בחירות מקדימות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פריימריס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בחירות מקדימות בתנועה הירוקה, דצמבר 2008

בחירות מקדימותלעז: פריימריז, מאנגלית: Primary election - בחירות מקדימות) מתקיימות לפני בחירות כלליות לבית הנבחרים או לראשות המדינה (נשיאות או ראשות ממשלה), בתוך המפלגות השונות על פי תקנוניהן.

סוגי בחירות מקדימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים הבדלים בין השיטות השונות לעריכת בחירות מקדימות. יש להבדיל ביניהן על פי גודל הגוף הבוחר:

  1. אדם אחד - ראש המפלגה (מנהיג פוליטי) או אדם בעל סמכות עליונה, בוחר את רשימת המועמדים.
  2. ועדה מסדרת - גוף המחליט על המועמדים בו משתתפים רק ראשי המפלגה (אחדים מבכירי המפלגה) או מועצת החכמים (גוף דתי עליון).
  3. חברי מפלגה - מרכז מפלגה - גוף מפלגתי בו חברים רק נציגי המפלגה (חברי מרכז) המונה בין עשרות לכמה אלפי נציגים הבוחרים בבחירות גלויות או סמויות את המועמדים.
  4. פריימריז (primaries) - חברי המפלגה (כולם או חלקם) בוחרים את מועמדי המפלגה לבחירות.
  5. פריימריז פתוחים - כל אזרח יכול להשתתף בבחירות פנימיות של אחת המפלגות, גם אם איננו חבר בה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלטי תמיכה מחוץ לקלפי במהלך הבחירות ליו"ר מפלגת העבודה, 2017

בראשית ימי המדינה, נהגו מרבית המפלגות לבחור את מועמדיהן לכנסת בגוף מצומצם (ועדה מסדרת) שכלל רק אחדים מבכירי המפלגה. בהמשך החלו חלק מהמפלגות, בעיקר המפלגות הגדולות, לעבור לבחירות מקדימות רחבות יותר. למרות זאת, גם כיום חלק מהמפלגות אינן מקיימות בחירות מקדימות, ופועלות לקביעת רשימתן בשיטה הדומה לזו של הוועדה המסדרת. בחלק מהמקרים, כמו ב"יש עתיד" וב"ישראל ביתנו", הרשימות נקבעות באופן בלעדי על ידי יושב ראש הרשימה. דרך זו מאפיינת מפלגות השואבות את עיקר הפופולריות שלהן מדמותו הבולטת של היושב ראש. במקרים אחרים הרשימות נקבעות על ידי מועצה חיצונית לרשימה כמו ב"מועצת גדולי התורה" של "יהדות התורה" או ב"מועצת חכמי התורה" של מפלגת ש"ס.

נהוג להבדיל בין שלושה סוגים של בחירות מקדימות המתקיימות במפלגות בישראל: סוג אחד, הנפוץ יותר, הוא בחירות בגוף הנבחר של המפלגה המונה בין כמה עשרות ועד אלפי חברים (הגוף הבוחר מכונה ועידה, מרכז או מועצה). הסוג השני הוא בחירות שבהן משתתפים כל החברים שהתפקדו למפלגה. הסוג השלישי הוא "פריימריז פתוחים", בהם כל אזרח יכול לתת את קולו לבחירת רשימת המועמדים של מפלגה אחת לכנסת גם אם אינו מתפקד, שיטה זו הונהגה לראשונה בישראל ב-29 בינואר 2019 על ידי מפלגת "זהות".

בחירות בגוף נבחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנימין נתניהו מצביע בבחירות המקדימות של הליכוד, דצמבר 2008

אף שחברי מרכז המפלגה מונים מאות או אלפי חברים, הרי זו עדיין אוכלוסייה הקטנה בהרבה מסך המצביעים, וניתן לבצע בה הטיות שקשות לביצוע בממדים גדולים. החל משוחד גלוי (מעשה המהווה עבירה פלילית) ועד להשפעה המונעת מקשרים לבעלי ממון. וכן בדרך זו, איגודי עובדים גדולים יכולים להכניס לרשימת המועמדים, ובעקבותיה לכנסת, אישים המומלצים על ידם. בתהליך ההטיה חברי המרכז הופכים למעין "בעלי הדעה" על נבחריהם, דבר שעשוי לגרור תופעות של מינוי שאינו מבוסס על התאמה לתפקיד או יכולות נדרשות במשרות ממשלתיות שונות, כתנאי לבחירתם של מועמדים למקום גבוה ברשימה.

