כביש 6

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף כביש חוצה ישראל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כביש 6
ISR-FW-6.svg
Kvish6fromHorashim.JPG
כביש 6 במבט דרומה ממחלף חורשים
סיווג כביש ארצי
ציר כביש אורך
כינוי כביש חוצה ישראל, דרך יצחק רבין
כביש מהיר ממחלף שוקת עד מחלף קמה, ממחלף מאחז עד מחלף עין תות, ממחלף אליקים עד מחלף סומך
כביש אגרה ממחלף שורק עד מחלף עין תות, ממחלף יקנעם עד מחלף גבעות אלונים
אורך 244 (לא הכל סלול עדיין) ק"מ
נקודת התחלה מחלף שוקת
ערים ראשיות קריית גת, פתח תקווה, להבים, יקנעם עילית, קריית טבעון, קריית אתא, ראש העין, פתח תקווה, רהט, רמלה, כפר סבא, שהם, שלומי, שגב שלום, נאות חובב, שפרעם, ירוחם, דימונה, עיר הבהדים
נקודת סיום מחלף סומך
תוואי כביש 6

מצב כביש 6 כיום. חלקו מצפון למחלף סומך ומדרום למחלף שוקת נמצא בסלילה.
סמליל כביש 6, עוצב על ידי סטודיו אדלר וקארן שש בשנת 2001
תמרור כביש אגרה בשילוט דרכים בישראל
פסקל, התקן לזיהוי דיגיטלי של רכב בכביש 6
הכביש ליד בת חפר
מחלף נשרים – כביש 6 חולף מתחת לכביש 431
מסלול הנסיעה דרומה ממחלף נחשונים לכיוון מחלף בן שמן. בקטע זה מפרידה רצועת קרקע רחבה בין מסלולי הכביש
צילום אווירי של מחלף נחשונים ומרכז הבקרה
מרכז הבקרה במחלף נחשונים
כביש 6: מבט צפונה מתל חדיד
כביש 6 מצפון למחלף ניצני עוז
כביש 6 בחולפו מתחת לכביש 444, בין צומת ראנתיס לצומת גבעת כ"ח. בנקודה זו, מתוכננת הקמה של מחלף גבעת כ"ח.
הכניסה הצפונית אל מנהרות תל חדיד
מבט מתל חדיד אל כביש 6 לאחר שהוא מגיח דרומה מהמנהרה שמתחת לתל
גשר כביש 6 מעל נחל נרבתא
כביש 6 מעל נחל נרבתא והיישוב מייסר
מנהרת רכסים מכיוון מחלף העמקים
מנהרת רכסים מכיוון מנהרת איבטין

כביש 6 (המכונה גם כביש חוצה ישראל או דרך יצחק רבין) הוא הכביש המהיר הארוך בישראל, המשתרע מדרום לצפון (כביש אורך) ונמתח מזרחית לכביש 4 ומזרחית לחלקו הצפוני של כביש 40. בשנת 2019 היה אורכו של הכביש 200 קילומטרים[1] ממחלף שוקת בדרום ועד מחלף סומך בצפון[2]. במסגרת מקטעים 3 ו-4 בדרום והמקטע הצפוני בצפון יהיה אורך הכביש כ-261.2 ק"מ.

בקטע ממחלף שורק עד מחלף עין תות כביש 6 הוא כביש אגרה גם בקטע ממחלף יקנעם עד מחלף גבעות אלונים. דרומית למחלף שורק, ממחלף עין תות עד מחלף יקנעם וצפונית למחלף גבעות אלונים הנסיעה בכביש היא חינם.

מאחורי סלילת הכביש עמדו מספר מטרות, ובהן חיבור צפון ישראל ודרומה למרכז הארץ כדי לעודד את התפרסות האוכלוסין, בניית כביש עוקף לגוש דן שיקל על עומסי התנועה בכבישי האורך (כביש 2 וכביש 4), וכן עידוד הסטת האוכלוסייה באזור המרכז מזרחה, על ידי חיבור הערים המזרחיות (לדוגמה: מודיעין-מכבים-רעות) לשאר חלקי המדינה.

כביש זיכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת כביש 6 בוצעה במסגרת פרויקט BOT (בנה-הפעל-העבר) במסגרתו חברת דרך ארץ כזכיינית שנבחרה על ידי המדינה, הקימה את הכביש, מימנה את הקמתו ומתפעלת אותו למשך תקופה קבועה מראש (עד 18 ביולי 2028[3]), בעוד חברת כביש חוצה ישראל משמשת כרשות הממונה מטעם המדינה לתכנון הכביש ולפיקוח על עמידת הזכיין במחויבויותיו. בתקופת הזיכיון נקבע סכום מינימלי שאותו הזכיין אמור לקבל במסגרת תפעול הכביש מדמי מנוי. אם הוא לא מצליח לקבל את הסכום משלימה הממשלה אחוז מסוים מההפרש. רשת ביטחון זו הופעלה מספר פעמים עד 2007. זיכיון ההפעלה שניתן לזכיין מחייב למסור למדינה את הכביש כשהוא סלול עם ארבעה נתיבים לכל כיוון, ללא תלות בעומסי התנועה[דרוש מקור].

מלבד ההשקעה הפרטית של כשלושה עד ארבעה מיליארד שקל מכספי הזכיין, השקיעה מדינת ישראל באמצעות חברת כביש חוצה ישראל בתכנון הכביש, פינוי התוואי, רכישת שטחים ועוד. בשנים 2000 עד 2003 הושקעו בכביש כחצי מיליארד שקל. חוץ מההשקעה הישירה, הממשלה מימנה את בניית כבישי הרוחב שמזינים את התנועה לכביש 6 וכן את קטעי ההמשך. קטעי ההמשך שנבנו במימון המדינה (בדרום, בין מחלף שורק למחלף מאחז) אינם כבישי אגרה, בשלב זה. גם על מקטע הכביש שבין המחלפים דניאל ובן-שמן לא נגבית אגרה.

כביש 6 חוצה צפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2015 נחתם עם חברת שפיר הנדסה ותעשייה הסכם הזיכיון להקמה, הפעלה ואחזקה של קטעים 3 ו-7 (כביש 6 צפון), כאשר צו תחילת העבודות ניתן בדצמבר 2015[4]. משך תקופת הזיכיון יהיה כ־34 שנים הכוללת את תקופת ההקמה[5], כלומר בשנת 2049 יעבור הכביש לידי מדינת ישראל. לצורך בניית הקטעים הוקמה חברה דרך נוף נתיבי הצפון בבעלות של שפיר הנדסה חוצה ישראל צפון. לצורך תפעול ותחזקה הוקמה חברה "כביש 6 חוצה צפון" בבעלות משותפת של שפיר הנדסה, קרן נוי ולאומי פרטנרס. [6].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון הכביש נהגה כבר בסוף שנות ה-60, בגיבוש תוכנית אב לכבישים במשרד הפנים, בהובלת ד"ר אלישע אפרת[7]. בשנת 1976 הוא כבר הוכנס לתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 3 ובהמשך לתמ"א 31), אולם לא נעשה כמעט דבר עד שנות ה-90. בשנת 1992 החליטה הממשלה בראשות יצחק רבין על הקמת הכביש, באמצעות שותפות ציבורית-פרטית. לאורך התוואי המדינה החלה לבצע מספר הפקעות אלא שבשנת 1998 המדינה הפקיעה אדמות בכפר אל רוחה הסמוך לכפר קרע. המדינה הציעה פיצויים לבעלי הקרקעות הערביים, ואלו נענו ברובם יחד עם ראשי הרשויות בואדי ערה, אבל שייח ראאד סלאח הנהיג מחאה אלימה כנגד ההפקעות באל-רוחה יחד עם מיעוט מבעלי הקרקעות, אך ההפקעות הושלמו. העבודות על הקטע המרכזי, באורך 87 קילומטר, ממחלף שורק עד מחלף עירון החלו על ידי הזכיין בנובמבר 1999 והוא נחנך בשלבים עד שנת 2004. הקטע בין מחלף נחשונים למחלף אייל היה הקטע הראשון שנחנך, ב-4 באוגוסט 2002. באוקטובר 2002 נחנך הקטע ממחלף בן שמן למחלף נחשונים בכיוון צפון ובינואר 2003 החלה גביית האגרה עבור שימוש בכביש. במאי 2003 הורחב הכביש דרומה עד מחלף נשרים וביולי עד מחלף שורק. באוגוסט 2003 הורחב הכביש צפונה עד למחלף ניצני עוז ובינואר 2004 הושלם הקטע המרכזי עם חנוכת הקטע ממחלף ניצני עוז למחלף עירון.

