צונמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנימציה של התפשטות גלי הצונמי ברעידת האדמה בדרום אסיה בסוף 2004
איור המתאר היווצרות צונמי בעקבות רעידת אדמה.
מקרא: 1. העתק; 2. גאות; 3. התרוממות לוח; 4. מוקד רעידת אדמה; 5. שפל; 6. שקיעת לוח; 7. משרעת; 8. אורך גל; 9. חפיפת גלים ראשוניים; 10. הפחתת מהירות
סכמה של צונמי שמגיע אל החוף

צוּנַמי (tsunami, מיפנית 津波 גל בנמל, "צו"=נמל ו"נמי"=גל, בעברית: נחשול רעש) היא תופעה של גלי ים ענקיים המתפרצים בעוצמה רבה אל חוף הים.

היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעה זו מתרחשת בעיקר בעקבות רעידת אדמה בלב האוקיינוס. רעידת האדמה גורמת ללוח הטקטוני העליון שנתון בלחץ עקב החדירה של הלוח שמתחתיו, להשתחרר ולנוע בעוצמה מלמטה למעלה, ולדחוף את המים כלפי מעלה במהירות, פעולה הכרוכה בשחרור אנרגיה רבה המזעזעת את המים ויוצרת גלים סייסמיים חזקים מאוד, הנעים במהירות של בין 400 ל-1,000 קמ"ש. גורם נוסף ופחות שכיח שעלול לגרום לצונמי הוא מפולת תת-מימית. במקרה זה הר או רכס תת-מימי מתמוטט במעמקי האוקיינוס, וגורם לדחיקה של המים בעוצמה רבה. בשני המקרים הגלים מסוגלים לעבור אלפי קילומטרים מבלי לאבד כמעט מעוצמתם. כאשר הגלים מתקרבים לחוף, עומק האוקיינוס צונח במהירות וכתוצאה מכך, גובה הגל גדל לממדים נצפים. בהגיע גל ההדף למדף היבשתי הרדוד מתפתח גל מים ענק (בגובה של עשרות מטרים) ומתנפץ. גל ארוך זה שוטף את החוף בעוצמה רבה, ואף על פי שמהירותו יכולה להיות קטנה יחסית (כמה עשרות קמ"ש בלבד) הוא מחריב את כל העומד בדרכו בטווח של מאות מטרים (ולעתים אף עד מספר קילומטרים) מקו החוף, בהתאם לתלילות החוף. לעתים הרעידות הסייסמיות שיוצרים גלים אלו מגיעות בצרורות, כך שגלי צונמי יכולים לבוא בזה אחר זה בהפרש של דקות.

אורך גל צונמי אופייני הוא מאות קילומטרים (כתוצאה מאופי ההפרעה היוצרת אותו). בשל עומק האוקיינוס במקום בו הוא נוצר, מגיע גובהו לסדר גודל של מטר בודד, כך שבלב ים הוא כמעט לא יורגש. כך היה מקרה שבו צונמי עז עבר מתחת לדייגים יפניים שדגו בלב ים, שנדהמו לגלות, כששבו לביתם בתום הדיג, שכפרם נמחה כליל מעל פני האדמה. עוצמת גלי הצונמי ומהירותם יכולים להיות שונים ממקום למקום, לפי פרמטרים שונים כמו צורת ומידת תלילות החוף. לעתים בחוף אחורי של אי, נוצר אפקט צליפה שמגביר את גובה וחוזק הגלים. באופן כללי ניתן לומר, כי אם היחס בין עומק קרקעית הים במקום בו נוצר הגל לבין נקודה כלשהי בחוף הוא  x^3 , אזי מהירותו שם תהיה פי  x^2 קטנה יותר ממהירותו ההתחלתית וגובהו פי  x מגובהו ההתחלתי.

