אהרן רמז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהרן רמז
אהרן רמז
אהרן רמז
לידה 8 במאי 1919
ח' באייר ה'תרע"ד
ישראלישראל תל אביב, ארץ ישראל
פטירה 2 באפריל 1994 (בגיל 74)
כ"ב בניסן ה'תשנ"ד
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הצבאי בהר הרצל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ההגנה
חיל האוויר המלכותיחיל האוויר המלכותי חיל האוויר המלכותי
צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19361939 (ההגנה)
19421945 (חיל האוויר המלכותי)
1945–1948 (ההגנה)
1948 – 1954 (צה"ל)
דרגה אלוף (אוויר) אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
המרד הערבי הגדול
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
תפקידים אזרחיים

חבר הנהלת סולל בונה, המנהל האדמיניסטרטיבי של מכון ויצמן, מנהל המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ, מנכ"ל רשות הנמלים, יו"ר רשות שדות התעופה

חבר הכנסת
15 באוגוסט 195519 בדצמבר 1957
(שנתיים ו־18 שבועות)
כנסות 3
שגריר ישראל בבריטניה ה־3
19651970
(כ־5 שנים)
תחת שר החוץ גולדה מאיר ואבא אבן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהרן רמז (8 במאי 1919 – 2 באפריל 1994), היה המפקד השני של חיל האוויר הישראלי (יולי 1948-דצמבר 1950) וחבר הכנסת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב לדוד רמז, שהיה ממנהיגי היישוב, ולאחר מכן מזכ"ל ההסתדרות, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל הראשונות. למד בבית הספר היסודי "בלפור" בתל אביב.[1] בשנת 1936 התגייס להגנה. בשנים 19391942 היה שליח תנועת הנוער "הבונים" (המזוהה עם מפא"י) בארצות הברית. בעת שליחותו ניסה לארגן חניכי תנועות חלוציות בארצות הברית למען היישוב. הוא נתקל בקשיים רבים אך בכל זאת הצליח לרתום מאות צעירים יהודים אמריקנים שהתאגדו במסגרת פלוגות החלוץ והתחייבו לעמוד לרשות היישוב. אחד התחומים בהן עסקו הפלוגות היה לימוד טיס, ורמז עצמו סיים את אחד משני הקורסים שנפתחו. בשנת 1942, לאחר פיזור הפלוגות ועם הצטרפות ארצות הברית כצד פעיל במלחמת העולם השנייה התגייס רמז לחיל האוויר המלכותי הבריטי ועבר אימוני טיס בקנדה. הוא שירת כטייס קרב בזירה המערב אירופית. בעת שרותו ביקר רמז במחנה הריכוז ברגן-בלזן ימים ספורים לאחר שחרור המחנה. לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנים 19451946, בעודו במדים, השתתף רמז בארגון שארית הפליטה ובניתובם ארצה. בסוף 1946 חזר רמז ארצה ובין היתר, בעודו קצין בחיל האוויר הבריטי, ביקר בלטרון את אביו, שנכלא על ידי הבריטים במהלך השבת השחורה. רמז השתחרר בתחילת 1947. עם התארגנות "ההגנה" לקראת מלחמה צפויה הגיש רמז, בצוותא עם הימן שמיר (שכטמן), תוכנית אב להקמת חיל אוויר עברי. בסוף אותה שנה מונה לקצין המבצעים של שרות האוויר של "ההגנה" וביולי 1948 מונה למפקד חיל האוויר הישראלי. בתקופת כהונתו ניסה להגדיל את עצמאותו של חיל האוויר, נתקל בהתנגדות מצד הרמטכ"ל יגאל ידין ונאלץ להתפטר מתפקיד מפקד החיל בדצמבר 1950.

בהמשך נשלח לארצות הברית מטעם משרד הביטחון כראש משלחת הקניות, תפקיד בו שימש עד 1953. לאחר מכן, שימש בתפקיד יועץ שר הביטחון לענייני תעופה עד שנת 1954, שנה בה פרש מצה"ל. היה חבר הנהלת סולל בונה בשנים 1954–1959 (תקופה במהלכה כיהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י מן הבחירות לכנסת השלישית, עד להתפטרותו בדצמבר 1957). לאחר מכן שימש כמנהל האדמיניסטרטיבי של מכון ויצמן ומנהל המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ. במאי 1965 החל לכהן כשגריר ישראל בבריטניה,[2] וכיהן בתפקיד זה עד 1970. לאחר מכן שימש מנכ"ל רשות הנמלים, תפקיד אליו מונה לאחר עזיבתו של חיים לסקוב, שלא היה יכול להשלים עם הכניעה לדרישות ועדי הנמלים, שזכו לגיבוי מזכ"ל ההסתדרות דאז, יצחק בן-אהרן. בתפקיד זה המשיך עד 1977. היה ממקימי המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית בטכניון. בשנים 1977–1981 היה יו"ר רשות שדות התעופה.[3]

בנו הוא גדעון רמז, ששימש למעלה מעשרים שנה ראש דסק החוץ בקול ישראל וברוב הזמן גם ערך והגיש את יומן החוץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]