סופרגז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סופרגז
SupergasLogo.svg
סניף סופרגז ברמת גן
נתונים כלליים
מייסדים סטרואה לופסקו
תאריך הקמה 1954
חברת אם גרנית הכרמל שבבעלות קבוצת עזריאלי
משרד ראשי יד חרוצים 36, א.ת. נתניה דרום
מוצרים עיקריים גז בישול, מוצרי גז
מנכ"ל כפיר נבון
 
www.supergas.co.il

סופרגז היא חברה ישראלית המספקת גז פחמימני מעובה, וכן מוכרת מוצרים מבוססי גז ומספקת שירותי תיקונים ובדיקות של מערכות הגז אותן היא מספקת.

נכון לשנת 2015 לחברת סופרגז 34 סניפים ברחבי הארץ[1] ובנוסף להם שני מתקנים ראשיים - מתקן מילוי מכלים (הממוקם בצמוד לבתי הזיקוק בחיפה) ומרכז לוגיסטי מרכזי (הממוקם ליד נשר רמלה)[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרגז נוסדה בינואר 1954 בידי "החברה הכלכלית הארץ-ישראלית" מניו יורק, "האינקא", סטרואה לופסקו וקבוצת משקיעים איטלקיים[3][4].

מתקני אחסון הגז הראשונים של החברה היו בקריית אריה שבפתח תקווה[5]. בשנת 1955 הוקמה שותפות אג'יפ-סופרגז[6] והוחלט על הקמת מתקני אחסנת גז נוספים ליד נחל קישון[7]. בנוסף למכירת גז, עסקה החברה במכירת כיריים ותנורים הפועלים על גז[8] ותנורי חימום[9].

במהלך השנים זכתה חברת סופרגז 3 פעמים במכרזים לאספקת גז לצה"ל[10].

בשנת 2013 חתמה החברה על הסכם עם השותפות במאגר תמר לאספקת גז בהיקף של 530 מיליון ש"ח, ובכך הייתה לחברה המסחרית הראשונה שרכשה גז משותפות תמר. את הגז שתרכוש משותפות תמר התעתדה סופרגז לשווק ללקוחותיה[11].

בינואר 2014 התפוצץ בלון גז של סופרגז בשכונת גילה בירושלים וגרם למותם של ארבעה אנשים. בנובמבר 2015 נחתם הסכם בין החברה לעיריית ירושלים, שבמסגרתו תשתתף החברה בבנייה מחדש של הבניין שנפגע בסכום של 4.5 מיליון ש"ח.[12]

תחנות כוח סולאריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 זכתה החברה בשני מכרזי הקרקע הראשונים שפרסם מינהל מקרקעי ישראל להקמת חוות סולאריות קרקעיות בנגב - האחת במצפה רמון והשנייה בעין עברונה. לפי תנאי המכרז על סופרגז להקים בקרקעות אלו תחנות כוח סולאריות, ולתפעלן במשך 20 שנה[13].

במסגרת האסטרטגיה של חברת האם קבוצת עזריאלי למכירת הנכסים שבבעלותה שאינם נדל"ן מניב, פרסמה סופרגז באפריל 2014 מכרז למכירת 12 שדות סולאריים לייצור חשמל שבבעלותה. בינואר 2015 זכתה במכרז הצעתן של החברות ערבה פאוור והפניקס לקנות את השדות תמורת 175 מיליון ש"ח[14].

פרשת קרטל חברות הגז[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרגז הייתה שותפה עם שלוש חברות הגז הגדולות האחרות (אמישראגז, פזגז ודורגז) לקרטל בלתי-חוקי, במסגרתו תיאמו ביניהן החברות מחירים וחילקו את אזורי החלוקה של הגז[15]. כתב אישום בפרשה הוגש ב-2004, ובמסגרת הסדר הטיעון עליו הוסכם ב-2007 נקנסה החברה ב-3.8 מיליון שקלים ועונשי מאסר (שהומרו לעבודות שירות) וקנס כספי הוטלו על 3 מבכירי החברה[16].