התרעה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיין מקדים לבוא צונמי, בעשרות שניות, הוא נסיגה מהירה של המים מהחוף, שכן הגל המתקרב בונה עצמו מעלה מהמים שהוא שואב. לעתים אפקט זה חזק כל כך, עד שמעגני סירות שלמים מתרוקנים ממימיהם כך שהסירות נופלות על האדמה הבוצית. כך קרה בעת הצונמי הגדול ששטף את חופי האגן ההודי ב-2004, שבמהלכו טילי סמית', תיירת אנגליה בת 10, שלמדה על גלי צונמי בבית הספר, ראתה את הים נסוג במהירות והתריעה בבהלה על הגל המגיע. בעשותה כן הצילה כמה עשרות נופשים שהיו בקרבתה. יש המתפתים להיכנס לים שיבש ולאסוף את השלל שהותירו המים שנסוגו, אך מעשה זה מהווה מלכודת מוות לאוספים, שכן המים מכים בשיא העוצמה במי שנמצא על החוף.

חופי ים שחשופים לצונמי נמצאים בעיקר בדרום מזרח אסיה ובחופים הקאריביים. במקומות מועדים לפורענות כמו למשל בחופים של יפן, הוקמו חומות הגנה בגובה של כעשרים מטרים על מנת לחסום גלי צונמי. ישנו מרכז התרעה אמריקני לגלי צונמי באוקיינוס השקט, שמאבחן רעידות אדמה באוקיינוס, ומתריע על צפי לצונמי מבעוד מועד לאזורים שעלולים להפגע, לפי מיקום הרעידה. בעקבות הצונמי הגדול בדרום מזרח אסיה ב-2004, הוחלט על הקמת מרכז התרעה דומה באוקיינוס ההודי.

בעקבות הצונמי של 2004 נעשו מחקרים על עמידות בתים בפני צונמי. התברר שהבתים העמידים ביותר לצונמי הם מבני בטון על עמודים, מכיוון שהבטון מחזק את הבית והעמודים מאפשרים לאנרגיית המים לעבור ביניהם כמעט מבלי לספוג אותה.

מגה-צונמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגה-צונמי הוא גלי ים עצומים, בסדרי גודל של מאות מטרים, שנובעים מהתמוטטות חלק מאי או חוף של יבשת אל תוך הים, או נפילת מטאוריט ענק אל תוך האוקיינוס. המגה-צונמי הגבוה ביותר שתועד במאה ה-20 היה בגובה של 524 מטרים, והוא אירע ב-9 ביולי 1958 במפרץ ליטויה (Lituya Bay) באלסקה, לאחר רעידת אדמה בגודל של 8.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט.[1]

היסטוריית גלי צונמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על פי אחת התאוריות, בסביבות 1450 לפנה"ס, בעקבות התפוצצות האי סנטוריני בים האגאי, התפרץ גל צונמי אדיר, שטף והחריב את כל התרבות המינואית באי כרתים, 110 ק"מ דרומית לסנטוריני.
  • ישנם חוקרי תנ"ך הסבורים שאותו גל צונמי הוא התופעה המתוארת בספר שמות כחציית ים סוף - ראשית נסוג הים כשלב הראשון של גל הצונמי ואפשר לבני ישראל לעבור, ובהמשך הופיע הגל והטביע את המצרים.
  • תוקידידס מתאר גלי צונמי באטיקה בעקבות רעידת אדמה בשנה השישית של המלחמה הפלופונזית

סמוך לאותו זמן עצמו, בעוד רעידות האדמה נמשכות, נסוג הים על יד אורוביאי. ואחר כך חזר ועלה בנחשולים גדולים ושטף חלק מן העיר..ומה שהיה קודם יבשה הפך להיות עכשיו ים. בשיטפון הזה נספו כל אותם אנשים שלא הספיקו להימלט אל המקומות הגבוהים...וסיבתו של דבר זה, לדעתי, היא, שבמקום שהרעש היה חזק ביותר, שם נהדף הים לאחור וכשחזר לפתע שוב למקומו בכוח גדול גרם לשיטפון. אך בלי רעידת אדמה מן הנמנע הוא, לדעתי, שדבר כזה יתרחש

– תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס, תרגום א. א. הלוי, ספר שלישי 89
  • ישנן עדויות של ההיסטוריון הערבי אבן אל עטיר שב-1033 וב-1068, פקדו את חופי יפו גלי צונמי שגרמו בכל אחת מהפעמים לאלפי הרוגים. הגל של 1033 תואר כגל בגובה של 30 - 40 מטרים שהופיע בשעת אחר הצהריים אל חופי יפו, בעקבות רעש גאולוגי חזק באזור קפריסין.
תאריך מקום סיבות להיווצרות הצונמי אבידות בנפש תיאור האירוע סוג הצונמי ערך מורחב
1 בנובמבר 1755 ליסבון, פורטוגל רעידת אדמה 100,000 תושבי העיר ששרדו רצו לחוף מכיוון שחשבו ששם יהיה בטוח מפני עוד רעידות שעלולות לפקוד את האזור ושריפות שהתחוללו. חצי שעה לאחר רעידת האדמה פקד גל צונמי את חופי ליסבון. צונמי רעידת האדמה בליסבון (1755)
7 באפריל 1771 איי יאיאמה, אוקינאווה, יפן רעידת אדמה תת-ימית 12,000 צונמי
21 במאי 1792 שימברה, מחוז היגו, יפן רעידת אדמה תת-ימית 15,000 בעקבות התפרצות הר געש אונזן באי קיושו בדרום יפן התמוטטה כיפת הלבה בחלקו הימני של ההר וסחפה איתה חלק מהעיר שימברה כולה לתוך מי מפרץ אריאקה. הדבר גרם למגה צונמי עם גלים בגובה של יותר מ-100 מטר שפגעו במחוז היגו בצד השני של מפרץ אריאקה ואז חזרו בחזרה והיכו את העיר שימברה. מגה צונמי
2 באפריל 1868 הוואי רעידת אדמה במגניטודה 7.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט 46 אנשים רעידת האדמה גרמה למפולת הר הגעש מפואה לואה. זמן קצר אחרי זה פקד צונמי את חופי הוואי ופגע ישירות בכפרים מקומיים. צונמי
1883 סומטרה התפרצות הר געש קרקטואה 36,000 הר הגעש קרקטואה השוכן במצר סונדה התפרץ, ויצר צונמי ענק ששטף את חופי האי סומטרה. צונמי
15 ביוני 1896 צפון יפן רעידת אדמה תת-ימית במגניטודה 8.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט 20,000 בשעה 19:32 (זמן מקומי) אירעה רעידת אדמה במגניטודה 8.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט מתחת למים שגררה אחריה גלי צונמי בגובה 39 מטר שפקדו את צפון יפן. צונמי
28 בדצמבר 1908 מסינה שבסיציליה רעידת אדמה במגניטודה 7.2 100,000 (מרעידת האדמה והצונמי ביחד) [1] בשעה 5:21 פגעה רעידת אדמה בעיר, ואחריה הגיעו גלים בגובה של כ-10 מטר צונמי
1 בספטמבר 1923 יפן רעידת אדמה 100,000 רעידת אדמה חזקה באזור קנטו והחריבה את טוקיו, יוקוהמה וערים נוספות באזור. רעידת אדמה זו גרמה לגל צונמי בגובה 12 מטר שהציף את אזור החוף המזרחי של יפן. צונמי
18 בספטמבר 1929 ניופאונדלנד, קנדה רעידת אדמה במגניטודה 7.2 29 הרוגים מקור רעידת האדמה ברכסי גראנד באנקס התת-ימיים. צונמי
3 במרץ 1933 יפן 3,069 הרוגים צונמי
7 בדצמבר 1944 יפן רעידת אדמה תת-ימית במגניטודה 8.0 בסולם מגניטודה לפי מומנט 1223 בני אדם רעידת האדמה אירעה כ-20 ק"מ מחצי האי שימה צונמי
21 בדצמבר 1946 יפן רעידת אדמה 1400 הרוגים בעקבות רעידת אדמה חזקה גלי צונמי היכו בחופה המערבי של יפן. צונמי
