ישראל כ"ץ (הליכוד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל כ"ץ
ישראל כץ.jpg
שר התחבורה והבטיחות בדרכים והשר לענייני מודיעין
תאריך לידה 21 בספטמבר 1955 (בן 61)
תאריך לידה עברי ה' בתשרי ה'תשט"ז
ממשלות 30, 32, 33, 34
כנסות 1420
סיעה ליכוד-גשר-צומת, הליכוד-צומת, הליכוד, הליכוד ישראל ביתנו
תפקידים בולטים

ישראל כ"ץ (נכתב גם כץ; נולד ב-21 בספטמבר 1955, ה' בתשרי ה'תשט"ז) הוא שר התחבורה והבטיחות בדרכים והשר לענייני מודיעין, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הכנסת מטעם הליכוד. בעבר כיהן גם כשר החקלאות ופיתוח הכפר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ושירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ"ץ נולד וגדל בכפר אחים למלכה, ילידת רומניה, ומאיר כ"ץ, יליד לטביה. בנעוריו למד בישיבה התיכונית אור עציון. לאחר מכן הוריד את הכיפה.[1] בשנת 1973 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים[2] ושובץ בגדוד 890. עבר מסלול הכשרה כלוחם ולחם במלחמת ההתשה במובלעת הסורית[3] ובהמשך עבר קורס מ"כים חי"ר. לאחר קורס קציני חי"ר, שב לחטיבה ושימש מפקד מחלקה,[1] והגיע לדרגת סרן. הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה וביחסים בינלאומיים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.[2]

בהיותו סטודנט, בראשית שנות ה-80, היה יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית. במהלך דיון באוניברסיטה נטען שחטף את המיקרופון מידי הדיקן,[4]דבר שהביא לעימות עם רקטור האוניברסיטה גדעון שפסקי.[5] יחד עם צחי הנגבי הוביל שורת מהלכים אלימים[דרוש מקור] כמו פיזור התקהלויות של סטודנטים ערבים באמצעות שרשראות ברזל ואף כליאת רקטור האוניברסיטה רפאל משולם בחדרו, במחאה על מה שכינו "ההתעלמות מן האלימות הערבית בקמפוס" במרץ 1981. כ"ץ הושעה מלימודיו בגלל פעולותיו האלימות.[6]

כניסתו לליכוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרה על תפקיד יושב ראש צעירי חרות בתמיכת אריאל שרון אך הפסיד, בהפרש 26 קולות, למיכאל רצון שנתמך על ידי יצחק שמיר, משה ארנס ודוד לוי. בהמשך הפך כ"ץ לעוזרו המיוחד של אריאל שרון בהיותו שר התעשייה והמסחר.

בבחירות לכנסת ה-14 הוצב במקום ה-34 ברשימה המשותפת של הליכוד, גשר וצומת. בנובמבר 1998 נכנס לכנסת במקום אהוד אולמרט שנבחר לתפקיד ראש עיריית ירושלים. היה חבר בוועדת הכנסת, ועדת הכספים, ועדת החוץ והביטחון וועדת חוקה, חוק ומשפט. שימש כנשיא ועידת הליכוד. לאחר הבחירות לכנסת ה-16 מונה ב-28 בפברואר 2003 לשר החקלאות.

ב-19 בדצמבר 2005, לאחר שאריאל שרון פרש מהליכוד ועבר לקדימה, התמודד על תפקיד יו"ר הליכוד ומועמדה לראשות הממשלה, אך זכה לאחוזי תמיכה בודדים בלבד. ב-14 בינואר 2006 פרש מהממשלה יחד עם שאר חברי סיעתו. בבחירות לכנסת ה-17 נבחר במקום ה-12 ברשימת הליכוד, וכיהן כחבר בוועדת הכספים, ובוועדת הפנים והגנת הסביבה. בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-11 ברשימת הליכוד ונבחר לכהונה נוספת. עם הקמת הממשלה ה-32 מונה לשר התחבורה. בבחירות לכנסת ה-19 נבחר למקום ה-4 ברשימת הליכוד, הוצב במקום ה-8 ברשימת הליכוד - ישראל ביתנו ונבחר שוב. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 זכה כ"ץ במקום השלישי ברשימת הליכוד לכנסת ולפיכך למקום הרביעי ברשימה הארצית.

