סיון בסקין

סיון בסקין
לידה	31 באוגוסט 1976 (בת 48); וילנה, ברית המועצות
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית, ליטאית, רוסית, אנגלית
השכלה	הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

סיון בסקין (נולדה ב-31 באוגוסט 1976) היא משוררת ומתרגמת ישראלית.

ביוגרפיה

סיון בסקין נולדה בווילנה שבליטא הסובייטית בשנת 1976. ב-28 באוגוסט 1990 עלתה לישראל והתגוררה בקיבוץ עין כרמל. מאוחר יותר עברה לקריות ומשם לחיפה. למדה אמנות פלסטית ושירתה כמדריכה בממר"ם. סיימה לימודי תואר ראשון בכלכלה וניהול בטכניון.

בתחילה פרסמה את שירתה באתר "במה חדשה" ובכתב העת האינטרנטי "דג אנונימי?". בהמשך התפרסמו שיריה ותרגומיה בכתבי העת "הו!" ו"הליקון". שיריה של בסקין זכו לתהודה ולשבחי המבקרים מנחם בן וניסים קלדרון^[1]^[2]. לעומתם, הסתייג חוקר הספרות אריאל הירשפלד, ובמאמר ב"הארץ" שפורסם בפברואר 2006 תקף את שירתה של בסקין^[3]. במאמר תשובה, שפורסם אף הוא ב"הארץ", כינה דורי מנור, עורך כתב העת "הו!", את בסקין "משוררת עצומה".^[4] שני המאמרים לא עסקו בבסקין בלבד, אלא בנטיית יוצרי כתב העת "הו!" כמו גם נטייתה של בסקין לכתוב בחרוז ובמשקל, ולא בחרוז החופשי, המקובל כיום בשירה העברית.

בשנת 2006 יצא לאור ספר שיריה הראשון, "יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה", בעריכת דורי מנור, ובשנת 2011 יצא לאור ספר שיריה השני, "מסעו של יונה", הכולל לצד שירים מקוריים גם תרגומים לשיריה של מרינה צבטייבה. ב-2017 יצא לאור ספרה "אחותי יהונתן" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, אף הוא בעריכת דורי מנור.^[5] ב-2021 ראה אור ממואר פרי עטה, "שבעה ימים אביב בשנה" בעריכת מנור, שבו מגוללת בסקין את קורותיה, עד עלייתה ארצה. הספר נבחר לאחד מ-70 הספרים הטובים ביותר לשנת 2022 על ידי "הארץ".^[6] תמר מרין נימקה את הבחירה בו לרשימה כך: "בתוך גל הממוארים השוטף את הזירה הספרותית המקומית בשנתיים האחרונות, הממואר של המשוררת והמתרגמת סיון בסקין [...] הוא אירוע יוצא דופן: סיפור חניכה ספרותית שאין בו ולו רגע אחד של רגשי גדלות סביב ההיעשות למשוררת, אלא דווקא התנערות, מודעת ומושכלת, מהבחירה בכתיבה כמקצוע [...] אחד מסיפורי הפרוזה היפים שנתקלתי בהם לאחרונה."

נוסף לפרסום ספרים פרי עטה, תרגמה בסקין ספרים רבים מרוסית, אנגלית, ליטאית ויידיש ובכלל כך יצירות פרוזה ושירה של סרגיי דובלטוב, יוסף ברודסקי, ניקולאי גומיליוב, ולימיר חלבניקוב ועוד. היא משמשת גם כעורכת ספרותית של ספרים מתורמגים משפות אלה ואחרות. יצירותיה רואות אור בקביעות בכתבי עת ובאנתולוגיות. על יצירותיה של בסקין מבוססות האורטוריה "יונה בורח" מאת המלחין מתי קובלר (2008) וההצגה המוזיקלית "פנים האדם ורוד כמו דג מלוח" שיצרו נדיה קוצ'ר ואנטון קוצ'ר (תיאטרון החנות, 2022).

