בנימין אידלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנימין אידלסון
HPIM5094.JPG
לידה 1 באפריל 1911
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית סנקט פטרבורג, רוסיה
פטירה 30 בנובמבר 1972 (בגיל 61)
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
שנות הפעילות 1934 - 1972 (כ־38 שנים)
יצירות ידועות אתר הנצחה גבעת התחמושת
פרסים והוקרה פרס ישראל

בנימין אידלסון (1 באפריל 1911, ג' בניסן תרע"א30 בנובמבר 1972, כ"ד בכסלו תשל"ג) היה אדריכל ישראלי וחתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת ה'תשכ"ח (1968).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אידלסון נולד בעיר סנקט פטרבורג למנהיג ציוני רוסי ובשנת 1925, בגיל 14, לאחר שאביו נפטר, עלה לארץ ישראל עם אימו ואחותו. את לימודיו התיכוניים סיים בגימנסיה הרצליה במסגרת המחזור ה-17 של המוסד בשנת 1929 ואת לימודי האדריכלות ערך בעיר גאנט שבבלגיה ב-1934. עם שובו ארצה באותה שנה עבד במספר משרדי אדריכלים עד שהצטרף ב-1944 למשרדו של האדריכל אריה שרון. ב-1948 עם התמנות שרון לתפקיד ראש אגף התכנון במשרד ראש הממשלה, הפך אידלסון לשותף במשרד האדריכלים.

בין השנים 1948 ועד לשנת 1964, פעל אידלסון בשיתוף פעולה מלא עם האדריכל אריה שרון. בין הפרויקטים המוכרים מאותה עת ניתן למצוא מבני שיכון בנצרת עילית, שם יושמה לראשונה בנייה מדורגת על גבי טופוגרפיה הררית, בית חולים בילינסון בפתח תקווה אשר הפך כבר עם חנוכתו לאבטיפוס למבנים בעלי מערכות מורכבות ובית הסוכנות היהודית ברחוב קפלן בתל אביב. על תכנון בית ליסין עם שרון זכה ב-1957 בפרס רוקח. באותן שנים הפך משרדם של שרון ואידלסון למוקד משיכה לאדריכלים צעירים שרבים מהם הפכו ברבות הימים לאדריכלים בכירים בפני עצמם. בין אותם אדריכלים שעבדו במשרד היו אברהם יסקי ושמעון פובזנר.

החל משנת 1964 ועד לפטירתו, פעל אידלסון בשיתוף עם האדריכל גרשון צפור. במשך תקופה קצרה היה גם שותף האדריכל יעקב הרץ. בין הפרויקטים הידועים אשר יצאו תחת ידם ניתן למצוא את בית החולים הפסיכאטרי "עזרת נשים" בירושלים, תוכנית לבית מלון "פוניבז'" בבני ברק (שלא נבנה), אתר ההנצחה בגבעת התחמושת, מגדל המים בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים וקומפלקס לונדון מיניסטורס בתל אביב.

אידלסון נפטר לאחר מחלה בשנת 1972. נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. את משרדו המשיך שותפו האדריכל גרשון צפור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]