ציפור שנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציפור שנייה
מאת נתן זך
(לחן: מישה סגל)

רָאִיתִי צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי.
הַצִּפּוֹר רָאֲתָה אוֹתִי.
צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי כָּזֹאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד
עַד יוֹם מוֹתִי.

הבית הראשון בשיר

ציפור שנייה (מוכר במילותיו הראשונות: ראיתי ציפור רבת יופי) הוא שיר עברי מאת המשורר הישראלי נתן זך, שהתפרסם בקובץ שיריו "כל החלב והדבש" (עם עובד, 1966).
השיר הולחן על ידי המוזיקאי והמפיק המוזיקלי מישה סגל ובוצע לראשונה ב-1972 על ידי צמד הזמרות היהודיות-קנדיות סוזן ופרן, ובהמשך על ידי נורית גלרון (1979),[1] חוה אלברשטיין ואחרים.

נסיבות הלחנת השיר וביצועו הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הולחן על ידי מישה סגל עבור פסטיבל "מנגינות למילים: שירי משוררים", שנערך בינואר 1972 בבית החייל בתל אביב תחת פיקודו של יצחק לבני. בערב זה בוצעו 15 שיריהם של משוררים ישראלים בני זמנני (לצד זך – יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ ודוד אבידן), שהולחנו על ידי דפנה אילת, מוני אמריליו, סשה ארגוב, שלמה ארצי, מתי כספי, צביקה פיק ויאיר רוזנבלום. המנהל המוזיקלי והמנצח היה עודד פנחסי, והמבצעים האחרים היו חוה אלברשטיין, שלמה ארצי, עדנה גורן, צילה דגן, הדודאים, דורית ראובני ושלישיית פיקוד מרכז, רבקה זהר, שולה חן, מתי כספי וצביקה פיק.[2]

השיר, שבוצע על ידי צמד הזמרות היהודיות-קנדיות סוזן ופרן, היה ללהיט.[3]

ביצועי השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו שיר קצר במהותו. על כן, העיבוד לרוב משנה במעט את מבנה השיר. בפרט, העיבוד כולל חזרה כפולה על מילות השיר.

בחלק מהעיבודים ישנו גם מבוא מוזיקלי (באורך לפחות עשר שניות) שמכין לקראת תחילת השירה.

בנוסף, קצב השירה בביצועים השונים הוא לרוב איטי ורגוע.

מבנה השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מחולק לשני בתים מחורזים. בבית הראשון מתואר המפגש עם הציפור, ובשני מתואר השפעתו על הדובר בשיר.

בשני בתי השיר יש אותו מספר של שורות. ראוי לציין שבבית הראשון קיימת שורה שהיא דומיננטית יותר מבחינת אורכה (השורה השלישית).

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיר ישנן פרשנויות רבות, המשותף למרביתן הוא העבודה לכך שאותו שיר מדבר על חווית התגלות. השיר מתאר את ההתפעלות מאותה התגלות ואת השפעתו על הדובר בשיר.

יש התייחסויות שונות לכותרת השיר. בפרט, להתייחסות לאותה ציפור כ"ציפור שנייה". בין יתר הפרשנויות, בחלק מהן[4] משוער שזה נעשה כהמשך לשיר אחר של זך (שמופיע ללא כותרת) בו גם מתואר מפגש עם ציפור, ובחלקן[5] משוער שזה דווקא מתאר גם סוג של תקווה למפגש עם ציפור נוספת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצועים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במופע מחווה לנתן זך בצוותא, 1979. בשנת 2013 נוסף ביצוע גנוז של השיר (ביחד עם ביצוע ל"שיר לאוהבים הנבונים") לאלבומה של גלרון שירים באמצע הלילה. אותו ביצוע נכלל בהוצאה המחודשת של האלבום במסגרת סדרת "סימני דרך" (השירים הגנוזים של נורית גלרון, באתר "ידיעות אחרונות", 11 בדצמבר 2013).
  2. ^ ראו טלילה בן-זכאי"צפור שניה", מעריב, 3 בפברואר 1972.
  3. ^ סמדר שירקול על הכל | קצר ולעניין, מעריב, 22 במאי 1980; יוסי חרסונסקיסוזאן ופרן: הנאיוויות נשמרת, מעריב, טור 1, 12 ביוני 1986.
  4. ^ תגובה מאת המשתמש שמעון שלוש, נתן זך מבחר באתר סימניה
  5. ^ אלון אופיר עיון בשני שירי אובדן, באתר של המפמ"ר בספרות