קסטר סמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קסטר סמניה
Caster Semenya London 2012 (cropped).jpg
לידה 7 בינואר 1991 (בת 27)
פולוקוואנה, דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
לאום דרום אפריקה
גובה 178 ס"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תת-ענף ריצת 800 מטר, ריצת 1500 מטר
מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
זהב ריו דה ז'ניירו 2016 800 מטר
זהב לונדון 2012 800 מטר
אליפות העולם באתלטיקה
זהב ברלין 2009 800 מטר
זהב לונדון 2017 800 מטר
כסף טגו 2011 800 מטר
ארד לונדון 2017 1500 מטר
משחקי אפריקה
זהב ברזוויל 2015 800 מטר
אליפות אפריקה לאתלטיקה
זהב דרבן 2016 800 מטר
זהב דרבן 2016 1500 מטר
זהב דרבן 2016 מרוץ שליחים 4x400
אליפות עולם לנוער
זהב בידגושץ' 2008 800 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מוקגאדי קסטר סמניה (Mokgadi Caster Semenya; נולדה ב-7 בינואר 1991) היא אתלטית דרום אפריקאית, פעמיים רצופות האלופה האולימפית (לונדון 2012, ריו דה ז'ניירו 2016), אלופת העולם (ברלין 2009 ולונדון 2017), וסגנית אלופת עולם (ברלין 2011) בריצת 800 מטר.

בעקבות ניצחונה באליפות העולם ב-2009, נודע שסמניה נאלצה לעבור "בדיקת מגדר" (אנ'), והיא הושעתה מתחרויות בינלאומיות עד ה-6 ביולי 2010, אז אישרה לה התאחדות האתלטיקה הבינלאומית (IAAF) לחזור להתחרות. באותה שנה מונתה סמניה לרשימת "50 אנשים משפיעים של 2010" מטעם כתב העת הבריטי New Statesman. היא הפכה לסמל של המאבק של נשים היפר-אנדרוגניות להשתתף בתחרויות ספורט בינלאומיות, ונגד סימונם כ"לא-נשים", והציפה סוגיות רבות בתחום ספורט ומגדר, וביואתיקה, שנכון לשנת 2018 עדיין לא התקבלו לגביהן החלטות.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמניה נולדה בגא-מסלונג, כפר סמוך לפולוקוואנה שבדרום אפריקה, וגדלה בכפר פיירלי, אשר במחוז לימפופו. הוריה הם דורוס וג'ייקוב סמניה, ולה שלוש אחיות ואח.[2] סמניה סטודנטית למדעי הספורט באוניברסיטת נורת ווסט. בפברואר 2018 דווח שסמניה יחד עם שלושה חברים ספורטאים אחרים, הותקפו על ידי קבוצת סטודנטים לבנים בהתקפה גזענית בפאב סמוך לאוניברסיטה, וכשהמשטרה הוזעקה, אף הם הכו את הספורטאים השחורים.[3]

סמניה התחילה לרוץ כחלק מאימונים כשחקנית כדורגל,[4] והופעתה הבינלאומית הראשונה כאצנית הייתה באליפות העולם לנוער, שנערכה בבידגושץ' ב-2008. סמניה השתתפה בריצת 800 מטר, אך לא הצליחה לעבור את שלב המוקדמות. במשחקי חבר העמים לנוער שנערכו באותה שנה בפונה זכתה במדליית זהב בריצת 800 מטר בתוצאה של 2:04.23 דקות.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2008 השתתפה סמניה באליפות העולם באתלטיקה לנוער, וזכתה במדליית זהב בריצת 800 מטר. היא זכתה שוב בזהב במשחקי חבר העמים הבריטי לנוער באותה השנה, עם תוצאה של 2:04.23.[5]

2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמניה ב-2009

באליפות אפריקה לנוער שנערכה במאוריציוס ב-2009, זכתה סמניה בשתי מדליות זהב, בריצת 800 מטר בשיא לאומי חדש (לנוער ולבוגרות) של 1:56.72 דקות, תוצאת השנה בעולם לבוגרות, ובריצת 1500 מטר בתוצאה של 4:08.01 דקות.[6][7]

