נורמן ג'ואיסון
 | |
| נורמן ג'ואיסון (2019) | |
| לידה |
21 ביולי 1926 טורונטו, אונטריו, קנדה |
|---|---|
| פטירה |
20 בינואר 2024 (בגיל 97) לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית |
| שם לידה |
Norman Frederick Jewison  |
| סוגה מועדפת | חברה ופוליטיקה |
| מדינה |
קנדה ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1950–2003 (כ־53 שנים) |
| עיסוק | בימוי סרטים |
| מקום לימודים | אוניברסיטת טורונטו |
| יצירות בולטות |
כחום הלילה כנר על הגג מוכת ירח הנער מסינסינטי הרוסים באים, הרוסים באים ישו כוכב עליון וצדק לכל |
| בת זוג | מרגרט אן דיקסון |
| מספר צאצאים | 3 |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
נורמן ג'ואיסון (באנגלית: Norman Jewison; 21 ביולי 1926 – 20 בינואר 2024) היה במאי קולנוע קנדי שביים והפיק מעל 30 סרטי קולנוע וטלוויזיה החל משנות ה-60 ועד תחילת המאה ה-21. ג'ואיסון וסרטיו היו מועמדים (ואף זכו) למספר רב של פרסי הוקרה וביניהם פרס האוסקר, פרס גלובוס הזהב, פרס האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה ופרס דוב הכסף.
ברבים מסרטיו התייחס ג'ואיסון לסוגיות חברתיות ופוליטיות וניסה להנגיש נושאים שנויים במחלוקת או מסובכים לקהל המיינסטרים.
בנוסף לפעילותו כבמאי ומפיק פעל ג'ואיסון לקידום היצירה הקולנועית בקנדה במסגרת מרכז קולנוע שהקים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נורמן ג'ואיסון נולד ב-1926 בטורונטו (קנדה) כבן יחיד לפרסי ג'וזף ג'ואיסון ולדורות'י אירנה לבית וויבר. הוריו היו נוצרים פרוטסטנטים שניהלו חנות נוחות ובית דואר. ג'ואיסון למד בבית הספר היסודי Kew Beach ובתיכון מלוורן (אנ') (שניהם בטורונטו) וכבר בתקופה זו החל לגלות עניין בתיאטרון ומשחק.
ב-1944 התגייס ג'ואיסון לחיל הים הקנדי ושירת במהלך מלחמת העולם השנייה עד שחרורו מהצבא ב-1945. לאחר המלחמה נדד בדרום ארצות הברית שם נתקל בתופעות של ההפרדה הגזעית דבר שהשפיע יותר מאוחר על אופי סרטיו.
ב-1947 החל ללמוד תיאטרון באוניברסיטת טורונטו ובמהלך לימודיו היה מעורב, כשחקן וכבמאי, במספר הפקות תיאטרון. ב-1949, עם סיום לימודיו, נסע ג'ואיסון ללונדון שם עבד בעבודות מזדמנות עבור ערוץ ה־BBC. ב-1951 חזר לקנדה והחל לעבוד כבמאי מתלמד בערוץ 5 הקנדי (אנ') שהיה בעיצומן של הכנות לפתיחת ערוץ הטלוויזיה CBC (אנ').
קריירה אומנותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימוי תוכניות טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1952 עלה הערוץ לאוויר וג'ואיסון עבד כעוזר במאי בהפקת תוכניות עבור הערוץ. ב-1958 נרכש ג'ואיסון על ידי רשת NBC ועבר לעבוד כבמאי (ולגור) בניו יורק. במסגרת תפקידו ביים מופעי טלוויזיה של כוכבים רבים וביניהם "המופע של אנדי וויליאמס" (אנ'), הארי בלפונטה, ג'קי גליסון, דני קיי ואחרים כששיאה של עבודתו הייתה ב-1961 כשביים את מופע החזרה לבמות של ג'ודי גרלנד בהשתתפות פרנק סינטרה ודין מרטין. באותה שנה פגש ג'ואיסון את השחקן טוני קרטיס שניסה לשכנעו לעבור מהטלוויזיה לבימוי סרטים.