בסוף 2007 נפתח לתנועה קטע חדש בדרומו של הכביש, בין מחלף שורק ומחלף קריית גת (קטע 19). קטע דרומי נוסף, בין מחלף קריית גת ומחלף מאחז (קטע 20), נפתח באמצע שנת 2008. ב-20 ביולי 2009 נפתח לתנועה קטע בצפונו של הכביש (קטע 18) המחבר בין מחלף עירון ומחלף עין תות. סלילת הקטע החלה לאחר פסיקת בג"ץ בנוגע לפגיעה בסביבה. עם התקדמות עבודות הסלילה נתגלו קברים על תוואי הכביש. העבודות הופסקו עקב מחאה חרדית וחודשו תוך הסטת תוואי הכביש.

בשנת 2011 החלו עבודות להרחבת הקטע בין מחלף בן שמן למחלף נחשונים משני נתיבים לשלושה לכל כיוון: במחצית הראשונה של שנת 2012 הסתיימו העבודות בין מחלף נחשונים לגבעת כ"ח, ובדצמבר 2012 הסתיימו העבודות בין גבעת כ"ח למחלף בן שמן. בנובמבר 2012 החלו העבודות להרחבת קטע מחלף ניצני עוז-מחלף באקה-ג'ת והן הסתיימו בחודש מרץ 2014. בדצמבר 2014 נחנך נתיב נסיעה שלישי בשני הכיוונים בין מחלף באקה-ג'ת למחלף עירון[8]. הרחבת הכביש הפחיתה את העומס בשעות השיא.

בינואר 2015 שודרג הקטע של כביש 31 בין מחלף להבים למחלף לקיה שכיום משמש את כביש 6[9]. הקטע קושר לחלק הצפוני של כביש 6 כעבור כמה חודשים שבהם כביש 31 קישר בין המקטעים.

בספטמבר 2015 נפתחו לתנועה שני קטעים. האחד ביטל את העיקול בכביש 40 שבצומת קמה ונסלל לאורך כשלושה קילומטר כקטע משותף לכבישים 6 ו-40. במרכזו של הקטע נפתח מחלף קמה שאליו הוארך מזרחה כביש 293. קטע נוסף נפתח דרומית יותר, ממחלף רהט החדש עם כביש 40 ועד לקטע שנפתח בינואר 2015 סמוך ללהבים. אורכו של הקטע ממחלף רהט עד מזרחית ללהבים הוא 5.5 קילומטר. בקטע נפתח לתנועה גם מחלף להבים המקשר את כביש 6 לכביש 310 לכיוון רהט ואופקים. קטע הכביש מדרום-מזרח למחלף עד לצומת עם כביש 358 נקרא מאותה עת כביש 6 בלבד.

כביש 6 הוא הכביש הראשון בישראל שהותרה בו החל מדצמבר 2015 מהירות נסיעה מרבית של 120 קילומטר לשעה. השינוי הוחל על חלק מקטעי הכביש בהם התבצעו התאמות בטיחות נדרשות.

במרץ 2016 נחנכו שני קטעים. האחד באורך קילומטר, החליף את צומת דבירה שהוסב למחלף, מדרום למחלף קמה. השני באורך שישה קילומטר, מקשר בין מחלף רהט למחלף להבים. בספטמבר 2016 נחנך הקטע בין מחלף לקיה למחלף שוקת, בחיבור עם כביש 31 לכיוון ערד וים המלח. באותו החודש הושלמה הרחבתו של כביש 6 בין מנהרות חדיד למחלף נחשונים לארבעה נתיבים לכל כיוון. בהמשך השנה נחנכו קטעים ומחלפים נוספים בין מחלף קמה למחלף שוקת, המפוצל לחלק מערבי (בחיבור עם כביש 31) ולחלק דרומי (בחיבור עם כביש 60). הקטע הושלם ב-13 בדצמבר 2016.

ב-14 בנובמבר 2018 נפתח המקטע הראשון של כביש 6 חוצה צפון (קטע 7), בין מחלף אליקים עד מחלף תל קשיש, וכן הוחלף הסימון של כביש 70 לכביש 6 בין מחלף תל קשיש ועד מחלף העמקים.

ב-28 במרץ 2019 נפתח המקטע השני של כביש 6 חוצה צפון (קטע 3), ממחלף העמקים ועד מחלף סומך.

המשך הפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלילת קטעים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קטע 21 בדרום ממחלף שוקת עד מחלף נאות חובב אושר באופן כללי בשנת 1999. קטע 21 כולל ארבעה חלקים[10][11][12]. שני הקטעים הראשונים הושלמו בשנת 2016. שני הקטעים שנותרו:
    • מקטע מס' 3 בין מחלף שוקת למחלף נבטים (כ-11 קילומטר). תוכנית מתאר מפורטת אושרה בתחילת 2010 והממשלה אישרה תכנון מפורט בפברואר 2010. קטע זה יחבר בין מחלף שוקת למחלף נבטים עם כביש 25.
    • מקטע מס' 4 בין נבטים למחלף נאות חובב (כ-13 קילומטר). תוכנית מתאר מפורטת אושרה בתחילת 2010 והממשלה אישרה תכנון מפורט בפברואר 2010. ממחלף נבטים ימשיך הכביש דרומה כ-13 קילומטר עד התמזגות עם כביש 40 במחלף נאות חובב.
אבן הקילומטר המופיעה במחלף מאחז מסמנת 68 קילומטר, אך בפועל הכביש המתוכנן (שחלקו נסלל) שבין מחלף נאות חובב למחלף מאחז צפוי להיות באורך של 56 קילומטר.

בראשית שנת 2011 פרסם משרד האוצר את המכרז הבינלאומי לתכנון, הקמת, הפעלת ואחזקת החלקים הצפוניים של הכביש. למכרז הוגשו מועמדויות על ידי שבע קבוצות[13]. בחודש יולי 2013 נבחרה חברת שפיר הנדסה כזוכה במכרז להארכת הכביש, בהשקעה בסכום של כשני מיליארד שקל. החברה התחייבה לביצוע הפרויקט בפרק זמן של 40 חודשים לכל היותר, ולאחריו תקבל את הכביש לתקופת זיכיון של 34 שנים. נכון לסוף מרץ 2019 קטע 7 וקטע 3 נפתחו לתנועה.

