הארי בלפונטה

הארי בלפונטה
Harry Belafonte
לידה	1 במרץ 1927; הארלם, ארצות הברית
פטירה	25 באפריל 2023 (בגיל 96); אפר וסט סייד, ארצות הברית
שם לידה	Harold George Bellanfanti
שם במה	Raymond Bell
מדינה	ארצות הברית
לאום	אפרו-אמריקאים
מוקד פעילות	ארצות הברית
מקום מגורים	אפר וסט סייד
כינוי	King of Calypso
השכלה	Wolmer's Schools; הקמפוס החינוכי ג'ורג' וושינגטון; ניו סקול ;
תקופת פעילות	1949–2023 (כ־74 שנים)
סוגה	מוזיקת קליפסו, מוזיקת פולק, מוזיקת פופ, מוזיקת עולם
סוג קול	בריטון
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
שפה מועדפת	אנגלית
חברת תקליטים	ג'ובילי רקורדס, RCA ויקטור
ילדים	Shari Belafonte, David Belafonte, Gina Belafonte
מספר ילדים	4
פרסים והוקרה	פרס טוני לשחקן המשנה הטוב ביותר במחזמר (1954); היכל התהילה של הרוק אנד רול (2022); עיטור ארבע החירויות – מדליית החירות (2017); פרס ז'אן הרשולט לפעילות הומניטרית (8 בנובמבר 2014); פרס שגריר המצפון (2013); פרס NAACP Image - פרס יושב הראש; מסדר ידידי אוליבר טמבו; מסדר ג'מייקה; כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד; מדליית ספינגארן (2012); פרס גראמי למפעל חיים (2000); פרס מרכז קנדי (1989); פרס פול רובסון (1979); פרס אמי (1960); Bishop John T. Walker Distinguished Humanitarian Service Award (2002); פרס זכויות האדם על שם לטלייה-מופיט (1994); פרס מריאן אנדרסון (1998); המדליה הלאומית לאומנויות (1994); אגדה חיה של ספריית הקונגרס; פרס עולם התיאטרון (1954) ;
	פרופיל ב-IMDb

הארולד ג'ורג' "הארי" בלפונטה, ג'וניור (באנגלית: .Harold George "Harry" Belafonte, Jr;‏ 1 במרץ 1927 – 25 באפריל 2023) היה מוזיקאי, שחקן קולנוע ופעיל חברתי אמריקאי ממוצא ג'מייקני. נחשב לאחד המוזיקאים הג'מייקנים המצליחים ביותר, והוכתר בתואר "מלך הקליפסו" בזכות הצלחתו להביא את המוזיקה הקאריבית לארצות הברית החל משנות ה-50. כמוזיקאי, בלפונטה ידוע וזכור בעיקר בזכות שיר העבודה "שיר סירת הבננה" – "Day-O (The Banana Boat Song)". במהלך הקריירה שלו עסק רבות בפעילות חברתית בתחום זכויות אדם ומשימות הומניטריות במדינות העולם השלישי.

ראשית חייו

הארי בלפונטה נולד בשנת 1927 ברובע הארלם של ניו יורק. בן להורים ילידי ג'מייקה, מֶלוִין, עקרת בית, והרולד ג'ורג' בלנפאנטי, שף. הוא גוּדל כקתולי. בשנים 1932–1940 בלפונטה התגורר אצל סבתו בג'מייקה. לאחר שחזר לניו יורק למד בבית ספר תיכון. בגיל 17 הפסיק את לימודיו והתגייס לצי ארצות הברית ושירת בו בסוף מלחמת העולם השנייה.^[1]

בהמשך שנות ה-40 עבד כעוזר שוער. דייר העניק לו שני כרטיסים להופעה של התיאטרון הכושי האמריקאי (American Negro Theatre). הוא התאהב בצורת אמנות זו והתיידד עם סידני פואטייה. בסוף שנות ה-40 לקח שיעורי משחק בניו סקול בהדרכת ארווין פיסקטור, והופיע בתיאטרון הכושי האמריקאי. בשנת 1954 קיבל את פרס טוני על השתתפותו במופע "John Murray Anderson's Almanac" בברודוויי.

