עמוס בן-דוד (קצין)

עמוס בן-דוד
	אין תמונה חופשית
לידה	1 בנובמבר 1946; ז' בחשוון ה'תש"ז; תל עדשים
נהרג	11 באוקטובר 1973 (בגיל 26); ט"ו בתשרי ה'תשל"ד; ח'אן ארנבה, סוריה
מקום קבורה	בית העלמין בנהלל
מדינה	ישראל
כינוי	מוני
השכלה	אוניברסיטת חיפה; בית ספר תיכון מחוזי עפולה;
בת זוג	רוני
צאצאים	צור; שני
מספר צאצאים	2
השתייכות	חיל השריון
תקופת הפעילות	1964–1973 (כ־9 שנים)
דרגה	רב-סרן
תפקידים בשירות
	מפקד פלוגה
פעולות ומבצעים
	מלחמת ששת הימים; פעולת כראמה; מלחמת יום הכיפורים;
עיטורים
	עיטור העוז
הנצחה
	האנדרטה לבני המקום שנפלו במערכות ישראל - נהלל; האנדרטה לזכר הנופלים במערכות ישראל - עפולה; יד לנופלים במלחמות ישראל - תל עדשים; האנדרטה לחללי חטיבה 679; יד לשריון לטרון; אתר ההנצחה לתלמידי אוניברסיטת חיפה ועובדיה שנפלו במערכות ישראל - חיפה; בית יד לבנים בעפולה;

עמוס (מוני) בן-דוד (ז' בחשוון תש"ז, 1 בנובמבר 1946 – ט"ו בתשרי תשל"ד, 11 באוקטובר 1973) היה מפקד גדוד בחטיבה 679 שנפל במלחמת יום הכיפורים. על לחימתו עוטר בעיטור העוז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוס בן דוד נולד בתל עדשים, בכור ללאה, ילידת תל עדשים ולשמחה (סיומי) שעלה בצעירותו. אמו הייתה חברה בהגנה ולאחר מכן בצבא הבריטי, ואביו היה בנוטרות ולאחר מכן בצבא הבריטי, שם נפגשו הוריו. לבן-דוד שתי אחיות צעירות. בהיותו כבן 5 עברה משפחתו לעפולה, שם התגוררו עד לגיוסו לצה"ל. בעפולה למד בבית הספר היסודי "יזרעאל" ובבית ספר התיכון המחוזי.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1964 התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים. הוא סיים מסלול בצנחנים ויצא לקורס קצינים, אך את ההשלמה החיילית עשה בקורס קציני שריון והוסב לחיל השריון. לאחר מכן סיים גם קורס מפקדי פלוגות. במלחמת ששת הימים לחם בשומרון. לאחר מלחמת ששת הימים השתתף בפעולת כראמה, שם גם נפגע הטנק עליו לחם.

לאחר השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שירותו הצבאי התחתן בן דוד, ולאחר שחרורו עברו לגור בנהלל. עם השחרור החל לעבוד כנהג באגד, ובמקביל החל ללמוד בשנת 1971 גאוגרפיה וסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. במהלך תקופה זו הגה בן דוד רעיון להקמת יישוב קהילתי חדש וגם החל לפעול להקמתו, אך יוזמתו נקטעה עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים. לאחר נפילתו המשיכה היוזמה על ידי אחרים, והפכה ברבות הימים ליישוב תמרת.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום הכיפורים (6 באוקטובר) הוזעק בן-דוד טלפונית להגיע לימ"ח החטיבה במחנה יפתח. בבוקר ה-7 עלה כמפקד פלוגה עם עיקר הכוח של החטיבה בפיקוד אורי אור, עמם לחם בקרב על נפח. ב-8 באוקטובר השתתף בבלימת ההתקפה הסורית על נפח. במהלך הקרב נפל מפקד הגדוד, אמנון רימון, ובן-דוד המשיך לפקד על הגדוד בהמשך הקרב.

בצהרי ה-9 באוקטובר נשלח בן-דוד בראש כוח בן 2 טנקים לסייע לפלס"ר 7 שנקלעה למארב של קומנדו סורי בסמוך לכפר בוקעתא. בן-דוד נע דרך קוי הסורים אל שטח המארב שם נלחם כנגד הקומנדו הסורי, תוך שהטנק עליו פיקד סופג פגיעות של רקטות נ"ט. לאחר שהניס את החיילים הסורים חילץ על גבי הטנק את הפצועים מהקרב^[1], וחבר חזרה לכוחות חטיבה 679 שם סייע בכיבוש רמת'ניה.

ביום 11 באוקטובר פיקד על גדוד 289 בקרב ההבקעה אל תוך סוריה. במהלך הקרב נפגע הטנק עליו פיקד פגיעה ישירה בצריח מפגז סורי. בן-דוד, קצין הקישור הארטילרי וינוגרד והטען קשר של הטנק נהרגו במקום.

לאחר נפילתו הובא לקבורה זמנית בנהריה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לרוני, ילידת נהלל אותה הכיר במהלך טיול במדבר יהודה בזמן שרותו הצבאי. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים התגוררו הזוג בבית שבנה בנהלל. הותיר אחריו 2 ילדים - צור (בן 6) ושני (בת שנה). כשנה לאחר נפילתו נטמן בבית העלמין בנהלל.