שר החקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הבחירות לכנסת ה-16 מונה ב-28 בפברואר 2003 לשר החקלאות. בזמן כהונתו נערכו רפורמות בכל מועצות הייצור, בהן איחוד מועצת הירקות, מועצת הפירות, מועצת הפרחים ומועצת ההדרים למועצה אחת בשם מועצת הצמחים. מטרת האיחוד הייתה לחסוך כספים ולשפר את השירות לחקלאי. צעדים אלו, שנערכו חרף התנגדות ארגוני החקלאים[7] הובילו בין היתר להוזלת היטלים, וצמצום מדיניות "פינוי העודפים" תוך הפנייתם לייצוא, דבר אשר תרם להגדלת הייצוא החקלאי מישראל ולהגדלת מתח הרווחים של החקלאים בשל האטרקטיביות של האירו והדולר.[8]

במאי 2007 פרסם מבקר המדינה ביקורת כנגד מינוי איש העסקים רן קרול ליו"ר הוועדה הציבורית לבחינת הפיקוח על מחירי החלב, שנעשה על ידי ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו בשנת 2003, בניגוד להחלטת הממשלה שיו"ר הוועדה יהיה איש אקדמיה. בנוסף, נכתב בדו"ח הביקורת שהוועדה העסיקה חברת ייעוץ פרטית בבעלות קרול, שמינתה את קרול עצמו כיועץ בשכר שלה.

במרץ 2007, לאחר חקירה שנמשכה שנתיים, המליצה המשטרה להגיש כתב אישום נגד כ"ץ בחשד למרמה והפרת אמונים, בעניין מינוי מקורבים וחברי מרכז הליכוד והתקשרויות לא חוקיות עם ספקים במועצת הצמחים, מועצת הלול, מועצת החלב, בגן הבוטני וברשות לפיקוח חקלאי.[9] בספטמבר 2009 נסגר תיק החקירה נגדו. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז סגר את התיק בשל קושי בביסוס ראייתי של השיקולים שהנחו את כ"ץ בפעולותיו והשאלה אם הם יכולים לבסס עבירה פלילית. מזוז קבע, עם זאת, שהתנהלותו של כ"ץ במסגרת הפרשות שנחקרו בתיק, כללה גם פעולות לא ראויות ולא תקינות במעשה ובמחדל.[10]

שר התחבורה והבטיחות בדרכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ"ץ בפתיחת תחנת הרכבת בשדרות. 2013
כ"ץ מפעיל את הפצץ לשם הריסת גשר מעריב

בממשלת ישראל ה-32 החל לכהן כ"ץ כשר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, והמשיך בתפקיד זה גם בממשלה ה-33. בממשלה ה-34 המשיך בתפקידו כשר התחבורה, ובנוסף מונה לשר לענייני מודיעין ולחבר בקבינט המדיני-ביטחוני.

במהלך כהונתו הוקם קו הרכבת מאשקלון לבאר שבע, שתוכנן עוד לפני כהונתו, אך סלילתו החלה ב-2009. הקו החל לפעול חלקית עם פתיחת תחנת הרכבת בשדרות בדצמבר 2013‏[11] והוא הושלם עם פתיחת תחנת אופקים בדצמבר 2015.[12] כמו כן באפריל 2011 הכריז על רפורמה ברכבת ישראל, מהלך שאושר לאחר כשנה, בעקבות מאבק של ועד עובדי הרכבת בראשות גילה אדרעי.