כחלק מפעילותה הספרותית, בסקין משמשת כיושבת ראש עמותת "הו!",^[7] המוציאה לאור את כתב העת המרכזי לשירה ולספרות עברית בישראל, "הו!". בכתב עת זה, משמשת בסקין כחברת מערכת, לצד משה סקאל. נוסף לכך, בין השנים 2023-2022 שימשה כחברה בוועד הנאמנים של פרסי הספרות.^[8]

חייה האישיים

מאז שנת 2002 מתגוררת בסקין בתל אביב ועובדת כמנתחת מערכות מידע פיננסיות. אם לשניים.

יצירתה

ספרים פרי עטה

יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה, הוצאת אחוזת בית, 2006.
מסעו של יונה, הוצאת אחוזת בית, 2011.
אחותי יהונתן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017.
שבעה ימים אביב בשנה – ממואר, הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת ה-21, 2021.^[9]^[10]
אנחנו, חסרי המולדת, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2024.

ספרים בתרגומה

מרוסית

מרינה צבטייבה, סיפורה של סוניצ'קה, הוצאת אחוזת בית, 2005.
סרגיי דובלטוב, המזוודה, הוצאת אחוזת בית, 2009.
אנדריי טרקובסקי, לפסל את הזמן, הוצאת אסיה, 2013.
גאיטו גדזנוב, רוח הרפאים של אלכסנדר וולף, הוצאת אחוזת בית, 2016.
מרינה צווטאייבה, בתוך הכפפה של יד שמאל: תרגומי שיריהן של אנה אחמטובה ומרינה צווטאייבה, הוצאת ה-21 והוצאת אפרסמון, 2022.
לינור גורליק, כל המסוגלים לנשום נשימה, הוצאת אפיק (עתיד להתפרסם).
בוריס פסטרנק, מעבר בטוח, הוצאת ה-21 והוצאת אפרסמון (עתיד להתפרסם).
ולדימיר נבוקוב, מאשינקה, הוצאת מודן (עתיד להתפרסם).

מאנגלית

גרהם סימסיון, פרויקט רוזי, הוצאת אחוזת בית ומשכל, 2013.
גרהם סימסיון, אפקט רוזי, הוצאת אחוזת בית, 2015.
דוד פרישמן, מחתרת הנייר, הוצאת מאגנס, 2020.
מקסים ד. שרייר, ראיתי זאת, הוצאת יד ושם, 2023.

מליטאית

ונדה יוקנייטה, נהגה בחשכה, הוצאת אסיה, 2011.
מירושלים של הצפון – מבחר שירה ליטאית עכשווית, הוצאת וילנה, 2020.
רות רכס, חווית הזהות של שורדי השואה, הוצאת וילנה, 2020.

ספרים בעריכתה

טטיאנה טולסטיה, עלמה בפריחה וסיפורים אחרים, תרגום מרוסית: דן ורשקוב, הוצאת עם עובד, 2020.
אנטון צ'כוב, השחף, תרגום מרוסית: רועי חן, הוצאת הקיבוץ המאוחד וה-21, 2021 (עריכה משותפת עם דורי מנור).
לודמילה אוליצקיה, נשות הספר הרוסי, תרגום מרוסית: דן ורשקוב, הוצאת עם עובד, 2023.
סיגיזמונד קרז'יז'נובסקי, בתוך אישון, תרגום מרוסית: אולגה סונקין, הוצאת אפרסמון, 2023.
ג'וזפה אונגרטי, סלווטורה קווזימודו ואאוג'ניו מונטאלה, תפרחת של עלטה, תרגום מאיטלקית: אסף בנרף, הוצאת הקיבוץ המאוחד וה-21, 2024.

