סון יונג-מין

סון יונג-מין
손흥민
	סון, 2018
מידע אישי
לידה	8 ביולי 1992 (בן 32); צ'אונצ'און שבקוריאה הדרומית
שם מלא	סון יונג-מין
גובה	1.84 מטר
עמדה	חלוץ, קיצוני
מועדוני נוער
2007–2008 ; 2008–2010	סיאול ; המבורג
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן**
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ; ומעודכנים ל-25 במאי 2024; ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-1 בנובמבר 2023

זהו שם קוריאני; שם המשפחה הוא סון.

סון יונג מין (בקוריאנית: 손흥민; ‏נולד ב־8 ביולי 1992) הוא כדורגלן דרום קוריאני המשחק בעמדת הקיצוני בטוטנהאם הוטספר ובנבחרת קוריאה הדרומית, בהן הוא משמש כקפטן. הישגיו האישיים והקבוצתיים קיבעו את מעמדו כאחד מגדולי הכדורגלנים האסייתים בכל הזמנים.

קריירת מועדונים

בשנת 2008 עזב סון את מחלקת הנוער של סיאול, וחתם באקדמיית הנוער של המבורג. בטרום עונת 2010/2011 סון הרשים בהופעותיו, וב-8 ביולי 2010, ביום הולדתו ה-18, חתם על חוזה מקצועני ראשון, בהמבורג. לאחר שכבש מול צ'לסי באוגוסט, סון נפצע ברגלו ונעדר למשך חודשיים. הוא חזר לשחק ב-30 באוקטובר וכבש בהופעתו הראשונה בבונדסליגה, נגד פ.צ. קלן. שער זה הפך את סון לשחקן הצעיר ביותר של המבורג שכובש שער בבונדסליגה.

במהלך טרום עונת 2011/2012 סון כבש 18 שערים ב-9 משחקים. באותה עונה הוא הופיע ב-30 משחקים, בהם כבש חמישה שערים, בין היתר שערים נגד הנובר ונגד נירנברג בסיום העונה, שהבטיחו את השארותה של המבורג בבונדסליגה.

בעונת 2012/2013 עזבו שחקני הרכב רבים את המבורג, ובעקבות כך היה סון לשחקן הרכב בקבוצה. אותה עונה הייתה עונת הפריצה שלו: הוא הופיע בה ב-34 משחקים, הבקיע 12 שערים, ובישל שני שערים.

ב-13 ביוני 2013 סוכמה העברתו לבאייר לברקוזן תמורת 10 מיליון אירו, שהיה לסכום הגבוה ביותר ששילמה לברקוזן תמורת שחקן. הוא חתם על חוזה ל-5 שנים בקבוצה. הוא התאקלם במהירות בקבוצה וכבש שלושה שערים בשלוש הופעותיו הראשונות בקבוצה, במשחקי ההכנה לקראת עונת 2013/2014. ב-9 בנובמבר 2013 כבש שלושער בניצחון 3–5 על קבוצתו הקודמת, המבורג. ב-10 במרץ 2014 כבש סון נגד ורדר ברמן שער שהבטיח את העפלת לברקוזן לפלייאוף העלייה לליגת האלופות.

באוגוסט 2015 חתם בטוטנהאם הוטספר.

ב-20 בספטמבר 2020 כבש סון רביעייה במשחק אחד לראשונה בקריירה בניצחונה של טוטנהאם 2–5 על סאות'המפטון. את כל ארבעת השערים של סון בישל הארי קיין. ב-26 בפברואר, בישל סון שער לקיין מול לידס יונייטד, וקיין בישל לסון שער נוסף, זהו השער ה-37 שקיין וסון כובשים או מבשלים אחד לשני, וקבעו שיא חדש של שותפות כיבוש שערים בפרמיירליג.^[1]

סון רשם עונת שיא בעונת 2021/22, כאשר זכה בתואר מלך השערים של הפרמייר ליג (יחד עם מוחמד סלאח) עם 23 שערי ליגה. שערים אלו סייעו לטוטנהאם לסיים במקום הרביעי ולשוב לליגת האלופות לאחר שנתיים של היעדרות.

ב-17 בספטמבר 2022, השלים סון שלושער תוך 26 דקות בלבד מרגע שעלה למגרש בדקה ה-59 של המשחק, בניצחון קבוצתו 6–2 על לסטר סיטי.

באוגוסט 2023, לאחר עזיבתו של הארי קיין את טוטנהאם לטובת באיירן מינכן, מונה סן יונג-מין במקומו לקפטן הקבוצה.

