ציר זמן של ביטול העבדות והצמיתות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנסואה-אוגוסט ביאר, ההכרזה על ביטול העבדות במושבות הצרפתיות, 27 באפריל 1848
פרנסואה-אוגוסט ביאר, ההכרזה על ביטול העבדות במושבות הצרפתיות, 27 באפריל 1848

ביטול העבדות התרחש במדינות שונות בזמנים שונים. הדבר התרחש לעיתים קרובות כתהליך הדרגתי - למשל, כביטול הסחר בעבדים במדינה מסוימת, ולאחר מכן כביטול העבדות בכל במדינות שהושפעה על ידי האימפריה שלה, או הגבלות על סחר בעבדים שהובילו בהמשך להוצאת העבדות עצמה אל מחוץ לחוק. כל צעד היה בדרך כלל תוצאה של חוק או פעולה נפרדים. ציר הזמן הזה מציג חוקי ביטול עבדות או פעולות אחרות שהשפיעו על דבר זה המפורטות באופן כרונולוגי. הדבר מכסה גם את ביטול הצמיתות.

בעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 590604 - רומא, האפיפיור גרגוריוס הראשון אוסר על יהודים להחזיק עבדים נוצרים.
  • 741–752 - רומא, האפיפיור זכריה אוסר על מכירת עבדים נוצרים למוסלמים, רוכש את כל העבדים שנרכשו בעיר על ידי סוחרים ונציאנים ומשחרר אותם לחופשי.
  • 1080, אנגליה, ויליאם הכובש, אוסר על מכירת כל אדם כעבד ל"נוכרים" (heathens - לא נוצרים).
  • 1315, צרפת, לואי העשירי מפרסם צו המבטל את העבדות ומכריז ש"צרפת מסמלת חירות", וכי כל עבד שהולך על אדמת צרפת צריך להשתחרר. עם זאת, כמה מקרים מוגבלים של עבדות נמשכו עד המאה ה-17 בחלק מנמלי הים התיכון של צרפת בפרובאנס, כמו גם עד המאה ה-18 בחלק מהשטחים של צרפת מעבר לים. רוב ההיבטים של הצמיתות בוטלו דה פקטו בין 1315 ל-1318.

1500-1700[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1528 - ספרד, קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה אוסר על הובלה של אינדיאנים לאירופה, אפילו מרצונם, במאמץ לצמצם את שעבודם. על האנקומיינדה נאסר לאסוף כספים בזהב בנימוק שהילידים מכרו את ילדיהם כדי לקבל זאת. עבדות מוחלטת של אינדיאנים נאסרת. עם זאת, נמשכות עבודת הכפייה תחת ה-אנקומיינדה.
  • 1537, יבשות אמריקה, האפיפיור פאולוס השלישי אוסר על עבדות של העמים הילידים של אמריקה ושל כל אוכלוסייה אחרת שתתגלה, ומבסס את זכותם לחירות ולקניין (Sublimis Deus).
  • 1574, אנגליה, אליזבת הראשונה משחררת את שרידי הצמיתים האחרונים במדינה.
  • 1574, פליפינים, העבדות מבוטלת בצו מלכותי.
  • 1590, יפן, טויוטומי הידיושי, אוסר על עבדות במדינה, למעט כאמצעי ענישה של פושעים.
  • 1595, פורטוגל, איסור על על סחר בעבדים סינים.
  • 1602, אנגליה תיק Clifton Star Chamber (אנ') יצר תקדים, לפיו חטיפה או שיעבוד ילדים לשמש כנערי מקהלה אינו חוקי.
  • 1609, ספרד ההבסבורגית, בני המוריסקוס (אנ'), שרבים מהם צמיתים, מגורשים מספרד בחצי האי אלא אם כן הם הופכים לעבדים מרצונם (הידוע בשם moros cortados) עם זאת, חלק גדול נמנע מגירוש או מצליחים לחזור.
  • 1624, פורטוגל, איסור על שעבוד סינים.
