חוסן לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוסן לישראל
HosenLeIsrael2019.png
מדינה ישראלישראל ישראל
שם רשמי חוסן ישראל
מייסד בני גנץ
מנהיגים בני גנץ
תקופת הפעילות 27 בדצמבר 2018 – הווה (3 שנים ו־47 שבועות)
אידאולוגיות ציונות
ליברליזם חברתי
הפרדת דת ומדינה
כנסות 21-25
ממשלות 35 - 36
אותיות כן (24-25) פה (21-23)
שיא כוחה 15 מנדטים (21-23)
שפל כוחה 8 מנדטים (24, 25)
רשימה פוליטית כחול לבן (2019-2022)
המחנה הממלכתי (2022-)
נוצרה מתוך נוצרה כמפלגה עצמאית
מטה תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית מרכז
צבעים רשמיים ירוק זית
נציגויות בפרלמנטים
הכנסת
8 / 120
bg19.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חוסן לישראל[1] (מוכרת בעיקר בשם כחול לבן) היא מפלגה ישראלית שהקים הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ.

ב-21 בפברואר 2019 החליטו בני גנץ, ויו"ר מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד, על ריצה ברשימה משותפת בבחירות לכנסת ה-21 יחד עם שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון ומפלגתו תל"ם, הרשימה המשותפת נקראה כחול לבן, להם חבר גם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי כחלק מחוסן לישראל. ברית זו נמשכה גם בכנסת העשרים ושתיים ובבחירות לכנסת העשרים ושלוש, אך התפרקה במשך הכנסת ה-23 על רקע מחלוקת על כניסה לממשלת ישראל ה-35.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 בפברואר 2015 סיים בני גנץ את תפקידו כרמטכ"ל, ונכנס לתקופת צינון של כ-3 שנים, בה לא יכול היה להתמודד לכנסת. ב-2 ביולי 2018 תמה תקופת צינון זו.[2] בספטמבר 2018 פורסם כי בכוונת גנץ להצטרף לפוליטיקה.[3]

ב-26 בדצמבר 2018 החליטה הכנסת העשרים על פיזורה ועל הקדמת תאריך הבחירות לכנסת העשרים ואחת. יום לאחר מכן, ב-27 בדצמבר, לאחר ש-109 אנשים חתמו על טופס רשימת מייסדים, נרשמה המפלגה ברשם המפלגות בשם "חוסן ישראל" (אף על פי שידועה ומפרסמת את עצמה ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת כ"חוסן לישראל").

ב-29 בינואר 2019 המפלגה הכריזה על ריצה משותפת עם מפלגת תל"ם של משה יעלון שהיה רמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, שיהיה מספר 2 ברשימה של חוסן ישראל.[4] באותו ערב התקיים נאום של יו"ר המפלגה בני גנץ לראשונה מאז ההכרזה על הקדמת הבחירות באירוע בגני התערוכה.[5]

המפלגה קיבלה מימון באמצעות ערבויות שהעמידו מספר אנשי עסקים מענפי ייבוא הרכב, הנדל"ן והטכנולוגיה, בסכומים שנעו בין מאות אלפי שקלים ל-2 מיליון ש"ח לכל ערב. בסך הכל קיבלה המפלגה ערבויות בסך 12 מיליון ש"ח.[6][7]

ב-21 בפברואר 2019 הוחלט להקים יחד עם מפלגת תל"ם ומפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד, רשימה משותפת בשם כחול לבן, אליה הצטרף גם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי שצורף לחוסן לישראל. לפי הסכם האיחוד, אם הרשימה הייתה מנצחת בבחירות ומקימה את הממשלה, הייתה מתקיימת רוטציה בראשות הממשלה בין יו"ר חוסן לישראל בני גנץ שיכהן שנתיים וחצי בתפקיד לבין יו"ר יש עתיד שיכהן בתפקיד בשנתיים הנותרות.[8]

בבחירות קיבלה הרשימה כולה 35 מנדטים, בהם נכנסו לכנסת העשרים ואחת 15 נציגי חוסן לישראל, כולם חברי כנסת חדשים.[9]