קריירה מוזיקלית

בלפונטה החל את הקריירה המוזיקלית שלו כאשר הופיע במועדונים בניו יורק בסוף שנות ה-40. הקלטותיו הראשונות יצאו בחברת קפיטול רקורדס שמנהליה רצו להפוך אותו ל"תואם פרנק סינטרה". הניסיון נכשל מסחרית, ובלפונטה שוחרר מהחוזה.

הוא עבר לחברת תקליטי RCA ב-1952. ב-1953 הוציא את הסינגל הראשון שלו שם, "Matilda" (מטילדה) (אנ'), שיר בסגנון קליפסו שהפך להיות אחד משיריו הקבועים בהופעות בהם נהג לשתף את הקהל בשירת הפזמון החוזר. הפריצה הגדולה של בלפונטה שהביאה את סגנון הקליפסו לתודעה האמריקאית הגיעה ב-1956 עם אלבומו "Calypso" (קליפסו) (אנ'), שכלל את שירו הידוע ביותר, "Day-O (The Banana Boat Song)".

ב-1959 היה לזמר האפרו-אמריקאי הראשון שזכה בפרס אמי ובשנים 1960 ו-1965 זכה גם בשני פרסי גראמי. במהלך שנות ה-60 וה-70 הוציא עוד מספר רב של אלבומים שזכו להצלחה בלתי מבוטלת ובשנת 2000 זכה שוב בפרס גראמי על מפעל חייו.

בלפונטה נודע בחיבתו הרבה לשירים בעברית כגון "ערב של שושנים", "הבה נגילה", "הנה מה טוב" ועוד.

קריירה קולנועית

בלפונטה למד משחק בניו יורק ומימן את לימודי המשחק באמצעות הופעה במועדונים בניו יורק. בשנים 1953–1957 כיכב במספר סרטים. ב-1957 הופיע בתפקיד ראשי בסרט "אי בשמש" וגם חיבר את שיר הנושא של הסרט שהפך ללהיט. באותה שנה הפיק סרט קולנוע ראשון.

במהלך הסרט ביטלג'וס של טים ברטון משנת 1988, השפעתו של הארי בלפונטה ניכרת בשימוש בכמה מהלהיטים שלו. במיוחד בולטת סצנה שבה, במהלך ארוחת ערב, דיבוק משתלט על האורחים וכולל את השיר המוכר "Day-O" (או "The Banana Boat Song"). כמו כן, סצנת הסיום של הסרט מתלווה לשיר "Jump in the Line".

בלפונטה הופיע גם במספר רב של תוכניות טלוויזיה ואף הנחה תוכנית אירוח משלו. החל משנות השישים התמקד בקריירת השירה שלו וחזר להופיע בסרטים במספר תפקידי משנה. בשנת 2006 הופיע בסרט "בובי" – דרמה על רצח קנדי. בשנת 2018 הופיע בסרטו של ספייק לי "שחור על לבן".

בבעלות בלפונטה היו חברת הפקה והוצאה לאור של מוזיקה וסרטים.

פעילות פוליטית, חברתית והומניטרית

דעותיו הפוליטיות של בלפונטה הושפעו מאוד מפול רובסון, דמות אמריקאית שנויה במחלוקת אשר, תמך בברית המועצות בתקופת המלחמה הקרה. בלפונטה לחם נגד גזענות ואפליה, שחש, כמו זמרים ואמנים אפרו-אמריקאים נוספים בזמנו, גם על בשרו, בעיקר במדינות הדרום בארצות הברית. במקביל להצלחתו והתקדמות הקריירה המוזיקלית בשנות ה-50, הצטרף בלפונטה למאבק לשוויון זכויות בארצות הברית בהנהגתו של מרטין לותר קינג. כזמר מצליח, גם עזר רבות לממן את פעילותו הפוליטית של קינג, אשר ככומר, היה בעל אמצעים מוגבלים. בתקופה זו סומן הארי בלפונטה ברשימה השחורה של ג'וזף מקארתי, מוביל המקארתיזם.

