עבד אל-מאלכ דהאמשה
.jpg) | |||||
| לידה |
4 במרץ 1945 (בן 80) כפר כנא, פלשתינה (א"י) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||
| מפלגה |
הרשימה הערבית המאוחדת  | ||||
| סיעה | מד"ע-רע"ם, רע"ם | ||||
| |||||
|
| |||||
  | |||||
עבד אל-מאלכ דהאמשה (בערבית: عبد المالك الدهامشة; נולד ב-4 במרץ 1945) הוא פוליטיקאי ערבי-ישראלי שכיהן כחבר הכנסת ויו"ר מפלגת רע"ם בכנסות ה-14 עד ה-16.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבד אל-מאלכ דהאמשה, בן כפר כנא[1], למד משפטים באוניברסיטה העברית וקיבל תואר במשפטים בשנת 1968[2]. בשנת 1969 הוא הוסמך כעורך דין[3]. הוא ייצג חשודים בביצוע מעשי חבלה[4][5] והעלה טענות על מכות ועינויים כלפי עצורים[6][7].
ביולי 1971, מספר ימים לאחר שהתחתן[8], נעצר בחשד שעמד בראש חולייה שעסקה בהנחת מטעני חבלה ברחבי ישראל[9]. מכריו הגיבו בתדהמה למעצרו והעלו את הסברה שמדובר על התנכלות כלפיו בגלל טענותיו נגד המשטרה[7]. לקראת סוף יולי הודה בבית המשפט כי היה בקשר עם החולייה, הגם שלא השתתף בפעילותה והתנתק ממנה מספר חודשים לפני המעצר. הוא גם מסר לחוקריו שמות של חשודים נוספים[10]. בעקבות ההודאה שלו, התנערו ממנו ידידיו שבתחילה יצאו להגנתו[11].
במאי 1972, נדון לעשר שנות מאסר, מהן שלוש על תנאי[12], על גיוס חברים לחולייה[13]. הוא הוחזק במאסר בבית הסוהר שטה והיה דובר של האסירים הביטחוניים בכלא[14]. בעת מאסרו התקרב לדת וחזר בתשובה. לאחר תום מאסרו הושעה מלשכת עורכי הדין לעשר שנים, תקופה שקוצרה לחמש שנים על ידי בית המשפט העליון בגלל הסחבת בטיפול בתיקו[15]. בתחילת 1980 התמודד בבחירות לראשות מועצת כפר כנא. על עברו טען שנקלע לפרשה שלא מרצונו, ושלא הזדהה עם הפת"ח. הוא טען שהוא יקפיד לפעול רק על פי החוק[16]. בשנת 1980 הוא ייסד סניף של התנועה האסלאמית בכפר כנא.
לאחר תום השעייתו מלשכת עורכי הדין, חזר לייצג נאשמים בעבירות ביטחוניות[17][18][19], בהם אנשי חמאס[20]. בין השאר הוא ייצג את אחמד יאסין[21][22]. בנוסף ייצג מסתננים לישראל[23]. במקביל היה יועץ משפטי של התנועה האיסלאמית[1]. כן כיהן כחבר בוועד ההורים הארצי[24].
דהאמשה היה מחברי התנועה האיסלמית שתמכו בתחילת שנות ה-90 בהתמודדות לכנסת, ובבחירות לכנסת ה-14 הוא נבחר לכנסת מטעם רע"ם, שהתמודדה אז לראשונה לכנסת[25]. הוא המשיך לכהן גם בכנסת ה-15 וה-16. על פי דרישתו ניתן תפקיד של סגן יושב ראש הכנסת למפלגות הערביות ובכנסת ה-16 הוא כיהן כסגן יושב ראש הכנסת[26]. במהלך כהונתו הוא נהג להתייעץ בנושאים עקרוניים עם השייח' עבדאללה נימר דרוויש[27]. הוא יצא במשלחת של הכנסת לטורקיה עם דן תיכון ובכך היה חבר הכנסת הערבי הראשון שיצא במשלחת רשמית של הכנסת לחוץ לארץ[27]. בשנת 1999 הוא הגיע להסכם עם מאיר שיטרית על פיו סיעתו תמנע בהצבעה על התקציב כדי שהתקציב יעבור, ובתמורה יבוטל מס רכוש על קרקע, שהציק במיוחד לערבים שהחזיקו ברוב האדמות הפרטיות במדינת ישראל[28].