לאחר הבחירות לכנסת ה-22 נכנסו לכנסת אותם 15 חברי כנסת, זאת אף על פי שהרשימה קיבלה פחות מנדטים. בבחירות לכנסת ה-23 גם כן נכנסו אותם חברי כנסת, אך בהמשך, בעקבות התפטרות חלק מהשרים במסגרת החוק הנורווגי, נכנסו חברי כנסת נוספים, לרבות חלק ממפלגות אחרות שהיו שותפות לרשימת כחול לבן, אך בחרו להצטרף כחלק מחוסן לישראל. בעקבות ההתפטרויות במסגרת החוק הנורווגי, ייצוג המפלגה ירד ל-14 מנדטים, לאחר שמנדט אחד עבר למפלגת יש עתיד.

בבחירות לכנסת העשרים וארבע המפלגה רצה שוב ברשימת כחול לבן, רק שהפעם ללא אף מפלגה אחרת.

לוגו "המחנה הממלכתי" באוגוסט 2022

ב-10 ביולי 2022 חתמו בני גנץ וגדעון סער על הסכם ריצה משותפת של המפלגות "חוסן לישראל" ו"תקווה חדשה" בשם "כחול לבן תקווה חדשה" אך לאחר מכן השתנה השם למחנה הממלכתי.[10] לפי ההסכם, המפלגות יפעלו יחדיו גם לאחר הבחירות וימליצו על בני גנץ לראשות הממשלה. נקבע כי היחס בין שתי המפלגות ברשימה המשותפת יהיה 2:1. דהיינו, שני נציגי כחול לבן ולאחריהם נציג תקווה חדשה וחוזר חלילה. מפלגת "דרך ארץ" שהתמודדה בבחירות לכנסת העשרים וארבע יחד עם תקווה חדשה אינה חלק מההסכם.[11] במהלך הקמפיין יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, קיבל את עתירת כחול לבן ופסל מודעות של הליכוד בטענה שהן מטעות את הציבור שכן נראה כאילו הופצו על ידי כחול לבן וקבע שעל הליכוד לשלם לכחול לבן 20,000 ש"ח החזר הוצאות על העתירה.[12]

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי בקשת רישום המפלגה ברשם המפלגות מ-27 בדצמבר 2018 מטרות המפלגה הן:[13]

המשך ביסוס וחיזוק מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לאור החזון הציוני כפי שבא לידי ביטוי במגילת העצמאות תוך קביעת ושינוי סדר העדיפויות הלאומי בנושאים הבאים: חינוך, פיתוח תשתיות לאומיות, חקלאות, חוק משפט וביטחון פנים, מדיניות רווחה, שלום וביטחון.

ב-29 בינואר 2019, בנאום שנשא גנץ יחד עם יעלון, פרשו את עיקרי משנתם:[14][5]

תקנון המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקנון המפלגה קובע כי יו"ר המפלגה הראשון יתמנה לתפקיד למשך 5 שנים, וכי לאחר סיום הקדנציה הראשונה יוכל להמשיך לכהן בתפקיד במשך 3 קדנציות רצופות או במשך 8 שנים - המאוחר מבין השניים.

עוד קובע התקנון כי יו"ר המפלגה לבדו יקבע את רשימת מועמדי המפלגה לכנסת ואת סדר שיבוצם ברשימה, תוך התייעצות עם הנהלת המפלגה. יו"ר המפלגה גם זכאי לבלעדיות בכל הנוגע להחלטה על הצטרפות לקואליציה וקביעת הרכב הקואליציה אם יתבקש להרכיב את הממשלה.

לפי התקנון, סמכויות היו"ר כוללות גם סמכות מלאה לקבוע במקרה של הרכבת ממשלה מי יהיו השרים וסגני השרים מטעם המפלגה, אם כראש ממשלה ואם כחבר סיעה המצטרף לקואליציה.