ב-1985 עמד בלפונטה מאחורי הפקת השיר "We Are the World" זוכה גראמי בו השתתפו מיטב האמנים של התקופה במטרה לגייס עזרה לרעבים באתיופיה, וב-1987 זכה למעמד של שגריר של רצון טוב של יוניס"ף. בתפקיד זה ובעזרת מעמדו, עזר בלפונטה לגייס תרומות וסיוע לילדים נזקקים באפריקה, בעיקר ברואנדה מוכת הרעב ב-1994, וקידם את המאבק באיידס בדרום אפריקה.

בלפונטה היה ידוע כמבקר חריף של ממשל ג'ורג' וו. בוש וכמתנגד נחרצות למדיניות האמריקאית בעיראק. התבטאותו החריפה ביותר הייתה בכנותו את בוש "הטרוריסט הגדול ביותר בעולם"^[2].

משפחתו

בלפונטה היה נשוי שלוש פעמים. ב-1948 התחתן עם מרגריט בירד (Marguerite Byrd), ונולדו להם שתי בנות. בתו השנייה, שארי, היא שחקנית, דוגמנית וזמרת (אנ'). ב-1957 התגרש, ובאותה השנה נישא לג'ולי רובינסון (Julie Robinson), ונולדו להם בת ובן. בלפונטה התגרש אחרי 47 שנות נישואים בשנת 2004, וב-2008 נישא בפעם השלישית לפמלה פרנק (Pamela Frank).

בלפונטה מת בביתו באפר וסט סייד במנהטן ב-25 באפריל 2023 בגיל 96 מאי-ספיקת לב.

פרסים והוקרה

בלפונטה זכה במספר פרסים חשובים במהלך הקריירה שלו. ב-1954 זכה בפרס טוני,^[3] ב-1960 זכה בפרס אמי,^[4] ובשנים 1960 ו-1965 זכה בפרס גראמי.^[5] בשנת 2000 זכה בפרס גראמי למפעל חיים. בשנת 2014 זכה בפרס ז'אן הרשולט לפעילות הומניטרית, המהווה פרס אוסקר לשם כבוד, ובכך נכנס לרשימת האמנים זוכי אמי, גראמי, אוסקר וטוני אשר אחד מהפרסים בהם זכו הוא לשם כבוד.

בין ההוקרות הנוספות להן זכה, פרס מרכז קנדי בו זכה ב-1989, והמדליה הלאומית לאמנויות בה זכה ב-1994. בשנת 2022 נכנס בלפונטה להיכל התהילה של הרוק אנד רול.

פילמוגרפיה חלקית

כרמן ג'ונס (1954) – בתפקיד ג'ו
אי בשמש (1957) – בתפקיד דייוויד בויאר
השחקן (1992) – הופעת קמע
משהו ללבוש (1994) – הופעת קמע
שחור על לבן (2018) – בתפקיד ג'רום טרנר

ראו גם

התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הארי בלפונטה בוויקישיתוף

הארי בלפונטה, ברשת החברתית פייסבוק
הארי בלפונטה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הארי בלפונטה, ברשת החברתית Goodreads
הארי בלפונטה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הארי בלפונטה, באתר AllMovie (באנגלית)
הארי בלפונטה, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
הארי בלפונטה, באתר Metacritic (באנגלית)
הארי בלפונטה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הארי בלפונטה, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
הארי בלפונטה, באתר ספוטיפיי
הארי בלפונטה, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
הארי בלפונטה, באתר Last.fm (באנגלית)
הארי בלפונטה, באתר AllMusic (באנגלית)
הארי בלפונטה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
הארי בלפונטה, באתר דיזר
הארי בלפונטה, באתר Discogs (באנגלית)
הארי בלפונטה, באתר Songkick (באנגלית)
הארי בלפונטה, באתר Genius
הארי בלפונטה, באתר SecondHandSongs
הארי בלפונטה, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
הארי בלפונטה, באתר בילבורד (באנגלית)
הארי בלפונטה, באתר אמזון מיוזיק
אמיר קמינר, הארי בלפונטה: "באמריקה יש משבר מוסרי", באתר ynet, 3 ביולי 2011
הארי בלפונטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ The African American Registry Harry Belafonte, an entertainer of truth (אורכב 16.07.2011 בארכיון Wayback Machine)
^ איי.פי, הארי בלפונטה: בוש הוא הטרוריסט הגדול בעולם, באתר ynet, 9 בינואר 2006
^ הזכייה של בלפונטה באתר הרשמי של פרס טוני
^ הזכייה של בלפונטה באתר הרשמי של פרס אמי
^ הזכיות של בלפונטה באתר הרשמי של פרס גראמי