ועדת אור קבעה שדהאמשה עודד בניית בתים בלתי חוקיים, קרא לאלימות כלפי כוחות הביטחון כדי למנוע הפקעת אדמות, הריסת בתים ופגיעה במסגדים, הציג את אירועי אוקטובר כחלק מהאינתיפאדה השנייה וכמלחמה כוללת נגד ישראל, עודד את האסירים הביטחוניים וככלל שלהב את הרוחות בקרב ערביי ישראל. הוועדה לא המליצה על נקיטת צעדים כלשהם נגדו בשל העובדה שהוא נבחר ציבור.
חבר בפלג הדרומי של התנועה האסלאמית. בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-115 והאחרון ברשימת רע"מ-תע"ל לכנסת.
גר בכפר כנא, נשוי ואב לחמישה. גיסו הוא תאופיק זיאד[29].
עמדותיו המדיניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דהאמשה תלה את תמונתו של השייח' אחמד יאסין בביתו, שיבח את מעשיו וכינה אותו "אדם מצוין" ו"אדם גדול ושוחר שלום". על פעולות הטרור של החמאס אמר דהאמשה, כי הארגון אינו שולח מחבלים מתאבדים משום שהוא ביסודו ארגון פוליטי, ומי שעושה את "הדברים האלה" הם ארגונים צבאיים.
דהאמשה התבטא מספר פעמים בשבח המאבק האלים נגד מדינת ישראל. בביקורו בסוריה ב-1997 אמר: "האומה הערבית תנצח בזכות החרב בדרכה לכבוד המיוחל ולניצחון ונחזור לארץ מולדתנו מורמי ראש. הניצחון יגיע בזכות הג'יהאד של האומה הערבית". בריאיון עיתונאי ב-1999 הסביר כי המתאבדים "נאלצים להתפוצץ" משום שהמתנחלים הורגים בהם.
ביולי 2000, בעת ביקורו במסגד אל-אקצא בהזמנת המופתי של ירושלים מטעם הרשות הפלסטינית, הצהיר דהאמשה כי הוא מוכן להיות "בראש השהידים בהגנה על אל-אקצא". שבועיים לפני פרוץ האירועים האלימים באוקטובר 2000 השתתף בכינוס של ועדת המעקב בכפר מנדא ואמר בין היתר: "נשבור ידיים ורגליים לשוטר שיהרוס בית ערבי. הציבור הערבי עובר תקופה קשה. אנו עומדים בפתחה של אינתיפאדה חדשה, גדולה ועממית של ערביי ישראל". במהלך האינתיפאדה השנייה השמיע דברים דומים במספר הזדמנויות וחזר על נכונותו להיות שהיד. בעקבות התבטאויות אלה נמנה דהאמשה עם מוזהרי ועדת אור ונמצא אשם במרבית הסעיפים נגדו, אולם בשל היותו בעל תפקיד נבחר לא הוסקו נגדו מסקנות אישיות.