נבחרת קוריאה הדרומית

סון ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת קוריאה הדרומית ב-30 בדצמבר 2010, במשחק ידידות נגד סוריה. הוא כבש את שער הבכורה בנבחרת ב-18 בינואר 2011, במשחק נגד הודו במסגרת שלב הבתים של גביע אסיה 2011.

בשנת 2012 סון זומן לסגל קוריאה הדרומית לאולימפיאדת לונדון, אך סירב לזימון והעדיף להתמקד בקריירה שלו בהמבורג. סון שיחק במוקדמות מונדיאל 2014, וסייע לנבחרתו להעפיל למונדיאל 2014. הוא כבש את שערו היחיד בטורניר בהפסד 2–4 לאלג'יריה בשלב הבתים.

במונדיאל 2018 כבש שני שערים, הראשון בהפסד למקסיקו והשני בניצחון על גרמניה.

בהמשך השנה זכה עם נבחרתו בטורניר הכדורגל של משחקי אסיה.

נכלל בסגל נבחרת קוריאה הדרומית לטורניר מונדיאל 2022 והעפיל איתה לשמינית הגמר לאחר ניצחון דרמטי על פורטוגל במחזור האחרון של שלב הבתים. באותו ניצחון סיפק סון בישול בתוספת הזמן לוואנג הי-צ'אן, מה שבסופו של דבר העלה את דרום קוריאה לשלב שמינית הגמר.

נכלל בסגל נבחרת קוריאה הדרומית לטורניר גביע אסיה 2023.^[2]

חיים אישיים

בשנת 2019 תרם סון כ-100,000 ליש"ט לקורבנות שריפה באזור קוסונג (אנ') שבדרום קוריאה, מולדתו.^[3]

במהלך הפגרה במגפת הקורונה בשנת 2020, השלים סון שירות חובה בצבא דרום קוריאה. הוא קיבל פטור משירות צבאי בעקבות מדליית זהב במשחקי אסיה בשנת 2018, אך הוא נאלץ לבצע אימונים צבאיים בסיסיים ללא קשר לפטור. הוא השלים הכשרה בסיסית בחיל הנחתים של הכוחות המזוינים של הרפובליקה של קוריאה באפריל-מאי 2020, וסיים בהצטיינות בחמישייה הראשונה מתוך 157 חניכים.^[4]^[5]

סון מוכר כאחד השחקנים הנחמדים והחייכנים ביותר בפרמייר ליג ובכדורגל העולמי בכלל,^[6] ובעקבות כך זכה לכינוי "סוני". הוא מרבה לבקר ילדים אוהדי הקבוצה בבתי חולים.^[7]

סון ניהל מערכת יחסים עם זמרת קוריאנית בנג מינה אך לבסוף הם נפרדו.^[8]

תארים

אישיים

קבוצת השנה של אסיה: 2012
השחקן הקוריאני של השנה: 2013, 2014, 2017
השחקן האסייתי של השנה: 2015, 2017, 2019, 2020
שחקן החודש בפרמייר ליג: ספטמבר 2016, אפריל 2017, אוקטובר 2020
פרס שער השנה של פיפ"א על שם פרנץ פושקש לשנת 2020
שער העונה בפרמייר ליג: 2019/2020
נעל הזהב בפריימר ליג: 2021/2022
קבוצת העשור של טוטנהאם 2010–2020

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סון יונג-מין בוויקישיתוף

סון יונג-מין, ברשת החברתית פייסבוק
סון יונג-מין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סון יונג-מין, ברשת החברתית אינסטגרם
סון יונג-מין, באתר Transfermarkt
סון יונג-מין, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
סון יונג-מין, באתר Soccerway
סון יונג-מין, באתר BDFutbol
סון יונג-מין, באתר WorldFootball.net
סון יונג-מין, באתר National Football Teams
סון יונג-מין, באתר FootballDatabase.eu
סון יונג-מין, באתר ESPN

הערות שוליים

^ Kane and Son become Premier League's all-time top scoring partnership, ESPN.com, ‏2022-02-26 (באנגלית)
^ 2023 AFC 아시안컵에 참가하는 🇰🇷축구국가대표팀의 명단을 공개합니다! בחשבון הטוויטר הרשמי של התאחדות הכדורגל הדרום קוריאנית, 28 בדצמבר 2023 (בקוריאנית)
^ Park Ji-sung and Son Heung-min donate to South Korean victims of coronavirus | Goal.com, www.goal.com
^ מערכת ספורט היום, צלף: יונג מין סון סיים טירונות בהצטיינות, באתר ישראל היום, 9 במאי 2020
^ ‏מהליגה האנגלית לטירונות: יונג-מין סון צולם עם נשק ומדים, באתר ספורט1, 6 במאי 2020
^ Son Heung-min cements nice guy image by breaking up fight between Chilean players, koreajoongangdaily.joins.com (באנגלית)
^ Son Heung-Min And Gareth Bale Celebration Was For Make-A-Wish Cancer Patient, www.sportbible.com (באנגלית)
^ סון יונג-מין, חיים אישיים