בשנת 2013 נקנסה החברה ב-5 מיליון ש"ח על ידי רשות ההגבלים העסקיים בגין אי העברת נתונים, מנכ"ל החברה אייל חנקין נקנס באופן אישי בסך של 100,000 ש"ח. הייתה זו הפעם הראשונה שהוטל על נושא משרה קנס אישי ללא אפשרות שיפוי בגין אי העברת נתונים.[17]

חברת "סופר אנ.ג'י" לחלוקה של גז טבעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, החל משרד האנרגיה לקדם תוכנית להקמת מערכת הולכה פנים־ארצית של גז טבעי בלחץ נמוך, בעיקר לאזורי תעשייה, בתי חולים תחנות דלק (שיספקו גז לתחבורה) וצרכנים קטנים, כזאת שתמשיך מהמקום שבו נעצרת מערכת ההולכה של נתיבי הגז הטבעי לישראל. לפי התוכנית, משרד האנרגיה חילק את המדינה לשישה מחוזות, ובכל אזור יצא מכרז למפעיל. בשנת 2012, חברת "סופר אנ.ג'י." בבעלות סופרגז ו-"שפיר הנדסה" זכתה בזכיון באזור המרכז ובאזור העמקים[18].

בתחילת שנת 2018, התברר שחברת "סופר אנ.ג'י" חיברה במשך חמש שנים רק לקוח אחד לרשת הגז (חברת פוליבה ברמלה, שהתחברה לצינור הגז שהונח כבר למפעל נשר על ידי חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל הממשלתית[19]). תעשיינים התלוננו כי "סופרגז" ממשיכה לספק למפעלים גז דחוס בהובלה[20] במחיר כפול מהגז הטבעי ולכן לא מקימה את הרשת לפי תנאי הזיכיון[21].

בעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1972 רכשה כלל 50% מהמניות של סופרגז, לאחר שהמחצית השנייה נרכשה בידי סונול[22].

בהמשך נרכשה החברה על ידי גרנית הכרמל שבבעלות קבוצת עזריאלי החל משנת 2006[23].

ב-1 ביוני 2015 הודיעה חברת תדיראן הולדינגס על רכישת סופרגז מידיה של גרניט מקבוצת עזריאלי תמורת 250 מיליון שקל. שתי החברות חתמו על מזכר הבנות לביצוע הרכישה[24]. אך הרכישה לא יצאה לפועל לאחר שהמגעים בין הצדדים לא התגבשו לכדי הסכם מחייב, עקב מחלוקת על המחיר[25].

ביולי 2019 הוסכם על מכירת סופרגז לחברת אלקו תמורת 770 מיליון ש"ח.[26]

מנהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראשיתה, עד פטירתו ב-1965, ניהל את החברה סטרואה לופסקו, מייסד החברה.

בשנת 1978 מונה צבי תגר למנכ"ל החברה[27] שכיהן בתפקיד כ-19 שנים עד שהוחלף במרץ 1997 בידי ישראל יניב[28].

בתחילת 2001 הוחלף ישראל יניב על ידי אודי אדמתי[29], שכיהן בתפקיד עד סוף 2003[30], ומשה אולדק החליפו כמנכ"ל החברה[31].