נציגי "חוסן לישראל" בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה
כנסת מנדטים חברי כנסת הערות
הכנסת ה-21 (2019) במסגרת כחול לבן
15 / 120
(מתוך 35 לרשימה כולה)
בני גנץ, גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, מיקי חיימוביץ', מיכאל ביטון, חילי טרופר, אורית פרקש-הכהן, מירב כהן, אסף זמיר, יזהר שי, עומר ינקלביץ', ר'דיר מריח, אלון שוסטר, רם שפע, איתן גינזבורג
הכנסת ה-22 (2019) במסגרת כחול לבן
15 / 120
(מתוך 33 לרשימה כולה)
בני גנץ, גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, מיקי חיימוביץ', מיכאל ביטון, חילי טרופר, אורית פרקש-הכהן, מירב כהן, אסף זמיר, יזהר שי, עומר ינקלביץ', ר'דיר מריח, אלון שוסטר, רם שפע, איתן גינזבורג
הכנסת ה-23 (2020) במסגרת כחול לבן עם הקמת הסיעה:
15 / 120
עם תם הכהונה:
12 / 120
בני גנץ, גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, מיקי חיימוביץ', מיכאל ביטון, חילי טרופר, אורית פרקש-הכהן, מירב כהן, אסף זמיר, יזהר שי, עומר ינקלביץ', ר'דיר מריח, אלון שוסטר, רם שפע, איתן גינזבורג, פנינה תמנו-שטה, מיכל קוטלר-וונש, עינב קאבלה, תהלה פרידמן, הילה שי-וזאן, יעל רון בן משה, רות וסרמן-לנדה
הכנסת ה-24 (2021) במסגרת כחול לבן
8 / 120
בני גנץ, פנינה תמנו שטה, חילי טרופר, מיכאל ביטון, אורית פרקש הכהן, אלון שוסטר, איתן גינזבורג, יעל רון בן משה, מופיד מרעי, אלון טל, רות וסרמן-לנדה
הכנסת ה-25 (2022) במסגרת המחנה הממלכתי
8 / 120
בני גנץ, גדי איזנקוט, פנינה תמנו-שטה, מיכאל ביטון, חילי טרופר, מתן כהנא, אורית פרקש-הכהן, אלון שוסטר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוסן לישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ברשם המפלגות המפלגה רשומה בשם "חוסן ישראל"
  2. ^ רוץ בני, רוץ: תקופת הצינון של הרמטכ"ל לשעבר תמה, אתר קול חי, 2 ביולי 2018
  3. ^ "בני גנץ החליט להצטרף לפוליטיקה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏בספטמבר 2018‏
  4. ^ יובל קרני, מורן אזולאי ואיתי שיקמן, סופית: גנץ ויעלון הסכימו על ריצה משותפת, באתר ynet, 29 בינואר 2019
  5. ^ 1 2 YouTube play button icon (2013–2017).svg נאום ההצהרה של בני גנץ בכנס חוסן לישראל, סרטון באתר יוטיוב
  6. ^ אתר למנויים בלבד חגי עמית, יבואני רכב מתגייסים לטובתו של גנץ: בכירים העניקו ערבות במיליונים, באתר TheMarker‏, 28 במרץ 2019
  7. ^ צבי זרחיה, חוסן לישראל גייסה ערבויות נוספות בסך 7 מיליון שקל, כלכליסט, 8 במרץ 2019
  8. ^ גנץ ולפיד הודיעו על איחוד ורוטציה, אשכנזי מצטרף, ynet, ‏2019-02-21
  9. ^ חדשים וחוזרים: כל הפנים והשמות של חברי הכנסת ה־21, www.maariv.co.il
  10. ^ יאיר שרקי, דפנה ליאל, עמית סגל, ‏"יחד נוכל לפרוץ את המבוי הסתום": גנץ וסער הכריזו על איחוד בין כחול לבן לתקווה חדשה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 ביולי 2022‏
  11. ^ 103FM, ‏הנדל נשאר בחוץ בשל דרישת בני גנץ? בכיר תקווה חדשה מגיב, באתר מעריב אונליין, 11 ביולי 2022
  12. ^ אריק בנדר, ‏ייאלצו לשלם: הניצחון של כחול לבן על הליכוד לקראת הבחירות, באתר מעריב אונליין, 3 באוגוסט 2022
  13. ^ הבקשה לרישום מפלגת חוסן לישראל(הקישור אינו פעיל, 4.6.2021), באתר "הארץ"
  14. ^ יובל קרני, גנץ בנאומו הראשון: "ראש ממשלה שמוגש נגדו אישום לא יכול לכהן", באתר ynet, 29 בינואר 2019