נתיבי הגז הטבעי לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ
לוגו נתיבי הגז הטבעי
סוג חברה ממשלתית
מייסדים מדינת ישראל
שנת הקמה 2003
משרד ראשי תל אביב
ענפי תעשייה גז טבעי
הכנסות 519.8 מיליון ש"ח (2015)[1]
רווח תפעולי 231.9 מיליון ש"ח (2015)[1]
רווח 91.2 מיליון ש"ח (2015)[1]
הון עצמי 554 מיליון ש"ח (2015)[1]
אנשי מפתח

שמואל תורג'מן - מנכ"ל,

רון חיימובסקי - יושב ראש הדירקטוריון
עובדים 96 (2015)[1]
www.ingl.co.il
מפת נתיבי הגז הטבעי בישראל

נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ (מכונה: נתג"ז) היא חברה ממשלתית שהוקמה בשנת 2003 למטרת הקמה והפעלה של מערכת הולכת גז טבעי בלחץ גבוה בישראל.

החברה היא מונופול בתחום הפעלת מערכת ההולכה של הגז הטבעי מהספק לצרכנים בישראל, ומחזיקה בזיכיון בלעדי לעיסוק בתחום עד 2034.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 התגלה, מול חוף אשקלון, מאגר הגז הטבעי הגדול הראשון בישראל - מאגר "נועה". בעקבותיו בוצעו קידוחים נוספים בשנים הבאות, שברובם נמצא גז בכמויות גדולות (מאגר "מרי"). מאפייני גז הטבעי מחייבים שימוש בצנרת הולכה מהספק לצרכנים, ובמקביל לגילויים הראשוניים, הוחל בהסדרה חקיקתית של התחום.

בשנת 2001 הושלמה חקיקתו של חוק להסדרת משק הגז הטבעי, והוא נכנס לתוקפו בראשית שנת 2002. בתחילה תוכנן לתת לחברה פרטית רישיון להקמת מערכת הולכת הגז טבעי, אך עקב הסיכון הכלכלי הגבוה באותה עת, הדבר לא התאפשר.[2] לכן בשנת 2003 תוקן חוק משק הגז הטבעי כדי לאפשר את מתן רישיון לחברה ממשלתית. ב-23 ביולי 2003 הוקמה חברת "נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ", ובשנת 2004 החלה החברה בהקמה של מערכת הולכת הגז טבעי.

בשנת 2008, החלה חברת EMG (Eastern Mediterranean Gas) להזרים לישראל גז מצרי באמצעות המקטע הישראלי של צינור הגז הערבי המחבר בצינור תת-ימי את אל עריש לאשקלון ומשם מתחבר למערכת הולכת הגז הישראלית[3]. ב-10 בנובמבר 2011 פוצץ בשישית צינור הגז הטבעי בסיני, בעקבותיו הופסקה הזרמת הגז הטבעי לישראל. ההזרמה חודשה ב-19 בנובמבר 2011. ב-28 בנובמבר 2011 התרחש פיצוץ נוסף, ומאז לא חודשה האספקה. באפריל 2012 הודיעה חברת הגז הממשלתית של מצרים EGAS באופן חד צדדי על ביטול ההסכם לחברת הגז הישראלית EMG, בגין אי עמידה בהתחייבויות כספיות מצד האחרונה[4].

בשנת 2009 השלימה החברה גיוס של אג"ח בהיקף של 250 מיליון שקל על מנת לממן את המשך הקמת מערכת הולכת הגז הטבעי.[5]

ב-30 במרץ 2013 החלה הזרמת הגז הטבעי ממאגר "תמר" אל תחנת הקבלה באשדוד[6]

לחברה זיכיון לפעול בתחום הולכת הגז הטבעי בישראל עד 2034, ובסיומם תעביר את המערכת למדינת ישראל, ללא תמורה.

מערכת ההולכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודה על קו הולכה, סמוך לתחנת הכוח חגית (ברקע)

מערכת ההולכה הוקמה על פי תוכנית המתאר הארצית 37 וכוללת ארבעה קווי גז עיקריים:

  • הקו הימי (פעיל ממאי 2006) מאשדוד עד חוף דור עם חיבור יבשתי לתחנת הכוח חגית שבואדי מילק. הקו הוקם על ידי חברת החשמל אך מופעל על ידי החברה.
  • הקו המרכזי (פעיל ממאי 2007) בתוואי אשקלון – קריית-גת – שורק – גזר – אשדוד.
  • הקו הדרומי (פעיל מנובמבר 2009)[7], בתוואי קריית-גת – באר-שבע – רמת-חובב – דימונה – סדום. ב־2017 הוארך הקו עד לצדו הירדני של ים המלח[8]
  • הקו הצפוני (פעיל מאפריל 2011)[9], מחבר את תחנת הכוח חגית לתחנת הכוח אלון תבור וחיפה.
  • קו אשדוד-פלמחים (פעיל מאפריל 2016) קו באורך של כ-15 ק”מ מאזור התעשייה הצפוני של אשדוד עד לתחנת כוח “שורק” בפלמחים.
  • הקו המזרחי - המשך הקו המרכזי צפונה וחיבורו לקו הצפוני באזור אליקים. קו זה יהיה מקביל לקו הימי בין אשקלון לאליקים. הקו נחנך ביוני 2017, לאחר שלוש שנות עבודה והוסיף 30% לקיבולת המערכת.[10]