  • הקטע הצפוני ממחלף סומך דרך מחלפים אבליים, אחיהוד, ג'דידה, בית העמק וכברי עד מחלף שלומי (כ-40 קילומטר): אושר בשנת 2010 והחלו שלבי תכנונים מפורטים.

הוספת והארכת כבישי רוחב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהצלחתו של כביש 6 תלויה בכבישי הרוחב שמזינים אותו. הכבישים 7, 431, 471, 531, 551 ו-61 נסללו או הוארכו ככבישי רוחב לכביש 6. בעתיד מתוכננים להסלל לכביש 6 כבישי רוחב חדשים שיתחברו אל הכביש במחלפים חדשים. כמו כן מתוכננות הארכות ושדרוגים של כבישי רוחב קיימים. ביצוע כבישים אלה והאחריות עליהם מוטלת על חברת נתיבי ישראל (מלבד כביש 431). הכבישים מדרום לצפון:

  • כביש 31 (מחלף שוקת/מיתרערד): במסגרת התוכנית של נתיבי ישראל שאישרה הממשלה, כביש זה הורחב ומוחלף כך שהוא מכיל שני נתיבים לכל כיוון ומאפשר גישה מהירה ובטוחה לעיר ערד ולים המלח. בצומת תל ערד המדורג, עם כביש 80, הוקם רמזור, ומתוכנן בו בעתיד מחלף. בימים אלו מתבצעות עבודות למחלוף צומת שוקת הוותיק עם כביש 60, שייקרא מחלף מיתר. המהירות המותרת בכביש היא 90 קמ"ש, עם אפשרות העלאה ל-100 קמ"ש.
  • כביש 293 (נתיבות-בית קמה): לכביש זה נסללה הארכה של כקילומטר מזרחה מצומת קמה הקיים שצומצם לכיכר עם כביש 264 והכניסה לבית קמה (הצומת עם כביש 40 בוטל) – עד קטע כביש 6 ו-40 במחלף קמה החדש שנפתח ב-2015. כך נוצר חיבור בין כביש 6 לנתיבות ושדרות. בקטע הכביש בין צומת הגדי עם כביש 25 לצומת קמה עם כביש 264 מתוכננת הרחבה לכביש דו-נתיבי דו-מסלולי על מנת להפחית את הסיכונים לאורכו ולשאת את הביקושים הצפויים בו.
  • כביש 39: כביש עתידי שמתוכנן לחבר בין אזור קריית מלאכי, כביש 6, אזור בית שמש, צור הדסה וירושלים.
  • כביש 7 (אשדודמחלף שורק): קטע הכביש ממחלף גדרה למחלף שורק נפתח עם פתיחתו של כביש 6 באזור. בשנת 2014 הושלם מחלופו של כביש 41 מגדרה עד מחלף אשדוד, והוא הפך לחלק מכביש 7 - בכך נוצר חיבור בין כביש 6 ואשדוד. מתוכננת השלמתו של שדרוג ומחלוף כביש 41 לכביש 7 – בין אשדוד למחלף אשדוד. בנוסף, קטע כביש 3 ממחלף שורק למודיעין צפוי לעבור שדרוג ומחלוף לרמת כביש מהיר, תוך הסטת התוואי לתוואי חדש באזור מחלף לטרון. הכביש המשודרג יהווה את המשכו של כביש 7 וישפר את הגישה מכביש 6 לכיוון ירושלים.
  • כביש 411 (רחובות–צומת חולדה): כביש זה עובר מעל לכביש 6 ללא חיבור אליו, והוא מתחיל מצומת רחובות מערב שעל כביש 42, עובר בצומת גבירול שברחובות עם כביש 410, דרך צומת ברנר שעל כביש 40 ועד לצומת חולדה שעל כביש 3. במקום מתוכננות עבודות חיבור בין שני הקטעים והקמת מחלף חולדה עם כביש 6 על מנת ליצור חיבור מהיר לרחובות.
  • כביש 431 (מחלף נשרים-מחלף מבוא איילון) הכביש הוקם בשלבים והושלם לדרך פרוורית מהירה (110 קמ"ש) המחברת ברצף בין כביש 6 לראשון לציון, באר יעקב, תל אביב ומזרח בת ים.
  • כביש 461 (מחלף קיבוץ גלויות בתל אביב-יפו–צומת טייסים): מצומת טייסים שימוחלף מתוכנן המשכו של כביש 461 מזרחה שיתחבר עם כביש 6 וכביש 444 במחלף גבעת כ"ח שיוקם כארבעה קילומטר דרומית למחלף נחשונים. כביש 461 ישודרג לדרך פרוורית מהירה ויחבר את כביש 6 לערים יהוד ואור יהודה.
  • כביש 471 (מחלף נחשונים-מחלף בר-אילן) הכביש הוקם בשלבים והושלם לדרך פרוורית מהירה (110 קמ"ש) המחברת ברצף בין כביש 6 לפתח תקווה, גבעת שמואל קריית אונו ומזרח רמת גן, במהלך 2019 נסלל מחדש, קורצף והוסף לו נתיב תחבורה ציבורי.
  • כביש 531 (מחלף שמריהו מזרחמחלף חורשים): התבצעה הארכת הכביש מכפר סבא מערבה דרך מחלף ענק חדש, רעננה דרום (המכרז להקמתו פורסם במרץ 2011) והרצליה עד חיבור עם כביש 2 ליד רשפון. על הכביש הוקם מחלף עם המשכם הצפוני של נתיבי איילון. הכביש הוסב לדרך פרוורית מהירה ומשרת את ערי השרון.
  • כביש 551 (מחלף אייל): בכביש זה קיימים שני קטעים קצרים ומנותקים של הכביש, אחד במחלף אייל המחבר את כביש 6 עם כביש 444, צור יגאל וכוכב יאיר; ואחד ככביש גישה ממחלף הדרים שעל כביש 4 לכלא הדרים. לפי התכנון צפויים שני קטעים אלה להתחבר לכביש אחד שימשיך מערבה עד כביש 2 ליד שפיים ויחבר את כביש 6 עם אזור יישובי השרון וחוף השרון.
  • כביש 57 (נתניהמחלף ניצני עוז): מתוכנן שדרוג ומחלוף הכביש בקטע זה, כולל הסטת התוואי באזור כפר יונה כך שיעקוף את העיר מצפון. בכך תתאפשר נסיעה מהירה ונטולת רמזורים בין כביש 6 ונתניה.
  • כביש 9: כביש זה נפתח בחלקו בשנת 2014, בין כביש 4 למחלף באקה-ג'ת. הקטע בין צומת יער חדרה לצומת חביבה מסומן ככביש מהיר, כאשר בדרך הוקם מצפון לאליכין מחלף חדרה דרום המשרת את השכונות הדרומיות של חדרה, אליכין ויישובי הסביבה. ב-2015 התבצעו עבודות לשדרוג הקטע בין צומת חביבה למחלף באקה-ג'ת ליצירת חלופה מהירה מהכביש לאזור חדרה. מתוכנן גם המשך מערבה של כביש 9 עד כביש 2 באזור מכמורת ומחלוף של צומת חביבה. בקטע הכביש שנחשב כמהיר מותרת מהירות נסיעה של 110 קמ"ש.
  • כביש 77 (מחלף תל קשישמחלף גולני): ממחלף תל קשיש שהוקם ממזרח לכרמל, נפתח בינואר 2019 קטע חדש ומהיר של כביש 77 עד מחלף ישי, שהושלם. שדרוגו של קטע הכביש בין מחלף ישי למחלף גולני הושלם במהלך שנת 2019, והוא מצטרף לכביש 65 ממחלף גולני עד מחלף נחל עמוד ולכביש 85 ממחלף נחל עמוד עד צומת עמיעד כחלק מפרויקט "הזרוע המזרחית" של כביש 6. כבישים אלה מאפשרים נסיעה ללא רמזורים מכביש 6 לכיוון טבריה, ראש פינה וקריית שמונה במהירות מותרת של 100 קמ"ש. בעתיד תיבדק העלאה של המהירות ל-110 קמ"ש.
  • כביש 79 (קריית ביאליק–נוף הגליל): התבצעו עבודות להרחבת ומחלוף הכביש בין מחלף קריית ביאליק למחלף הסוללים, ונפתחו בו 9 מחלפים חדשים, 4 צמתות ו2 כיכרות. הכביש עובר במחלף סומך שמשרת את כביש 6, ובכך תתאפשר נסיעה מהירה מכביש 6 לקריות, שפרעם, נצרת ונוף הגליל וחיבור לכביש 77. כמו כן מתוכנן שדרוגו של צומת יפתחאל למחלף. המהירות המותרת בכביש היא 90 קמ"ש.