באוגוסט זכתה סמניה במדליית הזהב באליפות העולם באתלטיקה 2009 בריצת 800 מטר, בתוצאה של 1:55.45, שוב התוצאה המהירה בעולם לאותה השנה.[8]

בדצמבר 2009, כתב העת לספורט Track and Field News מינה את סמניה למקום ראשון בין אצניות 800 מטר לאותה שנה.[9]

סוגיית "הבדיקה המגדרית" של 2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה בברלין באותה שנה, הפתיעה סמניה כשזכתה במדליית הזהב בריצת 800 מטר, בתוצאה 1:55.45 דקות. לאחר זכייתה, התברר כי מספר שבועות לפני האליפות, דרשה ממנה התאחדות האתלטיקה הבינלאומית לבצע בדיקה כדי לוודא שהיא אכן אישה, בשל ריצתה המהירה באופן חריג ובשל מבנה גופה הזכרי כביכול. מאוחר יותר עברה סמניה בדיקות לאימות המין הביולוגי, אך תוצאותיהן נותרו חסויות.[10][11]

IAAF מעולם לא פרסמו את תוצאות הבדיקות, אך חלקן הודלפו לתקשורת, לפיהן לסמניה "מאפיין אינטרסקס" כלשהו, והנושא עורר עניין ציבורי רב ברחבי העולם.[12][13]

בינתיים, עלו שלל תגובות שליליות לגבי פעולות IAAF.[14] מספר ספורטאים, ביניהם האצן לשעבר מייקל ג'ונסון, פרסמו ביקורות ציבוריות נגד IAAF.[15][16] התנגדויות חריפות באו מצד מגוון גורמים בדרום אפריקה, כולל האשמות בגזענות ואימפריאליזם מצד IAAF, מכיוון שסוג זה של חשדות מופנה כמעט תמיד כלפי ספורטאיות שחורות,[17] והצהרה מצד שר הספורט והתרבות של דרום אפריקה, מקהנקסי סטופיל, שאמר כי אם תילקח ממנה מדליית הזהב, תהייה על כך "מלחמת עולם שלישית", כלשונו.[18] בין ההתנגדויות של מנהיגים אזרחיים, פוליטיקאים, ומבקרי תרבות נכללו הטענות שזכותה של סמניה לפרטיות וזכויות האדם שלה הופרו באופן בוטה, בנוסף לטענות לגזענות נגדה.[19][20]

על פי הצהרת IAAF, הייתה עליה חובה לקיים בדיקות לאימות המין, והתכחשה לכל האשמה שגזענות שיחקה תפקיד.[17][21] על אף ששיפור חד בביצועים בדרך כלל מעלה חשש לשימוש בסמים או חומרים אסורים אחרים לשיפור ביצועים, IAAF הודו שלא היה להם חשד מסוג זה, אלא שמטרתם הייתה לוודא אם יש לסמניה "מצב רפואי נדיר" אשר נותן לה "יתרון בלתי הוגן".[22] נשיא ההתאחדות הודה שהיה אפשר לנהל את המקרה באופן רגיש יותר.[23]

בספטמבר 2009, התפטר המאמן של סמניה מטעם האגודה לאתלטיקה של דרום אפריקה, בטענה שהאגודה "לא יעצה לגב' סמניה כנאות", והוא התנצל שלא הצליח להגן עליה מפני הבדיקות הפולשניות וההשפלה הציבורית.[24] נשיא האגודה לאונרד צ'און הודה שהוא היה זה שהורה על עריכת הבדיקות, ושהוא שיקר לסמניה לגבי מטרתן.[25]

בהמלצת השר סטופיל, סמינה ביקשה ממשרד עורכי הדין לואי ולבוף לייצגה, פרו בונו, "כדי לוודא שזכויות האזרח וזכויותיה המשפטיות וכן כבודה כאדם מוגנים באופן מלא".[26]

בנובמבר אותה שנה, משרד הספורט של דרום אפריקה הוציא הודעה לפיה הושג הסכם עם IAAF שסמניה תוכל להחזיק בתוארה ובמדליה.[27] ביולי 2010 הודיעה IAAF כי ההשעייה הזמנית מתחרויות רשמיות בטלה והיא יכולה לשוב להתחרות באופן מיידי. כמו כן, תוצאות הבדיקות שהיא עברה יישארו חסויות.[28] סמניה הגיבה: "אני מאושרת לחזור למסלול שוב. אני מצפה להשאיר את כל הנושא מאחוריי ולהתרכז בתחרויות הקרובות".

