פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות
Ferdinando II Carlo
Ferdinand II, King of the Two Sicilies.jpg
פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות
לידה 12 בינואר 1810
פלרמו, ממלכת סיציליה Bandiera del Regno di Sicilia 4.svg
פטירה 22 במאי 1859 (בגיל 49)
קזרטה, ממלכת שתי הסיציליות Flag of the Kingdom of the Two Sicilies (1816).svg
שם מלא פרננדו השני קרלו, מלך שתי הסיציליות
מדינה איטליה
מקום קבורה סנטה קיארה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג מריה כריסטינה, נסיכת סבויה
מריה תרזה מאוסטריה
שושלת בית בורבון
תואר מלך שתי הסיציליות
אב פרנצ'סקו הראשון, מלך שתי הסיציליות
אם מריה איזבלה מספרד
צאצאים ראו בהמשך
מלך שתי הסיציליות
8 בנובמבר 183022 במאי 1859
(28 שנים)
פרסים והוקרה
  • אבירי מסדר הרוח הקדושה
  • אביר במסדר סן-מישל
  • אביר במסדר גיזת הזהב
  • עיטור אנדריי הקדוש
  • מסדר אלכסנדר נבסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות (פרננדו קרלו לבית בורבון; 12 בינואר 181022 במאי 1859) היה מלך בממלכת שתי הסיציליות מ-1830 ועד מותו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרננדו נולד ב-12 בינואר 1810 בפאלרמו, להוריו פרנצ'סקו הראשון, מלך שתי הסיציליות ומריה איזבלה מספרד, בתם של קרלוס הרביעי, מלך ספרד ומריה לואיסה מפארמה.

בשנת 1830 מת אביו פרנצ'סקו הראשון, מלך שתי הסיציליות, ופרננדו עלה לשלטון במקומו. בשנותיו הראשונות היה פרננדו מאוד פופולרי על העם, והוא השתדל לשפר את הביורוקרטיה והמיסוי בממלכה. פרננדו הפחית את המיסים במדינה, הפעיל את קו הרכבת הראשון באיטליה, את ספינת הקיטור הראשונה באיטליה, והקים את קו הטלגרף בין נאפולי לפלרמו.

בשנת 1837 פיזרו חייליו של פרננדו באלימות הפגנה בסיציליה, שקראה לפרננדו להעניק חוקה למדינה ולתת יותר חופש לעם.

בינואר 1848 פרצו מהפכות בפלרמו שבסיציליה בדרישה לעצמאות, ומשם התפשטו ההפגנות בכל רחבי הממלכה. כתוצאה מכך נאלץ פרננדו להעניק חוקה לממלכה, עם שני בתי נבחרים, עיתונות חופשית וערובות לחופש הפרט. אולם לאחר שההפגנות לא פסקו, שלח פרננדו ב-13 במרץ את צבאו לשבור את ההפגנות ולפזר את הפרלמנט הלאומי, על אף שלא ביטל את החוקה באופן רשמי. ב-13 באפריל הכריזה סיציליה על עצמאותה, ובתגובה שלח פרננדו כוח בן 20,000 חיילים תחת פיקוד קרלו פילנג'יארי, שכבשו במסע בן 9 חודשים את האי סיציליה מחדש.

לאחר דיכוי מהפכת 1848, כלא פרננדו עד לשנת 1851 למעלה מ-2,000 מתנגדים למשטרו, ורבים אחרים יצאו לגלות. במהלך ביקור של ויליאם גלאדסטון בנאפולי בשנת 1850, החל הלה תומך בהתנגדות הנפוליטנית לשלטונו של פרננדו, ובשל כך הגביל פרננדו את השפעתם של הבריטים והצרפתים בממלכה.

בשנת 1856 ניסה חייל להתנקש בחייו של פרננדו, וב-22 במאי 1859 מת פרננדו, ובנו פרנצ'סקו השני, מלך שתי הסיציליות עלה לשלטון במקומו. זמן קצר לאחר מותו ניצחו הכוחות הצרפתיים והסרדיניים את הצבא האוסטרי במלחמת אוסטריה-סרדיניה, מה שהוביל כעבור זמן קצר לאיחוד איטליה ולהדחתו של פרנצ'סקו השני, מלך שתי הסיציליות.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1832 התחתן פרננדו עם מריה כריסטינה, נסיכת סבויה, בתם של ויטוריו אמנואלה הראשון, מלך סרדיניה ומריה תרזה מאוסטריה-אסטה, מלכת סרדיניה, ממנה היה לו בן אחד:

בשנת 1837 התחתן פרננדו עם מריה תרזה מאוסטריה, בתם של הארכידוכס קרל, דוכס טשן והנרייטה, נסיכת נסאו-ויילבורג, ממנה היו לו 12 ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
מריה תרזה, קיסרית אוסטריה
 
קרלוס השלישי, מלך ספרד
 
מריה אמליה מסקסוניה
 
פליפה, דוכס פארמה
 
לואיז אליזבת, נסיכת צרפת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה קרולינה מאוסטריה
 
 
 
פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות
 
קרלוס הרביעי, מלך ספרד
 
 
 
מריה לואיסה מפארמה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרנצ'סקו הראשון, מלך שתי הסיציליות
 
 
 
 
 
 
 
מריה איזבלה מספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרננדו השני, מלך שתי הסיציליות


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]