נעם מאירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נעם מאירי
נעם מאירי
נעם מאירי
לידה 27 במרץ 1958 (בן 66)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נעם מאירי (נולד ב-27 במרץ 1958) הוא יוצר תיאטרון, שחקן, במאי ומורה למשחק. ממייסדי ומנהל תיאטרון הגוף, בי"ס לתיאטרון פיזי על פי שיטת ז'אק לקוק. מאז 1999, פרופסור בתחום תיאטרון פיזי באוניברסיטת פולקוונג לאמנויות באסן גרמניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעם מאירי, יליד שנת 1958, גדל ברמת גן. כנער למד בבית צבי, בי"ס לאמנויות הבמה בהדרכתם של עירית וגר וסוהיל חדאד ובביה"ס למחול של להקת בת-דור[1]. במהלך שירותו הצבאי לימד שיטות הוראה בבסיסי הדרכה. מאירי החליט לשלב את תחומי ההוראה והתיאטרון וסיים תואר ראשון בבית הספר לחינוך ובחוג לתיאטרון (1980-84) באוניברסיטת תל אביב. בתום לימודיו נסע לפריז ולמד בבית הספר לתיאטרון ותנועה של ז'אק לקוק והשתלם בנוסף, בטכניקת אלכסנדר ושיטת לאבאן. מאירי עוסק מאז בתיאטרון כיוצר עצמאי. במקביל, מלמד משחק בתיאטרון פיזי תוך דגש על חינוך ליצירה מקורית.

ב–1987 הקים יחד עם ריבי פלדמסר-ירון וולטר אניכהופר (Walter Anichhofer) את תיאטרון פובורג וביחד כתבו ויצרו את ההצגה נשים בפארק שעלתה בתיאטרון צוותא, בפסטיבל עכו ובפסטיבל לתיאטרון קומי בזלצבורג, אוסטריה. ב–1988 יצר את הקברט המופע של רפונזל יחד עם ריבי פלדמסר-ירון, גל פרידמן וגיל הראבן. ההצגה עלתה בצוותא והופיעה בתיאטראות ובפסטיבלים רבים[2]. בשנת 1990 יצר את המופע האחים גרים מספרים שעלתה בקביעות בתיאטרון בית לסין, בשיתוף המוזיקאים צביה שרת וגל פרידמן.

מאירי פיתח שיטה ייחודית בתחום "אמנות הסיפור" בתיאטרון פיזי. על פי שיטה זו ביים את הצגת היחיד של שי שוורץ "צא החוצה ילד רע" (1991) בפסטיבל תיאטרונטו במרכז סוזן דלל[3][4]. ובפסטיבל 1993 הופיע עם הצגת היחיד מומיק על פי הרומן של דויד גרוסמן עיין: ערך אהבה, בבימויה של דניאלה מיכאלי[5].

ב-1994 הקים מאירי יחד עם יאיר קדר את קבוצת התיאטרון יש לו מילים משלו וביים ושיחק במופע סיפורים של כותבים הומואים ישראלים, בהשתתפות איציק כהן, צחי גראד וחגי אייד. המופע, שהווה פריצת דרך לתיאטרון הומואי ישראלי, זכה להצלחה רבה בארץ, תורגם לאנגלית ועלה ב"אדינבורו פרינג' פסטיבל" בסקוטלנד, בפסטיבלי תיאטרון בברייטון, במנצ'סטר ובלונדון (1995) ואחר כך גם בניו יורק ובסן פרנסיסקו. מסע ההופעות תועד בסרט התיעודי אדינבורו לא מחכה לי של הבמאי ארז לאופר. במהלך סיבובי ההופעות בחו"ל, הנחה מאירי סדנאות אמן רבות בנושא אמנות הסיפור תיאטרון פיזי בבתי ספר למשחק בלונדון ובניו יורק ורכש מוניטין רב כמורה למשחק ייחודי בתחום זה.

בשנים 1996–2001 לימד בסטודיו למשחק של הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין וביים הפקות מקוריות עם בוגרי הסטודיו כגון: חומר טוב, בהשתתפות סיגל אבין (מחזאית), יובל סגל, דורית בר-אור, הילה גושן, נתי אורנן ואחרים; סיפורים של אוהבים, בהשתתפות סיגל אבין, גבריאל הדר, עודד מנסטר, רונה (תמר) ליפז-מיכאל ואחרים; עמל אהבה לשווא מאת ויליאם שייקספיר בהשתתפות יעל שרוני, יובל ברגר, יואב יפת, שחר חסון ואחרים[6].