כ"ץ יזם את תוכנית "נתיבי ישראל" לקירוב הפריפריה וירושלים למרכז בעזרת כבישים מהירים ומסילות רכבת ודאג לתקצובה.[13]

הממשלה אישרה בשנת 2013 את הרפורמה שהציע להוזלת ענף הרכב.[14][15] ביוני 2013 חתם כ"ץ על הסכם "שמיים פתוחים" עם האיחוד האירופי. לפי ההסכם ייפתחו שמי ישראל בפני כל חברת תעופה אירופית וחברות ישראליות תוכלנה להפעיל טיסות לשדות תעופה בכל אירופה. ההסכם צפוי להיכנס לתוקף בהדרגה בתוך חמש שנים.[16]

במאי 2013 אישרה הממשלה את הצעתו של כ"ץ להקים שדה תעופה בינלאומי נוסף, נמל התעופה תמנע.[דרוש מקור]

ביולי 2013 הודיעו ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד, כי החליטו לאמץ את תוכניתו של שר התחבורה לרפורמה בנמלי הים, שתגביר את התחרות באמצעות הקמת נמלי מים עמוקים מתחרים, בחיפה ובאשדוד. חברת נמלי ישראל פרסמה שני מכרזים להקמה והפעלה של נמלים אלו, בניגוד לעמדת ועדי העובדים וההסתדרות. ביוני 2014 זכתה ענקית התשתיות הסינית, צ'יינה הארבור, במכרז להקמת הנמל החדש באשדוד.[17] בינואר 2015 זכתה חברת שפיר הנדסה במכרז להקמת הנמל החדש בחיפה.[18] במאי 2015 חתם כ"ץ על החוזים להפעלת הנמלים החדשים בין חברת נמלי ישראל לחברות הבינלאומיות שזכו במכרזי ההפעלה- חברת TIL מהולנד שתפעיל את נמל הדרום באשדוד וחברת SIPG מסין שתפעיל את נמל המפרץ, בחיפה.[19]

בפברואר 2013 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום את הצעתו לסלילת תוואי מסילת הרכבת לאילת. על פי התכנון, הקו יכלול שתי מסילות, לרכבות משא ולנוסעים. התוואי הוא באורך של כ-250 ק"מ.[20]

כ"ץ טיפל במשבר התעופה הבינלאומי שפקד את מדינת ישראל במהלך מבצע צוק איתן בקיץ 2014. במהלך 36 שעות, מספר חברות התעופה הטסות לנתב"ג ירד מ-110 ל-27.[21] בתוך שלושה ימים חזרו רוב החברות לטוס לישראל. בנוסף, פעל לחילוץ כ-3,000 אזרחים ישראליים מטורקיה בעקבות ביטול הטיסות. מבצע החילוץ כלל רכבת אווירית מאתונה בעזרתן של חברות תעופה ישראליות.[22]

בראשון בינואר 2016 השיק כ"ץ את הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית, המאפשרת לשלב בין כלל אמצעי התחבורה במטרופולין בתעריף אחיד, ומציעה הוזלות דרמטיות של עשרות אחוזים במחירי המינויים.[23] בראשון באפריל 2016 הרחיב כ"ץ את הרפורמה גם לאזור הגליל והגולן, כך שתיושם בכל חלקי הארץ.[24]

כשר התחבורה קידם את הקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב,[25] העבודות על תחנות תת-קרקעיות של הרכבת הקלה מתקיימות בשמונה מוקדים שונים ברחבי גוש דן.

במאי 2016 חתם עם עמיתו האמריקאי אנתוני פוקס על הסכם מסגרת לשיתוף פעולה בין שתי המדינות בפיתוח כלי הרכב האוטונומיים. לפי ההסכם ישקיעו יחד שתי המדינות 20 מיליון דולר בהקמת מרכז מחקר בנתניה לנושא.[26]

ביוני 2016 חתם על הסכם מקיף עם האיחוד האירופי שיצמצם באופן משמעותי את העיכובים בטיסות לישראל וממנה. עם חתימת ההסכם מצטרפת ישראל למועדון של 41 מדינות אירופאיות החברות בארגון ה"יורוקונטרול" שאישרו פה אחד את ההסכם.[27]