בשל הטיה זו נוצר צורך לבלום גלי מינויים שנוצרים בעקבות בחירת מועמדי הכנסת כחלק ממרכז מפלגה. למטרה זו חברי הכנסת ניסו לחוקק חוקים בולמים: איסור על חברי מרכז לכהן כדירקטורים בחברות ממשלתיות, איסור על מינויו של מי שיש לו זיקה לשר מסוים לתפקידים ממלכתיים, איסור על נושאי משרה בארבע דרגות ממשלתיות בכירות לכהן כחבר מרכז מפלגה ועוד.

בליכוד רשימת המועמדים לכנסת ה-17 נקבעה על ידי בחירות של חברי מרכז המפלגה, בחירות שיצרו מחלוקת במפלגה כיוון שהועלו טענות כי מספר חברי מרכז מייצגים את מפלגת קדימה היריבה, ופוגעים ברשימת הליכוד. לנוכח המיקום הגבוה שקיבלו ה"טירונים" הפוליטיים משה כחלון וגלעד ארדן לעומת המיקום הנמוך שקיבלו שרי ליכוד לשעבר שהיו בכירים וותיקים, כדוגמת עוזי לנדאו, ישראל כץ ודני נוה[1]. לכן יו"ר המפלגה בנימין נתניהו קבע בתקנון תקנה חדשה, כי הבחירות בעתיד לרשימת המפלגה לכנסת יהיו בחירות בקרב המתפקדים ולא בקרב חברי המרכז.

בחירות מקדימות בקרב כלל מתפקדי המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות שבהן משתתפים כל חברי המפלגה, הצורך להגיע אל קהל כה גדול דורש משאבים כספיים רבים, דבר שעלול להוביל לפעילות לא חוקית לשם גיוס הכספים. לדוגמה ראשי הממשלה אהוד ברק ואריאל שרון נחשדו בקבלת תרומות בלתי חוקיות לצורך הפריימריז.

תופעה נוספת בבחירות מקדימות שבהן מצביעים כלל מתפקדי המפלגה היא תופעה של התפקדות רק לשם ההצבעה בפריימריז. לעיתים מדובר במצביעים שאין להם זיקה אידאולוגית או רצון אמיתי להיות חלק מהמפלגה, אלא רק רצון להצביע עבור מועמד מסוים ("מתפקדי ארגזים") או לשנות את צביון המפלגה. בתנועת "הליכוד", למשל, נערכו מספר קמפיינים שנויים במחלוקת הקוראים להתפקדות, ביניהם זה של תנועת "מנהיגות יהודית", של "ליכודתי" וכן של "הליכודניקים החדשים".

בבחירות לכנסת ה-17 הייתה מפלגת העבודה היחידה שבה בחרו כל חברי המפלגה את רשימת המועמדים לכנסת.

כיום לא קיים גוף מפקח ולא גוף אוכף על התנהלות המפלגות, והמפלגות לא נדרשות למסור למדינת ישראל לפני הבחירות המקדימות מסמך שמגדיר את ה"מכרז" של הבחירות המקדימות עצמן, כלומר כמה נבחרים הם הנבחרים שנבחרים בבחירות המקדימות? ומה הם זכויותיהם וסמכויותיהם לאחר שנבחרו החל מבחירתם ועד למועד השבעת הכנסת? לדוגמא, בפריימריס של מפלגת העבודה ב2019 השתתפו 44 מועמדים, בחוקה של מפלגת העבודה בסעיף ששמו "בחירת סיעת המפלגה בכנסת" כתוב שהנבחרים הם אלו שהגיעו בין המקומות 1-45 בפריימריס לאחר שיבוץ היו"ר במקום הראשון. ככה שלמרות שכל מי שנרשם לפריימריס לפי החוק בעצם נבחר, החליט אבי גבאי להקים נבחרת שכוללת רק את 25 הראשונים ובכך למעשה הפך את הבחירות המקדימות לתרגיל עוקץ כלפי 19 מועמדי המפלגה לכנסת שנבחרו בפריימריס ממקום 26 עד 45 ששילמו 10,000 ש"ח בשביל הסיכוי להיות אחד מ45 חברי הנבחרת.

