קיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "קאיה" מפנה לכאן. לערך העוסק במשמעויות אחרות, ראו קאיה (פירושונים).
קיה מוטורס
Kia Motors logo 2010.svg
סוג חברה ציבורית
שנת הקמה 1944
משרד ראשי קוריאהקוריאה סיאול, קוריאה הדרומית
ענפי תעשייה תעשיית הרכב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מכוניות, משאיות
שווי שוק 12,106 מיליארד וון דרום קוריאני (2006)
הכנסות 17,439 מיליארד וון דרום קוריאני (2006)
רווח 39 מיליארד וון דרום קוריאני (2006)
אנשי מפתח יונג-קן לי (נשיא ויו״ר)
פיטר שרייר (מעצב ראשי)
עובדים 33,255 (2013)
www.kiamotors.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קִיָה מוטורסאנגלית: Kia Motors) היא חברה דרום קוריאנית לייצור כלי רכב הנמצאת בבעלות קבוצת יונדאי-קיה שהייתה בעבר חלק מקבוצת יונדאי והתפרקה ב-1997. קיה הייתה יצרן הרכב השני בגודלו בקוריאה הדרומית עד 1998, עת מוזגה עם חברת יונדאי מוטור לאחר המשבר הפיננסי באסיה. המוצר העיקרי של קיה הוא מכוניות נוסעים.

מקור שמה של החברה בצירוף מילים קוריאני שמשמעותו "לצמוח מתוך אסיה". שם החברה מבוטא בעולם כ-"קי-אה". בישראל הוצגה החברה בתחילה תחת השם "קאיה", אך בהמשך החל השימוש בשם המקורי. יבואנית "קיה" בישראל היא חברת "טלקאר" שבשליטת רמי אונגר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם הסיד, בגרסת סטיישן, מודל 2008

קיה נוסדה ב-1944 בפרבר של סיאול כיצרנית צינורות מתכת ואופניים. ב-1952 שינתה את שמה, ובמהלך השנים החלה לייצר אופנועים ומשאיות. ב-1973 ייצרה את מכונית הנוסעים הקוריאנית הראשונה ששמה היה "בריסה". תוך שנתיים החלה החברה לייצא את תוצרתה.

בשנת 1976 השתלטה "קיה" על יצרנית הרכב הדרום קוריאנית "Asia Motors" (אנ') (שם מלא: "Asia Motors Industries Co., Ltd") אשר בשנת 1999 נסגרה.

ב-1986 החלה קיה בשיתוף פעולה עם חברת פורד וחתמה על הסכם לייצור דגמים ישנים של חברת מאזדה. כלי הרכב הראשון היה דגם "פרייד" שהיה מבוסס על מאזדה 121. ב-1988 הגיע סך הייצור למיליון כלי רכב.

קיה החלה בייצוא לאירופה ב-1991 עם דגם אחד בלבד, "פרייד", ששווק כרכב זול במיוחד בקטגוריית המיני. ב-1994 התרחב ההיצע עם דגם "מנטור" מקטגוריית הקומפקטיות. ב-1995 החל שיווק רכב שטח קומפקטי שזכה להצלחה, בשם "ספורטאז'".

לאחר שהגיעה לפשיטת רגל בעקבות המשבר הפיננסי באסיה, התמזגה קיה ב-1998 עם יונדאי מוטור והפכה לחברה בת של קבוצת יונדאי-קיה. לאחר שינוי הבעלות החלה קיה בשיווק המיניוואן הראשון שלה, בשם "קרניבל" שהיה מיניוואן בגודל מלא. במקביל אליו, הוצג גם מיניוואן קטן יותר בשם "קארנס". באותה שנה הציגה החברה גם את "קלארוס", דגם בקטגוריית משפחתיות גדולות, שלא זכה להצלחה.

ב-2002 הגיע סך הייצור של החברה, מאז נוסדה, ל-10 מיליון יחידות. באותה שנה הוצג רכב שטח גדול יותר בשם "סורנטו" שזכה להצלחה במכירות. באותה עת הוצג בעולם באופן הדרגתי דגם סדאן קומפקטי בשם "סראטו" שנועד להחליף את "ספיה", אך עדיין לא זכה להצלחה רבה. כמו כן, הוצג דגם "ריו" בקטגוריית הסופר מיני. ב-2007 הוצג דגם קומפקטי חדש בשם "סיד" שנועד להתחרות בדגמי ההצ'בק הקומפקטיים הנפוצים באירופה כדוגמת פולקסוואגן גולף.

