קיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Disambig RTL.svg המונח "קאיה" מפנה לכאן. לערך העוסק במשמעויות אחרות, ראו קאיה (פירושונים).
קיה מוטורס
KIA logo3.svg
Kia buildings New Logo.png
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
תאריך הקמה 1944
חברת אם יונדאי מוטור עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי קוריאהקוריאה סיאול, קוריאה הדרומית
ענפי תעשייה תעשיית הרכב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מכוניות, משאיות
שווי שוק 12,106 מיליארד וון דרום קוריאני (2006)
הכנסות 17,439 מיליארד וון דרום קוריאני (2006)
רווח 39 מיליארד וון דרום קוריאני (2006)
אנשי מפתח יונג-קן לי (נשיא ויו״ר)
פיטר שרייר (מעצב ראשי)
עובדים 33,255 (2013)
 
www.kiamotors.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קִיָה מוטורסאנגלית: Kia Motors; בקוריאנית: 기아자동차; בהנג'ה: 起亞自動車) היא חברה דרום קוריאנית לייצור כלי רכב, הנמצאת בבעלות קבוצת יונדאי-קיה שהייתה בעבר חלק מקבוצת יונדאי והתפרקה ב-1997. קיה הייתה יצרן הרכב השני בגודלו בקוריאה הדרומית עד 1998, עת מוזגה עם חברת יונדאי מוטור לאחר המשבר הפיננסי באסיה. המוצר העיקרי של קיה הוא מכוניות נוסעים.

מקור שמה של החברה בצירוף מילים קוריאני שמשמעותו "לצמוח מתוך אסיה". שם החברה מבוטא בעולם כ-"קי-אה". בישראל הוצגה החברה בתחילה תחת השם "קאיה", אך בהמשך החל השימוש בשם המקורי. יבואנית "קיה" בישראל היא חברת "טלקאר" שבשליטת רמי אונגר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם הסיד, בגרסת סטיישן, מודל 2008

קיה נוסדה ב-1944 בפרבר של סיאול כיצרנית צינורות מתכת ואופניים. ב-1952 שינתה את שמה, ובמהלך השנים החלה לייצר אופנועים ומשאיות. ב-1973 ייצרה את מכונית הנוסעים הקוריאנית הראשונה ששמה היה "בריסה". תוך שנתיים החלה החברה לייצא את תוצרתה.

בשנת 1976 השתלטה "קיה" על יצרנית הרכב הדרום קוריאנית "Asia Motors" (אנ') (שם מלא: "Asia Motors Industries Co., Ltd") אשר בשנת 1999 נסגרה.

ב-1986 החלה קיה בשיתוף פעולה עם חברת פורד וחתמה על הסכם לייצור דגמים ישנים של חברת מאזדה. כלי הרכב הראשון היה דגם "פרייד" שהיה מבוסס על מאזדה 121. ב-1988 הגיע סך הייצור למיליון כלי רכב.

קיה החלה בייצוא לאירופה ב-1991 עם דגם אחד בלבד, "פרייד", ששווק כרכב זול במיוחד בקטגוריית המיני. ב-1994 התרחב ההיצע עם דגם "מנטור" מקטגוריית הקומפקטיות. ב-1995 החל שיווק רכב שטח קומפקטי שזכה להצלחה, בשם "ספורטאז'".

לאחר שהגיעה לפשיטת רגל בעקבות המשבר הפיננסי באסיה, התמזגה קיה ב-1998 עם יונדאי מוטור והפכה לחברה בת של קבוצת יונדאי-קיה. לאחר שינוי הבעלות החלה קיה בשיווק המיניוואן הראשון שלה, בשם "קרניבל" שהיה מיניוואן בגודל מלא. במקביל אליו, הוצג גם מיניוואן קטן יותר בשם "קארנס". באותה שנה הציגה החברה גם את "קלארוס", דגם בקטגוריית משפחתיות גדולות, שלא זכה להצלחה.

ב-2002 הגיע סך הייצור של החברה, מאז נוסדה, ל-10 מיליון יחידות. באותה שנה הוצג רכב שטח גדול יותר בשם "סורנטו" שזכה להצלחה במכירות. באותה עת הוצג בעולם באופן הדרגתי דגם סדאן קומפקטי בשם "סראטו" שנועד להחליף את "ספיה", אך עדיין לא זכה להצלחה רבה. כמו כן, הוצג דגם "ריו" בקטגוריית הסופר מיני. ב-2007 הוצג דגם קומפקטי חדש בשם "סיד" שנועד להתחרות בדגמי ההצ'בק הקומפקטיים הנפוצים באירופה כדוגמת פולקסווגן גולף.

ב-2005 הקימה קיה מפעל בסלובקיה ושנה לאחר מכן בארצות הברית.

בשנת 2010 מונה המעצב הגרמני פיטר שרייר (Schreyer), לנשיא החברה, האדם הראשון המחזיק בתואר זה שאינו ממוצא קוריאני, וכמנהל מחלקת העיצוב. שרייר נחשב כאחראי למהפכה במוניטין העולמי של היצרנית. בנוסף, שרייר מונה לעצב גם את דגמי חברת יונדאי.

שרייר מכנה את סגנונו העיצובי כ"הפשטות של הקו הישר", והוא מיושם בכל דגמי קיה ויונדאי, תוך שילוב קו העיצוב של יונדאי, המכונה "פיסולים זורמים" (Fluidic Scuplture).

בשנת 2018 פרש שרייר מתפקיד המעצב הראשי של קיה ויונדאי ומכהן כעת בתפקיד ייעוץ כמנהל העיצוב של הקונצרן, את מקומו תפס דונקרוולקה שכיהן בשלוש שנים שקדמו לכך כמעצב של מותג היוקרה, ג'נסיס.

דגמי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריו האצ׳בק
סיד סטיישן
ספורטאז׳
סורנטו (ארה״ב)
דגם הסורנטו, מודל 2007

דגמי עבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגמים נוכחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני ומשפחתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנאי ושטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסחריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיניבוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

היבואן של "קיה" בישראל היה מיכאל לוי. בשנת 2008 קיבלה חברת "טלקאר" שבשליטת רמי אונגר את הזיכיון לייבוא מכוניות "קיה" לישראל. על זיכיון זה התנהל סכסוך עסקי ממושך בין אונגר ללוי,[2] שהסתיים בפסק דין לטובתו של אונגר.[3]

נתוני מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני קארזון (עיבוד מאגר כלי רכב פרטים ומסחרים עד 3.5 טון)[4]:

שנה מכירות מיקום כללי % שינוי
2021 15,180 3
2020 25,307 3
2019 32,190 3 -10.3
2018 35,873 2 -1.0
2017 36,232 2 -7.3
2016 39,089 2 13.0
2015 34,603 1 26.2
2014 27,414 3 25.7
2013 21,810 3 8.7
2012 20,064 3 22.0
2011 16,444 4 54.0
2010 10,676 6 113.6

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]