גביית האגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להבדיל מכבישי אגרה שבהם גביית האגרה נעשית באמצעות קופות מאוישות בכניסה לכביש או ביציאה ממנו, בכביש 6 נעשית גביית האגרה באמצעים אוטומטיים לחלוטין, שאין בהם כל הפרעה לנסיעה. מערכות אלקטרואופטיות קוראות את לוחית הרישוי של המכונית בכניסה לכביש וביציאה ממנו, ובהתאם למידע זה נשלח אחת לחודש חשבון אל בעל המכונית. מערכות גבייה אוטומטיות קיימות במקומות רבים בעולם, אולם בעת פתיחת הכביש לתנועה היה רק בקנדה כביש נוסף בו השימוש במערכת הגבייה האוטומטית הוא חובה.

שיטת הגבייה גוררת תגובות שליליות רבות, בעקבות תקלות חוזרות ושירות לקוחות מוגבל, קנסות פיגורים חריגים בגובהם, מדיניות פיקוח המיועדת למיקסום יעילות הגבייה, חוסר שקיפות של המחיר, וחדירה לפרטיות בשל מתן גישה למסדי נתונים ממשלתיים לגורם פרטי. על חיוב לא מוצדק ניתן לערער בפני ועדות ערר המופעלות על ידי חברת כביש חוצה ישראל[14].

באתר החברה המפעילה את כביש 6 נטען ש"המחיר שנקבע לנסיעה הוא מן הנמוכים בעולם."[15]. אולם בהשוואות שנעשו על ידי הכלכלן דן בן-דוד ואחרים, נמצא שעלות הנסיעה בכביש 6 לקילומטר גבוהה משמעותית בהשוואה לארצות הברית[16]. הבנק העולמי מציין שטווח המחירים לכבישי אגרה נע בין 3–8 סנט לקילומטר[17]. מחיר הנסיעה בכביש 6 ממחלף עין תות למחלף שורק, מרחק של 113 קילומטר, למנוי פסקל היה בתחילת 2012 24.23 ש"ח, שהם קצת פחות מ-6 סנט לקילומטר.

בטיחות ושירותי דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערך ניידות הסיור והשירות של כביש 6 מסייר לאורך הכביש באופן רציף 24/7.

צוותי הסיור אחראים, בין היתר, להסיט מהכביש כל מפגע המפריע לרצף ולזרימה של התנועה ולשמש עיניים נוספות לצוות חדר הבקרה, בפעולת הניטור השוטף של הכביש.

נוסף על כך וכחלק מהשירות ללקוחות כביש 6, צוותי הסיור מעניקים ללא תשלום סיוע לנהגים בהחלפת גלגל ברכב, במספרי טלפון של שירותי גרירה, במילוי ליטרים בודדים של דלק ועוד, על מנת שהנהג יוכל להמשיך בנסיעתו בבטחה.

פיתוח נופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפיסה התכנונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות התכנון בכביש שש התבססה על העיקרון כי אין להפריד בין תכנון הנדסי לתכנון נופי. התכנון שבוצע שילב הנדסה ובטיחות, אדריכלות ונוף. יחידות הנוף היוו את נקודת המוצא לתכנון והשאיפה התכנונית הייתה לבהירות המעשה האדריכלי ביחס לנוף. לשילובו המיטבי של הכביש בנוף היה משקל מכריע בתכנון, וזאת מתוך ערכי הנוף של יחידות הנוף השונות לאורך תוואי הכביש. כמו כן נעשתה חשיבה רבה עוד בשלב התכנון לשמירה מיטבית על המערכות האקולוגיות הקיימות. ההנחיה התכנונית הייתה לשמור על המצאי האקולוגי הקיים בנוף הכביש ולשלבו בתוצר באמצעים ושיטות אשר יאפשרו המשך שגשוגו. לאורך העבודה על כביש חוצה ישראל, משלב התכנון ועד שלב הביצוע, ההתייחסות לכביש הייתה מעבר לתשתית כפתרון הנדסי אלא התייחסות לתשתית כאל דרך/מסילה נופית. ביטוי לכך ניתן לראות במאמץ התכנוני הרב בפיתוח הנופי ובכך שבפועל, בניגוד למצב הרווח, השיקום הנופי והסביבתי קדם לפתיחה לתנועה. כביש חוצה ישראל הוא פרויקט המשלב פיתוח תשתית ופיתוח נופי הגדול בישראל, אשר הגדיר סטנדרטים חדשים בתחום פיתוח ושיקום תשתיות בישראל.

מטרות התכנון הנופי של כביש 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • למצות את התוצר הנופי/אדריכלי המיטבי של הכביש מתוך ערכי הנוף של השטח.
  • להשיג שילוב מרבי בין הכביש והנוף.
  • למזער את הפגיעה בחי ובצומח הקיימים.
  • לתאם ולשלב בין הכביש ובין תשתיות אחרות בתחומו ובסביבתו.
  • לתרום ולהשפיע על רמת התכנון של מערכי תשתית אחרים עתידיים.
  • להבטיח את האיכות החזותית של הכביש ושל הנוף הנפתח ממנו.
  • לתרום לחוויית הנסיעה ולערנות הנהג.
  • לתרום להתמצאות וקריאת הדרך.
  • לפתוח ולהציג את אזורי ישראל הסובבים לציבור המשתמשים בכביש.

תהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. תכנון ראשוני – ניתוח התוואי: קביעת תוואי הכביש, זיהוי המסדרון הנופי וחלוקתו ליחידות נופיות, לרבות עקרונות שילוב הכביש ביחידות הנוף השונות.
  2. תכנון מוקדם – תכנון מוקדם של הכביש על פי עקרונות התכנון שנקבעו ליחידות הנוף, כולל הצגת חלופות לפתרונות אפשריים.
  3. תכנון מפורט – עריכת תוכניות נוף ותוכניות אדריכלות מבנים מפורטות הנותנות ביטוי מלא לעקרונות החלופה הנבחרת.
  4. תכנון לביצוע – הפקת תוכניות, מסמכים, פרטים ומפרטים טכניים לביצוע עבודות שיקום הנוף והקמת מבני הדרך.