  • 1649, רוסיה, איסור מכירת עבדים רוסים למוסלמים.
  • 1652, רוד איילנד, רוג'ר וויליאמס (אנ') וסמואל גורטון (אנ') פועלים להעברת חקיקה לביטול העבדות במטעי פרובידנס (אנ'), הניסיון הראשון מסוגו בצפון אמריקה. התיקון לא נכנס לתוקף.
  • 1677, האימפריה המראטהית, שיוואג'י, קיסר הודו אסר, שחרר והפסיק את היבוא והיצוא של כל העבדים באימפריה שלו.
  • 1679, רוסיה, הצאר פיודור השלישי ממיר את כל עבדי השדה הרוסים לצמיתים.
העצומה של הקוויקרים מג'רמנטאון נגד העבדות (1688)
העצומה של הקוויקרים מג'רמנטאון נגד העבדות (1688)
  • 1688, פנסילבניה, העצומה של הקוויקרים מ-Germantown נגד העבדות (אנ') היא העצומה הדתית הראשונה נגד עבדות אפריקאים במה שתהפוך לימים לארצות הברית.

1701–1799[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1706, אנגליה, במשפט -Smith v. Browne & Cooper, סר ג'ון הולט (אנ'), הלורד שופט ראשי של אנגליה, קובע כי "ברגע שכושי נכנס לאנגליה, הוא הופך לחופשי. אפשר להיות נבל באנגליה, אבל לא עבד."
  • 1723, רוסיה, פיוטר הגדול ממיר את כל עבדי הבית לצמיתים, ולמעשה הופך את העבדות לבלתי חוקית ברוסיה.
  • 1723–1730, סין, האמנציפציה של יונגג'נג שואפת לשחרר את כל העבדים כדי לחזק את השליט האוטוקרטי באמצעות סוג של שוויון חברתי שיוצר מעמד בלתי מובחן של נתינים חופשיים מתחת לכס המלכות. למרות שהתקנות החדשות הללו שחררו את הרוב המכריע של העבדים, משפחות עשירות המשיכו להחזיק בעבדים עד למאה העשרים.
  • 1780, פנסילבניה, עובר חוק לביטול הדרגתי של העבדות, המשחרר ילדים עתידיים לעבדים. אלה שנולדו לפני החוק נשארים משועבדים לכל החיים. החוק הופך למודל עבור מדינות צפוניות אחרות. העבדים האחרונים שוחררו ב-1847.
  • 1783, מסצ'וסטס, בית המשפט העליון של מסצ'וסטס קובע כי עבדות אינה חוקתית, החלטה המבוססת על חוקת מסצ'וסטס משנת 1780. כל העבדים משוחררים מיד.
  • 1783, האימפריה האוסטרית, הקיסר יוזף השני מבטל את העבדות בבוקובינה.
  • 1787, בריטניה, ב-22 במאי 1787 קמה בלונדון "האגודה לביצוע ביטול סחר העבדים" (אנ')
  • 1788, צרפת, בפריז נוסדה האגודה של ידידי השחורים (אנ') שפעלה למען ביטול העבדות.
  • 1788, דנמרק, גבולות מוטלים על הצמיתות תחת שיטת Stavnsbånd (אנ').
  • 1789, בריטניה, אולאודה אקוויאנו מפרסם את האוטוביוגרפיה שלו, "הנרטיב המעניין של חייו של אולאדה אקוויאנו, או גוסטבוס ואסה, האפריקני".
  • 1789, צרפת, פרסום הצהרת זכויות האדם והאזרח כחלק מהמהפכה הצרפתית. "אגודת ידידי השחורים" לחצה לכך שהצהרה תבטל את מוסד העבדות, אך דבר זה לא התרחש בעקבות לחץ נגדי של בעלי מטעים קולונאילים שכונתה Club Massiac. עם זאת, ההצהרה מילאה תפקיד רטורי חשוב במהפכה בהאיטי. [1]
  • 1791, צרפת, שחרור של עבדים מהדור שני במושבות.