לאחר הפצצת תחנת מכ"ם סורית שבה נהרגו שלושה חיילים סורים, שלח דהאמשה מכתב תנחומים לנשיא סוריה חאפז אל-אסד ובו הביע את צערו על "נפילתם במות קדושים" של שלושה "מבני העם הסורי... במהלך התקפה נפשעת של הממשלה הפשיסטית בישראל... אשר פניה למלחמה והיא מסרבת ללכת בדרך השלום". הוא הוסיף כי "הדבר הזה מחייב התלכדות ערבית כדי לשים קץ למעשיה הקיצוניים של ישראל". המכתב נשלח על נייר מכתבים רשמי של הכנסת בשם "בני-עמנו 'ערביי הפנים' של 1948". את כתובתו תיאר דהאמשה כ"נצרת, פלסטין 1948". בהמשך פנה דהאמשה למלך ירדן וביקש ממנו לבטל את ביקורו המיועד של שר החוץ הירדני בישראל במחאה על התוקפנות הישראלית[30].
בשנת 2006 שיבח את חטיפת גלעד שליט בידי החמאס[31].
בספטמבר 2024 התארח בערוץ "מכאן" של תאגיד השידור הציבורי והכחיש את מעשי הטבח שביצע חמאס ב-7 באוקטובר והצדיק את המתקפה כלגיטימית מבחינת החוק הבינלאומי. בעקבות כך הודיעו בערוץ כי הוא לא יוזמן שוב לערוץ[32].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבד אל-מאלכ דהאמשה, באתר הכנסת (לגרסה בערבית)- עבד אל-מאלכ דהאמשה, באתר כנסת פתוחה
- עלי ואקד, דהמשה: "אהיה השאהיד הראשון באל אקצה", באתר ynet, 11 ביולי 2000
- המערכת, עבד אל מאלכ דהאמשה - רע"מ, באתר וואלה, 11 בדצמבר 2002
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 עבד אל מאלכ דהאמשה - רע"מ, באתר וואלה, 11 בדצמבר 2002
- ^ מקבלי תארים באוניברסיטה העברית, למרחב, 18 בפברואר 1968
- ^ הוסמכו 51 עורכי דין חדשים, מעריב, 1 ביולי 1969
- ^ נדחתה בקשת שיתרור של 10 מחשודי הפיצוץ בעפולה, מעריב, 31 באוקטובר 1969
- ^ יוסף וקסמן, 22 עצורים:מינהליים קיימו שביתת רעב בכלא, מעריב, 16 במאי 1971
- ^ שופט נוזף בעו"ד שהאשים המשטרה ב"עינוי עצירים", מעריב, 14 בנובמבר 1969
- ^ 1 2 יוסף וקסמן, נעצרו חשודים נוספים בעקבות חשיפת חוליית אירגון החבלה בשכם ובגליל, מעריב, 25 ביולי 1971
המשך - ^ קאסם זייד, מירח־הדבש אל תא המעצר, על המשמר, 4 באוגוסט 1971
- ^ יוסף מיכלסקי, נחשף תא "פתח" שפעל בתחום ישראל, דבר, 25 ביולי 1971
- ^ יוסף וקסמן, "חתמתי מרצוני על שתי הודאות", הפתיע עו"ד דהאמשה את םניגוריו, מעריב, 28 ביולי 1971
- ^ יוסף וקסמן, עורכי הדין בנצרת מבטלים התייצבותם לימין עו"ד דהאמשה, מעריב, 1 באוגוסט 1971
- ^ מפעילי מכונית־התופת בתל־אביב – למאסר עולם, על המשמר, 22 במאי 1972
- ^ יוסף וקסמן, קנס ומאסר על תנאי למורה שהעלים מידע בטחוני, מעריב, 24 בדצמבר 1972
- ^ יוסף וקסמן, "הבטחוניים" בכלא שאטה דורשים הפרדה גמורה בין יהודים וערבים, מעריב, 5 בספטמבר 1973