ביטוי המדיניות בתכנון הנופי של הכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. תכנון התוואי – כל מקטע ומקטע של כביש שש עבר תסקירים, דיונים, חלופות והמלצות של גורמים שונים. ההתוויה האופקית והאנכית (מכונה ומסומן כקו האדום[דרושה הבהרה]) בראיית המבנה הטופוגרפי של השטח. בכל מקטע ומקטע נבחרה החלופה האופטימלית בעיני הצוות המתכנן, הצוות המלווה וגופים נוספים. לעיתים היה זה מתן מעבר להולכי רגל שהתווה את השיקול הבולט, לעיתים השתלבות בנוף, חציבה מינימלית, גישה לערכי תרבות ופנאי חשובים ועוד. נצפות מהכביש והצפייה על הכביש היוו בסיס להחלטה בדבר פיתולי הכביש, כולל הבחנה ברורה בין קטעים ישרים לבין קטעי עיקול (תנוחה נמוכה. פיצול מסלולים). ערך מרכזי נוסף בתהליך התוויית תוואי הכביש ראה במיקום הגשרים והמנהרות כחלק מחווית הנסיעה והשילוב בנוף ובסביבה.
  2. הקו הכחול – הגדרת רוחב תחום ההכרזה[דרושה הבהרה] (מכונה ומסומן כקו הכחול) נכון הנגזר מרוחב הטיפול הנופי תוך הכללתם של כל האזורים הדורשים שיקום נופי. כמו כן, בתקנות התוכנית הובטח כי בתחום הדרך ובתחום הטיפול הנופי יהיה ניתן להעביר מערכות תשתית נוספות, דרכים חקלאיות, וכו'.
  3. תסקירים – בעת הדיונים במועצה הארצית לתכנון ולבניה בקטעי הכביש, דרש המשרד לאיכות הסביבה לבצע שישה תסקירי השפעה על הסביבה במקומות שבהם צפה בעיות סביבתיות רבות, וכן במקומות אשר עליהם לא הושגה הסכמה בנושא מיקום תוואי הכביש או המחלף. התסקירים נדרשו במקומות הבאים: מחלף בן-שמן, מחלף ראש-העין, מחלף קסם, מחלף שדה-חמד, מחלף פארדיס וכביש מס' 6 בקטע שבין מחלף שער העמקים ומחלף איבטין. 
השלב הראשון של העבודה התמקד בתהליך קביעת חלופות לתוואי ולמיקום הכבישים והמחלפים ובכך נבחנו החלופות גם על סמך שיקולים סביבתיים. מלבד תסקירי ההשפעה על הסביבה הנ"ל אותרו כ־30 אתרים נקודתיים בעלי רגישות סביבתית מוגדרת: רעש, פגיעה נופית, פגיעה בתשתיות הנדסיות וכו'. לאתרים אלה נדרשו מסמכים סביבתיים, המוגדרים בהוראות התוכנית כ"מסמכי ביצוע למניעת מפגעים סביבתיים". המסמכים הללו נקבעו בהוראות התמ"א המפורטת לכל קטע דרך, ונערכו עם ראשית התכנון המפורט לביצוע של קטעי הדרך הרלוונטיים.
  1. סלילה מבחוץ כלפי פנים – רוב הכבישים בישראל נסללו מבפנים כלפי חוץ. על פי שיטה זו נסללו תחילה הנתיבים הפנימיים ובהמשך בוצעה הרחבה משני צידי השוליים החיצוניים. בשיטה זו כל אלמנטי הסביבה החיצוניים כטיפול נופי, מערכות ניקוז, סוללות ומיגון אקוסטי הם "זמניים" עד שלב ההרחבה ותוספת נתבים. כמו כן הסביבה הגובלת בתחום הכביש מאוימת להיפגע בשלב תוספות הנתיבים. לעומת זאת, בשיטה שהציעה חברת "דרך ארץ" נסללו תחילה הנתיבים החיצוניים של הדרך הסופית ואילו הרחבה בוצעה במרכז הכביש, בשטח שבין הנתיבים. בשיטה זו כל אלמנטי הסביבה החיצוניים כטיפוח הנוף, קירות אקוסטיים, מערכות ניקוז, דרכי שירות, ייצוב מדרונות, וגידור הם סופיים. המגע בין הכביש לסביבתו הסתיים בעת פתיחת הכביש לתנועה. בעת הרחבת הנתיבים אין צורך במחנות קבלן או פעילות ציוד מכני בשטחים הגובלים בדרך, ואין צורך להרוס מיגון אקוסטי, או טיפול נופי שבוצע.
החיסרון לכאורה של שיטת הסלילה מבחוץ כלפי פנים הוא שימוש בתוספת שטח (כרוחב הנתיבים שיתווספו בעתיד) כבר מן השלב הראשון של הפיתוח, אולם מאחר שאלמנטים רבים המתחייבים מהסלילה כמו תעלות ניקוז, קווי תשתית, דרכים חקלאיות וכו' ממילא יבוצעו במקומן הסופי, אין לדבר משמעות ובכל מקרה, במרבית המקומות תפיסת השטח הנדרשת זהה בשתי השיטות כאשר ההפרעה לסביבה – חד פעמית. 
  1. שיקום תשתיות סביבתיות – אילוצי התוויה של כביש חוצה ישראל חייבו את חברת כביש חוצה ישראל לטפל בפינוי ושדרוג מתקנים ואתרים אשר היו מטרדי איכות סביבה או מתקני איכות סביבה. סלילת כביש חוצה ישראל הייתה מנוף לסגירת אתר סילוק פסולת (אס"פ) כפר סבא ושיקומו. מתקן טיהור שפכים (מט"ש) בחן שודרג והורחב בשל "נגיסת" חלקו המזרחי של המט"ש הקודם על ידי הכביש. בדרום השרון נגס הכביש במט"ש ניר אליהו –אייל אולם חברת כביש חוצה ישראל הייתה לגורם מרכזי בהקמת מתקן מט"ש דרום השרון המזרחי בגבול קלקיליה.
תוואי הכביש מזרחית לטירה ומערבית לטייבה התגלה לעת הסלילה כאתר פסולת בלתי מוסדר או מטופל. אלפי מ"ק פסולת פונו בעת סלילת הכביש בקטע זה ואפשרו בכך חשיפת הנוסעים לנוף חקלאי נקי (לעת פתיחת הכביש). בין מייסר לברקאי הותווה כביש חוצה ישראל בתחום מחצבות נרבתא ואיטונג. לאחר מאמצים רבים מול הקרן לשיקום מחצבות נוצלו עודפי עפר מסלילת הכביש למילוי ושיקום מחצבות אלו שהיו קודם לכן מפגע ומטרד נופי.
  1. מילוי, חפירה גישור ומנהור – בבניית הגשרים, המנהרות וקירות התמך נדרש כל מקטע תכנון לגופו לשם התאמה לתנאים ספציפיים ומזעור מינימלי של שינוי מצב קיים. כמו כן שיקולי ביצוע, עלויות ומידת הפגיעה בנוף גם במהלך הביצוע בשילוב שיקולים חזותיים, אדריכליים וחשיבה על חווית המשתמשים. שפת התכנון שאפה למינימום אלמנטים, מינימום חומרים והימנעות מקישוט.