ב-2005 הקימה קיה מפעל בסלובקיה ושנה לאחר מכן בארצות הברית.

דגם הסורנטו, מודל 2007

בשנת 2010 מונה המעצב הגרמני פיטר שרייר (Schreyer), לנשיא החברה, האדם הראשון המחזיק בתואר זה שאינו ממוצא קוריאני, וכמנהל מחלקת העיצוב. שרייר נחשב כאחראי למהפכה במוניטין העולמי של היצרנית. בנוסף, שרייר מונה לעצב גם את דגמי חברת יונדאי.

שרייר מכנה את סגנונו העיצובי כ"הפשטות של הקו הישר", והוא מיושם בכל דגמי קיה ויונדאי, תוך שילוב קו העיצוב של יונדאי, המכונה "פיסולים זורמים" (Fluidic Scuplture).

דגמי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגמי עבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגמים נוכחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני ומשפחתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקנטו
ריו האצ׳בק
סיד סטיישן
ספורטאז׳
סורנטו (ארה״ב)
  • קיה פיקנטו - מיני. חולקת מכלולים רבים עם יונדאי i10. פיקנטו הוא הדגם הנמכר בישראל מאז שנת 2015.[1]
  • קיה ריי - סופרמיני עירונית בגרסאות מנוע בנזין ו-רכב חשמלי מונע מצבר, מיוצרת משנת 2011 ועד היום.
  • קיה ריו - סופרמיני. הדור הנוכחי הוצג ב-2016 ומציג קפיצת רמה ברמת האבזור והאיכות לסגמנט רכבים זה לעומת הדור הקודם.
  • קיה סיד - משפחתית. חולקת מכלולים רבים עם יונדאי i30. נמכרת בתצורה סדאן, סטיישן וקופה 3 דלתות שמכונה גם פרוסיד.
  • קיה פורטה - משפחתית, מקבילה ליונדאי אלנטרה. מתחרה בדגמים כמו מאזדה 3 ורנו פלואנס. ברוב העולם, ממותגת תחת השם ״קיה סראטו״.
  • קיה סול - מיקרוואן קומפקטי. קיימת גם גרסת מנוע מחוזק עם 200 כ״ס, ובארצות הברית גם גרסה חשמלית כם 114 כ"ס וטווח נסיעה של כ-200 ק"מ.
  • קיה אופטימה - משפחתית גדולה, חולקת מכלולים רבים עם יונדאי i40. מתחרה בדגמים כגון פולקסווגן פאסאט ופורד מונדאו. משווקת בישראל בגרסת דיזל (המיועדת בעיקר לשוק המוניות) ובגרסת פלאג-אין הייבריד.
  • קיה קארנס - מיניוואן בעל 7 מקומות. ממתחריו: רנו סניק, סיטרואן С4 פיקאסו.
  • קיה קרניבל (בארצות הברית - "Sedona") - מיניוואן גדול. בשנים 2000–2005 היה עם 7 מקומות ישיבה, החל מ-2015 עם 8 מקומות ישיבה.
  • קיה קווריס - מכונית יוקרה בגודל מלא, מקבילה לג'נסיס G80 ולג'נסיס G90. הדור הראשון הושק ב-2012 והשני ב-2018. הדגם לא נמכר בישראל.
  • קיה סטינגר - מכונית סלון קומפקטית, מקבילה לג'נסיס G70. מיוצרת משנת 2017 ומתחרה ישירות ב-BMW סדרה 5 ואלפא רומיאו ג'וליה.

פנאי ושטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קיה נירו - דגם פנאי קטן עם הנעה היברידית שחולק פלטפורמה משותפת עם היונדאי איוניק. בסיס הגלגלים שלו זהה לספורטאז', אך המידות הכלליות קטנות ממנו.
  • קיה סטוניק - קרוסאובר, מיוצרת משנת 2017 ונמכר בישראל מאז 2018.

מיניבוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]