוחמד א-דורה (30.9) | אירועי אוקטובר 2000 (10. 10 - 1) | הלינץ' ברמאללה (12.10) | ירי על שכונת גילה בירושלים | תחילת פיגועי ירי בשטחים | מכונית תופת מתפוצצת בשוק מחנה יהודה (2.11) | תחילת ה"סיכולים הממוקדים" (9.11) | פיגוע התאבדות ראשון במחולה (22.12)
שנת 2001 יש' 247
פל' 538
ועידת טאבה (21-27.1) | בחירות בישראל לראשות הממשלה (6.2) | הרוגים ישראלים ראשונים בפיגוע התאבדות - בנתניה (4.3) | פיגוע ההתאבדות הראשון בקניון השרון (18.5) | הפיגוע בדולפינריום (1.6) | הפיגוע במסעדת סבארו (9.8) | פיגועי 11 בספטמבר (ארצות הברית) | רצח רחבעם זאבי (17.10) | סיכול ממוקד של מחמוד אבו הנוד (23.11) | הפיגוע בעמנואל (הראשון) (12.12) | ערפאת קורא להפסקת אש (16.12) |
שנת 2002 יש' 453
פל' 1033
לכידת ספינת הנשק קארין איי (3.1) | חיסול ראאד אל-כרמי (14.1) | פיגוע בת המצווה בחדרה (17.1) | הפיגוע במחסום עין עריכ (19.2) | "מרץ השחור" - 135 ישראלים נרצחו בפעולות טרור | הפיגוע בשכונת בית ישראל (2.3) | הפיגוע בוואדי חרמיה (3.3) | הפיגוע באוטובוס בוואדי ערה (20.3) | הפיגוע במלון פארק (27.3) | מבצע חומת מגן (10.5 - 29.3) | הפיגוע במסעדת מצה (31.3) | הקרב בג'נין מעורר תשומת לב בינלאומית רבה (3.4 - 12.4) | הפיגוע בצומת מגידו (5.6) | הפיגוע בעמנואל (השני) (16.6) | הפיגועים בקו 32א בצומת פת (18.6) ובגבעה הצרפתית בירושלים (19.6) | מבצע דרך נחושה | ג'ורג' בוש קורא להקמת מדינה פלסטינית ולהחלפת ערפאת (24.6) | משה יעלון מחליף את שאול מופז כרמטכ"ל צה"ל (9.7) | חיסול סלאח שחאדה על ידי מטוס קרב - "פצצת הטון" (22.7) | הפיגוע ברחוב אלנבי (19.9) | הפיגוע בצומת כרכור (21.10) | הפיגוע בציר המתפללים (15.11) | החלה הקמת גדר ההפרדה | הפיגוע בקו 20 בירושלים (21.11)
שנת 2003 יש' 212
פל' 553
פיגוע ההתאבדות הכפול בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב (5.1) | הפיגוע בקו 37 (5.3) | מותה של רייצ'ל קורי בהתקלות עם דחפור די-9 ברפיח (16.3) | אבו מאזן מתמנה לראש ממשלה (19.3) | פרסום מפת הדרכים (30.4) | ועידת עקבה (4.6) | הפיגוע בקו 14א (11.6) | ה"הודנה" (19.8 - 29.6) | הפיגוע בקו 2 בירושלים (19.8) | אבו מאזן מתפטר מראשות הממשלה (6.9) | הפיגוע בצריפין והפיגוע בקפה הלל (9.9) | הפיגוע במסעדת מקסים (4.10) | השלמת החלק הצפוני של גדר ההפרדה | ירי רקטות קסאם על שדרות | שרון מכריז על תוכנית ההתנתקות בכנס הרצליה (18.12)
שנת 2004 יש' 117
פל' 468
הפיגוע בקו 14א (22.2) | הפיגוע בנמל אשדוד (14.3). | סיכול ממוקד של אחמד יאסין (22.3) ורנתיסי (17.4) | רצח טלי חטואל ובנותיה‏ ומשאל מתפקדי הליכוד בנושא ההתנתקות (2.5) | אסון הנגמ"שים (12.5-11.5) | מבצע קשת בענן (25.5 - 18.5) | הרוגים ראשונים מקסאמים בשדרות (28.6) | ירי אלפי רקטות קסאם ופצמ"רים על שדרות וגוש קטיף | הפיגוע בבאר שבע (31.8) | מבצע ימי תשובה (15.10 - 30.9) | מותו של יאסר ערפאת (11.11)
שנת 2005 יש' 45
פל' 425
אבו מאזן נבחר לראש הרש"פ (9.1) | פסגת שארם א-שייח (9.2) והתחלת ה"תהאדיה" | יובל דיסקין מחליף את אבי דיכטר כראש השב"כ, דני חלוץ מחליף את יעלון כרמטכ"ל (1.6) | ביצוע ההתנתקות (12.9 - 15.8) | מבצע גשם ראשון (1.10 - 23.9) | פיגוע התאבדות בחדרה (26.10) | פיגוע ההתאבדות השלישי בקניון השרון (5.12) | חידוש ירי הקסאמים והסיכולים הממוקדים | חשיפת מנהרת טרור במעבר ארז (10.12) | ארגוני הטרור מודיעים על סיום ה"תהאדייה" בסוף השנה (10.12) שמתמוטטת עוד באמצע החודש
ערכים משניים: אבידות באינתיפאדה השנייה | הטקטיקה באינתיפאדה השנייה | האינתיפאדה השנייה בתרבות
ראו גם: הסכסוך הישראלי-פלסטיני | טרור פלסטיני | פיגועי התאבדות בישראל