בימוי סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנות ה-60
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1962 נשכר ג'ואיסון על ידי חברת ההפקה של טוני קרטיס "קרטליי פרודקשנז" (אנ') לביים את הסרט צרור של צרות בכיכובו של קרטיס. הסרט, שמומן והופץ על ידי סרטי יוניברסל, היה הראשון שצולם בתחומי דיסנילנד.
ב-1963 הקים ג'ואיסון חברת הפקות משלו "סימקו פרודקשנז" (SImkoe Productions) אך המשיך את שיתוף הפעולה עם "סרטי יוניברסל". באותה שנה ביים את הסרט "הריגוש בכל זה" (אנ') בכיכובם של דוריס דיי וג'יימס גארנר. ב-1964 ביים את הסרט אל תשלח לי פרחים בכיכובם של דוריס דיי, רוק הדסון וטוני רנדל וב-1965 ביים את הסרט "אומנות האהבה" (אנ') בכיכובם של ג'יימס גארנר, דיק ואן דייק, אלקה זומר ואנג'י דיקנסון.
לאחר סדרת סרטי האהבה המתקתקים החליט ג'ואיסון לזנוח ז'אנר זה ולפנות לכוונים יותר מאתגרים וב-1965 ביים את הסרט הנער מסינסינטי, בכיכובו של סטיב מקווין, שעסק בבעיית ההימורים.
ב-1966 ביים וגם הפיק את הקומדיה הפוליטית הרוסים באים, הרוסים באים, בכיכובם של אלן ארקין ואווה מארי סיינט, בו הצביע על האבסורד במלחמה הקרה דבר שהביאו לסימונו כשמאלן על ידי האגף הימני של ארצות הברית.
ב-1967 חזר ג'ואיסון לעסוק בתחום החברתי וביים את הסרט כחום הלילה, בכיכובם של סידני פואטייה ורוד סטייגר, שעסק בנושא הגזענות במיסיסיפי שבדרום ארצות הברית[1]. הסרט הצליח ברחבי העולם, זכה ב-5 פרסי אוסקר והפך לאחד מהסרטים המזוהים עם ג'ואיסון[2].
ב-1968 ביים והפיק ג'ואיסון את הדרמה הרומנטית "פרשת תומאס קראון" (אנ')[3] בכיכובם של סטיב מקווין ופיי דאנאוויי.
ב-1969 ביים והפיק את הקומדיה "גיילי, גיילי" (אנ'), בכיכובם של בו ברידג'ס ובריאן קית'.
שנות ה-70
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1970 עבר ג'ואיסון עם משפחתו לאנגליה לאחר שהתאכזב מהאווירה הפוליטית בארצות הברית. בהיותו שם סייע לידידו הבמאי האל אשבי להפיק את הסרט "דה לנדלורד" (אנ').
ב-1971 ביים והפיק את הסרט כנר על הגג בכיכובו של חיים טופול[4]. הסרט שצולם ביוגוסלביה נערך באולפן בלונדון והיה מועמד ל-8 פרסי אוסקר וזכה בשלושה.
ב-1973 ביים והפיק ג'ואיסון את הסרט ישו כוכב עליון שצולם בישראל והתבסס על המחזמר של אנדרו לויד ובר וטים רייס ישו כוכב עליון. כשיצא הסרט למסכים הואשם ג'ואיסון בגזעות בעקבות הפרשנות שנתן לברית החדשה. ב-1974 המשיך ג'ואיסון להשתמש באתריה של ישראל כדי להפיק את הסרט בילי שני כובעים בכיכובו של גרגורי פק ובימויו של טד קוטשף (אנ').
ב-1975 ביים והפיק ג'ואיסון את המותחן העתידני "רולרבול" (אנ'), בכיכובו של ג'יימס קאן, בו ביקר את עוצמתם של התאגידים הכלכליים הגדולים ושליטתם בחיי האנושות.
