פסיכונוירואימונולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

פסיכונוירואימונולוגיה (Psychoneuroimmunology או בקיצור: PNI) הוא תחום מחקר חדש יחסית ברפואה התנהגותית, אשר עוסק במחקר של הצורה שבה מערכת החיסון של הגוף מושפעת מדחק וממשתנים פיזיולוגיים אחרים.

שם המונח מורכב משמותיהם של שלושה תחומים רפואיים: פסיכולוגיה, נוירולוגיה ואימונולוגיה.

דחק עלול להזיק לתפקוד מערכת החיסון, וכך להעלות את הסיכוי להפרעות קשורות-חיסון. דחק עלול להשפיע על הבריאות על ידי יצירה של גירוי יתר כרוני של החלק הסימפטתי במערכת העצבים האוטונומית או במערכת האדרנל-קורטיקלית או על ידי פגיעה במערכת העצבים. אנשים הנתונים במצב דחק עלולים שלא לעסוק בהתנהגויות "בריאות", דבר שעלול להוביל למחלות.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת החיסון בגוף היא מורכבת ביותר. היא עושה שימוש במספר כלי נשק שונים אשר פועלים באינטראקציה כדי להגן על הגוף. יש תחומים רחבים ביותר אשר אינם ידועים באשר לתפקוד מערכת החיסון, ואף יותר מכך לגבי הקשר בין המערכת החיסונית למערכת העצבים. בעבר מדענים האמינו כי המערכת החיסונית פועלת בצורה מאוד עצמאית ומבודדת ממערכות פיזיולוגיות אחרות. אך מחקרים בהווה מספקים יותר ויותר עדויות לכך שלשתי המערכות קשרים פיזיולוגים ואנטומיים רבים. למשל, מדענים מגלים כיום כי ללימפוציטים יש קולטנים עבור מספר נוירוטרנסמיטרים ושתאים אלו של המערכת החיסונית מצוידים כך שיוכלו לקלוט מסרים ממערכת העצבים, אשר יכולים לשנות את הדרך בה הם פועלים. גילוי הקשר בין נוירוטרנסמיטרים והמערכת החיסונית חשוב מכיוון שמצבים רגשיים שליליים, כגון חרדה ודיכאון, יכולים להשפיע ברמת הנוירוטרנסמיטרים.

לסיכום, ככל שהמחקר בפסיכונוירואימונולוגיה חושף מידע נוסף לגבי הקשר בין מערכת העצבים למערכת החיסונית, אנו נזכה להבנה טובה יותר של ההשפעה של מצבים מנטליים (נפשיים) על הבריאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]