מישה סגל
_(cropped).jpg) | |
| מישה סגל, 1969 | |
| לידה |
1943 (בן 78 בערך) חיפה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ישראל, ארצות הברית |
| עיסוק |
מפיק מוזיקלי, מלחין, מלחין של מוזיקה לסרטים |
|
www | |
  | |
.jpg)
מישה סגל (באנגלית: Misha Segal; נולד ב-26/12/1943) הוא מוזיקאי סרטים ומפיק מוזיקלי ישראלי-אמריקאי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגל נולד בשנת 1943 בחיפה, לפני קום המדינה. אביו היה שופט איגרוף וחובב ג'אז, ידיד של לואי ארמסטרונג, וכך שמע סגל לעיתים קרובות מוזיקת ג'אז בילדותו. מגיל 17 ניגן בסקסופון.
לאחר שירותו בצה"ל בתזמורת חיל האוויר, קיבל את הפסנתר הראשון שלו.
למד לימודי מוזיקה אצל פאול בן-חיים, נעם שריף ויצחק סדאי, ולימודי קולנוע ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.השתלם אצל המלחין דיטר שיינבך (גר') בבוכום בגרמניה,[1] למד הלחנה וניצוח בבית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה בלונדון ולאחר מכן למד במכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון.
בתחילה היה סגל מושפע מאוד מג'אז, ומאמנים כגון אלטון ג'ון והחיפושיות. בחמש השנים הראשונות לפעילותו (1968-1973) ניסה להעביר השפעות אלו ולעצב באמצעותן את המוזיקה שכתב באותה תקופה לסרטים ומחזות בישראל. ב-1969 היה שותף ליצירת אלבומו של אריק איינשטיין, "פוזי", בו הלחין ועיבד ארבעה שירים ואף כתב את העיבוד המוזיקלי לשיר "פראג", כולל העיבוד התזמורתי שבו בוצע השיר לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון 1969.[1] . בתקופה זו יצר להיטים רבים שהשפיעו על התרבות הישראלית של אותה תקופה, בהם "עד סוף הקיץ" ו"יליד הארץ" למילים של אהוד מנור. יצירותיו הכמו-קלאסיות בוצעו גם על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית והאנסמבל הקאמרי הישראלי. חלק מפעילותו פעל במסגרת "שלישיית מישה סגל", לצד יוסי מנחם ואיתן גדרון. ב-1969 היה המעבד המוזיקלי של אלבומה היחיד של להקת "השלושרים", שזכה להצלחה; בנוסף ניגן באלבום זה בקלידים. סגל הלחין את המילים של רחל שפירא בשיר "קולות" והשיר "מנסה לשמור על קשר" שכתב אהוד מנור, שאת שניהם ביצעה חוה אלברשטיין. סגל הלחין גם את שירו של נתן זך ציפור שנייה שהתפרסם בביצוען של סוזן ופרן וזכה לביצועים נוספים[2].
ב-1971 כתב את המוזיקה לגרסה עברית של המחזה פר גינט שעלתה בתיאטרון הבימה[3], ואת המוזיקה לסרט חסמבה ונערי ההפקר[4]. ב-1972 כתב את המוזיקה לסרט ז'אקו והיצאניות.
לאחר שסיים את לימודיו במכללת ברקלי למוזיקה ב-1976[5], נשאר סגל בארצות הברית, גר בניו יורק ועסק בהלחנה, עיבוד והפקה מוזיקליים לאמנים לותר ואנדרוס, מיינרד פרגוסון, ננסי וילסון, פיליס היימן, דייב גרוסין ואחרים. באותן השנים היה לסגל חוזה עם חברת RCA רקורדס, אך ב-1979 החוזה לא חודש. סגל סיפר לעיתון "חדשות" כי באותה העת נהיה פעיל בכת הסיינטולוגיה, לאחר שנקלע למשבר[6].
ב-1981 עבר ללוס אנג'לס, בה יצר, הלחין וניצח בסגנונות שונים עבור סרטים רבים, בהם "ההרפתקאות החדשות של בילבי" (1988) ופנטום האופרה" (1989)[7], וכמו כן עבור תוכניות טלוויזיה. עבור מוזיקה שכתב לסדרת טלוויזיה של רשת ABC זכה בפרס אמי ב-1984[8]. באותה שנה גם חתם על חוזה הקלטות עם חברת התקליטים מוטאון[9].
במקביל לעבודתו בארצות הברית, המשיך לעבוד גם עם מוזיקאים בישראל. בשנת 1982 הפיק את האלבום "קולות" של חוה אלברשטיין[10]. בשנת 1984 הלחין את רוב שירי אלבום הבכורה של הראלה בר "קטיפה"[11]. בשנת 1989 הלחין שיר באלבום בראשית של גלי עטרי. ב-2008 היה מועמד לפרס אופיר הישראלי בקטגוריית המלחין הטוב ביותר על כתיבת המוזיקה לסרט הישראלי "סוף שבוע בתל אביב". באותה שנה חיבר את המוזיקה לסרטו של אורי ברבש, "אביב 41".
סגל הוציא מספר תקליטים בסגנון ג'אז-רוק אינסטרומנטלי. בתקליט הראשון שלו, "זמבוקה" (1991), קיבל הכרה של קווינסי ג'ונס ובוב ג'יימס, ובו ניגנו גם צ'יק קוריאה ופרדי האבארד. ב-1996 יצא אלבומו "מחובר ללא צפוי".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מישה סגל- מישה סגל, באתר שירונט
מישה סגל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מישה סגל, באתר Discogs (באנגלית)- מישה סגל, באתר בית לזמר העברי
- מישה סגל, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
.svg){kind=logo}
מישה סגל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ניר נתן, מאלברשטיין לדיסני, באתר ynet, 3 בפברואר 2009
- יעקב בר-און, אחרי עבודה עם אריק איינשטיין ו-43 שנים בגלות, מישה סגל חוזר, באתר מעריב אונליין, 12 ביולי 2017
מישה סגל, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, אוקטובר 2017- מישה סגל באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 מלחין הגל החדש, "העולם הזה", גיליון 1678, 26 באוקטובר 1969, עמ' 16
- ^ הצמד "סוזאן ופראן" מתאחד, באתר הארץ, 15 במאי 2003
איתמר זהר, אסתר עופרים ויוני רכטר מרימים את השיר של נתן זך לגבהים חדשים, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2020 - ^ מישה סגל - אחרי הביטלס, מעריב, 15 בנובמבר 1970
גדעון עפרת, פר גינט של תשוקות ומסכות, למרחב, 3 במרץ 1971 - ^ האיש עם מזוודת הפלאים, מעריב, 17 בספטמבר 1971
- ^ שרגא הר גיל, מה חדש? - שביבים, מעריב, 6 ביוני 1976
- ^ גיורא פרבר, רחוק, זאת אומרת, קרוב, חדשות, 31 במרץ 1988
- ^ מאיר שניצר, סטייק נא, חדשות, 7 במרץ 1990
- ^ חיים נגיד, פרם "אמי" למישה סגל, מעריב, 4 ביולי 1984
- ^ יוסי חרסונסקי, ההוזה המפתה של מישה סגל, מעריב, 3 בינואר 1984
- ^ איתמר זהר, בחזרה אל האלבום "קולות" של חוה אלברשטיין, באתר הארץ, 19 ביולי 2017
- ^ גידי אביבי, ביקורת - פופ - צעד קטן לאנושות, כותרת ראשית, 28 בנובמבר 1984