צבי גוב-ארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבי גוב-ארי
צבי גוב-ארי, 2008
צבי גוב-ארי, 2008
לידה 1936 (בן 86 בערך)
עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
ראש עיריית יבנה
1998–מכהן
(כ־24 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

צבי גוב-ארי (נולד ב-16 באוגוסט 1936[1]) הוא ראש עיריית יבנה משנת 1998.

גוב-ארי השתחרר בדרגת תת-אלוף מחיל האוויר, ולאחר שחרורו כיהן כשגריר ישראל בדרום אפריקה וכמנכ"ל רשות שדות התעופה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלה לארץ בשנת 1951 מעיראק. למד בבית הספר "ביל"ו" בתל אביב. לאחר סיום הלימודים התגייס לצה"ל ושירת בחיל-האוויר במשך כ-26 שנה ומילא שורת תפקידים, בהם ראש מחלקת שלישות בחיל האוויר ומפקד בסיס רפידים. סיים את שירותו בצבא בדרגת תת-אלוף בתפקיד ראש להק כוח האדם. לאחר שחרורו מצה"ל שימש כמנהל רשות שדות התעופה וכחבר מועצת המנהלים האירופאית של שדות התעופה. בתום תפקידו במועצת המנהלים ביוני 1989, שימש שגריר ישראל בדרום אפריקה במשך שלוש שנים[2]. בדצמבר 1996 מונה לנשיא חברת "בזקגלוב"[3], חברה שעסקה בפיתוח הפעילות הבינלאומית של חברת בזק, עד שנסגרה בתחילת 1998[4].

ההתוודעות הראשונה שלו ליבנה הייתה בשנת 1978, כאשר שימש כראש להק כוח אדם בחיל אוויר ויזם הקמת שכונת נאות עידן למגורי משרתי הקבע בחיל[5]. בחודש יוני 1988 התפטר מתפקידו והתמודד על ראשות העיר יבנה, אך הפסיד ליהודה ברוס.

גוב-ארי נבחר לראשונה לראשות עיריית יבנה בבחירות לרשויות המקומיות בישראל ב-1998 מטעם רשימה עירונית על-מפלגתית "יבנה שלנו" ומאז מכהן ברציפות. בבבחירות 2003 ניצח עם 82.29% מהקולות[6]. בתקופת כהונתו של אריק שרון כראש ממשלה הצטרף לליכוד[7], אך בינואר 2006 הצטרף למפלגת קדימה[8]. בשנת 2018 נבחר לכהונה חמישית לאחר שניצח את מאיר שטרית עם כ-58%[9]. סיעתו הגדילה את כוחה במועצת העיר ל-5 מנדטים.

עם תחילת כהונתו החל לפעול נגד מפרי חוק ברחבי העיר, בעיקר פינוי אנשים שהשתלטו על שטחים ציבוריים שונים. בתגובה הציתו אלמונים את גדר ביתו, ביולי 2001 הוצת רכבו וזמן קצר לאחר מכן הושלך רימון הלם לחצר הבית. בינואר 2002 שוב הושלך רימון רסס לעבר ביתו[10]. בנוסף עסק במשיכת חברות היי טק ומפעלים עתרי ידע לעיר[11], ותוך שלוש שנים כ-80 חברות עברו לפעול בעיר[12].

במהלך כהונתו זכתה יבנה בציון של "חמישה כוכבי יופי" מטעם המועצה לישראל יפה, ובשנים 2005 ו-2016 זכתה בפרס בתחרות – "דגל היופי". העירייה בראשותו זכתה בפרסי ניהול תקציבי ומינהל. בשנת 2011 זכתה העירייה בפרס הלאומי לאיכות ומצוינות על שם ראש הממשלה יצחק רבין. בשנת 2005 ובשנת 2020 זכתה יבנה בפרס החינוך הארצי מטעם משרד החינוך. בשנת 2018 זכה בפרס יקיר תנועות הנוער הארצי.

בשנת 2019 החליטה מועצת העירייה להוקיר את פועלו למען העיר ולקרוא לאמפיתיאטרון על-שמו.

במרץ 2019 החליט לבטל חד צדדית הסכם גג שנתחם עם המדינה באוגוסט 2016, הסכם שהיה אומר להביא להכפלת מספר התושבים בעיר ל־100 אלף איש. לדבריו, המדינה לא עומדת בהתחייבויותיה כלפי העירייה שתאלץ לספוג עלויות רבות, ובהן להשלים מתקציבה השוטף כ־30% מעלויות בניית מבני חינוך חדשים בעיר[13].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל תואר ראשון במנהל ציבורי ותואר שני ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת בר-אילן.

נשוי לדויה גוב-ארי, פסיכולוגית חינוכית במקצועה. לבני הזוג שלושה בנים ולגוב-ארי עוד שני ילדים מנישואיו הראשונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנהל הבחירות לעיריית יבנה, הודעת בחירות רשות מקומית יבנה, 24.10.2018, אתר עיריית יבנה
  2. ^ אילן כפיר, מונה לשגריר ישראל בדרום־אפויקה, חדשות, 15 ביוני 1989
  3. ^ מאת אפי לנדאו, ‏אלי בן אליעזר - המועמד המוביל לניהול החברה המאחדת את בזקכל ובזקביט, באתר גלובס, 30 בדצמבר 1996
  4. ^ אפי לנדאו, ‏בזק תבצע בעצמה את פעילותה הבינלאומית - עם הפסקת פעילות חברת הבת בזקגלוב, באתר גלובס, 16 במרץ 1998
  5. ^ רנית נחום-הלוי, נאות עידן - השכונה הכי "ביטחונית" ביבנה, באתר הארץ, 2 באפריל 2010
  6. ^ הארץ, המשך, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2003
  7. ^ יובל אזולאי ואלי אשכנזי, ראש עיר מחוזר: טלפון מביבי, טלפון משרון, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2005
  8. ^ שמעון פרס פרש רשמית ממפלגת העבודה, באתר וואלה!‏, 26 בינואר 2006
  9. ^ יבנה: ניצחון לראש העיר המכהן צבי גוב-ארי, באתר ynet, 31 באוקטובר 2018
  10. ^ עמית בן-ארויה, רימון רסס הושלך ליד ביתו של ראש העיר יבנה; עוכב חשוד, באתר הארץ, 9 בינואר 2002
  11. ^ הארץ, יבנה: פטור מארנונה לשנה לחברות היי-טק שיעברו לאזור התעשייה, באתר הארץ, 16 במרץ 2001
  12. ^ שרון קדמי, ‏יבנה: 83 עסקים ומפעלים נקלטו בעיר בתוך 3 שנים, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2001
  13. ^ אריק מירובסקי, ‏עיריית יבנה ביטלה חד צדדית את הסכם הגג עם המדינה: "מתכון ברור להרס העיר", באתר גלובס, 3 במרץ 2019