[1] The African American Registry Harry Belafonte, an entertainer of truth (אורכב 16.07.2011 בארכיון Wayback Machine)

[2] איי.פי, הארי בלפונטה: בוש הוא הטרוריסט הגדול בעולם, באתר ynet, 9 בינואר 2006

[3] הזכייה של בלפונטה באתר הרשמי של פרס טוני

[4] הזכייה של בלפונטה באתר הרשמי של פרס אמי

[5] הזכיות של בלפונטה באתר הרשמי של פרס גראמי

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

זוכי אמי, גראמי, אוסקר וטוני
לפי השנים שעברו מאז קבלת הפרס הראשון ועד קבלת הפרס האחרון
פרסים תחרותיים	ריצ'רד רוג'רס (1945–1962) ‏•‏‏ הלן הייז (1932–1976) ‏•‏‏ ריטה מורנו (1961–1977) ‏•‏‏ ג'ון גילגוד (1961–1991) ‏•‏‏ אודרי הפבורן (1953–1994) ‏•‏‏ מרווין האמליש (1973–1995) ‏•‏‏ ג'ונתן טוניק (1977–1997) ‏•‏‏ מל ברוקס (1967–2001) ‏•‏‏ מייק ניקולס (1964–2001) ‏•‏‏ וופי גולדברג (1985–2002) ‏•‏‏ סקוט רודין (1984–2012) ‏•‏‏ רוברט לופז (2004–2014) ‏•‏‏ ג'ון לג'נד (2006–2018) ‏•‏‏ אנדרו לויד ובר (1980–2018) ‏•‏‏ טים רייס (1980–2018) ‏•‏‏ אלן מנקן (1990–2020) ‏•‏‏ ג'ניפר הדסון (2006–2022) ‏•‏‏ ויולה דייוויס (2001–2023)
פרסי כבוד	ברברה סטרייסנד (1963–1970) ‏•‏‏ לייזה מינלי (1965–1990) ‏•‏‏ ג'יימס ארל ג'ונס (1969–2011) ‏•‏‏ הארי בלפונטה (1953–2014) ‏•‏‏ קווינסי ג'ונס (1964–2016)

