קולנוע אסתר (נתניה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קולנוע אסתר
Ester Cinema ap 002.jpg
מידע על המבנה
סוג בית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר נתניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיום הבנייה 1936 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°19′51″N 34°51′02″E / 32.330944444444°N 34.850555555556°E / 32.330944444444; 34.850555555556 קואורדינטות: 32°19′51″N 34°51′02″E / 32.330944444444°N 34.850555555556°E / 32.330944444444; 34.850555555556 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קולנוע אסתר הוא בית קולנוע שהוקם בנתניה בשנות ה-40 של המאה ה-20 סמוך לכיכר העצמאות, והיה בית התרבות הראשון של העיר. באותם ימים שימש בית הקולנוע כאולם המסיבות והנשפים של תושבי נתניה. בתקופת המנדט הבריטי שימש מבנה הקולנוע לקליטת מעפילים שהגיעו באופן בלתי חוקי לחופי העיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע אסתר נבנה בשנת 1936, על ידי יצחק אייזיק גרינשטיין. גרינשטיין שהיה בעל אמצעים, והתגורר בירושלים, התאהב בנתניה ועבר להתגורר בה. הוא חיסל את עסקיו בירושלים, וראה את עתידו בעיר, בה נטע פרדס, ובנה בית מלון, מסעדה, ואת בית הקולנוע. עם הזמן, הפך לחבר מועצת העיר, ומן הדמויות המקובלות בין תושבי העיר.

האולם נבנה כך שהכיסאות היו ניידים וניתן היה לשלוף אותם ממקומם לפנות את האולם וליצור בתוכו רחבה, והוא שימש את תושבי העיר לא רק לצפייה בסרטים, אלא התקיימו בו אף אירועים ציבוריים. טקס סיום המחזור הראשון של בית הספר ביאליק, היה האירוע הציבורי הראשון, שנערך בבית הקולנוע. בשנת 1937, הגיע המשורר שאול טשרניחובסקי שהתגורר בתל אביב לביקור בנתניה, ונכבדי העיר ערכו אספה לכבודו באולם הקולנוע. המשורר דיבר בשבחה של אכסניה, נישאו דברים לכבודו ובשבחו, והוקראו משיריו.

בשנת 1938 בימים בהם שלטון המנדט הבריטי, אסר עליית יהודים לארץ ישראל, הגיעו משלוחים רבים של מעפילים, לחופי נתניה. המעפילים שמספרם הגיע עד סוף השנה לכ-2,000 נפש, נקלטו על ידי חברי האצ"ל מנתניה. הללו העבירו את העולים ללינה מרוכזת בקולנוע אסתר, שמרתפו הועמד לרשותם על ידי אייזיק גרינשטיין.

בית הקולנוע אוורר באמצעות מאווררים גדולים שניתלו בתקרה, בעוד שבתי קולנוע חדשים נפתחו בנתניה ובסביבתה, היו ממוזגים. הסיבה שבבית הקולנוע היו מקומות ישיבה רבים באולם אחד, לעומת מתחמי קולנוע חדשים בעלי מספר רב של אולמות קולנוע, ובהם מספר מקומות מצוצמם, דוגמת הסינמה סיטי ברמת השרון, הביאה לסגירת קולנוע אסתר, ולנטישתו במשך למעלה מעשר שנים.

פרויקט השיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006, לאחר שבמשך שנים הקולנוע עמד נטוש, רכשה חברת "טראס השקעות" בבעלות "משפחת שוסטר" את המבנה, מתוך כוונה להרוס אותו, ולהקים על שטחו בניין למסחר ומגורים. בכוונת החברה היה לנצל את כל זכויות הבנייה העומדים לרשותה בהתאם לחוק התכנון והבנייה, אך הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה של נתניה התנתה את מתן הרישיון לתוכניות הבנייה של החברה, בשחזור המורשת ההיסטורית של הבניין, וזאת למרות שהקולנוע לא היה ברשימת המבנים המוכרזים לשימור של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. במאי 2009, לאחר שחברת טראס חתמה על הסכם שחזור עם העירייה, אישרה ועדת המשנה העירונית לתכנון ובנייה את התוכניות של הפרויקט.

השימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם להסכם שנחתם טראס תשחזר את מבנה בית הקולנוע במלואו, ותעביר אותו לרשות העירייה. בתוך המבנה יוקם אולם כנסים, שישמש גם כאולם קולנוע. באולם יוקרן למבקרים, תלמידים ותיירים, באופן מחזורי, סרט המתאר את תקופת ההעפלה, ואת התפקיד החשוב שהיה לבית הקולנוע בקליטת המעפילים. במרתף בית הקולנוע יוקם מוזיאון לתולדות העיר נתניה. גג המבנה, והמרפסת המרווחת ישמשו לאירועים עירוניים וקבלות פנים. לשכת התיירות העירונית, שתפקידה לספק מידע למבקרים בנתניה, תעבור לשכון גם היא במבנה.

מתחם המסחר והמגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי התוכניות אמורה חברת טראס להקים בצד קולנוע אסתר, מגדל מגורים בן 27 קומות, וכן מלון סוויטות מפואר בן 30 קומות. כמו כן, יוקם מתחם מסחרי, בן 2 קומות, בשטח כולל של כ-1,300 מ"ר. במתחם יהיו שטחי מסחר ופנאי, וכן חניון תת-קרקעי ל-150 מכוניות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קולנוע אסתר בוויקישיתוף