- ^ עמוס לבב, "אין אדם יכול לעשות צדק לפני הצהרים - ולבצע פשעים אחרי הצהרים", מעריב, 28 בספטמבר 1978
- ^ יצחק בן חורין, איש "פתח" בין המועמדים לראשות מועצת כפר כנה, מעריב, 3 בינואר 1980
- ^ פאיז עבאס, שני אנשי־דת מוסלמים רותקו לשכם, חדשות, 16 באוקטובר 1984
אורי שרון, אתה תעמוד פה ותזרוק בקבוק תבערה; אני אחכה במקום אחר, חדשות, 13 בדצמבר 1988 - ^ הבחירות לא יידחו, חדשות, 28 בפברואר 1989
- ^ הקהל קרא: תנו לנו את המחבלים, נעשה להם משפט צדק ונתלה אותם, חדשות, 6 במרץ 1992
פאיז עבאס, חשוד ברצח החיילים בגלעד התלונן: "שוטרים היבו אוחי", חדשות, 10 במרץ 1992 - ^ ברוך מאירי ועזרא ינוב, 4 פעילי חמאס ביטלו עתירתם לבג"ץ ־ ויגורשו בקרוב, מעריב, 8 בינואר 1991
- ^ פאיז עבאס, הש"ח' יאמין חש בטוב והוחזר לכלא אשמורת, חדשות, 17 באפריל 1990
- ^ סלימאן אל שאפי, פאיז סעיד, יאסין לחוטפים: אל תהרגו אותו, חדשות, 14 בדצמבר 1992
- ^ פאיז עבאס, עשרות הציעו נישואין לפקיסטאנית הכלואה, חדשות, 4 במרץ 1992
- ^ שרית רום, פאיז עבאס, ילדים רועדים מקור בכיתות אבל אסור להדליק תנורים, חדשות, 6 בפברואר 1992
- ^
עבד אל-מאלכ דהאמשה - התנועה האסלאמית מחליטה להתמודד לכנסת והקמת מפלגת רע"מ, בביצוע מוזיאון הכנסת, סרטון באתר יוטיוב, 24 במאי 2023
- ^ עבד אל מאלכ דהאמשה - בוחרים לראשונה סגן יו"ר הכנסת מהמפלגות הערביות, בביצוע מוזיאון הכנסת, סרטון באתר יוטיוב, 14 ביוני 2023
- ^ 1 2 עבד אל מאלכ דהאמשה - חבר הכנסת הראשון ממפלגה ערבית שיוצא למשלחת רשמית, מטעם הכנסת, לחו"ל, בביצוע מוזיאון הכנסת, סרטון באתר יוטיוב, 19 ביוני 2023
- ^ עבד אל-מאלכ דהאמשה - "ביטול מס רכוש", בביצוע מוזיאון הכנסת, סרטון באתר יוטיוב, 3 ביולי 2023
- ^ רק"ח, דבר, 16 בפברואר 1973
- ^ לינוי בר גפן, המשטרה תבדוק את מכתבו של דהאמשה לאסד, באתר ynet, 16 באפריל 2001
דן שיפטן, זהותם החדשה של הח"כים הערבים, תכלת 13, סתיו התשס"ג 2002 - ^ ח"כ לשעבר עבד אל-מאלכ דהאמשה על חטיפת החייל גלעד שליט: "פעולה לגיטימית ומבורכת", 3 בנובמבר 2006, מבט לתקשורת פלסטינית
- ^ דוד סירקין, ח"כ לשעבר הכחיש את הטבח - ולא יופיע שוב בשידורי כאן, באתר בחדרי חרדים, 15 בספטמבר 2024
- רשימת חברי הכנסת
- חברי הכנסת מטעם מד"ע-רע"ם
- חברי הכנסת מטעם הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם)
- אנשי התנועה האסלאמית
- חברי הכנסת הארבע עשרה
- חברי הכנסת החמש עשרה
- חברי הכנסת השש עשרה
- חברי כנסת ערבים
- עורכי דין ערבים ישראלים
- פעילי הרשימה המשותפת
- ראשי מפלגת רע"ם
- כפר כנא: חברי הכנסת
- סגני יושב ראש הכנסת בכנסת השש עשרה
- ישראלים שנולדו ב-1945