מרד העבדים בהאיטי, הקרב בסנטו דומינגו

1800-1829[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1800, ממלכת ג'וסון (בקוריאה) עבדות מטעם מדינה נאסרה בשנת 1800. עבדות פרטית נמשכה עד שנאסרה בשנת 1894.
  • 1800, חוק סחר עבדים נוסף אוסר על אזרחים אמריקאים על השקעה ותעסוקה בסחר בינלאומי בעבדים.
הפצצת טריפולי על ידי אוניות השייטת האמריקאית, כחלק מהמלחמה הברברית הראשונה, 3 באוגוסט 1804.
  • 1801-1804, החוף המערבי של צפון אפריקה, המלחמה הברברית הראשונה ארצות הברית נלחמת מול טריפוליטניה, אלג'יריה ומרוקו, בדרישה להפסיק את הפשיטות של שודדי ים ברברים על אוניות סוחר אמריקאיות ששטו בים התיכון ושבו את הנוסעים לצורך מכירתם כעבדים באימפריה העות'מאנית. המלחמה הסתיימה בחוזה שלום בו שליט טריפוליטניה התחייב להימנע מלפגוע בספינות ומלחים אמריקאים, אך חוזה זה לא כובד בהמשך.
  • 1802, אוהיו, חוקת המדינה מבטלת את העבדות.
  • 1802, צרפת, נפוליאון בונפרטה מחדש את העבדות במושבות לגידול קני סוכר.
  • 1804, האיטי, סיומו המוצלח של מרד העבדים בהאיטי. האיטי מכריזה על עצמאות ומבטלת את העבדות.
  • 1804, ניו ג'רזי, המדינה מוציאה את העבדות אל מחוץ לחוק.
  • 1805, בריטניה, הצעת חוק לביטול עוברת בבית הנבחרים אך נדחית בבית הלורדים.
  • 1806, ארצות הברית, בהודעה לקונגרס, נשיא ארצות הברית, תומאס ג'פרסון קורא להוציא מחוץ לחוק את סחר העבדים הבינלאומי, וביקש מהקונגרס "להוציא את אזרחי ארצות הברית מכל השתתפות נוספת באותן הפרות של זכויות אדם... אשר המוסר, המוניטין והטובים ביותר. של ארצנו להוטים לאסור כבר זמן רב".
  • 1807, בריטניה, "חוק ביטול סחר העבדים" מבטל את סחר העבדים ברחבי האימפריה הבריטית. קפטנים נקנסו ב-100 פאונד לכל עבד שהועבר בספינותיהן. נשלחו אוניות סיורי לחוף האפריקאי כדי לעצור אוניות עבדים. מוקמת "שייטת מערב אפריקה של הצי המלכותי" כדי לדכא סחר בעבדים; עד 1865, השייטת משחררת מעבדות כ-150,000 אנשים.
  • 1807, פולין, החוקה הפולנית אוסרת על צמיתות.
  • 1807, פרוסיה, הרפורומת של פרוסיה (אנ') אוסרות על צמיתות.
  • 1808, ארצות הברית, יבוא וייצוא של עבדים הופכת לעבירה פלילית.
  • 1810, ספרד החדשה מנהיג העצמאות מיגל הידאלגו אי קוסטילה (אנ') הכריז על ביטול העבדות שלושה חודשים לאחר פרוץ מלחמת העצמאות של מקסיקו בין מקסיקו לספרד.
  • 1811, בריטניה, מסחר בעבדים גרר לעבירה פלילית שעונשה הגליה הן לנתינים בריטיים והן לזרים.
  • 1811, ספרד, הקורטס של קדיס מבטלים את הזכויות הבעלות {seigneurial rights} האחרונות שנותרו.
  • 1811, חברת הודו המזרחית הבריטית מפרסמת תקנות 10 משנת 1811, האוסרות על הובלת עבדים לשטח החברה, דבר שמחמייר את ההגבלות משנת 1774.
