עתניאל שנלר

עתניאל שנלר
לידה	28 בינואר 1952 (בן 72); א' בשבט ה'תשי"ב; ירושלים
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת בר-אילן
מפלגה	קדימה
	17 באפריל 2006 – 5 בפברואר 2013; (6 שנים)
כנסות	17 - 18
	סגן יושב ראש הכנסת; חבר בוועדת החוץ והביטחון; יו"ר ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון; חבר הוועדה למינוי דיינים; מזכ"ל מועצת יש"ע; מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים;
	סגן יושב ראש הכנסת; חבר בוועדת החוץ והביטחון; יו"ר ועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון; חבר הוועדה למינוי דיינים; מזכ"ל מועצת יש"ע; מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים;

עתניאל שנלר (נולד ב-28 בינואר 1952, א' בשבט ה'תשי"ב) הוא אלוף-משנה במילואים וחבר הכנסת לשעבר מטעם סיעת קדימה.

ביוגרפיה

שנלר נולד בירושלים, התחנך בקיבוץ הדתי והיה חבר בתנועת הנוער בני עקיבא, שם גם מילא תפקידים אחדים, לאחר שירותו הצבאי. שירת בצה"ל כקצין בחטיבת הצנחנים והגיע לדרגת אלוף-משנה. בשירות המילואים שימש בתפקיד ראש מטה אוגדת יהודה ושומרון, עד להתמנותו לחבר הכנסת.

כיהן כמזכ"ל מועצת יש"ע בשנים 1983–1986. כיהן כמנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים במשרד התחבורה בשנים 1986–1996. פעל מטעם ממשלתו של יצחק רבין ב-1994 לתאם את נושאי התחבורה בהסכמים עם הפלסטינים ועם ירדן^[1].

שנלר כיהן כחבר בכנסת ה-17 מטעם מפלגת קדימה, ושימש כסגן יושב ראש הכנסת. במהלך כהונתו בכנסת יזם שנלר מספר חוקים, ובהם חוק מוות מוחי-נשימתי, וכן תיקון לחוק השיפוט הצבאי המאפשר הגשת קבילה לנציב קבילות החיילים גם לפני הגיוס לצה"ל. הגיע למקום ה-27 ברשימת קדימה לכנסת ה-18 וכיהן בכנסת זו מטעמה. שנלר התבטא בחריפות נגד מנהיגת מפלגתו ציפי לבני ואמר כי מתנהל בקדימה "שלטון בולשביקי שבו חופש הדעה, הביטוי וההתייחסות הם אך ורק תחת הנחיות הקומיסר" וכי "יועצים שידם קלה על הפייסבוק מנהיגים את המפלגה"^[2].

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה עזב את מפלגת קדימה.

שנלר סייע לממשל טראמפ בשרטוט המפות של תוכנית המאה^[3]. לאחר שפורסמה הביע תמיכה בה^[4].

חוקים בולטים שחוקקו על ידי עתניאל שנלר

"חוק הסנקציות" - חוק קיום פסקי דין של גירושים ("חוק הסנקציות") משנת 2012, הביא לצמצום משמעותי של תופעת סרבנות הגט בארץ. החוק שנערך בשיתוף ארגון "מבוי סתום" (ארגון למען זכויות נשים מסורבות גט), חייב את בתי הדין הרבניים על פי חוק ללוות כל פסק דין בנושא גירושין עד למתן הגט כנדרש, ובכלל זה קיום דיונים והטלת סנקציות על המסרבים לתת גט, הכוללות בין השאר צו איסור יציאה מן הארץ, עיקול חשבון הבנק, שלילת רישיון נהיגה ואף מאסר בפועל.