פרס טוני לשחקן המשנה הטוב ביותר במחזמר
1947–1975	דייוויד ווין (1947) • מיירון מקורמיק (1950) • ראסל נייפ (1951) • יול ברינר (1952) • הירם שרמן (1953) • הארי בלפונטה (1954) • סיריל ריצ'רד 1955) • ראס בראון (1956) • סידני צ'פלין (1957) • דייוויד ברנס (1958) • ראסל נייפ / לאונרד סטון (1959) • טום בוסלי (1960) • דיק ואן דייק (1961) • צ'ארלס נלסון ריילי (1962) • דייוויד ברנס (1963) • ג'ק קסידי (1964) • ויקטור ספינטי (1965) • פרנקי מייקלס (1966) • ג'ואל גריי (1967) • הירם שרמן (1968) • רון הולגייט (1969) • רנה אוברז'ונואה (1970) • קין קרטיס (1971) • לארי בליידן (1972) • ג'ורג' ס. אירווינג (1973) • טומי טון (1974) • טד רוס (1975)
1976–2000	סמי ויליאמס (1976) • לני בייקר (1977) • קווין קליין (1978) • הנדרסון פורסיית' (1979) • מנדי פטינקין (1980) • הינטון באטל (1981) • קליבנט דריקס (1982) • צ'ארלס קולס (1983) • הינטון באטל (1984) • רון ריצ'רדסון (1985) • מייקל רופרט (1986) • מייקל מגווייר (1987) • ביל מקצ'ון (1988) • סקוט ווייז (1989) • מייקל ג'טר (1990) • הינטון באטל (1991) • סקוט וורה (1992) • אנתוני קריבלו (1993) • ג'רוד אימיק (1994) • ג'ורג' הרן (1995) • וילסון ג'רמיין הרדיה (1996) • צ'אק קופר (1997) • רון ריפקין (1998) • רוג'ר בארט (1999) • בויד גיינס (2000)
2001–הווה	גארי ביץ' (2001) • שולר הנסלי (2002) • דיק לטסה (2003) • מייקל סרוריס (2004) • דן פוגלר (2005) • כריסטיאן הוף (2006) • ג'ון גלאגר ג'וניור (2007) • בויד גיינס (2008) • גרגורי ג'בארה (2009) • לוי קרייס (2010) • ג'ון לארוקט (2011) • מייקל מקגראת' (2012) • גבריאל אברט (2013) • ג'יימס מונרו איגלהארט (2014) • כריסטיאן בורל (2015) • דויד דיגס (2016) • גאווין קריל (2017) • אריאל סטאצ'ל (2018) • אנדרה דה שילדס (2019) • דני בורשטיין (2021) • מאט דויל (2022) • אלכס ניואל (2023) • דניאל רדקליף (2024) ‏•‏‏ ג'אק מלון (2025)

