כפר כנא

כפר כנא
כנסיית החתונה בכפר כנא
שם בערבית كفر كنا
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה מר' עיז אלדין אמארה
גובה ממוצע[1] ‎229 מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2023 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 24,504 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 94
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.6% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.03 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 2,441 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 94
תחום שיפוט[4] 10,040 דונם
    - דירוג ארצי[2] 128
32°44′48″N 35°20′32″E / 32.7466599205753°N 35.342192777165°E / 32.7466599205753; 35.342192777165
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
2 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 224
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3899
    - דירוג ארצי[2] 158
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.3%
גילאי 5 - 9 9.6%
גילאי 10 - 14 9.7%
גילאי 15 - 19 10.3%
גילאי 20 - 29 18.8%
גילאי 30 - 44 18.1%
גילאי 45 - 59 14.5%
גילאי 60 - 64 3.2%
גילאי 65 ומעלה 5.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 14
–  יסודיים 9
–  על-יסודיים 7
תלמידים 5,691
 –  יסודי 3,060
 –  על-יסודי 2,631
מספר כיתות 226
ממוצע תלמידים לכיתה 25.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל כפר כנא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.kfarcana.muni.il/
הכנסייה האורתודוקסית
בית הספר היסודי בשכונה החדשה

כפר כַּנָּאערבית: كفر كنا) היא מועצה מקומית ערבית בגליל התחתון, כשישה ק"מ צפונית-מזרחית למרכז העיר נצרת. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1968. רוב מכריע של כ-90% מתושבי כפר כנא הם ערבים-מוסלמים, לצד מיעוט של כ-9% מתושביה שהם ערבים-נוצרים, והיתר משפחות בודדות של דרוזים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הקדום "קנה" מוזכר כבר במכתבי אל-עמארנה המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפני הספירה. בתקופת בית ראשון היה במקום יישוב יהודי, וכך גם בתקופת בית שני, כפי שעולה מכתביו של יוסף בן מתתיהו, שהתגורר בכפר[6] וביצר אותו כששימש מושל הגליל בזמן המרד הגדול, וכן מממצאים ארכאולוגיים. לאחר חורבן בית שני, החל בתקופת האמוראים, ולאורך כל תקופת המשנה והתלמוד היה יישוב יהודי במקום, ולפי המסורת קבורים במקום רבא ורב הונא. עוד התיישבה במקום משמרת הכהנים "אלישיב". ליד היישוב נמצא קברו של רבן שמעון בן גמליאל, נשיא הסנהדרין בחיי חייו (אשר הושחת בשנת 2001 ו-2009 על ידי מקומיים[דרוש מקור]). בתקופה הביזנטית החלו מתיישבים במקום גם נוצרים, וביישוב התגלו שרידי כנסייה מהמאה ה-6. מתחתיה התגלתה רצפת הפסיפס של בית כנסת מהמאה ה-4[7].

היישוב מוזכר גם בימי הביניים כתחנת דרך בין מצרים לסוריה וכן במאה ה-16 כיישוב פורח ועשיר שבו בכפר בתי צביעה לאריגים. לפי המפקד הטורקי שנערך ב-1555 התגוררו ביישוב 65 משפחות יהודיות, חלקן יוצאי גירוש ספרד ו-375 משפחות נוצריות. ככל הנראה במאה ה-17 הגיע היישוב היהודי במקום לסופו. במאה ה-19 הוקמה הכנסייה הקתולית על חורבות הכנסייה העתיקה מהמאה ה-6 וכן הוקמה ביישוב כנסייה יוונית אורתודוקסית.

במלחמת העצמאות נלחמו תושבי הכפר נגד צה"ל, אך המקום נכבש ביולי 1948 במסגרת מבצע דקל.

היישוב מקום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בכפר כנא 24,504 תושבים (מקום 94 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 74.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,298 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[8] נכון ל-2019 90.2% מתושבי הכפר הם מוסלמים ו-9.7% הם נוצרים, אך בדומה למצב בכל רחבי המזרח התיכון, הולך וקטן חלקם של הנוצרים באוכלוסייה בהדרגה, וזאת בעיקר משום שהילודה בקרבם נמוכה יותר.

בכפר כנא אזור תעשייה המעסיק מאות פועלים מהעיירה ומהאזור, ובו מפעלים גדולים לייצור מוצרים שונים, כמו מפעל לדודי שמש וחשמל, מפעלי בלוקים, מפעלי צמיגים ומפעלי שיש.

קבוצות הכדורגל המקומיות, מכבי כפר כנא והפועל כפר כנא, משחקות בליגה ב' בכדורגל. קבוצה מקומית אחרת היא בית"ר כפר כנא. עוד פועלת בכפר קבוצת איגרוף בשם "כפפות הזהב כפר כנא".

בשנים 20032004 פעלה באזור חוליית חופשיי הגליל אשר הייתה אחראית לרצח אולג שייחט. ברצח היו מעורבים שני תושבי הכפר.

בנובמבר 2014 נהרג אזרח תושב היישוב, ח'יר חמדאן, לאחר שנורה על ידי שוטרים. בעקבות כך פרצו הפגנות מחאה בעיירה ובמוקדים נוספים, ונערכה שביתת מחאה כללית ברשויות הערביות.

כפר כנא בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר כנא הוא האתר העיקרי המזוהה, בקרב חוקרים וצליינים מאז ימי הביניים, עם קנה הנזכרת בברית החדשה, שבה עשה ישו את הנס הראשון שלו. חוקרים אחרים מציעים במקום את חורבת קנה, מצפון לבקעת בית נטופה. בנס החתונה בקנה, הפך ישו מים ליין. בכפר שתי כנסיות סמוכות המנציחות את האירוע - כנסיית החתונה הקתולית-פרנציסקנית וכנסייה יוונית-אורתודוקסית. בכפר שלוש כנסיות נוספות: כנסיית בית ברתולומאוס השליח הפרנציסקנית, כנסיית רובע מלכיתית והכנסייה הבפטיסטית.

הכפר נזכר בברית החדשה פעמים נוספות. בפעם הראשונה כמקום בו נתבקש ישו לרפא את בנו החולה של אחד מפקידי המלך:

וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ עוֹד הַפַּעַם אֶל־קָנָה אֲשֶׁר בַּגָּלִיל אֶל־מְקוֹם אֲשֶׁר שָׂם הַמַּיִם לְיָיִן וַיְהִי אִישׁ מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנוֹ חֹלֶה בִּכְפַר־נַחוּם׃ וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי־בָא יֵשׁוּעַ מִיהוּדָה לְאֶרֶץ הַגָּלִיל וַיֵּלֶךְ אֵלָיו וַיִּשְׁאַל מֵאִתּוֹ לָרֶדֶת וּלְרַפֵּא אֶת־בְּנוֹ כִּי נָטָה לָמוּת׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ אִם־לֹא תִרְאוּ אֹתוֹת וּמוֹפְתִים לֹא תַאֲמִינוּ׃ וַיֹּאמֶר אֵלַיו הָאִישׁ אֲשֶׁר מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲדֹנִי רְדָה־נָּא בְּטֶרֶם יָמוּת בְּנִי׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ לֵךְ בִּנְךָ חָי וְהָאִישׁ הֶאֱמִין לַדָּבָר אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלָיו יֵשׁוּעַ וַיֵּלַךְ".

פעם נוספת נזכר כמקום מוצאו של נתנאל, תלמידו של ישו (השליח ברתולומאוס הקדוש):

"שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וְתוֹמָא הַנִּקְרָא דִידוּמוֹס וּנְתַנְאֵל מִקָּנָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וּבְנֵי זַבְדַּי וְעוֹד שְׁנַיִם אֲחֵרִים מִתַּלְמִידָיו יָשְׁבוּ יַחְדָּו".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כפר כנא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, פרק 16, סעיף 86: "בעת הזאת התגוררתי בכפר קנה אשר בגליל".
  7. ^ אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - בתי-כנסת בגליל ובגולן, עמ' 129, כפר כנה.
  8. ^ פרופיל כפר כנא באתר הלמ"ס