יגאל בורשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יגאל בורשטיין
Igal Bursztyn.jpg
לידה 27 במאי 1941 (בן 78) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי קולנוע, תסריטאי, מפיק קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אופיר לתסריט המקורי הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יגאל בורשטיין (נולד ב-27 במאי 1941) הוא במאי קולנוע, מפיק, תסריטאי ופרופסור אמריטוס נלווה בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יגאל בורשטיין נולד במנצ'סטר שבאנגליה. אביו מפולין ואימו מאוקראינה. הם שרדו את מלחמת העולם השנייה באנגליה. ב-1949 הם שבו לוורשה שבפולין במטרה לבנות מולדת חדשה ושוויונית ברוח הסוציאליזם, אולם התאכזבו ועלו לישראל ב-1957 בעליית גומולקה. אביו עבד ככימאי במכון ויצמן ואמו עבדה שם כספרנית.

בורשטיין שירת בסדיר ובמילואים כתותחן. בשנים 1962-1961 למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית; בשנים 1965-1962 למד לתואר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב והיה עוזר לפרופסור בן-עמי שרפשטיין בעריכת האנציקלופדיה לפילוסופיה מערבית.

בשנים 1967-1966 למד בורשטיין קולנוע בבית הספר לטכניקת סרטים בלונדון. בשנים 1967-1965 כתב ביקורת ספרות וקולנוע בעיתונים "על המשמר", "למרחב", "הארץ" ו"קשת". בשנים 1991-1985 שימש מבקר קולנוע בעיתונים "הארץ", "מעריב" ו"העיר". ב-1970 הרצה והדריך בבית הספר לאמנות הקולנוע של בית צבי, מאז 1973 מלמד בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, ב-1984 קיבל קביעות, ב-1995 התמנה לפרופסור חבר נלווה וב-2008 התמנה לפרופסור מן המניין נלווה.

בורשטיין שהה כפרופסור אורח בבית הספר לקולנוע הדני בקופנהגן, בבית-ספר סם שפיגל לקולנוע בירושלים, באוניברסיטת ניו יורק ובמכללה הטכנולוגית של תל אביב-יפו.

ב-1993 זכה בורשטיין בפרס מטעם משרד החינוך והתרבות על מפעל חיים בעשייה קולנועית.

בורשטיין היה נשוי לשחקנית הבימה יעל דרויאנוב ולהם שני ילדים. היום הוא נשוי לרותה כהן, מנהלת אדמיניסטרטיבית ושותפה במרפאה לטיפול מיני.

אודות סרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לואיזה, לואיזה! סרט קצר משנת 1968 שהוא סרטו הראשון של בורשטיין עם ישראל גוריון ורינה גנור, זכה בפרס הסרט הקצר הישראלי הטוב ביותר של השנה לשנת 1969 והופיע בפסטיבלים בלונדון ובדנמרק. זוהי קומדיה קצרה בסגנון סרטי סלפסטיק אילמים: בחור פוגש בחורה באתר בניין חשוף בטון, הם נישאים והופכים בהדרגה לאומללים.
  • שקיעתו של אדון פיקוס קומדיה קצרה משנת 1969 בסגנון סלפסטיק אילם. איש קטן רודף אחרי אישה קטנה והוא נלכד בתוך מחשופה של אישה גדולה שמטביעה אותו שם לנצח.
  • בעקבות הר סיני סרט תעודה משנת 1974, מסע בעקבות גרסאות שונות על מיקום הר סיני התנכ"י. זכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר של השנה.
  • בלפר
  • עמוד ענן בדמים סרט תעודה טלוויזיוני משנת 1981 על חייו ויצירתו של המשורר אורי צבי גרינברג. הוא מבוסס על שילוב השירים בהקראת אילי גורליצקי, עם חומרים דוקומנטריים מהתקופות שהשירים נכתבו ועם קטעי ראיונות עם אורי צבי גרינברג.
  • לייבוביץ' במעלות סרט תעודה טלוויזיוני מ-1982 על ישעיהו לייבוביץ' הנוסע למעלות יחד עם ישראל אלדד ומנחם ברינקר להרצאה על 'ציונות במשבר' ומתעמת עם חבריו ועם קהל.
  • תורת המידות סרט עלילה ניסיוני קצר מ-1992 ונראה כשוט אחד המתאר את המתרחש בארבע דירות, אלגוריה על הקיום הישראלי. הסרט זכה בפרס סרט השנה מטעם המכון הישראלי לקולנוע ובפרס הראשון (סוס הזהב) בפסטיבל הסרטים הים-תיכוני לאריסה שביוון בשנת 1993. הסרט הוקרן בפסטיבלי קולנוע ברחבי תבל.
  • מכתבים לפליציה סרט משנת 1993 על ערב בבר בבת ים ובו אנשים ששיחקו את עצמם. הסרט מלווה בקריינות מתוך "מכתבים לפליצה" לפרנץ קפקא. הסרט הוקרן בפסטיבלי קולנוע רבים ברחבי תבל.
  • אושר ללא גבול סרט עלילה קומי משנת 1997 המגולל את סיפורו של ברוך שפינוזה החי בחולון של ימינו ופורש את מסכת יחסיו עם שכניו: מורה לגאוגרפיה, חוקר שב"כ ומתופף צעיר. שפינוזה (בגילומו של אריאל זילבר) מדבר ושר רק בטקסטים של שפינוזה, רובם בעברית, מקצתם בערבית. הסרט זכה בפרס ליפר לתסריט הטוב ביותר ובפרס הסרט המזרח-תיכוני בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בשנת 1996, בפרס האקדמיה הישראלית עבור התסריט הטוב ביותר לשנת 1996, בפרס המבקרים כסרט הישראלי הטוב ביותר של השנה בפסטיבל הסרטים של חיפה, 1997. הסרט הוקרן בשבעה פסטיבלי קולנוע ברחבי העולם.
  • זמזום סרט עלילה לטלוויזיה משנת 2002 בכיכובם של אסי דיין וטינקרבל. הוא זכה בפרס התסריט בתחרות על שם מיקי אלבין ב-1998 ובפרס עבור הסרט העלילתי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים של חיפה ב-2002. הסרט הוקרן בארבעה פסטיבלי קולנוע ברחבי העולם.
  • מורה נבוכים סרט טלוויזיה משנת 2006, מסע בעקבות הרמב"ם המגיב בטקסטים פרי עטו למציאות בת ימינו.
  • אצבע אלוהים קומדיה עם אלון אבוטבול, משה איבגי ודורית בר אור, משנת 2009. סיפור של אהבות כושלות וידידות ששורדת אותן.
  • יתומי המהפכה סרט תיעודי אישי על תולדות משפחתו משנת 2015 ששודר בערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית וזכה לשבחים.