נבחרת קוריאה הדרומית – מונדיאל 2014
1 סונג-ריונג • 2 צ'אנג-סו • 3 סוק-יאנג • 4 טה-הווי • 5 יאנג-וון • 6 סאוק-הו • 7 בו-קיונג • 8 דה-סונג • 9 יונג-מין • 10 צ'ו-יאנג • 11 קאון-הו • 12 יונג • 13 ג'ה-צ'אול • 14 קוק-יאנג • 15 יונג-וו • 16 סונג-יונג • 17 צ'ונג-יונג • 18 שין-ווק • 19 דונג-וון • 20 ג'אונג-הו • 21 סאונג-גיו • 22 ג'ו-הו • 23 בום-יונג • מאמן: מיונג-בו		קוריאה הדרומית

נבחרת קוריאה הדרומית – מונדיאל 2018
1 סאונג-גיו • 2 יונג • 3 סונג-יון • 4 באן-סוק • 5 יונג-סון • 6 ג'ו-הו • 7 יונג-מין • 8 סה-ג'ונג • 9 שין-ווק • 10 סונג-וו • 11 הי-צ'אן • 12 מין-וו • 13 ג'ה-צ'אול • 14 צ'ול • 15 וו-יונג • 16 סונג-יונג • 17 ג'אי-סונג • 18 סון-מין • 19 יאנג-וון • 20 יון-סו • 21 ג'ין-יון • 22 יו-האן • 23 יון-וו • מאמן: טיי-יונג		קוריאה הדרומית

נבחרת קוריאה הדרומית – גביע אסיה 2019
1 סאונג-גיו • 2 יונג • 3 ג'ין-סו • 4 מין-ג'יי • 5 וו-יונג • 6 אין-באום • 7 יונג-מין • 8 סה-ג'ונג • 9 דונג-וון • 10 ג'אי-סונג • 11 הי-צ'אן • 12 סונג-וו • 13 ג'ה-צ'אול • 14 צ'ול • 15 סונג-יון • 16 סונג-יונג • 17 צ'ונג-יונג • 18 אוי-ג'ו • 19 יאנג-וון • 20 יונג-וון • 21 ג'ין-יון • 22 מון-וואן • 23 יון-וו • מאמן: בנטו		קוריאה הדרומית

נבחרת קוריאה הדרומית – מונדיאל 2022
1 סאונג-גיו • 2 ג'ונג-גיו • 3 ג'ין-סו • 4 מין-ג'יי • 5 וו-יונג • 6 אין-באום • 7 יונג-מין • 8 סאונג-הו • 9 גיו-סונג • 10 ג'אי-סונג • 11 הי-צ'אן • 12 בום-קון • 13 ג'ון-הו • 14 צ'ול • 15 מון-וואן • 16 אוי-ג'ו • 17 סאנג-הו • 18 קאנג-אין • 19 יאנג-וון • 20 קיונג-וון • 21 היוון-וו • 22 צ'אנג-הון • 23 טאי-וואן • 24 יו-מין • 25 וו-יאונג • 26 מין-קיו • מאמן: בנטו		קוריאה הדרומית

נבחרת קוריאה הדרומית – גביע אסיה בכדורגל 2023
1 סאונג-גיו • 2 קי-ג'ה • 3 ג'ין-סו • 4 מין-ג'יי • 5 יונג-וו • 6 אין-באום • 7 יונג-מין • 8 היון-סאוק • 9 גיו-סונג • 10 ג'אי-סונג • 11 הי-צ'אן • 12 בום-קון • 13 סון-מין • 14 סאון-מין • 15 סונג-היון • 16 ג'ין-סאופ • 17 וו-יאונג • 18 קאנג-אין • 19 יאנג-וון • 20 היון-גיו • 21 היון-וו • 22 יונג-וו • 23 טאי-וואן • 24 ג'ו-סונג • 25 ג'י-סו • 26 היון-ג'ון • מאמן: קלינסמן		קוריאה הדרומית

[1] Kane and Son become Premier League's all-time top scoring partnership, ESPN.com, ‏2022-02-26 (באנגלית)