1 באפריל 1946 הוואי ואלסקה 159 הרוגים באלסקה ו-5 הרוגים בהוואי גלי צונמי בגובה 30 מטרים פקדו את חופי אלסקה והוואי שבאוקיינוס השקט. האנשים לא האמינו לצפירת האזעקה המתריעה מפני הצונמי מכיוון שחשבו שזו מתיחה של 1 באפריל. צונמי
9 ביולי 1958 מפרץ לטויה אלסקה רעידת אדמה במגניטודה 8.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט 4 הרוגים בשעות הערב הרעידה רעידת אדמה במגניטודה 8.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט את מפרץ לטויה. כתוצאה מכך חלק מההר היוצא למפרץ התמוטט וגרם למגה צונמי שהיכה בעוצמה במפרץ. גובה הצונמי היה 524 מטר וזה היה המגה צונמי הגבוה ביותר שתועד במאה ה-20. באותו הזמן היו שלוש סירות במפרץ ורק אחת מהן הצליחה לעלות על הגל ולעבור אותו כששתי האחרות נסחפו לים. עצים, אבנים ועוד שהיו ביבשה הועפו לגובה של חצי קילומטר. מגה צונמי
22 במאי 1960 צ'ילה, כל איי האוקיינוס השקט, אוסטרליה ויפן רעידת אדמה במגניטודה 9.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט אלפים רעידת אדמה זו היא רעידת האדמה החזקה ביותר שתועדה. היא גרמה לצונמי בגובה של 25 מטרים שחצה את כל האוקיינוס השקט והיכה כמעט את כל איי האוקיינוס השקט, אוסטרליה והגיע עד מזרח יפן. צונמי
27 במרץ 1964 החוף המערבי של צפון אמריקה מפולת בעקבות רעידת אדמה 122 בני אדם הצונמי נגרם בעקבות מפולת שנגרמה מרעידת אדמה שנקראה מאוחר יותר רעידת האדמה של יום שישי הטוב ופגע באלסקה, קולומביה הבריטית, וושינגטון, אורגון וקליפורניה. עיקר הנזק היה באלסקה, קולומביה הבריטית וקליפורניה. צונמי
16 באוגוסט 1976 מינדנאו, הפיליפינים רעידת אדמה 5,000 הרוגים ו-93,500 נותרו ללא קורת גג הצונמי הגיע למרחק של 700 קילומטרים ממוקד הרעש והיכה גם אזורים אחרים. צונמי
12 בדצמבר 1979 אקוואדור ו קולומביה רעידת אדמה במגניטודה 7.9 בסולם מגניטודה לפי מומנט 259 הרוגים, 798 פצועים ו-95 נעדרים צונמי
6 במאי 1983 הים היפני רעידת אדמה במגניטודה 7.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט בשעה 11:59 הורגשה רעידת אדמה במגניטודה 7.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט באזור הים היפני, כ-100 קילומטר מזרחית מהעיר נושירו. צונמי
12 ביולי 1993 הוקאידו ואוקושירי, יפן 250 הרוגים גל צונמי עבר לאורך החוף של יפן. מיד הועברה התרעה ברדיו של יפן אך זה היה מאוחר מדי לאוקושרי. כפר קטן ליד מוקד הרעש שנסחף כולו לים בעקבות גלים בגובה 30 מטרים. סך הכול 13 גלים פגעו בכפר מכיונים שונים, חלקם גלים שחזרו בחזרה והיכו שוב. 250 אנשים נהרגו מתוכם 197 תושבי אוקושירי. צונמי
7 ביולי 1998 פפואה גינאה החדשה רעידת אדמה במגניטודה 7 בסולם מגניטודה לפי מומנט אלפים גלי צונמי בגובה 7 מטרים היכו בחוף. מכיוון שמוקד הרעש היה קרוב לחוף, מערך ההתרעה הסיסמולוגי לא הספיק להתריע על כך. צונמי