אודות ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנים כשדה-קרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של בורשטיין ראה אור ב-1991 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הוא עוסק בקולנוע הישראלי ובוחן את השתקפות המציאות הארץ-ישראלית בצילומי תקריבי-פנים החל מראשית המאה ו"הסרט הראשון של פלשתינה" למורי רוזנברג, דרך "עודד הנודד" לנתן אקסלרוד, "זאת היא הארץ" לברוך אגדתי, "צבר" לאלכסנדר פורד, סרטי ראשית המדינה כמו לא תפחידונו" למאיר לוין, סרטי בורקס ו"סאלח שבתי" לאפרים קישון, ועד "מאחורי הסורגים" לאורי ברבש, "עיניים גדולות" לאורי זוהר, "בר 51" לעמוס גוטמן, "יומן" לדוד פרלוב וסרטי ראשית שנות התשעים.

מבטי קרבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של יגאל בורשטיין שראה אור ב-2009 בהוצאת מאגנס ואוניברסיטת חיפה. כתב היד זכה בפרס בהט מטעם אוניברסיטת חיפה בשנת 2007. הספר מחולק לשלושה חלקים: הראשון, "חשיבה על סרטים", מתאר את השיח על אודות סרטים בכתביהם של הוגי דעות שונים; השני, "חשיבה של סרטים", מתמקד בהתפתחות האינטלקטואלית של הסרט בארץ ובעולם; והשלישי, "חשיבה עם סרטים", בוחן את השיח בין הסרטים לאמנויות אחרות ובין הסרטים לצופים.

בבילוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1991 - פנים כשדה קרב, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • 1998 - ספרות, סרט ומלחמות האזרחים של תרבות, אגף תוכניות למודים, משרד החינוך, ירושלים.
  • 1998 - פענוח, פרשנות, פיתוי, הוצאת סל תרבות ארצי - אמנות לעם.
  • 2004 - תיעוד, סרט תיעודי, בדיה (עבור הוצאת סל תרבות ארצי - אמנות לעם).
  • 2009 - מבטי קרבה (הוצאת מאגנס ואוניברסיטת חיפה).

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2009 - יוסף הלחמי, רוח רעננה, הקדמה עמ' 7–11, ירושלים, הוצ. כרמל.
  • 2010 - טעויות ושקרים, סינמטק (ת"א, אפריל-מאי 2010), עמ' 29–30.
  • תותחן, צייר, קולנוען בלמות לאט - ז'ק קתמור והעין השלישית, קטלוג, הוצ. מוזיאון נחום גוטמן בעריכת אורי דרומר, 2012, עמ. 273-301.
  • אהבת האין כיש, קולנוע דרום, יוני 2012, עמ' 137–147, רסלינג 2012.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי תעודה וניסיוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כל עולה ועולה (1969, עם דוד פרלוב, אברהם הפנר, דוד קדם, 30 דק.)
  • עוף החול 1972, 50 דק.
  • הטרנספורט העשרים 1973, 50 דק.
  • בעקבות הר סיני 1974, 45 דק.
  • מוחמד יקצור 1976, 50 דק.
  • קץ הדרכים 1978, 85 דק.
  • עמוד ענן בדמים 1981, 60דק
  • לייבוביץ במעלות, 1982, 65 דק.
  • וילה 1984, 30 דק
  • מחברות מלחמה 1987, סדרה של 3 סרטים, 60-65 דק כ"א
  • מסך עשן 1999, 50 דק.
  • מורה נבוכים 2006, 60 דק.

סרטי עלילה ודרמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לואיזה, לואיזה! 1968, (15 דק.)
  • שקיעתו של אדון פיקוס 1969, (20 דק.)
  • בלפר 1978 (90 דק.)
  • מפינקסו של מאלתר 1978 (50 דק.)
  • יסוריו של ד"ר וידר 1983 (30 דק.)
  • תורת המידות 1992,(26 דק.)
  • מכתבים לפליציה 1993, (30 דק.)
  • אושר ללא גבול 1997, (88 דק.)
  • זמזום 2002, (90 דק.)
  • אצבע אלוהים 2008, (92 דק.)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים פרי עטו