קווים בהקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קו ירושלים - חיבור אזור ירושלים למערכת מאזור שורק.
  • קו אשלים - חיבור עתידי לתחנת הכוח באשלים מאזור רמת חובב
  • הקו הצפוני לירדן - מיועד לייצוא גז טבעי לירדן באזור בית שאן (נמצא בשלבי תכנון מתקדמים)

המצוף הימי לקליטת גז טבעי מונזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2011 הורה שר התשתיות, עוזי לנדאו, לקדם מיזם לייבוא גז טבעי נוזלי (LNG), שיצמצם את התלות של ישראל בגז טבעי המיובא ממצרים.[11]

ביולי 2012 החלו העבודות לבניית מצוף ימי לקליטת גז טבעי ממכליות גז טבעי נוזלי מגזזות, כ-10 ק"מ מול חופי חדרה. באמצעות המצוף תוכל מערכת ההולכה הארצית לקבל גז טבעי בנפח של כ- 2-3 BCM בשנה. על פי השר לנדאו, הפרויקט הזה בלבד יוכל לספק כמעט מחצית מכמות הגז הטבעי השנתית הדרושה למדינת ישראל.[12] בינואר 2013 החלו לראשונה לקלוט גז מונזל אוניה המגזזת, כאשר האחריות על המצוף מוטל על נתג"ז ואילו הזמנת האונייה המגזזת ותכולתה הוטלו על חברת החשמל[13].

מבנה החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על רקע לקחים מקשיים שנתגלו בפעילותם של חברות ממשלתיות, הוחלט כי מרבית עובדי החברה יועסקו בחוזי עבודה אישיים, ולא במסגרת הסכם עבודה קיבוצי, וכי תחומים רבים בפעילות החברה יהיו במסגרת מיקור חוץ[14].

מודל עסקי ומימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודל העסקי של החברה הוא הולכת הגז הטבעי מתחנות הקליטה בדרום הארץ, אל הצרכנים בכל רחבי הארץ, תמורת תשלום עבור הולכת הגז בצנרת. היותה של החברה מונופול בתחום לצד הביקוש הגבוה לגז טבעי (ביחוד מצד תחנות כח ומפעלים גדולים) מבטיחים את רווחי החברה, ומאפשרים לה לקבל דירוג עסקי גבוה יחסית לאגרות החוב המונפקות על ידה. עם זאת, תעריפי ההולכה אינם נקבעים על ידי החברה, אלא על ידי רשות הגז הטבעי.

לצורך הקמת תשתית ההולכה נדרשו משאבים כספיים רבים, שחייבו גיוס הון באמצעות אגרות חוב והלוואות מתאגידים בנקאיים. נכון ל־2013 עומדות התחייבויות החברה על קרוב ל־3 מיליארד ש"ח: 677 מיליון ש"ח לחברת החשמל (עבור הקמת המקטע הימי), 2,219 מיליון ש"ח באגרות חוב ו־55 מיליון ש"ח לתאגידים בנקאיים.

תוכניות הפיתוח של החברה לשנים 2013 - 2017 מוערכות בכ־1.5 מיליארד ש"ח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 אבי בר-אלי, עוד מונופול מוריד שאלטר: עובדי נתג"ז מעכבים חיבור צרכנים לגז, באתר TheMarker‏, 29 בספטמבר 2016
  2. ^ חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002
  3. ^ גיא מי-טל, לראשונה: הגז הטבעי ממצרים זורם לישראל, באתר ynet, 21 בפברואר 2008
  4. ^ אבי בר-אלייהו, נתן ליס, מצרים ביטלה את הסכם הגז עם ישראל; EMG: "זו הפרה של הסכם השלום", באתר TheMarker‏, 22 באפריל 2012
  5. ^ נתיבי הגז הטבעי השלימה גיוס אג"ח בהיקף של 250 מיליון שקל - למימון המשך הקמת מערכת הולכת הגז הטבעי, 13/03/2009, ליאור ברון, גלובס
  6. ^ איתי טרילניק, אחרי שלוש שנים והשקעה של 3 מיליארד דולר הגז ממאגר תמר בדרך לישראל, באתר TheMarker‏, 29 במרץ 2013
  7. ^ הגז הטבעי מגיע לדרום: חברת נתיבי הגז הטבעי החלה להזרים גז בצנרת הדרומית,Bizportal, 1.8.2009
  8. ^ ערן אזרן, לראשונה בהיסטוריה ומתחת לרדאר: גז טבעי החל לזרום מישראל לממלכה הירדנית, באתר TheMarker‏, 1 במרץ 2017
  9. ^ גאושר הערב: גז טבעי יוזרם לבתי הזיקוק בחיפה, עמירם רותם, "גלובס"
  10. ^ אבי בר-אלי, בהשקעה של 750 מיליון שקל: נחנך "המוביל הארצי" של הגז הטבעי, באתר TheMarker‏, 13 ביוני 2017
  11. ^ תני גולדשטיין, לנדאו מקדם תחליף לגז המצרי: יבוא גז נוזלי, באתר ynet, 6 בפברואר 2011
  12. ^ חדשות מאתר חברת "נתיבי הגז הטבעי לישראל", 24 ביולי 2012
  13. ^ אושרה הזרמת הגז מהאוניה המגזזת דרך המצוף הימי, 20 בינואר 2013 כתבה בפוטל תשתיות סביבה ואנרגיה
  14. ^ אביטל להב, תאגידי המים בדרך לביטול, הוזלה נוספת של 9%, באתר ynet, 18 בדצמבר 2014