  2. מניעת רעש – כביש חוצה ישראל הותווה במרחב הכפרי במרחקים שונים מיישובים קיימים ומתוכננים, בין שימושי קרקע וייעודי קרקע רגישים לרעש ולכן יוחסה חשיבות רבה למניעת הרעש מהכביש בשלבי העבודות ובמיוחד משלב פתיחתו לתנועה. האמצעים להקטנת הרעש הוטמעו בתכנון הכביש ובתוכניות השיקום הנופי שלו, כבר בשלבי התכנון הראשוניים וזאת על ידי הנמכת מפלס הר הדרך, תכנון נכון של קווי דיקור ועוד. בכל המקרים בהם נדרשו מתרסי רעש, ניתנה העדפה מוחלטת לסוללות עפר המשתלבות עם הנוף הפתוח המאפיין את רוב קטעיו של הכביש. רק כאשר נמצא שפתרון זה אינו ישים, עקב רצועה צרה, תשתיות ועוד, הוחלפו סוללות עפר בקירות אקוסטיים. על גשרי כביש 6 הוקמו קירות שקופים על מנת לאפשר מבט פתוח אל הנוף. בקטעים רבים הסתבר כי בקביעת רוחב רצועת הדרך לא נלקח בחשבון הצורך במתרסי רעש. בקטעים אלו תוכננו תעלות הניקוז כתעלות בטון צרות, דבר אשר אפשר להגדיל את רוחב הרצועה הפנויה לצורך הקמת סוללות העפר בתוך גבולותיה של התוכנית. 
  3. מניעת זיהום מים מכבישים – נושא מניעת זיהום מקורות מים מתשטיפי[דרושה הבהרה] כבישים לא עמד בסדר היום הסביבתי בעת אישור תוכניות כביש חוצה ישראל, ולכן גם לא נכלל במסגרת הבדיקות הסביבתיות שליוו את הקמת הכביש. בשלהי 1999 החלה פעילות בנושא מטעם אגף מים ונחלים במשרד לאיכות הסביבה מול מע"צ ובמקביל החלה התארגנות ופעילות של ארגונים "ירוקים" ואנשים שביקשו להציב את הנושא על סדר היום בכלל ובכביש חוצה ישראל בפרט, בשל התווייתו בסמיכות למקורות הירקון ואקוויפר ירקון –תנינים. עתירה לבג"ץ הוגשה במטרה לעצור את סלילת הכביש עד לקבלת החלטה בנושא. הפתרון שאומץ הוא טיאוט הכביש במכונת טיאוט מיוחדת השוטפת ושואבת מהכביש את השמנים, טפטופי דלקים, בלאי מתכות, בלאי צמיגים, וכל מרכיב אחר המצטבר במיסעת[דרושה הבהרה] הכביש ועלול להוות מקור לזיהום. בשולי הכביש נבנו גדרות ניו – ג'רסי[דרושה הבהרה] מוגבהות אשר מונעות פיזור אותם מזהמים מעבר לשולי הכביש וכך מובטח מקסימום איסוף על ידי מכונת הטיאוט. איסוף זה נערך בדרך כלל לפני עונת הגשמים ופעמים נוספות בין סופות גשמים. הפעילות בנושא מניעת זיהום מקורות מים מכבישים בכביש חוצה ישראל הייתה זרז לפעילות בנושא ובחינתו בהיקף רחב יותר ובראייה כלל ארצית, בעבודה שהזמין אגף מים ונחלים במשרד לאיכות הסביבה. 
  4. צמחייה – התפיסה התכנונית התבססה על העיקרון כי לצמחייה יש תפקיד משמעותי מעבר לאסתטיקה וחזות. נקודת מבט אחת אשר הובאה לתכנון היא תכנון צמחייה אשר מכבדת את הקיים, וזאת על ידי התאמה למקום ולקרקע, שימוש בצומח ארץ-ישראלי והשתלבות נופית מרבית. נקודת מבט שנייה ראתה בתכנון הצמחי אף מינוף אקולוגי להרחבה של בתי גידול, הפצת זרעים רצויים, הרחבת מאגר המזון ושיפור מגוון המינים. נקודת מבט נוספת היא "חינוך הציבור" ופיתוח תודעתי-ציבורי ליחידות הנוף השונות והמגוונות של ארץ ישראל וזאת על ידי בחירת צמחייה מקומית אך בצורה בולטת המדגישה השתנות עונתית. ערך לא מבוטל נוסף הוא פתיחת שוק מקומי חדש של צמחייה מקומית. לאור כך הוכתבו מספר מטרות אשר הועברו אל המתכננים בדבר הטיפול הצמחי בכביש:
  • התאמת תכנון הנוף ליחידת נוף.
  • עמידה בדרישות החוק להגנה על ערכי טבע מוגנים או כאלו המוגנים על ידי צו פקודת היערות.
  • הצלת פרטים נדירים גדולים או חשובים ו"צמחים אדומים" (צמחים המוגדרים כמצויים בסכנת הכחדה).עיבוי מרכיבים בנוף הקיים שלהם ערך אסתטי או ערך נופי אחר.
  • שימור ושחזור הנוף הקיים.
  • יצירה מהירה ומאסיבית של נוף ויצירת אופציה זולה ובדוקה לתפיסת שטחים גדולים, שימורם וניקיונם לעתיד.
  • הגדלת סיכויי הקליטה והבטחת קצב גידול נאות.
  • מניעת מצב של נטיעת סוגים ומינים כתוצאה מברירת מחדל.
  • הוזלת מרכיב התחזוקה והשארת דימויי הנוף העלולים להיעלם עם בניית הכביש.
  • הבטחת ביסוסה והתפתחותה של הצמחייה לאורך הכביש תוך הסתמכות מינימלית על השקיה שמקורה אינה במשקעים. כמו כן ניצול מרבי של מקורות מים מושבים. 
  1. מעבר בעלי חיים – מעברי בעלי חיים מוקמו על פי קריטריונים שקבעה רשות הטבע והגנים. חלקם הם מעבירי מים שהורחבו וחלקם גשרים שמפתחם רחב יותר ומעבר בעלי חיים בהם אמור להיות "טבעי" יותר. הגידור המלווה את כביש חוצה ישראל לכל אורכו אמור למנוע מעבר בעלי חיים את הכביש שלא במעברים הייעודיים אשר מניינם הכולל למעלה ממאה (לאורך 86 ק"מ). רשות הטבע והגנים מנטרת את המעברים לאורך השנה לשם שיפורם ולשם איסוף ידע בפרויקטים נוספים. 
  2. ניהול העבודה בשטח – השטח הרגיש בו התבצעה סלילת כביש חוצה ישראל והרצון לחסוך ולמנוע פגיעה בכל פיסת אדמה שאינה דרושה לסלילת הדרך הביא לקביעת נוהלי עבודה מחמירים ופיקוח צמוד מטעם הצוות המלווה של כל שלבי הסלילה והפיתוח. עם ציון הכוונה להיכנס לתא שטח לעבודות, בוצע על ידי מודדים סימון בשטח של הקו הכחול ושל קווי הדיקור[דרושה הבהרה] וכך נקבע אם ואלו עצים יש להעתיק, היכן יש אזורים שראויים לשמירה באופן מיוחד (לדוגמה התאנה במחלף נשרים או ברכת ברקת ליד מחצבת אבן וסיד). הסימון הצבעוני היה אמצעי בקרה לכל מבקר בשטח אם עובדים בתחום המותר או חורגים לתחום שלא אושר לעבודה.

