סטמפניו
 | |
| עטיפת כתבי שלום עליכם: טוביה החלבן, סנדר בלאנק, סטמפניו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | שלום עליכם |
| שפת המקור | יידיש |
| תורגם לשפות | עברית |
| סוגה |
רומן  |
| הוצאה | |
| הוצאה | ספריית פועלים+ספרי חמד |
| תאריך הוצאה |
1888 |
| מספר עמודים | 80 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001323965, 001323966, 001732117 |
  | |
סטֶמפֶּניוּ (ביידיש: סטעמפעניו) הוא רומן קצר של שלום עליכם.
שלום עליכם כתב אותו ב-1888 ושלח אותו בצירוף מכתב למנדלי מוכר ספרים אותו העריץ. הוא הודיע לו שזה הרומן היהודי הראשון שלו והוא שונה מהרומנים של עמים אחרים בכך שהוא מתאר את החיים היהודים השונים בתנאים, מנהגים והרגלים משאר אומות העולם.
הרומן מסתמך על דמותו של הכליזמר יוסל'ה דרזנר (1822–1879) שסיפורים רבים סופרו עליו בקשר לנגינתו המהפנטת ויכולתו לכבוש את ליבן של נשים חסודות, בתולות ונשואות.
לפי שלום עליכם, כוונתו הייתה ליצור ברומן שלושה טיפוסים או גיבורים ראשיים: סטמפניו וכינורו, רוחל'ה - בת ישראל תמימה המתאהבת בו ופריידל - אשתו התגרנית של סטמפניו.
- סטמפניו - בן ממשיך לשושלת כליזמרים מהכפר סטמפני, שסבו הכיר אישית את הכנר הגדול פגניני. בגיל חמש עשרה עזב את הבית והקים להקה (קאפעליע) שנסעה וניגנה בחתונות ובחגיגות בערים ובעיירות ושימעה יצא למרחוק בעיקר בגלל נגינתו של סטמפניו. נשים חסודות נמשכו אליו בזכות נגינתו ולשונו החלקלקה וכמעט בכל מקום השאיר אחריו אהבות אומללות עד שנתקל בפריידל.
- פריידל - "אשה קוזק". סטמפניו חתם לה על תנאי אירוסים והבטיח לה לחזור לאחר שבועיים. היא לא ויתרה, מצאה אותו באחת העיירות והכריחה אותו להתחתן אתה. את הכסף שהוא מרוויח היא אוגרת אצלה, פותחת בנק פרטי להלוואות וסוחרת בתכשיטי אלמוגים.
- רוחל'ה - נישאה בשידוך למוישה-מנדל, בנם היחיד של אייזיק-נפתלי ודְבוֹסי-מלכה. ממש בור שומן, חלום שנתממש. בעלה מבלה את רוב זמנו בישיבה ואינו מתייחס אליה. אין פלא לפיכך שהיא נופלת בקסמו של סטמפניו.
שלום עליכם לא הקצין את הרומן. לאחר שרוחל'ה נפגשת באופן אסור עם סטמפניו ועומדת ליפול ברשתו, היא רואה בדמיונה את חברתה חיה-אטל שארוסה בניומין זנח אותה ונישא לאחרת. רוחל'ה בורחת לבעלה ומשכנעת אותו להפסיק לגור עם הוריו. הזוג עובר ליהופץ (קייב) שם הם מתחילים חיים חדשים ונולד להם בן.
הרומן תורגם על ידי יצחק דב ברקוביץ וב-1997 הופיע תרגום עדכני יותר של אריה אהרוני והוא עובד לסדרה של ליטוגרפיות אצל אמנים רבים, בהם אנטולי קפלן ומאנה כץ.
עיבודים לתיאטרון וקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטמפניו הועלה בתיאטרון הבימה ב-1972 בעיבודו ובבימוי של שמואל בונים עם מוזיקה של דובי זלצר. בתפקידים הראשיים שיחקו נסים עזיקרי בתפקיד סטמפניו ולבנה פינקלשטיין בתפקיד רוחל'ה[1]. ההצגה הועלתה 37 פעם בלבד[2].
בשנת 1989 הוקרן בערוץ הראשון סרט בשם "סטמפניו", בבימויו של דן וולמן, ובכיכובם של אביטל קורמן, עמוס שוב, טל קרסלניק ורות פרחי[3].
התיאטרון הקאמרי העלה את ההצגה ב-2012 בצורת עיבוד חפשי לרומן על ידי עדנה מזי"א ובבימויה (בשיתוף יחזקאל לזרוב שיצר גם את הכוריאוגרפיה למחזה). בתפקידים הראשיים השתתפו יחזקאל לזרוב בתפקיד סטמפניו ורונה לי שמעון בתפקיד רוחל'ה[4].
בינואר 2024 העלה תיאטרון בית ליסין את ההצגה בעיבודה של עדנה מזי"א ובבימוי רוני ברודצקי.[5] בהפקה זו שיחק אסף יונש את סטמפניו ודניאל גל את רוחל׳ה.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטמפניו, באתר "הבימה"
- סטמפניו באתר "הקאמרי"
- סטמפניו, בבלוג של ירון בן-עמי
- מיכאל הנדלזלץ, "סטמפניו” בקאמרי: שלום עליכם שואו, באתר הארץ, 27 ביוני 2012
- עליס בליטנטל, סטמפניו של הקאמרי - רק נגיעה בשלום עליכם, באתר News1 מחלקה ראשונה, 28 ביוני 2012
- מרב יודילוביץ', "סטמפניו" על הבמה: קטן מסך חלקיו, באתר ynet, 1 ביולי 2012
- מאיה נחום שחל, ביקורת: הצגה - "סטמפניו", באתר כלכליסט, 4 ביולי 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שרגא הר-גיל, כנר יהודי ואשת־איש, מעריב, 27 בינואר 1972
- ^ הבימה - סטמפניו - הצגה
- ^ רונית אנטלר, טלוויזיה . רוממה, חדשות, 14 ביולי 1989
- ^ יאשה קריגר, עכבר העיר, סטמפניו: כשהשטייטל פוגש את דור האייפון, באתר הארץ, 27 ביוני 2012
- ^ "הצגה על פי שלום עליכם ועוד המלצות לשבוע הקרוב". הארץ. נבדק ב-2024-03-05.
- ^ סטמפניו, באתר בית ליסין