באוגוסט 2016, לקראת ביצוע עבודות תשתית בתחנת רכבת "השלום", דרשו ראשי הסיעות החרדיות, שר הפנים אריה דרעי, שר הבריאות יעקב ליצמן ויו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, כי העבודות לא יתבצעו בשבת, זאת למרות חוות דעת משטרתית הקובעת כי ביצוע העבודות ביום חול מהווה סכנת חיים עקב סגירת נתיבי איילון.[28] השר כ"ץ הודיע כי תומך בכך שהעבודות יתבצעו במועדן וכי לא ניתן לבצע חסימה מלאה של ציר מרכזי בתל אביב באמצע השבוע.[29] בשבוע שלאחר מכן, בעקבות פניית ראשי הסיעות החרדיות לראש הממשלה הנוגעת לעבודות בשבת, הורה ראש הממשלה לעצור את העבודות שתוכננו לשבת, כחצי שעה לפני כניסתה. עצירת העבודות גרמה להשבתת הרכבת ממוצאי שבת ועד יום ראשון בערב.[30] בעקבות עצירת העבודות הגישה ח"כ גלאון עתירה לבג"ץ בטענה כי הפסקת עבודות הרכבת אינה חוקית.[31]

הצעות חוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוק "ביתי הוא מבצרי" המכונה "חוק דרומי": חוק זה פוטר מאחריות פלילית מי שפועל נגד הפורץ לבית מגורים, משק חקלאי או לבית העסק, תוך כוונה לביצוע עבירה; החוק הביא לשינוי המציאות השיפוטית בישראל [דרוש מקור], תוך שהוא שואף לאפשר הרתעה לטובת הביטחון האישי.
  • "חוק הנגב" המעניק הנחות במס לתושבי הנגב בשיעור של בין 10% ל-20%. חוקים אלו עודדו זוגות צעירים להישאר לגור בנגב[32][33] ואף החלה הגירה חיובית ועלייה ברמת החיים. ובאופן עקיף עזר להתפתחות בתחומי התרבות, החינוך והתעסוקה. הנחות המס בוטלו כעבור שנים מעטות והחוק רוקן מתוכן.
  • בכנסת ה-15 יזם כ"ץ חוק האוסר על תומכי טרור ומדינות אויב להתמודד לכנסת. חוק זה הצריך שינוי בחוק יסוד הכנסת ועבר ברוב של 77 ח"כים. ועדת הבחירות של הכנסת ה-16 פסלה את רשימת בל"ד בראשות עזמי בשארה מלהתמודד על סמך חוק זה, אולם ההחלטה בוטלה על ידי בית המשפט העליון.
  • "חוק שריון שלילת זכות השיבה" אותו יזם כ"ץ בשנת 2001 הקובע ש"פליטים לא יחזרו לשטח מדינת ישראל אלא באישור של רוב חברי הכנסת".
  • ביוני 2016 אישרה הכנסת בקריאה שלישית את החוק שיזם השר כ"ץ להסדרת ההתנהלות בענף הרכב ופתיחת השוק לתחרות.[34]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ"ץ גר במושב כפר אחים, נשוי לרונית ואב לשתי בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 עפרה לקס, ‏עניין אישי עם ישראל כץ, באתר בשבע - ערוץ 7, 29 בדצמבר 2011
  2. ^ 2.0 2.1 דרור גלוברמן, ‏"אני מוביל כאן מהפיכה אמיתית", באתר ‏mako‏‏, ‏18 במרץ 2012‏.
  3. ^ ישראל כ"ץ, המלחמה לא נגמרה, באתר ynet,‏ 2 בספטמבר 2013
  4. ^ צבי זינגר, המיקרופון נחטף מידי הדיקנית, מעריב, 27 בנובמבר 1980
  5. ^ אהרון גבע, האוניברסיטה העברית תנתק, דבר, 1 בדצמבר 1980
  6. ^ הורחק מהלימודים לשנה לאחר שכלא את הרקטור וכינה את דיקנית הסטודנטים "שמרטפית", דבר, 28 באפריל 1981
  7. ^ פרוטוקול מס' 88 מישיבת ועדת הכלכלה שהתקיימה ביום שני, ח' בחשוון התשס"ז – 30 באוקטובר 2006;