המחלוקת סביב הכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכביש ישנם תומכים ומתנגדים רבים. ההתנגדויות להקמת הכביש הן מסיבות שונות: תחבורתיות, כלכליות, חברתיות וסביבתיות.

טענות המצדדים בכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קירוב הפריפריה: וחלקי ישראל. הכביש מקצר את זמן הנסיעה מהצפון והדרום למרכז הארץ, ומאפשר לאנשים לא להצטופף במרכז, שממילא צפוף מאוד.
  • תשתיות: כביש זה יאפשר לשנע אנשים וסחורות בזמן קצר יותר, ויוריד את מחירי ההובלה.
  • חיסכון במשאבים: עקב קיצור זמן הנסיעה לאוכלוסייה רבה, נחסך למשק שימוש רב בדלקים מזהמים ויקרים.
  • תאונות דרכים: העברת חלק מהתחבורה הארצית אל כביש זה, תגרום להפחתה במספר תאונות הדרכים, מכיוון שמדובר בכביש בטיחותי בסטנדרטים גבוהים משאר כבישי ישראל.
  • הכביש משרת את כולם: בניגוד לטענת המתנגדים, הכביש אינו מיועד רק לעשירים ולבעלי רכב פרטי, והראייה היא שחברת אגד מפעילה קוים רבים מצפון לדרום העוברים דרך הכביש, ואף מחברת נקודות שלפני הקמת הכביש היה קשה להגיע אליהן בתחבורה ציבורית. קווי תחבורה ציבורית אשר משתמשים בכביש 6, מקצרים את זמן הנסיעה בהם ומייעלים את מערכת התחבורה הציבורית.
  • הפחתת עומס מנתיבים קיימים: מכיוון שחלק מהתחבורה הארצית יעבור דרך כביש זה ולא דרך כבישים אחרים כמו הבקעה, כביש החוף והכביש הפנימי. הדבר יגרום לפתיחת הפקקים בנתיבים אלו.
  • הפחתת זיהום אוויר בריכוזי אוכלוסייה: עקב מעבר של מכוניות רבות מנסיעה דרך גוש דן, מזרחה, דרך כביש 6, זיהום האוויר באזור גוש דן, בו מצטופפים קרוב למיליון איש, יפחת וישפר הורדת זיהום האוויר באזור האורבני הצפוף.

טענות המתנגדים לכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעודד תחבורה פרטית: כביש חדש וגדול מעודד אנשים להסתמך יותר על רכב פרטי. באופן זה, הכביש מזרים עוד כלי רכב אל הכבישים הפקוקים ממילא, ומחריף את המצב הקיים. ריבוי השימוש ברכב פרטי והעמידה בפקקים יוצרים יותר זיהום סביבתי מאשר האפשרות החליפית של שימוש בתחבורה הציבורית.
  • יקר שלא לצורך: מדינת ישראל השקיעה יותר מדי בכביש, ופתרונות אחרים כמו ניצול של תוואים קיימים (לדוגמה כביש 40 וכביש 444) היו עולים משמעותית פחות ונותנים תוצאה דומה. אמנם עלות סלילתו של הכביש היא על חשבון היזם, אך המדינה התחייבה לסלול על חשבונה מספר רב של כבישי רוחב שיתחברו לכביש, ולפצות את היזם במקרה של הכנסות נמוכות מהצפוי.
  • משאבי קרקע: מדינת ישראל שמצפון לבאר שבע צפופה מאוד, וענייה בשטחים פתוחים ובעתודות קרקעיות. הכביש משתמש בכמויות גדולות של קרקע שיחסרו בעתיד למטרות אחרות: בינוי, פנאי וכן הלאה.
  • איכות סביבה: הכביש פוגע בנוף, עלול לגרום לזיהום המים באקויפר כתוצאה משמנים הנפלטים מכלי הרכב, יגרום לקיטוע של בתי גידול טבעיים של חיות בר, פוגע באזורים רבים שעד היום נשארו בתוליים.
  • ריכוזיות: הכביש, שנבנה על ידי גוף פרטי, מאפשר ריכוז של עוצמה כלכלית עצומה בידיהם של מעטים, שהיא אינה רק תוצאה של הכביש כי אם שימוש בו כמנוף לניצול כלכלי של השטחים הסמוכים אליו.

אירועים ביטחוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור השרון עובר כביש 6 בסמיכות לטולכרם ולקלקיליה, וכן בסמיכות לגדר ההפרדה. לאורך שני קטעים אלה בנויה חומת בטון, שתכליתה למנוע ירי מערים אלו לעבר הכביש. כמו כן, ישנן מספר עמדות פילבוקס צה"ליות, על גדר ההפרדה, שאחת ממטרותיהן היא להגן על כביש 6.

בשל קרבתו של הכביש לשטחים בשליטת הרשות הפלסטינית, אירעו מספר מקרים של ירי לעבר הכביש:

  • בעת סלילת הכביש אירעו מספר אירועי ירי לעבר מאבטחים ועובדי סלילת הכביש, כאשר בחלקם היו אף פצועים.
  • ביוני 2003 נרצחה נועם ליבוביץ'[18] בת ה-7, בעת שמחבל ירה על הרכב בו נסעה בסמוך למחלף אייל.
  • באוגוסט 2007 נפצע קל מירי נהג שנסע בכביש, סמוך למחלף חורשים, אם כי ככל הנראה לא מדובר היה בירי מכוון, אלא מירי במסגרת טקס סיום לימודים בבית ספר בקלקיליה.

כמו כן, מספר פעמים יודו אבנים או בקבוקי תבערה לעבר מכוניות שנסעו בכביש.