ב-1978 ביים והפיק את הסרט "פ.י.ס.ט" (אנ'), בכיכובו של סילבסטר סטאלון, שעסק בנושא האיגודים המקצועיים והתבסס על הביוגרפיה של מנהיג איגוד העובדים ג'ימי הופה. באותה שנה חזר ג'ואיסון לקנדה שם רכש חווה חקלאית בה עבד במקביל להמשך עשייתו הקולנועית.
ב-1979 ביים והפיק את הסרט וצדק לכל, בכיכובם של אל פצ'ינו וג'ון פורסיית', הדן בדילמות מוסריות ובצדק משפטי.
שנות ה-80
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1980 ביים והפיק את הסרט "כלבי מלחמה" (אנ'), בכיכובם של כריסטופר ווקן וטום ברנג'ר ובבימויו של ג'ון אירווין (אנ'), שעסק בתופעת שכירי החרב והשפעת המערב על יציבות מדינות העולם השלישי.
ב-1982 ביים והפיק את הקומדיה הרומנטית "החברים הכי טובים" (אנ') בכיכובם של גולדי הון וברט ריינולדס.
ב-1984 ביים והפיק את הסרט סיפורו של חייל, בכיכובם של הווארד רולינס, אדולף סיזר ודנזל וושינגטון, שעסק בגזענות ובהפרדה הגזעית בצבא ארצות הברית והיה מועמד ל-3 פרסי אוסקר[5]. באותה שנה הפיק ג'ואיסון גם את הסרט הבדיוני "אייסמן" (אנ'), בבימויו של פרד שפיסי (אנ') ובכיכובו של טימותי האטון, שמתייחס לפערים ולחוסר התקשורת בין מדענים מהעולם המודני לבין קהילות בהן נהוגות תרבויות עתיקות.
ב-1985 ביים והפיק ג'ואיסון את הסרט סיפורה של אגנס, בכיכובן של ג'יין פונדה, אן בנקרופט ומג טילי, שמטפל באופן שבו הכנסייה מנסה לטאטא מתחת לפני השטח מקרים של בעיות נפשיות ומקרי אונס שעוברות נזירות[6].
ב-1987 ביים והפיק ג'ואיסון את הסרט הרומנטי מוכת ירח בכיכובם של שר וניקולס קייג'[7]. הסרט זכה להצלחה קופתית, קיבל 6 מועמדויות לאוסקר (כולל לבמאי הטוב ביותר) וזכה ב-3 פרסים.
ב-1989 ביים והפיק את הסרט "בתוך ארץ" (אנ'), בכיכובם של ברוס ויליס ואמילי לויד (אנ'), המטפל בניסיון של האמריקאים להדחיק ולהשכיח את טראומת מלחמת וייטנאם. באותה שנה שימש כמפיק של קומדיית הפשע "איש ינואר" (אנ') שביים פט אוקונור (אנ') בכיכובם של קווין קליין, מרי אליזבת מסטרנטוניו וסוזן סרנדון.
שנות ה-90
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1991 ביים והפיק ג'ואיסון את הסרט הולך על כל הקופה, בכיכובם של דני דה ויטו, פנלופה אן מילר וגרגורי פק, העוסק בקונפליקט בין בעלי עסקים משפחתיים כושלים ובין אנשי עסקים תאבי בצע המנסים להשתלט על אותם עסקים תוך גרימת פיטורי עובדים המוניים.
ב-1994 ביים והפיק את הקומדיה הרומנטית "רק את" (אנ'), בכיכובם של מריסה טומיי ורוברט דאוני ג'וניור, ומתרחשת רובה באיטליה הרומנטית.
ב-1996 ביים והפיק ג'ואיסון את סרט הפנטזיה "בוגוס" (אנ'), בכיכובם של וופי גולדברג, ז'ראר דפארדיה והיילי ג'ואל אוסמנט, המספר על חברות של נער יתום עם דמות בדיונית של קוסם צרפתי.
ב-1999 ביים והפיק את הסרט ההוריקן, בכיכובו של דנזל וושינגטון, שהתבסס על סיפור חייו של המתאגרף "רובין 'הוריקן' קרטר" (אנ') שהואשם ברצח משולש על לא עוול בכפיו ועסק שוב ביחס הגזעני כלפי האפרו-אמריקאים בארצות הברית.
המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2003 ביים והפיק ג'ואיסון את סרטו האחרון "דה סטייטמנט" (אנ'), בכיכובם של מייקל קיין וטילדה סווינטון, על האופן שבו מערכות שלטון מגוננות על שוטר צרפתי שבתקופת שלטון וישי הורה על הוצאה להורג של פעילי הרזיסטנס והצליח לחמוק ממאסר עד 1994.
נפטר ב-20 בינואר 2024 בגיל 97[8].
המרכז הקנדי לקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1986 יסד ג'ואיסון, בטורונטו, את המרכז הקנדי ללימודי קולנוע (אנ') בו נלמדים לימודי קולנוע מתקדמים כשמעל 1,700 תלמידים הוכשרו כבר במרכז. כמו כן משמש המרכז לסיוע לקולנוענים צעירים לקדם את תוכניתיהם לפיתוח תוכן יצירתי.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1962 | צרור של צרות | במאי | |
| 1963 | הריגוש בכל זה (אנ') | במאי | |
| 1964 | אל תשלח לי פרחים | במאי | |
| 1965 | אומנות האהבה (אנ') | במאי | |
| הנער מסינסינטי | במאי | ||
| 1966 | הרוסים באים, הרוסים באים | במאי ומפיק | מועמדות ל-4 פרסי אוסקר פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי |
| 1967 | כחום הלילה | במאי | מועמדות ל-7 פרסי אוסקר (כולל הבמאי הטוב ביותר) וזכייה ב-5 פרסים מועמד לפרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר מועמד לפרס באפט"א לסרט הטוב ביותר |
| 1968 | פרשת תומאס קראון (השוד המושלם) (אנ') | במאי ומפיק | 2 מועמדויות לפרסי אוסקר וזכייה בפרס אחד |
| 1969 | גיילי, גיילי (אנ') | במאי ומפיק | שלוש מועמדויות פרסי אוסקר הסרט נודע גם בשם "שיקגו, שיקגו" |
| 1970 | דה לנדלורד (אנ') | מפיק | הבמאי האל אשבי |
| 1971 | כנר על הגג | במאי ומפיק | מועמדות ל-8 פרסי אוסקר (כולל הבמאי הטוב ביותר) וזכייה בשלושה פרסים מועמד לפרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר |
| 1973 | ישו כוכב עליון | במאי, מפיק ותסריטאי | מועמדות לפרס אוסקר אחד |
| 1974 | בילי שני כובעים | מפיק | בבימויו של טד קוטשף (אנ') |
| 1975 | רולרבול (אנ') | במאי ומפיק | |
| 1978 | פ.י.ס.ט (אנ') | במאי ומפיק | |
| 1979 | וצדק לכל | במאי ומפיק | מועמדות ל-2 פרסי אוסקר |
| 1980 | כלבי מלחמה (אנ') | מפיק | בבימויו של ג'ון אירווין (אנ') |
| 1982 | החברים הכי טובים (אנ') | במאי ומפיק | מועמדות לפרס אוסקר אחד |
| 1984 | סיפורו של חייל | במאי ומפיק | מועמדות ל-3 פרסי אוסקר |
| אייסמן (אנ') | מפיק | בבימויו של פרד שפיסי (אנ') | |
| 1985 | סיפורה של אגנס | במאי ומפיק | מועמדות ל-3 פרסי אוסקר |
| 1987 | מוכת ירח | במאי ומפיק | מועמדות ל-6 פרסי אוסקר (כולל הבמאי הטוב ביותר) וזכייה בשלושה פרסים פרס דוב הכסף לבימוי דורג 8 בקטגוריית סרטי קומדיה רומנטית בדירוג מאה שנים... עשרת הגדולים |
| 1989 | בתוך ארץ (אנ') | במאי ומפיק | מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה (ויליס) |
| איש ינואר (אנ') | מפיק | ||
| 1991 | הולך על כל הקופה | במאי ומפיק | |
| 1994 | רק את (אנ') | במאי ומפיק | |
| 1996 | בוגוס (אנ') | במאי ומפיק | |
| 1999 | ההוריקן | במאי ומפיק | מועמדות אחת לאוסקר מועמד לפרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר |
| 2003 | דה סטייטמנט (אנ') | במאי ומפיק |