  • 1811, צ'ילה, הקונגרס הלאומי הראשון מאשר הצעה של מנואל דה סאלאס (Manuel de Salas) המכריזה על חופש הרחם, לשחרר את ילדיהם של עבדים שנולדו בשטח צ'ילה, ללא קשר למצב הוריהם. סחר בעבדים נאסר והעבדים השוהים יותר משישה חודשים בשטח צ'ילה מוכרזים אוטומטית כבני חורין.
  • 1812, ספרד, הקורטס של קדיס מעביר את החוקה הספרדית משנת 1812, המעניקה אזרחות ושוויון זכויות לכל התושבים בספרד ובשטחיה, למעט עבדים. במהלך דיונים, הסגנים חוסה מיגל גורידי אי אלקוסר (אנ') ואגוסטין ארגולס (אנ') מנסים לשכנע לבטל את העבדות, אך ללא הצלחה.
  • 1813, ספרד החדשה, מנהיג העצמאות, José María Morelos y Pavón, הכריז על ביטול העבדות במקסיקו במסמכים Sentimientos de la Nación. (אנ')
  • 1813, הפרובינציות המאוחדות של ריו דה לה פלטה, ("המחוזות המאוחדים" - כיום בשטח ארגנטינה), חוק הרחם החופשי עובר באספת השנה י"ג. עבדים שנולדו לאחר 31 בינואר 1813 זוכים לחופש כשהם נשואים, או ביום הולדתם ה-16 לנשים ו-20 לגברים, ועם הוצאתם לחופשי יקבלו אדמה וכלים לעבודה.
  • 1814, הפרובינציות המאוחדות של ריו דה לה פלטה, לאחר כיבוש מונטווידאו, כל העבדים שנולדו בשטח אורוגוואי המודרנית מוכרזים חופשיים.
  • 1814, הולנד, נאסר מסחר בעבדים.
  • 1815, צרפת, נפוליאון מבטל את סחר העבדים.
  • 1815, פורטוגל, סחר בעבדים נאסר מצפון לקו המשווה בתמורה לתשלום של 750,000 פאונד על ידי בריטניה.
  • 1815, קונגרס וינה מכריז על התנגדותו לסחר בעבדים, בקונגרס נציגי המדינות בריטניה, צרפת, פרוסיה, האימפריה האוסטרית, פורטוגל, ספרד, רוסיה והאיחוד השוודי-נורווגי.
  • 1815, המלחמה הברברית השנייה לחץ על המדיניות הברבריות להפסיק את הפשיטות על אוניות מסחר אמריקאיות.
  • 1815, הנסיגה הבריטית לאחר מלחמת 1812 משאירה מבצר חמוש במלואו בידיהם של Maroons, עבדים נמלטים וצאצאיהם, ובני בריתם Seminole . המקום נודע בשם "מבצר כושי" (Negro Fort) (אנ').
  • 1816, אסטוניה, ביטול הצמיתות.
  • 1816, פלורידה, "מבצר כושי" נכבש ונהרס על ידי כוחות ארה"ב בפיקודו של הגנרל אנדרו ג'קסון.
  • 1816, אלג'יריה, הפגזת אלג'יר. ב-27 באוגוסט 1816 אוניות מלחמה של בריטניה והולנד ירו בתותחים על ספינות ועל הגנות הנמל של אלג'יר בנסיון להשפיע על עומר אגה, ה"דיי" של אלג'יר, להפסיק את הפיראטיות הצפון אפריקאית ופשיטות עבדים בים התיכון. 3,000 עבדים משוחררים.
  • 1817, בריטניה וספרד חותמות על אמנה דו-צדדית לביטול סחר בעבדים.
  • 1817, ספרד, פרננדו השביעי חותם על חוק האוסר על יבוא עבדים ברכוש ספרד החל משנת 1820, בתמורה לתשלום של 400,000 פאונד מבריטניה. עם זאת, כמה עבדים עדיין מוברחים פנימה לאחר תאריך זה. בעלות על עבדים וגם מסחר פנימי בעבדים נותרו חוקיים.
