עמיר יפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמיר יפה
אין תמונה חופשית
לידה 4 במרץ 1940
ארץ ישראל
נהרג 3 במרץ 1977 (בגיל 36)
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19571960
19661977
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
עיטור העוז  עיטור העוז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלוף-משנה עמיר יפה (4 במרץ 19403 במרץ 1977) היה קצין צה"ל, אשר עוטר בעיטור העוז על לחימתו כמפקד גדוד שריון בחזית סיני במלחמת יום הכיפורים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמיר יפה היה בנם הבכור של תמר ושל אורי, מראשוני המפקדים בפלמ"ח. הוא נולד וגדל בקיבוץ מעוז חיים, שהיה ביתו למשך מרבית חייו. הוא למד בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון שבקיבוץ, ובנעוריו היה פעיל בגדנ"ע. ב-1957 התגייס לצה"ל והוצב לבקשתו בחיל השריון. יפה עבר הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. בהמשך, לאחר שסיים קורס קצינים, הוצב כמפקד בגדוד טנקים סדיר והיה בין חיילי צה"ל שקלטו לשימושו את טנק השוט הבריטי.

בתום שירותו הסדיר חזר יפה לקיבוצו. הוא הדריך בתנועת המחנות העולים, היה לרכז הבנייה בקיבוץ ובשנת 1964 נשא אשה. בשנת 1966, נענה לבקשת מפקדיו בצבא והתגייס לשירות קבע, בו שירת עד מותו. מפקדיו העריכו אותו כמפקד מקצועי ויסודי, הנותן דוגמה לחייליו ומודע לצורכיהם. יפה השתתף בקורס תותחנות טנקים בבריטניה ואחריו מונה למפקד פלוגה בגדוד 82 – גדוד טנקי השוט של חטיבה 7. פלוגתו השתתפה במלחמה על המים בצפון ישראל.

במלחמת ששת הימים לחם יפה בראש פלוגתו בציר הצפוני של סיני במסגרת אוגדה 84 בפיקודו של האלוף ישראל טל. בין השאר השתתפה פלוגתו בהבקעת המערך המצרי בצומת רפיח ובקרב ההבקעה השלישי של הג'יראדי. לאחר מלחמת ששת הימים, התמנה יפה למפקד מדור תותחנות בבית הספר לשריון, וב-1969 היה למפקד גדוד 77 בחטיבה 7 ולחם עם הגדוד במלחמת ההתשה בחזית תעלת סואץ. ב-1971 למד יפה במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל. לאחר מכן היה למפקד קורס מפקדי טנקים בבית הספר לשריון.

במלחמת יום הכיפורים, פיקד יפה על גדוד הטנקים 198, אשר היה מאויש בחניכי קורס קציני שריון וקורס מפקדי טנקים של בית הספר לשריון. הוא לחם עם גדודו בחזית סיני במסגרת חטיבה 460, שהשתייכה לאוגדה 162. גדודו עבר דרך קרבות ארוכה – מקרבות היום הראשון למלחמה, דרך מתקפת הנגד של 8 באוקטובר בגזרה הצפונית של התעלה, מערכת הצליחה של תעלת סואץ, הלחימה בגדה המערבית של התעלה ועד לקרב העיר סואץ. הגדוד הצטיין בלחימתו אולם סבל אבידות כבדות בנפש ובציוד. על לחימתו בראש הגדוד עוטר יפה לאחר המלחמה בעיטור העוז.

לאחר המלחמה התמנה יפה למפקד חטיבת השריון במילואים 679 בפיקוד הצפון. ב-1975 מונה למדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, ובאמצע שנת 1976 היה למפקד חטיבת השריון 14 הסדירה באוגדת סיני.

ב-3 במרץ 1977 ניספה עמיר יפה בתאונת דרכים בדרכו לסיני, בן 37. הוא הניח אשה וארבעה ילדים.

יפה נקבר בקיבוצו מעוז חיים. שמו הונצח על אנדרטת חללי השריון בלטרון ועל אנדרטת חללי חטיבה 679 ברמת הגולן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישי וקסלר, יהודה טל, גדוד טנקים 198 במלחמת יום הכיפורים: סיפור מלחמה, תל אביב: משרד הביטחון, 2002.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]