פרנץ ון דר הורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרנץ ואן דר הורן עם אשתו צילה וילדיהם ניצה (מימין), יונתן (במרכז) וצבי (משמאל). התמונה צולמה לפני הולדת הבן הצעיר יפדה
פרנץ ואן דר הורן עם גיסתו (אחות אשתו) יהודית הורביץ (אשתו של נחום הורביץ)
ביתו של פרנץ ואן דר הורן במטולה. משמש כקופת חולים

פרנץ ון דר הורן (Franz Van der Horn) (מאי 1891 האג, הולנד - 1946 כפר גלעדי) היה נוצרי הולנדי שהגיע לארץ ישראל לטיול בתקופת העלייה השנייה והשתקע בה. גר בכפר גלעדי ובמטולה והשתתף בקרב על הגנת תל חי. בנה את התשתית הראשונה לשמורת הטבע מפל התנור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנץ ון דר הורן נולד בשנת 1891 בשם פרנציסקוס יעקובס מרינוס ון דר הורן. הוא נולד בהאג שבהולנד כילד שני מתוך שמונת ילדיהם של וילהלמוס (שהיה ירקן) ומריה מגדלנה ון דר הורן[1]. בנעוריו התחבר לשני הולנדים בשם חרארד פרפורס ואברהם מוסל (שהיה יהודי) ושלושתם היו חברים בתנועת האספרנטו ודגלו בצמחונות ובסוציאליזם.

ב-1911 החליטו השלושה לצאת למסע רגלי לארץ ישראל וצרפו אליהם את מארי זוארץ (חברתו של חרארד). מסעם, שנמשך כשנתיים, עבר דרך וינה, קונסטנצה, איסטנבול, פורט סעיד, סודאן, ביירות ודמשק. בכל מקום שהו תקופה מסוימת והתפרנסו ממכירת תצלומים שהודפסו כגלויות, מהרצאות ומכתיבה עיתונאית. בסוף מרץ 1913 יצאו מדמשק דרומה, חצו את הירדן וב 2-באפריל הגיעו לצפת. מצפת החל מסעם דרומה דרך נצרת, ג'נין, שכם, ירושלים, יפו, רמלה עד הגיעם לרחובות שם גרו 5 חודשים ועבדו במושבה ובישובי הסביבה. בתקופת שהותו ברחובות היה פרנץ מעורב בתקרית זרנוגה בה כמעט נהרג כשניסה לפשר בין אנשי השומר במושבה לבין ערביי הכפר זרנוגה.

ב-1914 עזב חברו של פרנץ, אברהם מוסל, את הארץ וחזר להולנד ופרנץ עבר מרחובות לבאר יעקב שם השתכן אצל משפחת יצקר. בתקופת שהותו אצל משפחת זו התאהב בבת המשפחה רבקה יצקר. בדצמבר 1914 עייף פרנץ מקשיי החיים ומיחס השלטון העות'מאני ליהודים והחליט לחזור להולנד אולם זמן קצר לפני שעזב את הארץ נחסמו הגבולות על פי צו טורקי ופרנץ חזר למשפחת יצקר. יחד עם רבקה הגיע פרנץ למושבה מגדל שם פגשה רבקה את בעלה לעתיד צבי שץ ואילו פרנץ פגש שם את אשתו לעתיד צילה רוז'שנסקי בת מטולה[2].

לאחר נישואיהם של פרנץ וצילה עברה המשפחה לכפר גלעדי. ב-1920 השתתף פרנץ בקרב על תל חי שלאחריו ננטשו ונהרסו היישובים תל חי, מטולה וכפר גלעדי והמשפחה נדדה לאיילת השחר. ב-1921 חזר פרנץ ומשפחתו לכפר גלעדי ובסיועו האישי של אלכסנדר זייד חידש את המשק החקלאי במקום. בין השאר הקים רפת (אליה הביא, אישית, פרות מהולנד כדי להשביח את הגזע המקומי), הקים משתלה ושתל בוסתן עצי פרי שנקרא "הגן הצרפתי"[3]. בתקופה זו החל לעבוד בפיק"א שם הועסק כמדריך חקלאי בישובי האזור.

ב-1924 החליט פרנץ לעזוב את כפר גלעדי ועבר עם משפחתו למטולה. הסיבה העיקרית להחלטה הייתה אי הסכמתו לחובבנות שבה נוהל כפר גלעדי. במטולה רכש בית וקרקע עליה גידל גפנים ועצי פרי[4] בעזרת הידע שרכש בזמן הקמת "הגן הצרפתי" בכפר גלעדי.

על קיר ביתו הציבה המועצה המקומית שלט: כאן עמד ביתו של פרנץ ואן דר הורן, הולנדי שהגיע לארץ כתרמילאי בשנת 1913, נשבה בקסמיה ונשאר. פרנץ שהיה אחראי על הכרם של פיק"א במטולה, שלח לברון רוטשילד ממיטב ענבי הכרם של כל שנה. הוא פיתח את אתר "התנור" וחצב במו ידיו את המדרגות המובילות למפל.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפרנץ וצילה נולדו, במטולה, 5 ילדים. לבת הבכורה קראו ז'אן, ע"ש אהובת נעוריו של פרנץ, והיא נפטרה זמן קצר לאחר הלידה. ארבעת הילדים האחרים נקראו ניצה, צבי, יונתן ויפדה. פרנץ נפטר ב-1946 כשהוא בן 55 ואשתו צילה נפטרה ב-1960[5]. שניהם נקברו בבית הקברות של כפר גלעדי.

מפל התנור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1929, בתקופת מגוריו במטולה, ייסד פרנץ אגודה של בני נוער בשם "למען האשד". חברי האגודה הכשירו את שביל הגישה אל מפל התנור, חצבו מדרגות באבן ונטעו כ-700 עצי צפצפה שנתרמו על ידי פיק"א[6]. אגודה זו היוותה, לאחר שנים, את הבסיס להקמת החברה להגנת הטבע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם מוסל, תרמילאי העולם - מסע נדודים באירופה, הולנד, 1917
  • אברהם מוסל, הייתי פועל יומי בארץ הקודש, הולנד, 1918

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנץ ון דר הורן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תעודת הלידה של האם מגלה שנולדה כיהודייה בשם שרה ון דלדן שהמירה את דתה
  2. ^ אחותה של צילה, יהודית, נישאה לנחום הורביץ מכפר גלעדי
  3. ^ עצי הגן נתרמו על ידי הברון רוטשילד והובאו מפריז דרך לבנון
  4. ^ חלק מאדמותיו היו בקרבת מרג' עיון
  5. ^ צילה ונדרהורן ז"ל, עיתון "חרות", 15 במאי 1960
  6. ^ מפל התנור, באתר "ארץ אהבתי"