2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמניה במירוץ של ליגת היהלום

במרץ 2010 נדחתה סמניה מתחרות מקומית בדרום אפריקה, משום שההשעיה מצד IAAF עוד לא בוטלה.[29] הביטול הגיע בתאריך ה-6 ביולי, ותשעה ימים לאחר מכן חזרה סמניה להתחרות, כשהיא לוקחת שני ניצחונות בתחרויות מינוריות בפינלנד.[30] באוגוסט היא המשיכה לניצחון נוסף בתחרות ISTAF בברלין.[31]

ההפסקה מתחרות השפיעה לרעה על ביצועיה, ולכן בחרה סמניה לא להשתתף באליפות העולם לנוער או באליפות אפריקה באתלטיקה באותה שנה, כשהיא מנצלת את התחרויות הקטנות יותר להתחזק במטרה להתחרות במשחקי חבר העמים הבריטי שנערכו מספר חודשים מאוחר יותר, באוקטובר 2010.[32] לבסוף, נאלצה לוותר גם על תחרות זו, עקב פציעה.[33]

בספטמבר, כתב העת הבריטי New Statesman כלל את סמניה ברשימת "50 אנשים משפיעים" השנתית, בשל כל שהציתה, שלא במתכוון, "דיבייט בינלאומי ולעיתים רע-מזג לגבי פוליטיקת מגדר, פמיניזם, וגזע, אשר הפך אותה להשראה עבור פעילי מגדר ברחבי העולם".[34]

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה בטגו, קוריאה הדרומית בספטמבר 2011, זכתה סמניה במדליית כסף בריצת 800 מטר בתוצאה של 1:56.35 דקות, אחרי מריה סבינובה מרוסיה (1:55.87 דקות) ולפני ג'נט ג'פקוסגאי מקניה (1:57.42 דקות) ולא הצליחה להגן על תוארה, אך ב-2017 נימצאה סבינובה חיובית לאימרוץ ומדליית הזהב נישללה ממנה.

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת לונדון (2012) זכתה סמניה לכבוד לשאת את דגל ארצה בטקס הפתיחה.[35] במשחקים עצמם היא סיימה שנייה בריצת 800 מטר בתוצאה של 1:57.23 דקות, אחרי מריה סבינובה (1:56.19 דקות) ולפני אקטרינה פוסטיגובה מרוסיה (1:57.53 דקות), אך ב-2017 נימצאה סבינובה חיובית לאימרוץ ומדליית זהב זו הועברה לסמניה.[36]

שינוי בתקנות הטסטוסטרון 2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדיניות של IAAF לגבי היפר-אנגרודניות, או רמות גבוהות מהרגיל של טסטוסטרון אצל נשים, הושעתה בעקבות התביעה של האצנית ההודית, דוטי צ'אנד. צ'אנד הושעתה אף היא מתחרות מצד IAAF בשל היפר-אנדרוגניות, גם היא בעקבות בדיקות פולשניות שנערכו במרמה, כאשר היא קטינה. היא פנתה לבית הדין לבוררות בספורט (CAS), אשר קבע שאין ראיות שרמת טסטוסטרון משפיעה על ביצועים.[37] בית הדין נתן ל-IAAF שנתיים להמציא ראיות כאלה.[38]

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 באפריל, סמניה נהייתה לאדם הראשון לזכות בכל שלושת התארים—400 מ', 800 מ', ו-1500 מ'—באליפות דרום אפריקה, עם תוצאות השנה בעולם בשניים הראשונים, 50.74 ו-1:58.45 בהתאמה, כאשר השיגה את כל הניצחונות בתוך טווח זמן של פחות מארבע שעות אחד מהשני.[39][40]

ב-16 ביולי 2016 היא קבעה שיא לאומי חדש בריצת 800 מטר של 1:55:33 דקות.[41]

