לדלג לתוכן

מתח (מתקן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מתח (התעמלות))
המתעמל הגרמני פביאן המבוכן על מתקן המתח

מתח הוא מתקן כושר המורכב ממוט אופקי המרוחק מהקרקע. מטרת המתקן לאפשר למשתמש בו להיתלות עליו ולהתרומם, תוך הפעלת שרירי הגב, הידיים, והבטן.

אופן העבודה המקובל על מתח הוא היתלות עליו באחיזה בכפות הידיים, וביצוע עליות וירידות מבלי לגעת בקרקע. בעלייה הסנטר מתעלה על קו המוט, והירידה נעשית עד ליישור הזרועות אך ללא 'נעילת' מרפקים. זהו תרגיל ברמת קושי גבוהה, וביצוע עלייה שלמה עשוי להיות קשה לאלו שאינם מאומנים בעבודה עם מתח.

עליות מתח מהוות תרגיל בסיסי ונפוץ, והתרגיל פופולרי מאוד בפארקים ובגינות-כושר שבהן מותקן מוט-מתח. התרגיל נחשב לתרגיל הבסיס החשוב ביותר בענף הספורט אימון רחוב.

ניתן לבצע את התרגיל ברמות שונות. סרט גומי עוזר למתעמלים מתחילים במתח על ידי הצמדה של צד אחד של הסרט למוט בעזרת קשר לולאה, והכנסת כפות הרגליים ללולאה שנוצרה בצידו השני. בכך הסרט נוטל חלק מעומס משקל המתעמל ועוזר לו להרים את עצמו (על ידי תכונות האלסטיות של סרט הגומי) ביתר קלות ומספר גדול יותר של פעמים. לחילופין, מתעמלים מנוסים יוסיפו לגופם משקל במטרה להקשות על התרגיל.

מתקני מתח לשימוש ביתי מגיעים לרוב בתור מוט שניתן לחבר למשקוף הדלת באמצעות הברגת לחץ. בחדרי כושר לרוב המכשיר קיים בגרסה שמסוגלת להתחבר לסולם באמצעות ווים. כמו כן קיים גם מכשיר מתח בעל משטח דריכה המחובר למשקולות שמספקות התנגדות נגדית למשטח שעליו עומד המתעמל ובכך מקלות עליו. דבר זה מאפשר אימון במתח גם למי שברגיל מתקשה לבצעו.

יש מספר סוגים של תרגילים שניתן לבצע על מתקן המתח:

  • היתלות ממושכת ללא עלייה (Dead hang).
  • מתח רגיל (אחיזה ברוחב כתפיים) - עליית מתח העובדת בעיקר על השרירים הבאים: השריר הרחב גבי, שריר הזרוע, ושריר היד הקדמית.
  • מתח רחב - עליית מתח העובדת בעיקר על השרירים הבאים: השריר הרחב גבי, שרירי השכמות, והשריר הדו-ראשי.
  • מתח על יד אחת - מתח שדגש העבודה בו הוא על שרירי הזרוע.
  • מתח גב - מתח שונה במקצת משאר סוגי המתח האחרים. בתרגיל זה המתאמן נמצא מלפני מוט המתח לעומת התרגילים האחרים שבהם נמצא המתאמן מאחורי מוט המתח. בעליית המתח המתאמן עולה כשגופו מלפני המתח והמטרה היא להגיע בעזרת העורף עד מוט המתח. התרגיל עובד על שריר הרחב גבי ושרירי השכמות.
  • מתח מתפרץ - בתרגיל הזה צריך המתאמן לעלות במצב שגם מתרחקים מהמוט ועולים לגובה של החזה(לעלות הכי גבוה שיכולים במתח). מתחילים עם תנופה וישר עולים כמו מתח עד החצי ואז עולה לגובה החזה כשמתרחקים מהמוט כשעדיין מחזיקים במוט, ועושים תתרגיל הזה כמה פעמים, וזאת התחלה טובה לפני למידת עליית כוח. התרגיל עובד על שרירי הגב החזה, העצמות ומה שבאיזור.
  • מתח עליית כוח - בתרגיל זה על המתאמן לעלות מעל מוט המתח בכך שמתחיל בתרגיל מתח רגיל כשמגיע עד לגובה המקסימלי שהוא מסוגל להרים את עצמו (כשהמוט בגובה החזה) מסובב המתאמן את גב כפות ידיו ודוחף את עצמו מעל מוט המתח. התרגיל עובד על השרירים הרגילים שעובד בתרגיל מתח רגיל, ובזמן הדחיפה מעל המוט פועלים השריר התלת ראשי ושריר החזה[דרושה הבהרה].

בהתעמלות מכשירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתעמל הרמן ויינגרטנר מבצע תרגיל על מתח באולימפיאדת אתונה (1896)

המתח הוא אחד המתקנים שבהם מתחרים גברים בהתעמלות מכשירים. לפי התקן שקבעה ההתאחדות הבינלאומית להתעמלות, גובה המתח מעל פני הקרקע הוא 2.78 מטרים (או 2.60 מטרים מקצה המזרן), אורכו 2.40 מטרים וקוטרו 2.8 ס"מ.

