נחל רשפון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נחל רשפון הוא נחל אכזב והיובל הדרומי של נחל פולג.

הנחל זורם באבוס (שקע) שבין רכסי הכורכר השני והשלישי בחוף השרון ואגן ההיקוות שלו כולל את מושב רשפון, חלקו המזרחי של כפר שמריהו, השכונות הצפוניות של הרצליה, השכונות המערביות של רעננה, מערב בני ציון וחרוצים ומזרח קיבוץ יקום.

אף על פי שעבר הסדרה משמר הנחל מגוון בתי גידול לחים וערכיותו לשימור גבוה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הקדומה ארשף (ארסוף/אפולוניה) שכנה בחוף הים ממערב לנחל, העיר נקראה על שמו של אל הכנעני רשף, בעקבות העיר נקרא המושב השכן לחורבותיה רשפון ובעקבותיו גם הנחל[1].

מהלך הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתו של הנחל באבוס שבין גבעת הכורכר שעליה יושב כפר שמריהו לבין נחלת עדה בהרצליה וכפר בתיה ברעננה, הנחל זורם צפונה באבוס, כיום לאורכה של מסילת הרכבת, אוסף בדרכו יובלים מקריית שרת ברעננה, בני ציון, שפיים וחרוצים ומתמזג עם נחל פולג מצפון מזרח לקיבוץ יקום באזור אגמון פולג.

חי וצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר היה הנחל יוצר בחורף ובאביב רצף שטחים מוצפים לאורך אפיקו אשר היו מקיימים מגוון בתי גידול לחים ואילו על גבעות הכורכר והחמרה היה צומח יער אלוני השרון.

יער אלוני השרון נכרת והנחל עבר הסדרה אך למרות זאת הוא מקיים בית גידול לח הכולל צומח גדות, סבך קנה, עבקנה, אחו לח, שדה באחו לח ושלוליות חורף, בין הצמחים הנדירים הצומחים בו נמצאים אגמון החוף ודמסון כוכבני ועופות מים הנמשכים אליו ומוצאים בחישת הקנים מסתור[2].

בצפונו של מושב רשפון נמצאת בריכת חורף מלאכותית המטופחת על ידי תושבי הישוב[3].

ממזרח לנחל קיימות שמורות בני ציון וחרוצים המשמרות את נוף גבעות החמרה וממזרח לקיבוץ יקום קיימים ריכוזים של אירוס הארגמן.

צפונית לשפכו של נחל רשפון לנחל פולג נבנה אגמון פולג המשחזר במקצת את אופייה של ברכת רמדן שיובשה[4].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפע המים והמזון משכו את בני האדם לאגן נחל פולג (שנחל רשפון הוא חלקו הדרומי) לפחות מאז התקופה המוסטרית לפני כ 40,000 שנה.

הביצות שמשכו את בני האדם בתקופת האבן, יצרו בתקופות מאוחרות יותר צוואר בקבוק בדרך הים שחייבה את כל העובר בה לעבור דרך תל פולג שהפכה לעיר המרכזית באזור החל מהתקופה הכנענית.

הביצות המשיכו להגביל את ההתיישבות באזור, על פי סקר אגן הפולג היישובים באגן (ח' ג'יוס וח' אום אל-עוליקה), היו מעל קו גובה 25 שהיווה ככל הנראה את המפלס המרבי של מי הביצות והיישובים נוסדו בשוליו.

מפעל הייבוש הגדול של מרזבת הפולג מתוארך כנראה למאה הששית (בתקופה הביזנטית 324-640) החפיר הכנעני הועמק ונפרץ ברכס הכורכר מעבר "שחתך" את העיקול שהקיף את הרכס מדרום. בעקבות מפעל זה נוסדו היישובים הביזנטיים באזור תל יצחק, חרוצים ובני ציון ויישובים אחרים התרחבו אחרי שגדל סביבם היצע קרקע חקלאית משובחת.

החקלאות באותה תקופה כללה כנראה כרמים ומטעי זיתים, כפי שעולה ממצאי המתקנים החקלאיים שנמצאו בחפירות. הגתות שנמצאו באותה תקופה כוללות גתות קטנות, פרטיות, בצד גתות גדולות יותר, לעיתים עם בסיס לבורג במרכזן. בתקופה זו נחפרו גם בארות בשולי השטחים הביצתיים.

העיבוד כלל את גבעות החמרה, שבתוספת זיבול הפכה לאדמה ניתנת לעיבוד ואת שקעי הנזאז, שבהם, אך הקרקע העשירה יותר הייתה האדמות חומות ושחורות שבעמק.

היישוב הצפוף שחייב גם את תחזוקת מפעלי הניקוז ירד יחד עם כלל היישוב בארץ ישראל החל מהמאה השמינית לספירה, הביצות ויער אלוני התבור על הגבעות התפשטו שוב ובסוף המאה התשע עשרה לא היה ישוב קבוע באגן נחל רשפון.

יער אלוני התבור (יער השרון) נפגע מאוד במחצית השנייה של המאה התשע עשרה אך שרידיו המשיכו להתקיים כמעט עד סופה.

לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה שימש הנחל כקו מגע בין כוחות הבריטים לעות'מאניים ולגרמנים.

הריק היישובי סייע בידי המתיישבים היהודיים שחזרו לארץ החל מסוף המאה התשע עשרה, גבעות החמרה התגלו כטובות לגידול הדרים ובדרומו של העמק נוסד פרדס גן רש"ל ולאחריו מושב רשפון, מושב בני ציון וקיבוץ יקום. לאחר קום המדינה נוספו שכונות גן רשל, נחלת עדה ומושב חרוצים.

בדרום העמק הפכו השכונות שנוסדו על אדמת הפרדסים לשעבר לשטח עירוני כמעט רצוף והנחל הפך למעשה לתעלת ניקוז במרכזם של נתיבי איילון (כביש 20) בעוד שצפונו שהיה ביצתי הרבה יותר עדיין שומר על אופיו הפתוח אם כי במרכז אגן הניקוז עוברת מסילת הרכבת.

חשיבות אקולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שערוץ הנחל עבר הסדרה וכיום עוברת לאורכו מסילת הרכבת הוא עדיין משמר לאורכו מגוון בתי גידול לחים, בית גידול שהולך ונעלם במישור החוף.

במפגש נחל רשפון עם נחל פולג הוקם אגמון פולג המשחזר מעט מנוף ביצת רמדן שהייתה בו.

גם נוף גבעות החמרה והכורכר ובעלי החיים והצמחים הייחודיים לו הולך ונעלם ושמורת הטבע בני ציון-חרוצים משמרת מעט ממנו.

עם זאת התוכנית להרחבת נתיבי איילון צפונה מאיימת על קיומו.

מסלולי טיול[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך עפר עוברת לכל אורכו של הנחל.

מסלול טיול מסודר קיים באגמון פולג[5].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]