נאזים חכמת
 |
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: עברית, ארגון, תרגמת.
| |
 | |
| לידה |
15 בינואר 1902 סלוניקי, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
3 ביוני 1963 (בגיל 61) מוסקבה, ברית המועצות |
| עיסוק |
מחזאי, משורר, סופר, תסריטאי, מחבר, פרוזאיסט |
| בן או בת זוג |
Münevver Andaç |
| לאום |
טורקים (עם) |
| מקום לימודים |
תיכון גלאטסראיי, Turkish Naval High School, האוניברסיטה הקומוניסטית של פועלי המזרח, אוניברסיטת מוסקבה |
| שפות היצירה |
טורקית |
|
www | |
| חתימה |
 |
  | |
נאזים חכמת (בטורקית: Nâzım Hikmet (מידע • עזרה); 20 בינואר 1902, סלוניקי - 3 ביוני 1963, מוסקבה) היה משורר ומחזאי טורקי. הוא נחשב למייסד השירה הטורקית החדשה ואחד המשוררים הטורקים החשובים ביותר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חכמת נולד בסלוניקי, שם שימש אביו כפקיד ממשל עות'מאני. מצד אמו הוא היה ממוצא גרמני ופולני. סבו של אמו היה מהמט עלי פאשה. הוא למד בבית הספר היסודי ברובע גוזטפה באיסטנבול בגיל 11 החל לכתוב את שיריו הראשונים. ומאוחר יותר נרשם לחטיבת הביניים בבית הספר התיכון היוקרתי גלאטסראיי ברובע ביוגלו, שם החל ללמוד צרפתית. בשנת 1918 סיים את לימודיו בבית הספר הימי העות'מאני בהייבליאדה, באחד מאיי הנסיכים הממוקם בים מרמרה. ימי בית הספר שלו חפפו תקופה של טלטלה פוליטית, במהלכה נכנסה הממשלה העות'מאנית למלחמת העולם הראשונה, יחד עם בעלת ברית גרמניה. במשך תקופה קצרה הוא הוצב כקצין חיל הים העות'מאני; אולם בשנת 1919 הוא חלה במחלה קשה ולא היה מסוגל להחלים לחלוטין, וקיבל פטור משירות בשנת 1920.
הוא הושפע מאוד ממהפכת אוקטובר, והצטרף לתנועת השחרור, אך נאלץ ב-1921 לברוח ונסע עם חבר לאורכה ולרוחבה של אנטוליה במטרה לחיות "עם העם הפשוט". הם נשלחו לבולו על חוף הים השחור, ובסוף השנה נכנסו באופן לא-חוקי לברית המועצות הצעירה, שם חוו את זוועות הרעב בערבות דרום אוקראינה. חכמת הגיע למוסקבה ולמד באוניברסיטה הקומוניסטית של המזרח ויצר קשר עם פוטוריסטים רוסיים. בעיקר סרגיי יסנין וולדימיר מאיאקובסקי השפיעו על שירתו. מאז 1924 היה חבר במפלגה הקומוניסטית הטורקית, וב-1925 שוב נאלץ לברוח מטורקיה למוסקבה. ב-1928 הוא ניסה לחזור, נאסר וישב בכלא במשך שמונה חודשים. כתביו החלו להתפרסם.
בשנים 1933 עד 1935 ישב בכלא בבורסה. שם יצר את האפוס "שיח בדרדין". בשנת 1938 הוא נשפט למאסר של 28 שנים, אך הוא לא הפסיק ליצור. בין היתר תרגם את "מלחמה ושלום" של לב טולסטוי לטורקית. בשנות הארבעים מצב בריאותו החל להידרדר. בשנת 1950 הוא החל שביתת רעב[1], שהצליחה. והוא שוחרר.
בשביל הכנסה קבועה הוא החל לכתוב תסריטים. אך שוב הוא נאלץ לברוח למוסקבה, כאשר שלחו לו, בגיל 49, צו גיוס לצבא. במוסקבה הוא חי כאינטלקטואל מפורסם, נסע לארצות שונות במזרח אירופה, עד שנפטר בגיל 61 בלבד[2]. הוא קבור בבית העלמין נובודוויצ'יה. עד שנת 1965 נאסר בטורקיה לפרסם את כתביו. ורק בשנת 2009 הוחזרה לו בדיעבד את אזרחותו שנלקחה ממנו.
תרגום יצירתו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מבחר שירים, מרחביה: ספרית פועלים, תרגם מצרפתית ומאנגלית: ט. כרמי, 1955.
- ענק כחול עיניים, מבחר השירים, תרגום: עפרה בנג'ו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010.
- החיים יפים, אחי, תרגום: רמי סערי, הוצאת כרמל, 2017[3].
בתרבות:
- בשנת 2004 ביים ניקו ניתאי בתיאטרון קרוב את המחזה של חכמת "מדוע התאבד בנרג'י?"
- בשנת 2005 הוציא אנסמבל אבידין תקליט עם שיריו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נאזים חכמת (בטורקית, באנגלית, בספרדית, ברוסית)- נאזים חכמת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עזה צבי, העצים של נאזים חיכמת, באתר הארץ, 30 במאי 2002
- ב"צ, יומן - מצב לבו של נאזים חיכמת, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2009
- יובל בן-עמי, חיפוש אחרי כתביו של המשורר הטורקי הגדול נאזים חיכמת ברחובות איסטנבול, באתר "העוקץ", 16 ביולי 2011
- על תרגום שיריו החדש
- דב חנין על "ענק כחול עיניים" תרגום שיריו
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בטורקיה גוברת התביעה לשחרור נאזים חיכמת, קול העם, 26 באפריל 1950
- ^ ב"צ, מותר הספרות הטורקית על העברית, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2006
- ^ רות אלמוג, מחת בלתי פוסק, על ספרו של חכמת "החיים יפים, אחי", באתר הארץ, 23 בינואר 2018
איתן גלס, "החיים יפים, אחי": הפרוזה של נזים חיכמת אינה מטלטלת כמו שירתו, באתר הארץ, 21 ביוני 2018