[2] 2023 AFC 아시안컵에 참가하는 🇰🇷축구국가대표팀의 명단을 공개합니다! בחשבון הטוויטר הרשמי של התאחדות הכדורגל הדרום קוריאנית, 28 בדצמבר 2023 (בקוריאנית)

[3] Park Ji-sung and Son Heung-min donate to South Korean victims of coronavirus | Goal.com, www.goal.com

[4] מערכת ספורט היום, צלף: יונג מין סון סיים טירונות בהצטיינות, באתר ישראל היום, 9 במאי 2020

[5] ‏מהליגה האנגלית לטירונות: יונג-מין סון צולם עם נשק ומדים, באתר ספורט1, 6 במאי 2020

[6] Son Heung-min cements nice guy image by breaking up fight between Chilean players, koreajoongangdaily.joins.com (באנגלית)

[7] Son Heung-Min And Gareth Bale Celebration Was For Make-A-Wish Cancer Patient, www.sportbible.com (באנגלית)

[8] סון יונג-מין, חיים אישיים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

מלך השערים של הליגה האנגלית
הליגה הראשונה של הפוטבול ליג (1889–1992)	1889: גודל • 1890: רוס • 1891: סאות'וורת' • 1892: ג'. קמפבל • 1893: ג'. קמפבל • 1894: סאות'וורת' • 1895: ג'. קמפבל • 1896: ג'. ג'. קמפבל ובלומר • 1897: בלומר • 1898: ולדון • 1899: בלומר • 1900: גראטי • 1901: בלומר • 1902: סטל • 1903: רייבולד • 1904: בלומר • 1905: א. בראון • 1906: שפרד • 1907: יונג • 1908: וסט • 1909: פרימן • 1910: פרקינסון • 1911: שפרד • 1912: המפטון, הולי ומקלין • 1913: מקלין • 1914: אליוט • 1915: פארקר • 1920: מוריס • 1921: ג'. סמית' • 1922: וילסון • 1923: באקן • 1924: צ'דוויק • 1925: רוברטס • 1926: הארפר • 1927: טרוטר • 1928: דין • 1929: האלידיי • 1930: ווטסון • 1931: ורינג • 1932: דין • 1933: באוורס • 1934: באוורס • 1935: דרייק • 1936: ריצ'רדסון • 1937: סטיל • 1938: לוטון • 1939: לוטון • 1947: וסטקוט • 1948: רוק • 1949: מויר • 1950: ד. דייוויס • 1951: מורטנסן • 1952: רובלדו • 1953: ויימן • 1954: גלזארד • 1955: ר. אלן • 1956: לופטהאוס • 1957: צ'ארלס • 1958: ב. סמית' • 1959: גריבס • 1960: ויולט • 1961: גריבס • 1962: קרופורד וקיוון • 1963: גריבס • 1964: גריבס • 1965: מקאבוי וגריבס • 1966: אירווין והאנט • 1967: ר. דייוויס • 1968: בסט ור. דייוויס • 1969: גריבס • 1970: אסטל • 1971: ט. בראון • 1972: לי • 1973: רובסון • 1974: צ'אנון • 1975: מקדונלד • 1976: מקדוגל • 1977: גריי ומקדונלד • 1978: לטצ'פורד • 1979: וורטינגטון • 1980: בוייר • 1981: ארצ'יבלד וווית' • 1982: קיגן • 1983: בליסט • 1984: ראש • 1985: דיקסון וליניקר • 1986: ליניקר • 1987: ק. אלן • 1988: אולדרידג' • 1989: א. סמית' • 1990: ליניקר • 1991: א. סמית' • 1992: רייט
פרמייר ליג (1993–)	1993: שרינגהאם • 1994: קול • 1995: שירר • 1996: שירר • 1997: שירר • 1998: סאטון, דבלין ואואן • 1999: האסלביינק, אואן ויורק • 2000: פיליפס • 2001: האסלביינק • 2002: הנרי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: הנרי • 2005: הנרי • 2006: הנרי • 2007: דרוגבה • 2008: כ. רונאלדו • 2009: אנלקה • 2010: דרוגבה • 2011: ברבאטוב וטבס • 2012: ואן פרסי • 2013: ואן פרסי • 2014: סוארס • 2015: אגוארו • 2016: קיין • 2017: קיין • 2018: סלאח • 2019: אובאמיינג, מאנה וסלאח • 2020: ורדי • 2021: קיין • 2022: סלאח וסון • 2023: האלנד • 2024: האלנד