    חוק מועצת הצמחים אושר, ירחון משוב חקלאות, 17 ביולי 2007;
    דו"ח ועדת שאלתיאלי, נובמבר 2006
  8. ^ עמירם כהן, משרד החקלאות הפסיק לקנות עודפים, מחירי הירקות קורסים, באתר הארץ, 22 ביוני 2004
  9. ^ אפרת וייס, המשטרה: להעמיד לדין את ישראל כץ, באתר ynet, 22 במרץ 2007
  10. ^ תומר זרחין, מני מזוז סגר את תיק החקירה נגד ישראל כ"ץ בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד החקלאות, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2009
  11. ^ תחנת רכבת חדשה בשדרות: נתניהו - "תל אביב היא פרבר של שדרות", באתר TheMarker
  12. ^ אופקים תחנוך תחנת רכבת: "בשורה שתפתח את העיר" - וואלה! חדשות, וואלה! חדשות
  13. ^ עמירם ברקת תקציב התחבורה יקוצץ פחות, ההשקעה ברכבות תמשיך, גלובס, 23 באפריל 2013
  14. ^ יאיר אלטמן ועמרי נחמיאס‏, למרות השביתה: הממשלה אישרה את הסכם 'שמיים פתוחים', באתר וואלה! NEWS‏, 21 באפריל 2013
  15. ^ דניאל שמיל, מוציאים רישיון: חוק רישוי הרכב עבר בקריאה ראשונה, באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2013
  16. ^ נחתם: ישראל והאיחוד האירופי בהסכם שמיים פתוחים, באתר גלובס
  17. ^ צ'יינה הרבור זכתה במכרזים להקמת הנמלים בישראל, באתר גלובס
  18. ^ ליאור גוטמן, שפיר הנדסה חתמה על החוזה להקמת נמל חדש בחיפה, באתר כלכליסט, 7 בינואר 2015
  19. ^ ליאור גוטמן, ישראל כץ: "אם עובדי הנמלים לא יצייתו נדרוש לעצור אותם. הם עבריינים שמחבלים בכלכלה", באתר כלכליסט, 28 במאי 2015
  20. ^ קו מסילת הרכבת לאילת אושר, באתר אוטו
  21. ^ זיו ריינשטיין‏, חברות תעופה זרות מפסיקות לטוס לארץ בשל המצב הביטחוני, באתר וואלה! NEWS‏, 22 ביולי 2014
  22. ^ זוהר בלומנקרנץ, מאמצים קדחתניים לחילוץ הנוסעים הישראלים שנתקעו בטורקיה, באתר TheMarker‏, 23 ביולי 2014
  23. ^ מתחילת ינואר: רפורמה מקיפה בתעריפי התחבורה הציבורית, כלכליסט - www.calcalist.co.il
  24. ^ מקצרין ועד אילת: ירידה של עד 80% בתעריפי התחבורה הציבורית, כלכליסט - www.calcalist.co.il
  25. ^ היסטוריה בתל אביב: גשר מעריב המיתולוגי פוצץ, וואלה! חדשות
  26. ^ בדרך לעתיד עוצרים בנתניה, ynet
  27. ^ עדו בן פורת, יצומצמו העיכובים בטיסות לישראל וממנה, באתר ערוץ 7, 2 ביוני 2016
  28. ^ מורן אזולאי, המשטרה לנתניהו: "עבודות ביום אחר - סכנת חיים", באתר ynet, 26 באוגוסט 2016
  29. ^ כץ לדרעי: העבודות לשדרוג תחנת רכבת השלום יבוצעו בשבת - כמתוכנן
  30. ^ News1 | נתניהו הורה לבטל עבודות הרכבת, www.news1.co.il
  31. ^ עתירה לבג"ץ: הפסקת עבודות הרכבת לא חוקית, לבטל את החלטת נתניהו
  32. ^ נדב פרי, רונן לייבוביץ, חוק הנגב אושר בקריאה טרומית, באתר נענע10, 14 בפברואר 2008
  33. ^ חוק הנגב אושר על חודו של קול, באתר מחלקה ראשונה, 13 בפברואר 2008
  34. ^ דובי בן גדליהו, ‏הכנסת אישרה את חוק רישוי הרכב של ישראל כץ, באתר גלובס, 28 ביוני 2016