  • 1817, ונצואלה, סימון בוליבר קורא לביטול העבדות.
  • 1817, מדינת ניו יורק ב-4 ביולי 1827 נקבע כתאריך לשחרור כל העבדים מהחוזים.
  • 1817, הפרובינציות המאוחדות של ריו דה לה פלטה חוקת המחוזות המאוחדים תומכת בביטול העבדות, אך אינה אוסרת אותה.
  • 1817, פלך קורלנד באימפריה הרוסית מבטל את הצמיתות.
  • 1818, בריטניה ופורטוגל חותמות על אמנה דו-צדדית לביטול סחר בעבדים.
  • 1818, בריטניה והולנד חותמות על אמנה דו-צדדית לנקיטת צעדים נוספים כדי לאכוף ביטול סחר בעבדים, ולחזק אמנה שהתקיימה משנת 1814.
  • 1818, צרפת, נאסר סחר בעבדים.
  • 1820, אינדיאנה, בית המשפט העליון מורה על שחרור כמעט כל העבדים במדינה בעקבות תיק -Polly v. Lasselle.
  • 1820, ספרד, ביטול סחר העבדים שהוכרז ב-1817 נכנס לתוקף.
  • 1821, מקסיקו, תוכנית איגואלה משחררת את העבדים שנולדו במקסיקו.
  • 1821, ארצות הברית, ספרד, בהתאם להסכם אדמס-אוניס משנת 1819, פלורידה הופכת לטריטוריה של ארצות הברית. סיבה עיקרית הייתה חוסר היכולת או חוסר הנכונות של ספרד ללכוד ולהחזיר עבדים נמלטים.
  • 1821, פרו, ביטול סחר העבדים ויישום תוכנית להפסקת העבדות בהדרגה.
  • 1822, האיטי, ז'אן פייר בוייר (אנ')מספח את האיטי הספרדית ומבטל שם את העבדות.
  • 1822, ליבריה, ליבריה נוסדה על ידי "האגודה האמריקנית לקולוניזציה" כמושבה לעבדים משוחררים.
  • 1822, בריטניה, מוסקט ועומאן, הסכם דו-צדדי ראשון המגביל את סחר העבדים בזנזיבר.
  • 1823, צ'ילה, ביטול העבדות בצ'ילה.
  • 1825, צרפת, עם ספינות מלחמה מוכנות, דורשת מהאיטי לפצות את צרפת על אובדן העבדים ומושבת העבדים שלה.

1830-1849[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1830, אלג'ירה, צרפת כובשת את העיר אלג'יר ובהמשך את אלג'ריה כולה(אנ'), סופם של שודדי הים הברברים ושל ציד מלחים לבנים ומכירתם כעבדים במדינות ערב ובאימפריה העות'מאנית.
  • 1831, מרי פרינס שהייתה שפחה ונמלטה לבריטניה, מפרסמת את ספרה האוטוביוגרפי. הספר הותיר רושם רב על הציבור והודפס שלוש פעמים בשנה הראשונה להופעתו. הוא עורר חילוקי דעות בקרב הקוראים ואנשי הממסד והעלה את המודעות ליחס האכזרי לעבדים.
  • 1831, "מרד נט טרנר" מרד העבדים הנודע ביותר בתולדות ארצות הברית. זו הייתה ההתקוממות הראשונה בה נהרגו גם אזרחים לבנים וההתקוממות הגדולה ביותר שהתחוללה טרם מלחמת האזרחים. המרד פרץ בווירג'יניה והתפשט למחוזות הסמוכים. במרד נהרגו כ-60 לבנים ולפחות כ-100 עבדים. בעקבות המרד הוצאו להורג כ-56 עבדים.
