זרנוגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זרנוגה (יישוב לשעבר)
الزرنوقة
שרידי מסגד הכפר
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי  המנדט הבריטי
נפה נפת רמלה
שפה רשמית ערבית
תאריך ייסוד לפני 1799
שטח 5,977 דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה מבצע ברק
תאריך נטישה 27-28 במאי 1948
יישובים יורשים שכונת קריית משה ברחובות, קבוצת שילר, גבתון[דרוש מקור]
דת מוסלמים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 2,380 (1945)
קואורדינטות 31°52′49″N 34°47′23″E / 31.880292°N 34.789733°E / 31.880292; 34.789733
אזור זמן UTC +2

זרנוגהערבית: زرنوقة; מילולית: "זרנוק") היה יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד בשם זרנוקה. בתקופת המנדט שכן במקום כפר ערבי בנפת רמלה, בשם זרנוגה, -10 קילומטרים דרומית-מערבית לרמלה (כיום בתחום שכונת קריית משה, הנמצאת במערב רחובות).

הכפר נכבש במהלך מלחמת העצמאות, במאי 1948, פונה וננטש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייתכן שהיישוב נקרא על שם ערוץ הנחל העובר במקום ונשפך אל ואדי דוראן סמוך לכפר אל קוביבה (כיום כפר גבירול).

הממצאים הארכאולוגיים הקדומים ביותר נמצאו בסמוך למסגד הכפר ומדרום מערב אליו ומעידים על קיומו של יישוב יהודי מן התקופה הפרסית (המאות 6–4 לפנה"ס). כמו כן, התגלו במקום שרידי יישוב מהתקופה הביזנטית (המאות 4–7). ייתכן כי זהו מקום מוצאו של התנא רבי חייא בר זרנוקי.

הכפר הערבי הופיע ללא שם במפה שהכין הצרפתי פייר ז'אקוטן ב-1799. חלק מתושבי הכפר היו מצרים שהגיעו לארץ ישראל עם צבאו של איברהים פאשה ב-1831. לפי דו"ח הקרן לחקר ארץ ישראל מ-1882 היה זרנוגה כפר גדול מוקף שוחות צבר, רוב בתיו היו עשויים לבני טיט ובגנים היו בארות מים. מסגד הכפר, בעל כיפה ונטול מינרט, הוקם ב-1890.

ב-20 באפריל 1891 התעוררה מחלוקת בין כפריים לתושבי המושבה הסמוכה רחובות על זכויות מרעה. המחלוקת, המכונה "תקרית זרנוגה הראשונה", התבררה לבסוף בבית המשפט.[1]

ב-23 ביולי 1913 התחוללה "תקרית זרנוקא" (או תקרית זרנוגה השנייה) שבה תפסו אנשי "השומר" שני כפריים מזרנוגה בעודם גונבים ענבים מכרם בראשון לציון.[2] התפתחה קטטה המונית שבמהלכה נהרגו שני יהודים וערבי ואחרים נפצעו. התקרית נחשבת[דרוש מקור: על ידי מי?] לנקודת מפנה בתולדות יחסי היהודים והערבים בארץ ישראל. בעקבות האירוע הגישו עשרות מוח'תארים בסוף יולי 1913 עצומה משותפת לסולטאן מהמט החמישי. ככל הנראה הייתה העצומה ביוזמתו של פעיל פוליטי מיפו בשם סולימאן אל-תאג'י.[3] משה סמילנסקי הואשם, יחד עם אחדים מבני רחובות, בהרג הערבי; לאחר משפט ממושך, זוכו כל הנאשמים.

רבים מתושבי הכפר עבדו במושבה הסמוכה רחובות. בשנת 1924 הוקם בכפר בית ספר יסודי לבנים וב-1943 גם לבנות. בשנת 1945 למדו בהם 252 תלמידים ו-52 תלמידות. לפי סקר הכפרים בארץ ישראל שנערך ב-1945, הוערך מספר תושבי הכפר בכ-2,380 איש והוא השתרע על שטח של 5,977 דונמים, מתוכם 327 דונמים של שטחים ציבוריים.[4]

באפריל 1948 נכנסו לכפר לוחמים בלתי-סדירים. חמולת דאר שורבג'י רצתה למסור את הנשק לכוחות "ההגנה" ולבקש ממנה את הגנת הכפר, אולם אחרים התנגדו. באותו החודש הוחלט בכפר לפנות את כל התושבים הבלתי-לוחמים לעיירה הסמוכה יבנא. הכפר נכבש במבצע ברק, במהלך מלחמת העצמאות, על ידי גדוד 55 של חטיבת גבעתי. מספר ערבים נהרגו וכ-20 נפלו בשבי. ההיסטוריון מרדכי בר-און, שהשתתף כמפקד מחלקה בכיבוש הכפר זרנוגה, העיד: "לא היה שם כל גירוש והכפר היה ריק לחלוטין כאשר הגענו אליו".[5]

לאחר מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה מאות דונמים מן השטחים החקלאיים של זרנוגה נמסרו לקבוצת שילר. בבתים הנטושים וסביבם הוקמו מעברות זרנוגה א' וב', שאליהן הגיעו בשנות ה-50 עולים מצפון אפריקה. המעברות צורפו לרחובות בשנת 1957. בשנות השישים חוסלו המעברות ובמקומן הוקמה שכונת קריית משה.

מסגד הכפר ובית עלמין (שאיננו תחום ואיננו מסומן) מדרום למסגד הם השרידים היחידים שנותרו מן הכפר.

השטח הפתוח בין קריית משה לשכונת וייסגל (שכונת רחובות הצעירה) קיבל אישורי בנייה בשנת 1991, אולם תכנון מפורט לבניית שכונה החל רק בשנת 2003. אז החליטה העירייה להקים פארק ציבורי בשטח בית הקברות והמסגד ולהסיט מעט את בתי השכונה. בשנת 2009 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד עיריית רחובות, במטרה למנוע בנייה על שרידי בית העלמין.[6] בסוף 2012 נדחתה העתירה, כיוון שלטענת בג"ץ העותרים לא הצליחו להוכיח שבשטח הספיציפי עליו הוגשה העתירה אכן התקיים בית קברות. במקביל, התחייבה העירייה לשמר את מבנה המסגד ולהעתיק ממקומם קברים, אם יימצאו כאלה בשטח הפארק, בהתאם לחוקי רשות העתיקות ובתיאום עם גורמי הדת המוסלמים.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זרנוגה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תקרית זרנוגה הראשונה, אתר ארכיון רחובות
  2. ^ תקרית זרונגה (השנייה) והמשפט, אתר ארכיון רחובות
  3. ^ ד"ר יובל בן-בסט, על יחסי יהודים-ערבים בסוף התקופה העות'מאנית
  4. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  5. ^ במאמר "ההיסטוריוגרפיה של מלחמת תש"ח וראשית המדינה", יהדות זמננו, כרך 6, תש"ן.
  6. ^ עתירה נגד עיריית רחובות: בכוונתה לבנות על בית עלמין מוסלמי, רונן דמארי, זמן רחובות, 26 בדצמבר 2009
  7. ^ הארגונים המוסלמיים עתרו לבג"ץ נגד בניית הפארק הציבורי הצמוד לשכונת וייסגל בטענה ששטח הפארק הוא בית קברות מוסלמי, אבי בר, אתר be106, תאריך 19 בדצמבר 2012