עליזה בירון (קטן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-dialog-question.svg
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה, מלבד יוצר/ת הערך, הערך יימחק (התבנית הוצבה בתאריך 13.01.2022).
עליזה בירון (קטן)
Aliza Byron 1991.png
לידה 2 בדצמבר 1926
כ"ו בכסלו ה'תרפ"ז
עיראקעיראק בגדאד, עיראק
פטירה 20 ביולי 2008 (בגיל 81)
י"ז בתמוז ה'תשס"ח
תאריך עלייה 1945
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה האוניברסיטה הפתוחה
בן זוג יואב בירון (קטן)
פעולות ומבצעים
עיטורים
תפקידים אזרחיים
הנצחה
  • רחוב "עליזה בירון (קטן)" בבאר שבע

עליזה בירון (קטן) (2 בדצמבר 1926, כ"ו בכסלו ה'תרפ"ז20 ביולי 2008, י"ז בתמוז ה'תשס"ח) הייתה פעילה ציונית וחברתית. יקירת העיר באר שבע (1996).

ראשית חייה בעיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליזה נולדה בשנת 1926 בעיר בגדאד שבעיראק, למשפחת שבתאי שהייתה מסורתית וציונית המעורה בחיי היהדות. בשנת 1942, בהיותה בת 16, הייתה מראשוני תנועת "החלוץ" הציונית ו"ההגנה" בבגדאד, אשר הוקמה על ידי שליחי המוסד לעליה מארץ ישראל. היא השתתפה בסמינר הראשון למדריכים של תנועת "החלוץ" והייתה חניכה של השליחים אנצו סרני, שמריה גוטמן ועזרא כדורי. במשך למעלה משלוש שנים הייתה פעילה מרכזית בתנועת "החלוץ" ומעמודי התווך שלה ולכן זכתה לכינוי "אם ומצפן התנועה". כמו כן, הייתה חברת מזכירות התנועה בבגדאד, וחברת המזכירות הארצית של תנועת החלוץ בכל עיראק.

בשנת 1944 נבחרה לנשיאת הועידה הארצית השנייה של תנועת "החלוץ", שהשתתפו בה נציגים מכל סניפי התנועה בעיראק. עקב פעילותה במחתרת, עמדו חייה בסכנה והיה חשש שתעצר על ידי הבולשת העיראקית אשר חיפשה אותה.

בספטמבר 1945 נמלטה מבגדאד באמצעות פספורט מזויף ברכבת שיצאה לביירות, בירת לבנון. בלילה בין 5–6 באוקטובר 1945 המשיכה רגלית מלבנון לארץ-ישראל, יחד עם קבוצת עולים שמנתה כ-70 אנשים. בהתקרבם לקיבוץ כפר גלעדי נתגלו על ידי הבריטים, אולם הוברחו לתוך הקיבוץ תוך מאבק אלים[1].

פעילותה למען הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארץ, בשנים 1945–1948, מילאה תפקידים מרכזיים בהכשרות בקיבוצים מעוז חיים, אלונים, שדה נחום ואשדות יעקב והייתה ממייסדי קיבוץ נווה אור בשנת 1949, ביחד בעלה, יואב.
במלחמת השחרור שימשה כאלחוטאית בקרבות עמק הירדן, תפקיד שבגינו קיבלה את אות מלחמת הקוממיות.[2]

חייה האזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1955 הגיעה בירון עם משפחתה לבאר שבע והקימה את ארגון אמהות עובדות בבאר שבע (כיום נקרא נעמת), היא ביססה את הארגון והרחיבה את פעולותיו בכל רחבי באר שבע. היא ריכזה את נעמת עד שנת 1963 והייתה חברה במוסדות המרכזיים של התנועה. בין השנים 1976–1977 כיהנה כמפקחת אזור הדרום והערבה מטעם נעמת ופיקחה על מוסדות הארגון בימית, נתיבות, אופקים, ערד, דימונה, ירוחם, מצפה רמון, אילת ושארם א-שייח'.[3]

בירון הייתה מועמדת לכנסת הרביעית[4] כנסת החמישית[5] מטעם מפלגת מפא"י. בשנת 1965 הוצע לה להצטרף למפלגת רפ"י בראשות דוד בן-גוריון אך היא סירבה להצעה. מאוחר יותר הופיעה במקום ה-18 ברשימת המועמדים לכנסת העשירית מטעם מפלגת תל"ם בראשות משה דיין.[6]
משנת 1973 ועד 1976 ריכזה את שירות ייעוץ לאזרח (שי"ל) מטעם משרד העבודה והרווחה ופתחה מספר סניפים בבאר שבע. נוסף לכך, פעלה והתנדבה באגודה למען החייל באר שבע ובעמותת "אל סם" למלחמה בסמים,[3] בה שימשה גם סגנית יו"ר למספר שנים. משנת 1973 הייתה חברה במועדון הסורופטימיסט בישראל ואף כיהנה כנשיאת מועדון הנגב של הארגון למשך חמש שנים.[3] הייתה בעלת תואר .B.A במדעי הרוח והחברה מטעם האוניברסיטה הפתוחה.[2]

נפטרה ב-20 ביולי 2008.

אותות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 הוחלט לקרוא רחוב על שמה בשכונת הכלניות בבאר שבע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עולים יהודים באו, כפר גלעדי, דבר, 7 באוקטובר 1945
  2. ^ 1 2 3 4 בירון (קטן) עליזה, אתר מרכז מורשת יהדות בבל
  3. ^ 1 2 3 4 5 יקיר באר שבע 1996, (עמ' 13), עיריית באר שבע, אפריל 1996
  4. ^ רשימת מועמדים לכנסת הרביעית (עמ' 3), ילקוט הפרסומים 704, ‏18 באוקטובר 1959
  5. ^ רשימת מועמדים לכנסת החמישית (עמ' 3), ילקוט הפרסומים 869, ‏30 ביולי 1961
  6. ^ רשימת מועמדים לכנסת העשירית (עמ' 11), ילקוט הפרסומים 2721, ‏21 ביוני 1981