בעקבות העלאת עמל אהבה לשווא בפסטיבל רקלינגהאוזן בגרמניה בשנת 2001[7], הוזמן מאירי ללמד באוניברסיטת אוניברסיטת פולקוונג לאמנויות באסן (folkwang), גרמניה, שם הוא מכהן, עד היום, כפרופסור לתיאטרון פיזי על פי שיטת ז'אק לקוק.

בשנת 2002 הקים מאירי בתל אביב יחד עם נלי עמר וגיל בכר את תיאטרון הגוף בי"ס לתיאטרון פיזי על פי שיטת ז'אק לקוק[8]. בית הספר פעל כ־10 שנים וזכה לתמיכה והכרה מקצועית של משרד התרבות ועיריית תל אביב-יפו כמרכז ייחודי ליצירה מקורית בתיאטרון פיזי.

ב–2011 ביים את "הנסיך המאושר" על פי סיפור מאת אוסקר ויילד. המופע ייצג את אוניברסיטת פולקוונג בפסטיבל בתי ספר למשחק של ארצות דוברות גרמנית בתיאטרון קאמפנאגל, המבורג, גרמניה. ב–2013 יצר מופע תיאטרון-אופרה מקורי געגועים לאמור ופסיכה שעלה בתיאטרון פינה באוש, אוניברסיטת פולקוונג לאמנויות באסן. ב–2012 כתב ושיחק ב"אבשלום", הצגה של שחקן יחיד ומוזיקאית, בבימויו של נועם בן אז"ר ובהשתתפות ורד דקל (מוזיקה ופסנתר)[9]. ההצגה עלתה בתיאטרון תמונע והייתה מועמדת לפרס קיפוד הזהב 2013[10].

מאירי שיחק במספר סרטים ובהם: אושר ללא גבול (1997) בבימוי יגאל בורשטיין, "סיפורי תל אביב" (1992) בבימוי איילת מנחמי ונירית ירון. כן שיחק בתפקיד ראשי בסרט ערב בלי נעמה (1992) בימוי משה צימרמן ובהשתתפות לימור גולדשטיין, דורון צברי, מיכה שרפשטיין ואחרים.

הצגות בבימויו ובעיבודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגות בהשתתפותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגות ומופעי סיפורים לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים רכש נעם מאירי מוניטין רב כמספר סיפורים לילדים. מאז 1989 הוא מופיע בפסטיבלי מספרים ותיאטרון לילדים בכל הארץ. בנוסף, יצר גם הצגות מקוריות בסגנון "תיאטרון-סיפור" עם יוצרים אחרים:

סרטים בהשתתפותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נעם מאירי בוויקישיתוף
  • נעם מאירי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואב בירנברג, חשפנות בגן הילדים, חדשות, 21 בדצמבר 1992
  2. ^ גבי ניצן, רפונזל לא משתחררת - "המופע של רפונזל" - צוותא, חדשות, 5 בנובמבר 1989
  3. ^ שוש אביגל, תיאטרונטו /בסךהכול – אירוע סימפטי, חדשות, 29 באפריל 1991
  4. ^ הצגה - "צא החוצה ילד רע", חדשות, 11 בספטמבר 1992
  5. ^ לאן הערב - הצגה - מומיק, שדג, חדשות, 18 באפריל 1993
  6. ^ עמיחי אלפרוביץ', ברלין, תיאטרון גשר וסטודיו יורם לוינשטיין מעלים הצגות בגרמניה, באתר הארץ, 9 ביוני 2001
  7. ^ גשר והסטודיו של יורם לוינשטיין בגרמניה, באתר הארץ, 12 ביוני 2001
  8. ^ בית ספר לתיאטרון פיסי בתל אביב, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2002
  9. ^ אייל מלובן, עכבר העיר, אבשלום חולם להיות דיווה, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2012
  10. ^ יובל בן עמי, עכבר העיר, אבשלום: הצגה שבאה מהלב ונכנסת לתוכו, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2012
  11. ^ אושרה שוורץ, סרט ישראלי / כיעור פוטוגני מרגש וחם, חדשות, 19 באוגוסט 1992
  12. ^ אושרה שוורץ, סרט ישראלי / בתנועה מתמדת, חדשות, 30 באפריל 1992
  13. ^ עמיה ליבליך, האנשים המשחקים, באתר הארץ, 9 במרץ 2003