אליפות אולימפית, וחזרת סוגיית ההיפר-אנדרוגניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 באוגוסט, באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) זכתה סמניה במדליית זהב בריצת 800 מטר תוך קביעת שיא לאומי חדש של 1:55.28 דקות, לפני פרנסין ניונסבה מבורונדי (1:56.49 דקות) ומרגרט וואמבוי מקניה (1:56.89 דקות).[42] המתחרה שסיימה במקום השישי, האצנית הסקוטית לינזי שארפ, פרצה בבכי והצהירה שהתקנות לגבי טסטוסטרון מייצרים "שתי תחרויות נפרדות, ואין ביכולתי לעשות דבר".[43] המתחרה שסיימה במקום החמישי, האצנית הפולנייה יואנה יוז'ביק, טענה שהיא "האירופית הראשונה" ו"הלבנה השנייה" לסיים בתחרות, וכאילו היא זכתה במדליית הכסף.[44][45]

הניצחון במשחקים האולימפיים העיר שוב את התהיות בתקשורת לגבי מגדרה של סמניה, והתקנות הבינלאומיות בנושא טסטוסטרון נשים. אריק ויליין, גנטיקאי, אמר בראיון ש"אם נמשיך בקו טיעונים זה, כל מי שיצהיר על עצמו כבעל מגדר נשי יוכל להתחרות כאישה... זה מביא אותנו קרוב למצב שבו תהיה רק תחרות אחת גדולה, עם תוצאה צפויה מראש בה לא יהיו מנצחות נשים".[46] לעומתו, ביואתיקנים כפרו בהנחת היסוד של תקנות IAAF לפיהן מדובר בעקרון המשחק ההוגן, בציינם שהקשר בין רמת טסטוסטרון וביצועים לא מוכחת, ושגם אם תוכח, ההנחה שמדובר בפער בלתי-הוגן אינו נכון, שכן קיימים פערים ביולוגיים טבעיים בין אדם לאדם, ושבנוסף—פערים מסוג זה אצל גברים אינם מפוקחים, אלא רק אצל נשים, ושמשום כך מדובר בתפישה מבוססת דעות קדומות לגבי "מהי אישה". בנוסף, שהדרישה שנשים יעברו טיפולים רפואיים או כירורגיה, כפי שנדרש על ידי התקנות, כדי לשנות את מצבן הטבעי למצב שיעמוד בדרישות שנקבעו כ"נאותים" לנשים, היא בגדר עבירה אתית.[47][48] חוקרת הספורט והמגדר ההודית, פאיושני מיטרה, השוותה את הסוגיה לכך שישעו מתחרות נשים גבוהות במיוחד או בעלות פער בכוח הפיזי שלהן.[49]

בספטמבר, סמניה קבעה שיא אישי חדש בריצת 400 מטר, עם תוצאה של 50.40, בתחרות אתלטיקה על שם ון דאם בבריסל.[50]

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תחרות ליגת היהלום שנערכה במונקו ביולי 2017 ניצחה בריצת 800 מטר בשיא לאומי חדש של 1:55.27 דקות.

באליפות העולם שנערכה בלונדון באוגוסט 2017 זכתה סמניה בשתי מדליות, זהב וארד. מדליית זהב, בריצת 800 מטר בשיא לאומי חדש של 1:55.16 דקות, לפני פרנסין ניונסבה (1:55.92 דקות) ואג'יי וילסון מארצות הברית (1:56.65 דקות) ומדליית ארד בריצת 1500 מטר בתוצאה של 4:02.90 דקות, אחרי פיית' קיפייגון מקניה (4:02.59 דקות) וג'ניפר סימפסון מארצות הברית (4:02.76 דקות).