בינואר 2010 מונה אייל חנקין לסמנכ"ל החברה[32], ובאוקטובר אותה שנה הוא החליף את אולדק כמנכ"ל[33].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר סופרגז - סניפים
  2. ^ אתר סופרגז - אודות
  3. ^ הציר האיטלקי מבקר אצל סופרגז, דבר, 21 בפברואר 1954
  4. ^ סופרגז, חרות, 31 במאי 1956
  5. ^ סופרגז מרחיבה פעולתה, חרות, 13 בנובמבר 1955
  6. ^ חברת אג'יפ סופרגז תרחיב, חרות, 21 בינואר 1955
  7. ^ סופרגז, דבר, 25 בינואר 1955 (מודעה)
  8. ^ סופרגז מציעה ציוד חדיש, חרות, 29 בינואר 1965
  9. ^ תנור החימום החוסך אנרגיה, מעריב, 27 בנובמבר 1978
  10. ^ עמירם ברקת, ‏חברת סופרגז זכתה במכרז לאספקת גז לצה"ל עד 2013, באתר גלובס, 22 ביולי 2010
  11. ^ סופרגז תרכוש גז טבעי מ"תמר" בהיקף של 530 מיליון שקל, באתר גלובס, 11 ביולי 2013
  12. ^ "כמעט שנתיים אחרי פיצוץ בלון הגז בגילה: הבניין שנהרס ייבנה מחדש - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-1 ביולי 2017. 
  13. ^ עמירם ברקת, ‏סופרגז זכתה בשני מכרזי קרקע של מינהל מקרקעי ישראל, באתר גלובס, 12 בינואר 2012
  14. ^ מיכאל רוכוורגר, עזריאלי מכרה שדות סולאריים של סופרגז לערבה ב-175 מיליון ש', באתר TheMarker‏, 29 בינואר 2015
  15. ^ אמיר הלמר, קרטל חברות הגז: כתב אישום נגד בן ש"ך, שמואל דנקנר וצבי מור, באתר הארץ, 14 באפריל 2004
  16. ^ ‫נורית רוט, גזר דין בפרשת קרטל הגז: סופרגז נקנסה ב-3.8 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 31 באוקטובר 2007
  17. ^ אורה קורן, מנכ"ל סופרגז ישלם קנס אישי בגין אי העברת נתונים לרשות ההגבלים, באתר TheMarker‏, 1 בספטמבר 2013
  18. ^ איתי טרילניק, סופרגז, שפיר ורימון יקימו את תשתית חלוקת הגז בצפון, באתר TheMarker‏, 9 בדצמבר 2012
  19. ^ מפעל פוליבה חובר לרשת החלוקה במרכז הארץ והחל לצרוך גז טבעי
  20. ^ איתי טרילניק, לא מחכה לצינור: סופרגז רוכשת מכליות כביש לגז דחוס ב-75 מ' ש', באתר TheMarker‏, 14 במרץ 2013
  21. ^ אורה קורן, כולם מדברים על מהפכת גז - ובינתיים עוקצים את המדינה, באתר TheMarker‏, 30 בינואר 2018
  22. ^ חב' כלל רכשה 50 אחוז מסופרגז, מעריב, 11 באוגוסט 1972
    כלל רכשה 50% ממניות סופרגז, דבר, 21 בפברואר 1973
  23. ^ שלומי שפר, הממונה על ההגבלים העסקיים אישרה רכישת גרנית הכרמל על ידי עזריאלי, באתר TheMarker‏, 23 בנובמבר 2006
  24. ^ כפי שנחשף ב"גלובס": תדיראן רוכשת את סופרגז ב-250 מ' ש', באתר גלובס, 1 ביוני 2015
  25. ^ מיכאל רוכוורגר, עזריאלי לא הסכימה לתת הנחה - ומכירת סופרגז לתדיראן בוטלה, באתר TheMarker‏, 8 בספטמבר 2015
  26. ^ אביב לוי, ‏מכירת סופרגז: עזריאלי משלימה את מימוש נכסי גרנית הכרמל בתמורה כוללת של כ-2.4 מיליארד שקל, באתר גלובס, 28 ביולי 2019
  27. ^ מינויים חדשים בסונול ובסופרגז, דבר, 2 במרץ 1978
  28. ^ דוד חיון, ‏מנכ"ל סופרגז, צבי תגר, פורש; מחליפו - סמנכ"ל סונול, באתר גלובס, 15 בינואר 1997
  29. ^ דוד חיון, ‏אודי אדמתי ימונה למנכ"ל סופרגז, באתר גלובס, 1 בינואר 2001
  30. ^ דוד חיון, ‏בכיר נוסף עוזב את גרנית הכרמל: אודי אדמתי, מנכ"ל חב' סופרגז, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2003
  31. ^ סיון בראימן, אייל חנקין מונה למנכ"ל סופרגז, חדשות מחלקה אחת, 6 בספטמבר 2010
  32. ^ סיון בראימן, אייל חנקין מונה למשנה למנכ"ל סופרגז, חדשות מחלקה אחת, 4 בינואר 2010
  33. ^ רונית מורגנשטרן, סופרגז מחליפה מנכ"ל: אייל חנקין נבחר לתפקיד, באתר nrg‏, 6 בספטמבר 2010