סרי ג'ייוורדנפורה-קוטה

סרי ג'ייוורדנפורה-קוטה
ශ්‍රී ජයවර්ධනපුර කෝට්ටේ
ஶ்ரீ ஜெயவர்த்தனபுர கோட்டே
מדינה סרי לנקהסרי לנקה סרי לנקה
מחוז מחוז המערב
נפה קולומבו
ראש העיר מדורה וידאנז'
שפה רשמית טמילית, סינהלית
שטח 17 קמ"ר
גובה 27 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 115,826[1] (2018)
 ‑ צפיפות 3,305 נפש לקמ"ר (2018)
קואורדינטות 6°54′00″N 79°54′59″E / 6.9°N 79.916388888889°E / 6.9; 79.916388888889 
אזור זמן UTC +05:30
http://www.kotte.mc.gov.lk

סרי ג'ייוורדנפורה-קוטהסינהלית: ශ්‍රී ජයවර්ධනපුර කෝට්ටේ; בטמילית: ஶ்ரீ ஜெயவர்த்தனபுர கோட்டே; ידועה גם כקוטה) היא עיר הבירה האדמיניסטרטיבית של סרי לנקה.[2] העיר נמצאת באזורה העירוני של עיר הבירה דה פקטו, קולומבו, וממוקמת דרום- מזרחית אליה. העיר ידועה בשל היותה עיר מודרנית ויוקרתית עם רמת חיים גבוהה משל אחרות במדינה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר דארוגמה שכן באזור מפגש של שני נהרות ובגלל מיקומו הגאוגרפי, פלישתם של אויבים אליו לא הייתה קלה. במאה ה-13, ראש שבט בשם ניסנקה אלגקונדה בנה שם "קוטה" (מבצר בסינהלית). אלגקונדה הוזכר על ידי אבן בטוטה כשליט קורונגלה, אך מקורות אחרים מעידים כי היה לשליט ראייגאמה קורלה (בנפת קלוטרה המודרנית).

בעקבות כיבושה של ממלכת ג'פנה (אנ') בידי הנסיך סאפומל (אנ') בשנת 1391, הודבק התואר "סרי ג'ייוורדנפורה" (בתרגום חופשי: "העיר הזוהרת של הניצחון המתפתח") לעיר. עד סוף המאה ה-16, הייתה קוטה לבירת ממלכת קוטה (אנ') ששלטה באזור מתחילת המאה ה-15.

בשנת 1501 הגיעו הפורטוגזים לאי והתקבלו בברכה על ידי המלך, אך לפורטוגזים היו שאיפות מונופוליסטיות ומיליטריסטיות ובשנת 1565 הם השיגו שליטה מלאה על העיר. לאחר תקיפות הולכות ונשנות על ידי כוחות ממלכת סיטאוואקה (אנ') השכנה שלא יכלו לעמוד בפניהן, נטשו הפורטוגזים את העיר וקבעו את עיר בירתם בקולומבו.

כמו ערים אחרות באותה התקופה, קוטה נבנתה מתוך שימת דגש על ביטחונה. חפיר וסוללה נבנו כדי להוות הגנה על העיר כולה. עד היום ניתן למצוא שרידים של מבנים, חומות ותעלות מגן מאותה התקופה.

תהליך העיור של העיר החל במאה ה-19. שרידים ארכאולוגים פורקו והוסבו לחומרי בניין (תהליך שנמשך עד היום).

הפרלמנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין החדש של הפרלמנט של סרי לנקה נחנך בעיר ב-29 באפריל 1982. המבנים הפרלמנטריים החדשים נבנו על גבי קרקע מאוחזרת במרכזו של נהר הדייאוואנה אויה. בעבר, היה האי לנקודת נופש בקרב חיילים פורטוגזים בימיה האחרונים של תקופת ממלכת קוטה.

תהליך העברתם של מוסדות רשמיים מעיר הבירה לשעבר קולומבו עדיין נמשך.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מפקד אוכלוסין משנת 2012, עולה כי 77.06% (84,841 איש) מכלל האוכלוסייה בודהיסטים, 7.28% (7,827) קתולים, 6.30% (6,772) מוסלמים, 4.69% (5,040), 4.52% הינדואים ועוד 0.15% (452) מוגדרים כאחרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]