התפתחויות בסוגיית ההיפר-אנדרוגניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 2017 IAAF, לאחר הארכה, הגישו לבית הדין לבוררות ספורט ראיות לגבי השפעת טסטוסטרון בנשים על ביצועים, כאשר הן מלוות בהצעה לתקנות חדשות בנושא, על פיהן ההגבלה תוחל רק על תחרויות למרחקים שבין 400 מטר ל-1500 מטר. בית הדין קבע בתחילת 2018 כי אם תחיל IAAF תקנות חדשות, הרי העניין בפניהם בטל, שכן הוא פועל במסגרת עתירתה של צ'אנד, שערערה על התקנות הקודמות, שיבוטלו במקרה זה. עם זאת, זוהי סמניה שהיא הספורטאית הבולטת שתהיה מושפעת מתקנות מוצעות אלה החלים על המירוצים בהם היא מתחרה. על IAAF להגיש לבית הדין החלטה בנושא עד סוף יוני 2018. אם לא יבטלו את התקנות הקודמות, שהושעו לעת עתה, ימשיך בין הדין לדון בעניין.[51]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמניה נישאה לבת זוגה ויולט רסבויה ב-2017.[2] סיפורה של סמניה תועד בסרט הדוקומנטרי "מהירה מדי בשביל אישה?" ששודר בישראל ביס דוקו.

ב-2012 קיבלה סמניה את פרס ספורטאית השנה של דרום אפריקה. ב-2014 הוענק לה אות מסדר איקהמנגה ארד, כבוד המוענק על ידי נשיא דרום אפריקה עבור הישגים יוצאי דופן בתחום תרבות, אמנות וספורט.[52]

ב-2016 הייתה סמניה מועמדת לפרס ספורטאית השנה מטעם IAFF.[53]