פרס גראמי למפעל חיים
1963–1989	בינג קרוסבי (1963) • פרנק סינטרה (1965) • דיוק אלינגטון (1966) • אלה פיצג'רלד (1967) • אירווינג ברלין (1968) • אלוויס פרסלי (1971) • לואי ארמסטרונג, מהליה ג'קסון (1972) • צ'אק ברי, צ'ארלי פארקר (1984) • ליאונרד ברנשטיין (1985) • בני גודמן, הרולינג סטונז, אנדרס סגוביה (1986) • רוי אייקוף, בני קרטר, אנריקו קארוזו, ריי צ'ארלס, פאטס דומינו, וודי הרמן, בילי הולידיי, בי. בי. קינג, אייזק שטרן, איגור סטרווינסקי, ארטורו טוסקניני, האנק ויליאמס (1987) • פרד אסטר, פבלו קזאלס, דיזי גילספי, יאשה חפץ, לנה הורן, לאונטין פרייס, בסי סמית, ארט טייטום, שרה ווהן (1989)
1990–1999	נט קינג קול, מיילס דייוויס, ולדימיר הורוביץ, פול מקרטני (1990) • מריאן אנדרסון, בוב דילן, ג'ון לנון, קאתי ולס (1991) • ג'יימס בראון, ג'ון קולטריין, ג'ימי הנדריקס, מאדי ווטרס (1992) • צ'ט אטקינס, ליטל ריצ'רד, ת'לוניוס מונק, ביל מונרו, פיט סיגר, פאטס וולר (1993) • ביל אוונס, אריתה פרנקלין, ארתור רובינשטיין (1994) • פטסי קליין, פגי לי, הנרי מנסיני, קרטיס מייפילד, ברברה סטרייסנד (1995) • דייב ברובק, מרווין גיי, גאורג שולטי, סטיבי וונדר (1996) • בובי בלנד, האחים אברלי, ג'ודי גרלנד, סטפן גרפלי, באדי הולי, צ'ארלס מינגוס, אוסקר פיטרסון, פרנק זאפה (1997) • בו דידלי, האחים מילס, רוי אורביסון, פול רובסון (1998) • ג'וני קאש, סם קוק, אוטיס רדינג, סמוקי רובינסון, מל טורמה (1999)
2000–2009	הארי בלפונטה, וודי גאת'רי, ג'ון לי הוקר, מיץ' מילר, וילי נלסון (2000) • הביץ' בויז, טוני בנט, סמי דייוויס ג'וניור., בוב מארלי, The Who‏ (2001) • קאונט בייסי, רוזמרי קלוני, פרי קומו, אל גרין, ג'וני מיטשל (2002) • אטה ג'יימס, ג'וני מאטיס, גלן מילר, טיטו פואנטה, סיימון וגרפונקל (2003) • ואן קלייברן, The Funk Brothers, אלה ג'נקינס, סאני רולינס, ארטי שו, דוק ווטסון (2004) • אדי ארנולד, ארט בלייקי, The Carter Family, מורטון גולד, ג'ניס ג'ופלין, לד זפלין, ג'רי לי לואיס, ג'לי רול מורטון, פינטופ פרקינס, הסטייפל סינגרס (2005) • דייוויד בואי, קרים, מרלה הגרד, רוברט ג'ונסון, ג'סי נורמן, ריצ'רד פריור, הוויברז (2006) • ג'ואן באאז, Booker T. & the M.G.'s, מריה קאלאס, אורנט קולמן, הדלתות, הגרייטפול דד, בוב וילס (2007) • ברט בכרך, הבנד, קאב קאלוויי, דוריס דיי, יצחק פרלמן, מקס רואץ', ארל סקרוגס (2008) • ג'ין אוטרי, הנערים העוורים מאלבמה, ארבע הפסגות, האנק ג'ונס, ברנדה לי, דין מרטין, טום פקסטון (2009)
2010–2019	לאונרד כהן, בובי דארין, דייוויד אדוארדס, מייקל ג'קסון, לורטה לין, אנדרה פרווין, קלארק טרי (2010) • ג'ולי אנדרוז, רוי היינס, רביעיית ג'וליארד, שלישיית קינגסטון, דולי פרטון, הראמונס, ג'ורג' בוורלי שיי (2011) • להקת האחים אולמן, גלן קמפבל, אנטוניו קרלוס ז'ובים, ג'ורג' ג'ונס, ההורנס של ממפיס, דיאנה רוס, גיל סקוט-הרון (2012) • גלן גולד, צ'ארלי היידן, לייטנינג הופקינס, קרול קינג, פטי פייג', ראווי שנקר, The Temptations‏ (2013) • הביטלס, קליפטון צ'נייר, האחים איסלי, קרפטוורק, קריס קריסטופרסון, ארמנדו מנסנרו, מוד פאוול (2014) • בי ג'יז, פייר בולז, באדי גאי, ג'ורג' האריסון, פלאקו חימנס, האחים לובין, ויין שורטר (2015) • רות בראון, סליה קרוז, Earth, Wind & Fire, הרבי הנקוק, ג'פרסון איירפליין, לינדה רונסטאדט, ראן די אם סי (2016) • שירלי קיסר, אחמד ג'מאל, צ'רלי פרייד, ג'ימי רודג'רס, נינה סימון, סליי סטון, הוולווט אנדרגראונד (2017) • האל בליין, ניל דיימונד, אמילו האריס, לואיס ג'ורדן, The Meters, קווין, טינה טרנר (2018) • בלאק סאבת', ג'ורג' קלינטון ופרלמנט-פאנקדליק, בילי אקסטין, דוני האת'וויי, חוליו איגלסיאס, סאם אנד דייב, דיון וורוויק (2019)
2020–הווה	שיקגו, רוברטה פלאק, אייזק הייז, איגי פופ, ג'ון פריין, פאבליק אנמי, סיסטר רוזטה תארפ (2020) • Grandmaster Flash and the Furious Five, ליונל המפטון, מרילין הורן, סולט אנ' פפה, סלינה, Talking Heads‏ (2021) • בוני רייט (2022)‏ • בובי מקפרין, נירוונה, מא רייני, סליק ריק, נייל רוג'רס, הסופרימס, אן וילסון וננסי וילסון (2023)‏ • N.W.A, לורי אנדרסון, האחיות קלארק, גלדיס נייט, דונה סאמר, תמי ויינט (2024)