19 נבחרי הבחירות המקדימות הוגדרו כמפסידים ונשללה מהם הזכות לבחור ולהיבחר להנהלת ה"סיעה" או "הנבחרת", וחמור עוד יותר, בעודם מועמדים רשמיים לכנסת ה21 הם היו מנועי כניסה למטה הבחירות של המפלגה לכנסת!!!

גם בכנסים של המפלגה בזמן מערכת הבחירות הם סורבו מלהשתתף בכנס כמועמדים לכנסת מטעם המפלגה!!! כך יצא שנציג מחוז הקיבוצים גברי ברגיל סירב בכל תוקף שניר דומבק שגם הוא נציג של מחוז הקיבוצים במפלגה ישב יחד איתו ועם עמיר פרץ כחבר פאנל בקיבוץ מעוז חיים איחוד...

לאחר כשלון הנבחרת של אבי גבאי ובחירת עמיר פרץ ליו"ר המפלגה, הפך עמיר פרץ את דרכו לדרך אבי גבאי אליה התנגד נחרצות כאשר היה גבאי היו"ר.

שום גוף מדיני לא הצליח לספק לניר דומבק היחיד מכל הרשימה שהתעקש שהוא שנבחר למקום 42 ולכן חבר הנבחרת ונבחר הפריימריס כלומר הבחירות המקדימות, מסמך רשמי שקובע מי הם ה"נבחרים" בבחירות המקדימות זאת לאחר שהמפלגה טענה ש"הנבחרים" הם הנבחרים בבחירות הכלליות לכנסת ישראל.

ביקורת על הבחירות המקדימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות דעות כי לשיטה הנוכחית בישראל יש חסרונות ובהם קבוצות מיעוט המשתלטות על המפלגה[2], קבלני קולות, כניסת חברי כנסת פופוליסטים ודחיקת מועמדים ראויים מחוץ לשורות המפלגה[3].

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית

בארצות הברית מתקיימות בחירות מקדימות בהן בוחרת כל אחת מהמפלגות את מועמדה לנשיאות. בחירות מקדימות אלה מתקיימות החל משנת 1904, אך הן זוכות לתשומת לב מיוחדת החל משנת 1972, שנה שבה שונו הנהלים, והותר למועמדים רבים יותר להיכנס למירוץ. בבחירות אלה שנערכות החל מחודש ינואר נבחרים צירים לוועידות של המפלגות שנערכות בקיץ, ובוחרות את מועמדי המפלגות לנשיאות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גדעון רהט (עורך). "בחירת מועמדים בישראל: המצוי והרצוי", המכון לחקר החברה והכלכלה, 2006.
  • גדעון רהט, נטע שר-הדר, איך נבחרים חברי הכנסת? בחירת מועמדי המפלגות לרשימה לכנסת ולראשות הממשלה 1995-1997, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1999.
  • עליזה בר, פריימריס בחירות מקדימות, ושיטות אחרות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1996.
  • עופר קניג, "שיטת הפריימריז בישראל אחרי עשרים שנה: מאזן ביניים", המרחב הציבורי, גיליון 7, עמ' 131–154.
  • Rahat, Gideon and Reuven Hazan, "Candidate Selection Methods: An Analytical Framework", Party Politics, Vol 7 (3), pp. 397-322.
  • Kenig, Ofer, William Cross, Scott Prusyers and Gideon Rahat, "Party Primaries: Towards a Definition and Typology", Representation, 2015.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בחירות מקדימות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבישי זוהר, כחלון כבש את הליכוד – השרים נדחקו, באתר nrg‏, 12 בינואר 2006
  2. ^ ארז תדמור, המסע של פייגלין להחרבת הליכוד, באתר nrg‏, 23 בנובמבר 2008
  3. ^ אהוד ברקלא פריימריז, ולא כוכב נולד, באתר הארץ, 8 בפברואר 2019