  • 1834, קמה החברה הצרפתית לביטול העבדות בפריז
  • 1835, בריטניה וצרפת חותמת על הסכם דו-צדדי לאיסור סחר העבדים
  • 1835, בריטניה ודמרק חותמת על הסכם דו-צדדי לאיסור סחר העבדים
  • 1840, בריטניה, בלונדון מתקיים הכינוס הבינלאומי הראשון נגד עבדות, מארצות הברית הגיעו הפמיניסטיות לוקרישה מוט ואליזבת קיידי סטנטון בליווי הבעלים שלהן ועוד תריסר האמריקאים, נשים וגברים. הבקשה לכלול נשים כמשתתפות בכנס הייתה שנויה במחלוקת. בלונדון, ההצעה נדחה לאחר יום שלם של דיונים; נשים הורשו להקשיב מהגלריה אבל לא הורשו לדבר או להצביע.
  • 1841, הסכם בליטרלי לדיכוי סחר העבדים נחתם בין בריטניה, צרפת, רוסיה, האימפריה האוסטרית ופרוסיה.
  • 1845, ארצות הברית, פרדריק דאגלס, מפרסם את פרדריק דאגלס, עבד אמריקני, סיפור חייו, חיבור אוטוביוגרפי ומסה בזכות ביטול העבדות.
  • 1848 צרפת, העבדות במושבות מבוטלת. גבון נוסדה כמדינה לעבדים משוחררים.

1850-1899[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1850, ארצות הברית, חוק העבד הנמלט משנת 1850 מחייב החזרת עבדים נמלטים לבעליהם ללא קשר למדינה בה הם נמצאים.
  • 1850, האימפריה הברזילאית, נחקק חוק Eusébio de Queirós (אנ') (חוק 581 מ-4 בספטמבר 1850) המפליל את סחר העבדים הימי כפיראטיות, ומטיל סנקציות פליליות נוספות על ייבוא עבדים (שנאסר כבר ב-1831).
  • 1851, גרנדה החדשה (אנ') (כוללת בשטחה את קולומביה של היום), העבדות במדינה מבוטלתת. לאחר שנים של חוקים שהתיימרו לקדם ביטול עבדות באופן חלקי, הנשיא חוסה הילאריו לופז (אנ') דחף את הקונגרס להעביר ביטול מוחלט של העבדות ב-21 במאי. הממשלה מנפיקה אגרות חוב לפיצוי בעלי עבדים לשעבר.
  • 1851, אקוודור, העבדות באקוודור מבוטלת על ידי חוסה מריה אורווינה.(אנ')
  • 1851, בריזל ואורווגי, הסכם דו-צדדי מ-12 באוקטובר, אורוגוואי מקבלת את החזרת העבדים הנמלטים מאותה מדינה לברזיל. ברזילאים שהיו בבעלותם אדמות באורוגוואי הורשו להחזיק עבדים בנכסיהם.
  • 1854, ארצות הברית, עובר חוק קנזס נברסקה שאפשר למדינות המצטרפות לאיחוד לקבוע האם לאפשר עבדות בתחומן וביטל את למעשה את פשרת מיזורי משנת 1820 שקבעה כי מספר המדינות שמתירות עבדות לא יעלה על מספר אלו שאוסרות עבדות וכי העבדות אינה חוקית צפונית לקו הרוחב 36. מתנגדי העבדות בצפון ארצות הברית זועמים על החוק ומקימים את המפלגה הרפובליקנית.
  • 1854, ארצות הברית, יסוד המפלגה הרפובליקנית בוויסקונסין ב-20 במרץ 1854 כמפלגה מודרנית המבוססת על רפובליקניזם ומתנגדת לעבדות בארצות הברית, מה שהוביל 7 שנים לאחר מכן למלחמת האזרחים (בה המפלגה הרפובליקנית הנהיגה את מדינות האיחוד והמפלגה הדמוקרטית את מדינות הקונפדרציה). הועידה הראשונה של המפלגה נערכה ב-6 ביולי 1854 בג'קסון שבמישיגן. במפלגה פעלו רפובליקנים מתונים כמו לינקולן לצד הרפובליקנים הרדיקלים שדחפו לביטול מייידי ומוחלט של העבדות.