שיאים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קסטר סמניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The unequal battle: privilege, genes, gender and power, Anna Kessel, The Guardian, 18 Feb 2018
  2. ^ 2.0 2.1 Mokgadi Caster Semenya, South Africa History Organization (SAHO)
  3. ^ Athlete Claims He And Caster Semenya Were Racially Abused In Potchefstroom, Queenin Masuabi, Huffington Post, February 2, 2018
  4. ^ Prince, Chandre (29 באוגוסט 2009). "Hero Caster's road to gold". The Times. 
  5. ^ "Young SA team strikes gold". Independent Online. 16 באוקטובר 2008. אורכב מ-המקור ב-21 August 2016. 
  6. ^ Ouma, Mark (31 ביולי 2009). "South African teen Semenya stuns with 1:56.72 800m World lead in Bambous – African junior champs, Day 2". IAAF. 
  7. ^ Tom Fordyce (19 באוגוסט 2009). "Semenya left stranded by storm". BBC Sport. 
  8. ^ "800 Metres Women Final Results". 19 באוגוסט 2009. אורכב מ-המקור ב-7 March 2012. 
  9. ^ Track and Field News, Vol 8. Number 59, 22 December 2009.
  10. ^ Women's world champion Semenya faces gender test CNN, 20 August 2009
  11. ^ "Semenya told to take gender test". BBC Sport. 19 באוגוסט 2009. 
  12. ^ Farndale, Nigel (25 באוקטובר 2009). "Athletics: Caster Semenya the latest female athlete suspected of being biological male". The Daily Telegraph. 
  13. ^ Padawer, Ruth (28 ביוני 2016). "The Humiliating Practice of Sex-Testing Female Athletes". The New York Times. ISSN 0362-4331. 
  14. ^ Linda Geddes, Scant support for sex test on champion athlete New Scientist, 21 August 2009.
  15. ^ "Semenya dismissive of gender row". BBC Sport. 20 באוגוסט 2009. 
  16. ^ "South African unite behind gender row athlete". BBC News. 20 באוגוסט 2009. 
  17. ^ 17.0 17.1 David Smith, "Caster Semenya row: 'Who are white people to question the makeup of an African girl? It is racism'" The Observer, 23 August 2009
  18. ^ Dworkin, Shair (2012). "The (Mis)Treatment of South African Track Star Caster Semenya". Sexual Diversity in Africa: Politics, Theory, and Citizenship: 129–148 – באמצעות JSTOR. 
  19. ^ Dixon, Robyn (26 באוגוסט 2009). "Caster Semenya, South African runner subjected to gender test, gets tumultuous welcome home". Los Angeles Times. 
  20. ^ Sawer, Patrick; Berger, Sebastian (23 באוגוסט 2009). "Gender row over Caster Semenya makes athlete into a South African cause celebre". The Daily Telegraph (London). 
  21. ^ "SA to take up Semenya case with UN", The Times SA, 21 August 2009
  22. ^ "SA fury over athlete gender test". BBC Sport. 20 באוגוסט 2009. 
  23. ^ "New twist in Semenya gender saga". BBC Sport. 25 באוגוסט 2009. 
  24. ^ "S. Africa gender row coach resigns". BBC News. 7 בספטמבר 2009. 
  25. ^ Serena Chaudhry (19 בספטמבר 2009). "South Africa athletics chief admits lying about Semenya tests". Reuters. 
  26. ^ Dewey takes up Semenya case in IAAF dispute – Legalweek Magazine
  27. ^ Jere Longman "South African Runner’s Sex-Verification Result Won’t Be Public" The New York Times, 19 November 2009
  28. ^ https://www.iaaf.org/news/news/statement-on-caster-semenya
  29. ^ "Semenya announces return to competitive running". NBC Sports. 
  30. ^ Yahoo News, 18 July 2010: Semenya easily wins again in Finland
  31. ^ AP article
  32. ^ CBC, 21 July 2010: Semenya has eyes on Commonwealth Games
  33. ^ "Injured Semenya pulls out of Commonwealth Games", The Hindu, 29 September 2010:
  34. ^ "Caster Semenya – 50 people that matter 2010". 
  35. ^ "Caster Semenya rightly chosen to bear South Africa's flag at opening ceremony". CBS Sports. 22 ביולי 2012. 
  36. ^ "Caster clinches silver medal". Sport24. 11 באוגוסט 2012. 
  37. ^ Court of Arbitration for Sport (יולי 2015). "CAS 2014/A/3759 Dutee Chand v. Athletics Federation of India (AFI) & The International Association of Athletics Federations (IAAF)". Court of Arbitration for Sport. 
  38. ^ Branch, John (27 ביולי 2016). "Dutee Chand, Female Sprinter With High Testosterone Level, Wins Right to Compete". The New York Times. 
  39. ^ "Semenya makes history at nationals". Sport24. 16 באפריל 2016. 
  40. ^ "Caster Semenya South African National Olympic Trials 1500 meters results". 
  41. ^ "Rio Olympics 2016: Caster Semenya wins 800m gold for South Africa". bbc.com. bbc.com. 
  42. ^ "Rio Olympics: Caster Semenya Leaves No Doubt in 800". 
  43. ^ "Rio 2016: Caster Semenya victory in 800m reduces Team GB athlete Lynsey Sharp to tears". 23 באוגוסט 2016. 
  44. ^ Critchley, Mark. "Fifth-placed runner behind Semenya 'feels like silver medalist' and glad she was the 'second white'". The Independent. 
  45. ^ Karkazis, Katrina. "The ignorance aimed at Caster Semenya flies in the face of the Olympic spirit". The Guardian. ISSN 0261-3077. 
  46. ^ Macur, Juliet (28 ביולי 2015). "The Line Between Male and Female Athletes Remains Blurred". The New York Times. ISSN 0362-4331. 
  47. ^ Medical and Ethical Concerns Regarding Women With Hyperandrogenism and Elite Sport, The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 100, Issue 3, 1 March 2015, Pages 825–827,
  48. ^ Out of Bounds? A Critique of the New Policies on Hyperandrogenism in Elite Female Athletes, Katrina Karkazis, Rebecca Jordan-Young, Georgiann Davis, and Silvia Camporesi, The American journal of bioethics : AJOB. 2012;12(7):3-16. doi:10.1080/15265161.2012.680533.
  49. ^ The agony of being Dutee Chand: India's record-breaking sprinter lives on with scars of sexual identity crisis, Sundeep Misra, First Post, June 09, 2017
  50. ^ "Results: 2016 Memorial Van Damme / Brussels Diamond League Results - LetsRun.com". LetsRun.com (באנגלית). 9 בספטמבר 2016. 
  51. ^ The Application of the IAAF Hyperandrogenism Regulations Remain Suspended, Court of Arbitration for Sport, 19 January 2018
  52. ^ "Zuma presents National Orders in Pretoria". eNCA. 27 באפריל 2014. 
  53. ^ "Nominees announced for World Athlete of the Year". IAAF. 18 באוקטובר 2016.