קישורים חיצוניים

סיון בסקין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
סיון בסקין, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
אלי אשד, הזמן של סיון בסקין
דפנה שחורי, פרובוקטיביות אפנתית, באתר nrg‏, 1 במאי 2006
בועז כהן, ‏"אין אצלי ספרים לטיסה או מוזיקה מיוחדת לספונג'ה", באתר גלובס, 26 באוקטובר 2009
יעל ולצר, ‏מנתחת מערכות בבנק הפועלים: "כל איש רוח חייב תואר בכלכלה", באתר גלובס, 11 בספטמבר 2010
אלי הירש, על "מסעו של יונה", ידיעות אחרונות, 17 ביוני 2011
קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם סיון בסקין, באתר iCast‏, 11 במרץ 2013
סיון בסקין, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
אלעד נבו, "אני לא רוצה לצמצם את החוויה היהודית לקיום מצוות או לאורח חיים דתי", באתר ישראל היום, 6 בינואר 2022
דפנה לוי, ״פרוזה? אולי כשאגדל״, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, ראיון עם סיון בסקין בפודקאסט המוסך, 10 בפברואר 2022
זיוה שמיר, "אאוטסיידרית משלנו: על יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה", מעריב, 07/04/2006
ריכוז הפרויקט: עלית קרפ, שבוע הספר 2022: 70 הספרים הכי טובים של השנה, באתר הארץ, 22 ביוני 2022
רפי צירקין-סדן, אין מקומות אחרים, פנס מוסף לביקורת ספרות, מרץ 2022.
סיון בסקין, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"

מכּתביה:

הביגלה, הפיגעלע ואני, באתר ynet, 22 במרץ 2006
בסערה הזאת יש משהו נעים, שירים, באתר ynet, 11 במאי 2011
ארבע מחוות שירה, "החוטם", גיליון ראשון, 2008
קול אישה, איך הרגתי את הרומנטיקה, 10 באוקטובר 2012
8 שירים, הו! 1, ינואר 2005, עמ' 40–57
שבעה שירים, הו! 3, פברואר 2006, עמ' 158–171
סיון בסקין, אוגוסט הארור, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, ‏4 באוגוסט 2021
סיון בסקין, "שבעה ימים אביב בשנה – ממואר", באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, ‏1 בינואר 2021
סיון בסקין, מכתב מספינה מדומה, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 21 בינואר 2020
התשובה הספרותית לשאלה האנושית: חופש, מעלה 14, יוני 2024, עמ' 27-26, על "חופש"

הערות שוליים

^ בן, מנחם. תרופה לשירה. מעריב, פרומו, ב' בניסן תשס"ו, 31 במארס 2006, עמ' 17
^ קלדרון, נסים. סיון בסקין והחרזנים. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ד' בשבט תשס"ה, 14 בינואר 2005, עמ' 25
^ אריאל הירשפלד, נרקיס כדחליל, באתר הארץ, 16 בפברואר 2005
^ דורי מנור, גולדה מאיר של ביקורת הספרות העברית, באתר הארץ, 23 בפברואר 2005
^ אחותי יהונתן באתר הספרייה הלאומית
^ ריכוז הפרויקט: עלית קרפ, שבוע הספר 2022: 70 הספרים הכי טובים של השנה, באתר הארץ, 22 ביוני 2022
^ הו! עמותה לספרות עברית (ע"ר) | גיידסטאר - אתר התאגידים של ישראל | משרד המשפטים, באתר www.guidestar.org.il
^ המינויים והפרישות: הבלאגן בוועדת פרסי הספרות, באתר ynet, 26 ביוני 2023
^ דף הספר באתר הספרייה הלאומית
^ פרק ראשון באתר "עברית"

[1] בן, מנחם. תרופה לשירה. מעריב, פרומו, ב' בניסן תשס"ו, 31 במארס 2006, עמ' 17

[2] קלדרון, נסים. סיון בסקין והחרזנים. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ד' בשבט תשס"ה, 14 בינואר 2005, עמ' 25

[3] אריאל הירשפלד, נרקיס כדחליל, באתר הארץ, 16 בפברואר 2005

[4] דורי מנור, גולדה מאיר של ביקורת הספרות העברית, באתר הארץ, 23 בפברואר 2005

[5] אחותי יהונתן באתר הספרייה הלאומית

[6] ריכוז הפרויקט: עלית קרפ, שבוע הספר 2022: 70 הספרים הכי טובים של השנה, באתר הארץ, 22 ביוני 2022

[7] הו! עמותה לספרות עברית (ע"ר) | גיידסטאר - אתר התאגידים של ישראל | משרד המשפטים, באתר www.guidestar.org.il

[8] המינויים והפרישות: הבלאגן בוועדת פרסי הספרות, באתר ynet, 26 ביוני 2023

[9] דף הספר באתר הספרייה הלאומית

[10] פרק ראשון באתר "עברית"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]