  • 1861, ארצות הברית, בחירתו של אברהם לינקולן כנשיא ארצות הברית מובילה לניסיון הפרישה של אחת עשרה מדינות מחזיקות עבדים ולפרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית.
חיילים שחורים ולבנים בצבא האיחוד, במהלך שנות ה-60 של המאה ה-19.
  • 1863, ארצות הברית, לינקולן מפאסם את הצהרת האמנציפציה, ושחרר את כל העבדים באזורים שבשליטת הקונפדרציה. רוב העבדים ב"מדינות הגבול" משוחררים על ידי פעולה של המדינה, וחוק נפרד משחרר את העבדים בוושינגטון די. סי.
  • 1865, ארצות הברית, העבדות בוטלה, למעט כעונש על פשע, על ידי התיקון השלוש עשרה לחוקת ארצות הברית. ארצות הברית משחררת את כל העבדים שנותרו, כ-40,000, במדינות עבדי הגבול שלא פרשו. שלושים מתוך שלושים ושש מדינות מצביעות לאשררו; ניו ג'רזי, דלאוור, קנטקי ומיסיסיפי מצביעות נגד. מיסיסיפי לא מאשרת אותו רשמית עד 2013.
  • 1865, ספרד, במדריד נוסדת האגודה הספרדית לביטול העבדות על ידי חוליו ויזקרונדו, חוסה יוליאן אקוסטה וחואקין סנרום.
  • 1867, ארצות הברית, חוק הפוניאז' משנת משנת 1867, מכוון בעיקר לשימוש בפונים אינדיאנים בטריטוריה של ניו מקסיקו. העבדות בקרב שבטים ילידים באלסקה בוטלה לאחר הרכישה מרוסיה ב-1867.
  • 1869, פורטוגל, ,מלך פורטוגל, לואיש הראשון מבטל את העבדות בכל הטריטוריות והמושבות של פורטוגל.
  • 1871, ברזיל, חוק ריו ברנקו (חוק הרחם החופשי) מכריז על הילדים שנולדו לאמהות שפחות כחופשיים.
  • 1873, בריטניה, זניזבר ומדגסקר חותמות על אמנה משולשת לביטול סחר בעבדים.
  • 1885, ברזיל, עובר חוק ברזיל סראייבה-קוטג'יפ, ששחרר את כל העבדים מעל גיל 60 ויצר אמצעים אחרים לביטול הדרגתי של העבדות, כמו קרן המנוהלת על ידי המדינה.
  • 1888, ברזיל, עובר "חוק הזהב" שגזר על ביטול מוחלט של העבדות בתוקף מיידי.
  • 1890, חוק ועידת בריסל משנת 1890 - אוסף של אמצעים נגד עבדות כדי לשים קץ לסחר העבדים ביבשה ובים, במיוחד באגן קונגו, האימפריה העות'מאנית ובחוף מזרח אפריקה. האמנה נחתמת על ידי בריטניה, צרפת, ארצות הברית, גרמניה, פורטוגל, קונגו, איטליה, ספרד, הולנד, בלגיה, רוסיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה העות'מאנית, האיחוד השוודי-נורווגי, דנמרק, זניבר, פרס
  • 1895, מצרים, ביטול העבדות במדינה.

1900-1949[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1900, גואם, הכרזה על ביטול העבדות ב-22 בפברואר 1900
  • 1901, דלאוור מאשררת את התיקון השלושה עשר בחוקת ארצות הברית.
  • 1902, קמרון ביטול הדרגתי של העבדות.
