הארי בלפונטה

הארי בלפונטה
Harold George Bellanfanti, Jr.
לידה	1 במרץ 1927 (בן 93); הארלם, ארצות הברית
מוקד פעילות	ארצות הברית, ג'מייקה
שנות הפעילות	1949 - הווה (כ־71 שנים)
מקום לימודים	ניו סקול
עיסוק	זמר, שחקן, פעיל שלום, שחקן טלוויזיה, פזמונאי, אמן הקלטה
סוגה	מוזיקת קליפסו, מוזיקת פופ
שפה מועדפת	אנגלית
חברת תקליטים	ג'ובילי רקורדס
צאצאים	David Belafonte, Gina Belafonte, Shari Belafonte
פרסים והוקרה	מדליית ספינגארן (2012); המדליה הלאומית לאומנויות; פרס מריאן אנדרסון (1998); פרס גראמי למפעל חיים (2000); פרס אמי; פרס זכויות האדם על שם לטלייה-מופיט (1994); פרס ז'אן הרשולט לפעילות הומניטרית; פרס עולם התיאטרון (1954); פרס שגריר המצפון (2013); אגדה חיה של ספריית הקונגרס; פרס טוני לשחקן המשנה הטוב ביותר במחזמר (1954); פרס NAACP Image - פרס יושב הראש; פרס מרכז קנדי; פרס פול רובסון (1979); מסדר ג'מייקה; מסדר ידידי אוליבר טמבו ;
	האתר הרשמי

הארולד ג'ורג' "הארי" בלפונטה, ג'וניור (אנגלית: .Harold George "Harry" Belafonte, Jr; נולד בניו יורק ב-1 במרץ 1927) הוא מוזיקאי, שחקן קולנוע ופעיל חברתי אמריקאי ממוצא ג'מייקני. נחשב לאחד המוזיקאים הג'מייקנים המצליחים ביותר, והוכתר בתואר "מלך הקליפסו" בזכות הצלחתו להביא את המוזיקה הקאריבית לארצות הברית החל משנות ה-50. כמוזיקאי, בלפונטה ידוע וזכור בעיקר בזכות שיר העבודה "שיר סירת הבננה" (Day-O (The Banana Boat Song)). במהלך הקריירה שלו עסק רבות בפעילות חברתית בתחום זכויות אדם ומשימות הומניטריות במדינות העולם השלישי.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארי בלפונטה החל את הקריירה המוזיקלית שלו כאשר הופיע במועדונים בניו יורק בסוף שנות ה-40. הקלטותיו הראשונות יצאו בחברת קפיטול רקורדס שמנהליה רצו להפוך אותו ל"תואם פרנק סינטרה". הניסיון נכשל מסחרית, ובלפונטה שוחרר מהחוזה.

הוא עבר לחברת תקליטי RCA ב-1952, וב-1953 הוציא את הסינגל הראשון שלו שם, אך רק ב-1956 פרץ לתודעה האמריקאית עם אלבום הקליפסו הראשון שלו שנקרא גם בשם זה ושנה מאוחר יותר זכה לתהילת עולם עם שירו "Banana Boat Song" שהפך ללהיט גדול.

ב-1959 היה לזמר האפרו-אמריקאי הראשון שזכה בפרס אמי וב-1960 זכה גם בפרס גראמי. במהלך שנות ה-60 וה-70 הוציא עוד מספר רב של אלבומים שזכו להצלחה בלתי מבוטלת ובשנת 2000 זכה שוב בפרס הגראמי על מפעל חייו.

בלפונטה ידוע בחיבתו הרבה לשירים בעברית כגון "ערב של שושנים", "הבה נגילה", "הנה מה טוב" ועוד.

קריירה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלפונטה למד משחק בניו יורק ומימן את לימודי המשחק באמצעות הופעה במועדונים בניו יורק. בשנים 1953–1957 כיכב במספר סרטים. ב-1957 הופיע בתפקיד ראשי בסרט אי בשמש וגם חיבר את שיר הנושא של הסרט שהפך ללהיט. באותה שנה הפיק סרט קולנוע ראשון.

בלפונטה הופיע גם במספר רב של תוכניות טלוויזיה ואף הנחה תוכנית ארוח משלו. החל משנות השישים התמקד בקריירת השירה שלו וחזר להופיע בסרטים במספר תפקידי משנה. בשנת 2006 הופיע בסרט "בובי" - דרמה על רצח קנדי. בשנת 2018 הופיע בסרטו של ספייק לי "שחור על לבן".

כיום בבעלות בלפונטה חברת הפקה והוצאה לאור של מוזיקה וסרטים.

פעילות פוליטית, חברתית והומאניטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארי בלפונטה בצעדה למען זכויות האזרח בוושינגטון ב-1963, ביום הנאום המפורסם "יש לי חלום" של מרטין לותר קינג

דעותיו הפוליטיות של בלפונטה הושפעו מאוד מפול רובסון, דמות אמריקאית שנויה במחלוקת אשר, תמך בברית המועצות בתקופת המלחמה הקרה. בלפונטה לחם נגד גזענות ואפליה, אשר הרגיש, כמו זמרים ואמנים אפרו-אמריקאים נוספים בזמנו, גם על בשרו, בעיקר במדינות הדרום בארצות הברית. במקביל להצלחתו והתקדמות הקריירה המוזיקלית בשנות ה-50, הצטרף בלפונטה למאבק לשווין זכויות בארצות הברית בהנהגתו של מרטין לותר קינג. כזמר מצליח, גם עזר רבות לממן את פעילותו הפוליטית של קינג, אשר ככומר, היה בעל אמצעים מוגבלים בלבד. בתקופה זו, סומן הארי בלפונטה ברשימה השחורה של ג'וזף מקארתי, מוביל המקארתיזם.

ב-1985 עמד בלפונטה מאחורי הפקת השיר "We Are the World" זוכה הגראמי בו השתתפו מיטב האמנים של התקופה במטרה לגייס עזרה לרעבים באתיופיה, וב-1987 זכה למעמד של שגריר של רצון טוב של יוניס"ף. בתפקיד זה ובעזרת מעמדו, עזר בלפונטה לגייס תרומות וסיוע לילדים נזקקים באפריקה, בעיקר ברואנדה מוכת הרעב ב-1994, וכמו כן קידם את המאבק באיידס בדרום אפריקה.

בלפונטה היה ידוע כמבקר חריף מאוד של ממשל ג'ורג' וו. בוש וכמתנגד נחרצות למדיניות האמריקאית בעיראק. התבטאותו החריפה ביותר הייתה בכנותו את בוש "הטרוריסט הגדול ביותר בעולם"^[1].