ניצנה דרשן-לייטנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניצנה דרשן-לייטנר
ניצנה דרשן-לייטנר (2008)
לידה 1973 (בת 45 בערך)
פתח תקווה
השכלה אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת מנצ'סטר
תפקידים בולטים מייסדת ומנהלת ארגון "שורת הדין"
פרסים והוקרה פרס מוסקוביץ לציונות

ניצנה דרשן-לייטנראנגלית: Nitsana Darshan-Leitner, נולדה ב-1973) היא עורכת דין ישראלית, אשר ייסדה בדצמבר 2002 את ארגון "שורת הדין" ומכהנת כמנהלת שלו מאז ועד היום. זוכת פרס מוסקוביץ לציונות לשנת 2012[1], אחת מ-50 הנשים המשפיעות ביותר בישראל לשנת 2011, על פי "גלובס" (מקום 35)[2][3] ואחת מ-50 היהודים המשפיעים ביותר בעולם לשנת 2014, כמייצגת וכמובילה של המאבק המשפטי בטרור, על פי הג'רוזלם פוסט[4].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ב-1973 בפתח תקווה. להורים דתיים לאומיים, אשר ברחו מאיראן בשנות החמישים, משאירים מאחוריהם את כל רכושם. אביה היה מורה ואימה עקרת בית. למדה בבית ספר תיכון באולפנית ישורון בפתח תקווה ואף נבחרה שם ליו"ר מועצת התלמידים. עשתה שירות לאומי במגן דוד אדום. בוגרת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן, ובעלת תואר שני (MBA) מאוניברסיטת מנצ'סטר. נשואה לאביאל לייטנר - עורך דין אף הוא, יליד מיאמי פלורידה - ואם לשישה ילדים (ובהם שלישייה). גרה בחשמונאים ובעלת משרד עריכת דין ברמת גן.

פעילותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שורת הדין

דרשן-לייטנר החלה לפעול בשדה המשפט כנגד ארגוני הטרור ונגד גופים ומדינות המממנות טרור בשנת 1997, בהיותה סטודנטית למשפטים, כאשר עתרה לבג"ץ כנגד מתן היתר לאבו עבאס להיכנס לרצועת עזה, במסגרת הסכמי אוסלו. לאחר מכן התמחתה בדיני נזיקין ודיני מקרקעין, אך כמעט כל פעילותה המשפטית נכון ל-2014 מוקדשת לתחום המלחמה בטרור, בתומכיו ובמממניו.

בין השאר, דרשן-לייטנר ייצגה את אחת ממשפחות החיילים הישראלים שנעשה בהם הלינץ' ברמאללה, בתביעה בסך 64 מיליון שקל, כנגד הרשות הפלסטינית, ייצגה את ילדי כפר דרום, שנפגעו בפיגוע אוטובוס, בתביעה כנגד הרשות בגובה 100 מיליון שקל, ועוד שורה ארוכה של משפטים ידועים אחרים[5]. מאז הקמת ארגון "שורת הדין", דרשן-לייטנר פועלת בעיקר במסגרתו, והיא וארגונה מייצגים מאות נפגעי טרור בישראל ובעולם.

על פי ראיון שנתנה ל"גלובס" לרגל בחירתה למקום ה-35 מקרב חמישים הנשים המשפיעות ביותר בישראל בשנת 2011: "המהלך החשוב שלי השנה (היה) הטיפול המשפטי בנושא המשטים נגד ישראל. נקטתי בפעולות משפטיות כדי לעצור חלק מהמשטים. בין היתר, הוצאנו מכתבי התראה לכ-30 חברות ביטוח ימי, ובהם התרענו שאם הן יבטחו את הספינות המשתתפות (במשט השני לעזה), הן עלולות לחוב בנזיקין וגם בפלילים בגין סיוע לארגון טרור... ורגע השיא השנה (היה) כשנודע לי שהפעילות של שורת הדין מעכבת בפועל את הספינות. הסיבה שהן לא יצאו מיוון הייתה בזכות פעילות של משמר החופים היווני, שאנחנו יזמנו - פנינו אליהם וביקשנו שיעלו על כל ספינה וספינה ויבדקו את הרישום, קיומם של אמצעי בטיחות ועוד"[6]. המכתבים לחברות הביטוח אכן הניבו הפסקת ביטוחים לספינות שאמורות היו להשתתף במשט וכתוצאה מכך מניעת יציאתן לדרך של רובן[7], כאשר משמר החופים היווני עוצר חלק מהאחרות[8].

במקביל לפעילות ביוון כנגד המשט הטורקי השני הגישה דרשן-לייטנר ב-2011 גם תביעה בארצות הברית, בשם ד"ר אלן באוור, יהודי - אמריקאי נפגע טרור, כנגד המאווי מרמרה ואחרים, שהשתתפו במשט הראשון במאי 2010. התביעה דורשת להשתמש בתקנה אמריקאית שהותקנה עוד ב-1794 ולהחרים לטובת האוצר האמריקאי את כל 14 הספינות שהשתתפו במשט הטורקי הראשון ואשר מימון ציודן נעשה בעזרת תרומות אמריקאיות[9].

דרשן-לייטנר ממשיכה גם בייצוג שלא במסגרת "שורת הדין". בין היתר היא מייצגת את ג'ונתן פולרד בעניינים שונים, למשל עתירה לבג"ץ - שנדחתה ב-2006 - לחייב את ממשלת ישראל לדרוש מארצות הברית לשחרר אותו, ועתירות אחרות מטעמו ומטעם אשתו. מייצגת את חוקר השואה מרק גולד בנסיונותיו לגרום למדינת ישראל לבקש מגרמניה להסגיר לישראל את מי שהוא טוען שהוא פושע נאצי - ברנרד פרנק, המסתובב בה חופשי[10] ועוד[11].

ב-2012 זכתה דרשן-לייטנר בפרס מוסקוביץ' לציונות בגין ה"מסירות היומיומית שלה בשמירת כבוד המדינה...עקשנותה והמקצועיות שלה הביאו להישגים ש...לא כולנו במדינה מודעים אליהם. אנשים כמותה מהווים סמן ימני לחברה"[12]. באותה שנה נבחרה לרשימת 50 הנשים המשפיעות בישראל של העיתון הכלכלי גלובס[13].

ב-2014 דורגה ברשימת 50 היהודים המשפיעים ביותר של הג'רוזלם פוסט על הובלת המאבק המשפטי כנגד הטרור וארגוני השנאה האנטי-יהודיים[4].

ממאמריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]