מועמדויות, פרסים ואותות הערכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1967: מועמד לפרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר עבור הסרט כחום הלילה
- 1968:
- מועמד לפרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר עבור הסרט כחום הלילה
- פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי על בימוי הסרט כחום הלילה
- 1971: מועמד לפרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר עבור הסרט כנר על הגג
- 1972: מועמד לפרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר עבור הסרט כנר על הגג
- 1981: הפקת טקס פרסי אוסקר ה-53
- 1988: מועמד לפרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר עבור הסרט מוכת ירח
- 1999:
- מועמד לפרס גלובוס הזהב לבימוי הטוב ביותר עבור הסרט ההוריקן
- קבלת הפרס לזכר אירווינג תלברג על סרטו ההוריקן[9]
- 2003: פרס מפעל חיים מטעם מושל קנדה (אנ')
- 2010:
- פרס גילדת הבמאים של אמריקה למפעל חיים
- הקמת קרן ללימודי אומנות באוניברסיטת טורונטו על שם ג'ואיסון
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ואיסון נישא ב-1953 לדוגמנית מרגרט אן דיקסון (Margaret Ann "Dixie" Dixon) ולזוג נולדו 3 ילדים (מייקל, קווין וג'ניפר) שעסקו אף הם בעולם הבידור. ב-2004 נפטרה מרגרט וב-2010 נישא ג'ואיסון ללין סיינט דייוויד (Lynne St. David).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נורמן ג'ואיסון, This Terrible Business Has Been Good to Me - אוטוביוגרפיה, הוצאת אמזון, 2003[10]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נורמן ג'ואיסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
נורמן ג'ואיסון, באתר AllMovie (באנגלית)
נורמן ג'ואיסון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
נורמן ג'ואיסון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
נורמן ג'ואיסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)- נורמן ג'ואיסון, בארכיון "וואלה סרטים"
- עדי פיין, ראיון עם נורמן ג'ואיסון, חדשות, 17 במרץ 1988
ראיון עם נורמן ג'ואיסון, סרטון באתר יוטיוב, 16 באפריל 2018- נורמן ג'ואיסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ר. עזריה, מקצועיות יוצרת אומנות, מעריב, 20 במאי 1968
- ^ אורי קליין, סידני פואטייה שינה לא רק את הקולנוע, אלא את תולדות ארה"ב, באתר הארץ, 11 בינואר 2022
- ^ בעברית נקרא הסרט "השוד המושלם" וב-1999 הופק רימייק לסרט בשם השוד המושלם
- ^ טוביה החולב בקצה הצלולואיד, מעריב, 21 בינואר 1971
- ^ מאיר שניצר, סרט - גזענים שחורים, ששונאים שחורים, חדשות, 28 בפברואר 1985
- ^ מאיר שניצר, סרט - תינוק נולד במנזר - "סיפורה של אגנס"; במאי: נורמן ג׳ואיסון; תסריט: גון פיילמאייר, חדשות, 21 במאי 1986
- ^ מאיר שניצר, צנעני בניו־יורק, חדשות, 17 במרץ 1988
תמר גלבץ, קולנוע - יא ירח, מה עשית - "מוכת ירח״ (1987), במאי: נורמן ג'ואיסון. שחקנים: שר, ניקולאס קייגי, כל העיר, 25 במרץ 1988 - ^ הבמאי נורמן ג'ואיסון ("כנר על הגג") מת בגיל 97, באתר הארץ, 22 בינואר 2024
- ^ זכיתו של נורמן ג'ואיסון בפרס תלברג ב-1999, סרטון באתר יוטיוב
- ^ האוטוביוגרפיה, באתר אמזון