  • 1904 בריטניה, גרמניה, דנמרק, ספרד, צרפת, איטליה, הונלד ופורטגל ומדינות נוספות, הסכם בינלאומי לדיכוי תנועת העבדים הלבנים נחתם בפריז. רק צרפת, הולנד ורוסיה מרחיבות את ההסכם לכל היקף האימפריות הקולוניאליות שלהן בתוקף מיידי, ואיטליה מרחיבה אותו לאריתריאה אך לא לסומליה האיטלקית.
  • 1905, אפריקה המערבית הצרפתית, העבדות מבוטלת רשמית. למרות שעד כמיליון עבדים זוכים לחירותם, העבדות ממשיכה להתקיים בפועל במשך עשרות שנים לאחר מכן.
  • 1906, סין, העבדות בסין בוטלה החל מ-31 בינואר 1910. עבדים מבוגרים מומרים לפועלים שכירים והקטינים משוחררים בהגיעם לגיל 25.
  • 1906, Barotseland, האבדות מבוטלרת.
  • 1908 האימפריה העות'מאנית מהפכת הטורקים הצעירים מחסלת את המסחר הפתוח של עבדי זאנג' וצ'רקסיות מקונסטנטינופול.
  • 1908, מדינת קונגו החופשית, בלגיה מספחת את מדינת קונגו החופשית, ומסיימת את נוהג העבדות שם.
  • 1912 סיאם (לימים תאילנד), ביטול העבדות.
  • 1915 מלאיה הבריטית ביטול העבדות.
אשה ארמנית מוצעת למכירה כשפחה, 1915
אשה ארמנית מוצעת למכירה כשפחה, טורקיה 1915

1950-1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1952, קטר, ביטול העבדות.
  • 1953 אוסטרליה, בריטניה, דרום אפריקה, ליבריה, ניו זילנד, קנדה, שווייץ, מאשררות את אמנת ביטול העבדות של 1926 .
  • 1954 אפגניסטן, אוסטריה, איטליה, דנמרק, הודו, מצרים, מקסיקו, מונקו, סוריה, פינלנד, קובה, שוודיה, מאשררות את אמנת ביטול העבדות של 1926.
  • 1955, אקוודור, יוון, ממלכת עיראק, ישראל, הולנד, פקיסטן, פיליפינים, טייוואן, טורקיה מאשררות את אמנת ביטול העבדות של 1926 .
  • 1963, אשרור אמנת העבדות של 1926 .
  • 1956, ביילורוסיה, ברית המועצות, ארצות הברית, דרום וייטנאם מאשררות את אמנת ביטול העבדות של 1926
  • 1957, אלבניה, לוב, בורמה, נורווגיה, רומניה, סודן מאשררות את אמנת ביטול העבדות של 1926
  • 1958, בהוטן, ביטול העבדות במדינה.
  • 1958, הונגריה וציילון מאשררות את אמנת ביטול העבדות של 1926
  • 1959 ירדן, מרוקו, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית מאשררות את אמנת ביטול העבדות של 1926
  • 1960, ניז'ר, ביטול העבדות במדינה.
  • 1961, מרוקו, העבדות בוטלה במסגרת החוקה המרוקאית, אם כי נמשכת שיטת העבדות הביתית
  • 1962, צפון תימן, ביטול העבדות במדינה.
  • 1962, ערב הסעודית, ביטול העבדות במדינה.
  • 1962, בלגיה, סיירה לאון, טנגניקה מאשררות את אמנת ביטול העבדות של 1926
  • 1963 אלג'יר, צרפת, גינאה, כווית, נפאל מאשררות את אמנת ביטול העבדות של 1926
  • 1964, חוף שביתת הנשק, ביטול העבדות.
  • 1964, אוגדנה, ג'מייקה, מדגסקר, ניז'ר מאשררות את אמנת ביטול העבדות של 1926.
  • 1965 מלאווי מאשררת את אמנת ביטול העבדות של 1926.
  • 1966 ברזיל, מלטה, טרינידד וטובגו, תוניסיה מאשררת את אמנת ביטול העבדות של 1926.
  • 1967, דרום תימן, ביטול העבדות במדינה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]