מחלפים ונקודות ציון (מדרום לצפון)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ק"מ שם מחלף/נקודת ציון מיקום דרכים מצטלבות
כביש 6, חוצה ישראל (מדרום לצפון)
הקטע הדרומי (24.5 קילומטר בתכנון, ו-25 קילומטר פתוחים לתנועה) – הנגב – מאחז
0 מחלף הנגב (בתכנון) AB-AS-blau.svg עיר הבה"דים ISR-HW40.png  כביש 40, ISR-HW224.png  כביש 224,ISR-HW80.png  כביש 80
4 מחלף רמת בקע (בתכנון) AB-AS-blau.svg רמת בקע כניסה לאזור התעשייה רמת בקע
7.5 מחלף רמת חובב (בתכנון) AB-AS-blau.svg נאות חובב ISR-HW40.png  כביש 40
13 מחלף נבטים (בתכנון) AB-AS-blau.svg נבטים ISR-HW25.png  כביש 25
24.5 מחלף שוקת ShoketWestInterchange.svg כסייפה,כרמית ISR-HW31.png  כביש 31, ISR-HW60.png  כביש 60
30.5 מחלף לקיה LakiaInterchange.svg לקיה ISR-HW31.png  כביש 31, ISR-HW358.png  כביש 358
37.5 מחלף להבים LehavimInterchange.svg להבים ISR-HW310.png  כביש 310
41 מחלף רהט RahatInterchange.svg רהט ISR-HW40.png  כביש 40
43.5 מחלף דבירה DeviraInterchange.svg דבירה ISR-HW325.svg כביש 325 (לשעבר כביש 3255)
46 מחלף קמה KamahInterchange.svg בית קמה ISR-HW293.png  כביש 293
49 אזור שירות Zeichen 377 - Autobahnkiosk (600x600), StVO 1992.svg AB-Tank.svg Parkplatz mit WC (Zeichen).svg נחל שקמה Pfeil oben.svg לכיוון צפון
הקטע המרכזי (133.5 קילומטר פתוחים לתנועה) – מאחז – עין תות
53.5 מחלף מאחז MaachazInterchange.svg משלט מאחז ISR-HW40.png  כביש 40
56 גשר AB-Brücke.svg נחל אדוריים 2 מסלולים – 170 מטר
64 מחלף קריית גת KiriyatGatInterchange.svg קריית גת ISR-HW35.png  כביש 35
65 גשר AB-Brücke.svg נחל לכיש 2 מסלולים – 110 מטר
86.5 מחלף שורק SorekInterchange.svg יד בנימין ISR-HW3.png  כביש 3, ISR-HW-7.svg כביש 7
97.5 אזור שירות Zeichen 377 - Autobahnkiosk (600x600), StVO 1992.svg AB-Tank.svg Parkplatz mit WC (Zeichen).svg נען Pfeil oben.svg Pfeil unten.svg בשני הכיוונים
101 מחלף נשרים NesharimInterchange.svg רמלה ISR-HW431 blue.png  כביש 431, ISR-HW44.png  כביש 44, ISR-HW424.png  כביש 424
105 מחלף דניאל DanielInterchange.svg כפר דניאל ISR-HW1 blue.png  כביש 1
108 מחלף בן שמן BenShemen2Interchange.svg בן שמן ISR-HW1 blue.png  כביש 1, ISR-HW443.png  כביש 443, ISR-HW444.png  כביש 444
110 מנהרת חדיד AB-Tunnel.svg תל חדיד 2 מסלולים – 450 מטר
114.5 גשר AB-Brücke.svg נחל בית עריף 2 מסלולים – 160 מטר
122.5 מחלף נחשונים NachshonimInterchange.svg נחשונים ISR-HW471 blue.png  כביש 471
128 מחלף קסם KessemInterchange.svg ראש העין ISR-HW5 blue.png  כביש 5, ISR-HW444.png  כביש 444
131 מחלף חורשים ChorashimInterchange.svg חורשים ISR-HW531 blue.png  כביש 531
139 מחלף אייל EyalInterchange.svg אייל ISR-HW551.png  כביש 551
152 מחלף ניצני עוז NitzaneiOzInterchange.svg ניצני עוז ISR-HW57.png  כביש 57
159.5 אזור שירות Zeichen 377 - Autobahnkiosk (600x600), StVO 1992.svg AB-Tank.svg Parkplatz mit WC (Zeichen).svg מגל Pfeil oben.svg Pfeil unten.svg בשני הכיוונים
163 מחלף באקה-ג'ת BakaJatInterchange.svg באקה אל-גרבייה ISR-HW-9.svg כביש 9

ISR-HW61.png  כביש 61

167.5 גשר AB-Brücke.svg נחל נרבתה 2 מסלולים – 265 מטר
171.5 מחלף עירון IronInterchange.svg ברקאי ISR-HW65.png  כביש 65
178.5 גשר AB-Brücke.svg נחל אלונה 2 מסלולים – 170 מטר
179.5 גשר AB-Brücke.svg גבעת ניל"י 2 מסלולים – 120 מטר
180 מנהרת ניל"י AB-Tunnel.svg גבעת ניל"י 2 מסלולים – 400 מטר
186.5 מחלף עין תות EinTutInterchange.svg ואדי מילק ISR-HW67.png  כביש 67
הקטע הצפוני (23.2 קילומטר בתכנון, ו-22 קילומטר פתוחים לתנועה) – עין תות – שלומי
190 מחלף אליקים ElyakimInterchange.svg אליקים ISR-HW672.png  כביש 672
193.5 מחלף יקנעם YokneamInterchange.svg יקנעם עילית ISR-HW722.png  כביש 722
194 מנהרת יקנעם AB-Tunnel.svg יקנעם עילית 2 מסלולים – 1,750 מטר
197 מחלף תל קשיש TelKashishInterchange.svg תל קשיש ISR-HW66.png  כביש 66
ISR-HW77.png  כביש 77
199 אזור שירות Zeichen 377 - Autobahnkiosk (600x600), StVO 1992.svg AB-Tank.svg Parkplatz mit WC (Zeichen).svg קריית טבעון Pfeil oben.svg לכיוון צפון
201.5 מחלף העמקים HaAmakimInterchange.svg שער העמקים, קריית טבעון ISR-HW75.png  כביש 75
203 מנהרת רכסים AB-Tunnel.svg רכסים 2 מסלולים – 2,000 מטר
205.5 גשר AB-Brücke.svg איבטין 2 מסלולים – 190 מטר
206 מנהרת איבטין AB-Tunnel.svg איבטין 2 מסלולים – 420 מטר
208 מחלף גבעות אלונים GivatAlonimInterchange.svg ח'וואלד ISR-HW70.png  כביש 70
212 מחלף סומך SomechInterchange.svg קריית אתא ISR-HW79.png  כביש 79, ISR-HW70.png  כביש 70
224 מחלף אחיהוד (בתכנון) AB-AS-blau.svg עכו ISR-HW85.png  כביש 85
236 מחלף כברי (בתכנון) AB-AS-blau.svg כברי / נהריה ISR-HW89.png  כביש 89
244 מחלף שלומי (בתכנון) AB-AS-blau.svg בצת, שלומי ISR-HW899.png  כביש 899

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תנועה ותחבורה, גיליון מס' 120, אפריל 2017 (גיליון המוקדש כולו לכביש 6)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כביש 6 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפת הכביש, באתר כביש 6
  2. ^ https://news.walla.co.il/item/3200486https://news.walla.co.il/item/3200486, https://news.walla.co.il/item/3200486, ‏14.11.18
  3. ^ חוזה השכירות על כביש 6 של חברת דרך ארץ מול המדינה, באתר חוצה ישראל
  4. ^ אדי גל, כך ייראה ההמשך של כביש 6 צפונה, בעיתון "ידיעות הצפון", 10 בפברואר 2017
  5. ^ כביש 6 צפון (קטעים 3 ו – 7), באתר של חברת "שפיר" (נצפה ב-1 באוקטובר 2018)
  6. ^ אודות פרויקט כביש 6 צפון
  7. ^ אוטוסטראדה חדשה תיסלל בשנות ה-70 במזרח שפלת החוף, מעריב, 20 ביוני 1969
  8. ^ נתיב נסיעה שלישי נפתח בין מחלף באקה למחלף עירון בשני הכיוונים, אתר כביש 6
  9. ^ עוד 4 ק"מ על כביש 6, באתר port2port
  10. ^ בג"ץ 3459/10, פסקאות 2-4
  11. ^ נתיבי ישראל – תוכנית תחבורה לפיתוח הנגב והגליל, תש"ע 2010, החלטה מספר 1421 של ממשלת ישראל ה-32, משנת 2010, באתר של משרד ראש הממשלה, לציון הקטעים ראו בנספחים
  12. ^ חברת כביש חוצה ישראל, תוכנית פעילות רב שנתית (עמ' 5-10)(הקישור אינו פעיל, 30 באוגוסט 2016)
  13. ^ קבוצות ניגשו לשלב המיון המוקדם במכרז להארכת כביש חוצה ישראל צפונה
  14. ^ הודעה בעניין ועדות ערר, באתר של חברת כביש חוצה ישראל
  15. ^ תעריפים ואפשרויות תשלום, אתר דרך ארץ
  16. ^ דן בן-דודכביש פי 6, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2005 – על מחירי אגרת הנסיעה בהשוואה לארצות הברית
    יורם עידה, גל טלית, ניידות בתחבורה והשפעתה על נגישות בישראל, ספטמבר 2010, מרכז טאוב, עמוד 31(הקישור אינו פעיל, 30 באוגוסט 2016)
  17. ^ Toll Roads and Concessions, Worldbank
  18. ^ דף לזכר נועם ליבוביץ', ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה