עיט צפרדעים

עיט צפרדעים
מצב שימור
פגיע (VU)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	דורסי יום
משפחה:	נציים
תת־משפחה:	עיטים
סוג:	עיט מנוקד
מין:	עיט צפרדעים
שם מדעי
Clanga clanga ‏פאלאס, 1811
תחום תפוצה

ביצים של עיט צפרדעים

עיט צפרדעים בזמן תעופה

עיט צפרדעים במקלט העופות תל צ'פר בראג'סטאן

עיט צפרדעים (שם מדעי: Clanga clanga, בעבר Aquila clanga) הוא מין של עיט נדיר הנמצא בסכנת הכחדה. נכלל בעבר בסוג עיט (Aquila), אך הועבר לסוג עיט מנוקד (Clanga).

מאפיינים

אורך גופו של עיט הצפרדעים כ-59–71 ס"מ, אורך הזנב 23–27 ס”מ, מוטת הכנפיים כ-157–179 ס"מ. משקל הזכר בין 1.5 ל-1.9 קילוגרם, ומשקל הנקבה הוא בין 1.8 ל-2.1 קילוגרם, אך לפי חלק מהמקורות 1.5-3.2 קילוגרם. כנפיו גדולות, מלבניות ורחבות וזנבו קצר יחסית לשאר העיטים. הצבע של העיט הבוגר הוא חום כהה, עיניו חומות, מקורו שחור ורגליו והדונגית צהובות. דו-צורתיות זווגית קיימת אך מתבטאת אך ורק בגודל ולא בניצוי, כאשר הנקבה גדולה בכ-20 אחוזים וכבדה בכ-50 אחוזים מהזכר.

לצעירים יש צבעים הרבה יותר כהים וכתמים לבנים על גבם וכנפיהם, מה שנתן את השם של עיט הצפרדעים באנגלית ובערבית, עיט מנוקד גדול. אצל הצעירים, בניגוד לעיט החורש, הגב והעורף לרוב כהים כשאר הגוף, הסוככות כהות מהאברות, והכתמים גדולים ובולטים יותר. קיים גם מופע נדיר שנקרא "fulvescens", בו הגוף והנוצות הסוככות בצבע בז' חיוור, והאברות שחורות.

התנהגות

השם המדעי של עיט הצפרדעים, מגיע מיוונית עתיקה, κλαγγή, בה הוא אומר צעקה, על אף שהקריאות שלו מזכירות יותר נביחות.

מזונו העיקרי הוא נחשים קטנים, יונקים קטנים (בעיקר מכרסמים כמו הנברן), צפרדעים, חרקים, דגים ועופות (כמו שכווי, קיווית, חוגלה, ואף יש תקיפות מתועדות של עגורים). הוא נוהג לצוד בביצות, מקווי מים, ובאירופה, גם בשטחים חקלאיים, אך יאכל גם פגרים, ויגנוב טרף מדורסים קטנים ממנו, כמו הדיה המצויה.

עונת הקינון היא לרוב בין אפריל לאוגוסט. הקן נבנה על ידי שני ההורים על עצים גדולים, בגובה 5–25 מטר או על צוקים, רוחבו 70–110 ס"מ ועומקו כמטר. זוגות מטילים נוטים להשתמש באותו קן מספר רב של פעמים. הנקבה מטילה בין 2 ל-3 ביצים לבנות או לבנבנות ירקרקות, עטורות בנקודות ובכתמים חומים ואפורים. היא דוגרת עליהן כארבעים יום. גידול הגוזלים נמשך קצת למעלה מחודשיים, שלאחריהם הפרחונים נוטים להישאר בקן לעוד חודש. תופעת הקייניזם נצפתה אצל עיט הצפרדעים.

תפוצה

עיט הצפרדעים דוגר בפולין, רומניה, בלארוס, אוקראינה, פינלנד, לטביה, ליטא, אסטוניה, רוסיה, קזחסטן, מונגוליה וסין עם כ־3,000–8,000 זוגות מקננים. אזורי החריפה של עיט הצפרדעים כוללים את אתיופיה, סודאן, מצרים, צ'אד, ישראל, תימן, ערב הסעודית, עומאן, איחוד האמירויות הערביות, קטר, איראן, בחריין, צרפת, איטליה, יוון, טורקיה, עיראק, אזרבייג'ן, הודו, סין, טאיוואן, מיאנמר, תאילנד, לאוס, וייטנאם, קמבודיה ומלזיה. מזדמן נדיר ביפן. הנדידה מתרחשת בסביבות נובמבר-דצמבר בסתיו, ובסביבות פברואר-מרץ באביב. אזורי המחיה של עיט הצפרדעים הם לרוב יערות או חורשים מישוריים שקרובים לביצות או אגמים בהם הוא צד את טרפו.

איומים

עיט הצפרדעים הוגדר במצב שימור פגיע על ידי IUCN ואוכלוסיותיו במגמת הצטמצמות, וההערכה היא שישנם 5,000–13,000 עיטי צפרדעים בוגרים. העיט הוגדר כך עקב מספר איומים:

• בירוא יערות ואובדן בתי גידול לחקלאות
• סכירת, זיהום וייבוש ביצות ואגמים
• ציד לא חוקי
• התחשמלות כתוצאה מעמידה על עמודי חשמל
• הרעלה מכוונת ולא מכוונת
• הפרעות לקינון
• הכלאות עם עיט חורש

עיט הצפרדעים בישראל

בישראל חורף מצוי למדי בצפון הארץ ומרכזה, כאשר ריכוזי אוכלוסייה גדולים נמצאים בעמק זבולון, עמק החולה, עמק בית שאן ועמק יזרעאל. נכון לשנת 2018 מוערך מספר עיטי הצפרדעים החורפים בארץ ב-150 עד 200 פרטים. על פי דיווחים של טריסטראם מאמצע המאה ה-19, קיננו בעבר בישראל באזורים לחים, בעיקר באזור אגמון חולה ועמק יזרעאל, אך בסוף שנות השישים של המאה העשרים פסק קינונם בארץ. הסיבות העיקריות לכך הן ייבוש החולה, ושימוש בלתי מבוקר בחומרי הדברה. ייתכן ומדובר בעיט חורש. האיומים העיקריים כיום בישראל על עיט הצפרדעים הם התחשמלות והרעלות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עיט צפרדעים בוויקישיתוף

• עיט צפרדעים, באתר NCBI (באנגלית)
• עיט צפרדעים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• עיט צפרדעים, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
• סקירה קצרה בליווי תמונות, באתר tatzpit.com
• עיט הצפרדעים, באתר החברה להגנת הטבע
• סרטון לצפייה באתר youtube