תרגיל המתח נפתח כאשר המתעמל נתלה על המתח, באמצעות ניתור או בריצה. מותר לו להיעזר במאמנו או במתעמל אחר לשם כך, ולמאמן מותר גם לשהות בסמוך למתח במהלך התרגיל. התרגיל חייב לכלול אלמנטים תנופתיים, פניות ומעופים, והוא מבוצע באמצעות הזרועות בלבד.

המתח נכלל בתוכנית האולימפית כבר באולימפיאדה הראשונה בעת החדשה, אולימפיאדת אתונה (1896). בהמשך נכלל בה לסירוגין, ומאז אולימפיאדת פריז (1924) הוא חלק בלתי נפרד מהמשחקים.

האלופים האולימפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדה מדינה אלוף
אולימפיאדת אתונה (1896) הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית הרמן ויינגרטנר
אולימפיאדת סנט לואיס (1904) ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
אנטון היידה
אדוורד הניג
אולימפיאדת פריז (1924) יוגוסלביה (1918-1941)יוגוסלביה (1918-1941) יוגוסלביה לאון שטוקלי
אולימפיאדת אמסטרדם (1928) שווייץשווייץ שווייץ ז'ורז' מייז
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית דאלאס ביקסלר
אולימפיאדת ברלין (1936) פינלנדפינלנד פינלנד אלקסנטרי סאארוואלה
אולימפיאדת לונדון (1948) שווייץשווייץ שווייץ יוזף שטדלר
אולימפיאדת הלסינקי (1952) שווייץשווייץ שווייץ ג'ק גינטהארד
אולימפיאדת מלבורן (1956) יפןיפן יפן טקאשי אונו
אולימפיאדת רומא (1960) יפןיפן יפן טקאשי אונו
אולימפיאדת טוקיו (1964) ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות בוריס שאחלין
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
יפןיפן יפן
מיכאיל וורונין
אקינורי נקיאמה
אולימפיאדת מינכן (1972) יפןיפן יפן מיצו צוקהרה
אולימפיאדת מונטריאול (1976) יפןיפן יפן מיצו צוקהרה
אולימפיאדת מוסקבה (1980) בולגריהבולגריה בולגריה סטויאן דלצ'ב
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) יפןיפן יפן שינג'י מוריסואה
אולימפיאדת סיאול (1988) ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
ולדימיר ארטמוב
ואלרי ליוקין
אולימפיאדת ברצלונה (1992) ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית טרנט דימאס
אולימפיאדת אטלנטה (1996) גרמניהגרמניה גרמניה אנדראס וקר
אולימפיאדת סידני (2000) רוסיהרוסיה רוסיה אלכסיי נמוב
אולימפיאדת אתונה (2004) איטליהאיטליה איטליה איגור קאסינה
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  סין זואו קאי
אולימפיאדת לונדון (2012) הולנדהולנד הולנד אפקה זונדרלנד
התעמלות באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) גרמניהגרמניה גרמניה פביאן המבוכן
אולימפיאדת טוקיו (2020) יפןיפן יפן דייקי האשימוטו

אחיזות אופייניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתעמלים אוחזים במתח במגוון דרכים אופייניות לענף ההתעמלות לטובת ביצוע התרגילים ושיפור האחיזה.

  • אחיזה רגילה - המתעמל מחזיק את המוט עם שתי ידיו, כאשר כל האצבעות מעל המוט, מלבד האגודל שאוחז את המוט מתחתיו.
  • אחיזה גבית - המתעמל אוחז במוט כאשר ידו מסובבת ומחזיקה את המוט בצד הרחוק מגופו. משמשת במספר תרגילים מועט.
  • אחיזה מעורבת - כל יד נמצאת במנח אחר, כאשר יד אחת מחזיקה באחיזה רגילה והיד השנייה באחיזה הפוכה. האחיזה משמשת בעיקר לצבירת תנופה ותרגילים בהם המתעמל מבצע שחרור מהמוט.[1]

שיא גינס בעליות מתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיין אקשטיין (אנ') מאוסטרליה הוא אתלט מקצועי ששבר את שיא גינס בעליות מתח, כשהצליח להשלים 4,210 עליות מתח תוך 12 שעות בלבד, וכתוצאה מכך, גם שבר גם את השיא של 24 השעות.[2] הוא ביצע שש עליות כל דקה ב-10 שעות הראשונות, ואחר כך חמש עליות בשעתיים שנותרו לו. אחרי שאיבד את השיא, שבר אותו שוב ב-2016 עם 7,620 עליות מתח.

לדברי אקשטיין, המניע למעשהו היה להעלות את המודעות להפרעות בכפיס המוח, שמתבטאות בבעיות עצביות במוח, ומהן סובל גם בנו של חברו הטוב ביותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מתח בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Debby Mitchell, Barbara Davis, Raim Lopez, Teaching Fundamental Gymnastics Skills, Human Kinetics, 2002, עמ' 237. (באנגלית)
  2. ^ כמה זמן לוקח להשלים 4,210 עליות מתח?, באתר ‏מאקו‏, 14 באוקטובר 2014