26 בדצמבר 2004 הודו, סרי לנקה, תאילנד ואינדונזיה רעידת אדמה במגניטודה 9.1 בסולם מגניטודה לפי מומנט באוקיינוס ההודי 280,000 הרוגים, מאות אלפי פצועים וכ-5 מיליון ללא קורת גג בעקבות רעידת אדמה באוקיינוס ההודי, היכו גלי צונמי בגובה של עד 36 מטר בחופי כמה מדינות בדרום אסיה. גרמו להרוגים, פצועים והרסו תשתיות רבות. גלים מרעידה זו גם פגעו בחופי מזרח אפריקה אבל גרמו שם לנזקים קטנים יחסית. אסון זה מוערך כאחד מאסונות הטבע הגדולים של המאות האחרונות. צונמי רעידת האדמה באוקיינוס ההודי (2004)
17 ביולי 2006 ג'אווה, אינדונזיה רעידת אדמה במגניטודה 7.5 בסולם מגניטודה לפי מומנט בין 700 ל-1,000 הרוגים וכ-45,000 בני אדם איבדו את בתיהם צונמי בגובה 2 מטרים פגע בחופי אינדונזיה. צונמי
15 בנובמבר 2006 יפן רעידת אדמה במגניטודה 8.1 בסולם מגניטודה לפי מומנט גלי צונמי בגובה חצי מטר עד שני מטר היכו בחופי יפן בעקבות רעידת אדמה במגניטודה 8.1. מקור הרעש הוא באיים הקוריליים שנמצאים כ-1,000 קילומטר צפונית מערבית ליפן. צונמי
2 באפריל 2007 איי שלמה, יפן, אוסטרליה והוואי רעידת אדמה תת-ימית בשעה 7:35 בבוקר התרחשה רעידת אדמה בחלק המזרחי של האוקיינוס השקט, 40 קילומטר צפונית מאיי שלמה גרמה לצונמי עם גלים בגובה 17 מטר צונמי
29 בספטמבר 2009 סמואה רעידת אדמה במגניטודה 8.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט בדרום האוקיינוס השקט 113 הרוגים ועשרות נעדרים גלי צונמי פקדו את אזור סומאה. גל הצונמי הגיע לגובה בין ארבעה לשישה מטרים צונמי
11 במרץ 2011 יפן רעידת אדמה במגניטודה 9.0 בסולם מגניטודה לפי מומנט בדרום האוקיינוס השקט. בשבוע הראשון לאחר הצונמי דווח על כ-10,000 הרוגים, אולם דיווחים לא רשמיים מדברים על עוד אלפים נוספים. ההערכה היא כי מניין הקורבנות רק ימשיך ויעלה. גלי צונמי פקדו את אזור חופה המזרחי של יפן. גובה גל הצונמי הגיע ל-10 מטרים. הרעש העוצמתי התרחש בשעה 14:46 (שעון יפן) סמוך לחופים והגיע עד לטוקיו, אף שהעיר מרוחקת יותר מ-130 ק"מ ממוקד הרעש. כתוצאה מרעידת האדמה העוצמתית רעדו בניינים בטוקיו, הרס רב נזרע והחלו הצפות ודליקות. כעבור זמן קצר החלו להגיע גלי צונמי בגובה ארבעה מטרים לחופי סנדאי והם הלכו והתעצמו. צונמי רעידת האדמה בסנדאי (2011)

צונמי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר שנערך על ידי גאולוגים מאוניברסיטת חיפה בחופי קיסריה העלה שקיים סיכוי סביר לפגיעה של גלי צונמי בחופי ישראל. המחקר חשף באמצעות קידוחים תת-ימיים עדויות לארבעה אירועי צונמי שפקדו את החוף בעבר: בשנת 1500 לפני הספירה, 100-200 לספירה, 500-600 לספירה ו-1100-1200 לספירה.[2]

צונמי בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת בבא בתרא בפרק החמישי מופיע קטע "אגדתא" מאת רבה בר בר חנה, המתאר גלי ענק בגובה 300 פרסה (1200 ק"מ) ושהמרחק בין גל לגל הוא גם 300 פרסה ("בין גלא לגלא תלת מאה פרסי ורומא דגלא תלת מאה פרסי"; מפרשי התלמוד פירשו קטע זה של דברי רבה בר בר חנה וקטעים דומים מדבריו כמשל ולא כתיאור מציאות).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]