חי-בר יטבתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חי-בר יוטבתה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמורת חי בר יטבתה
Chay-Bar-Yotvata001.jpg
הכניסה לחי בר יטבתה
סוג מרכז שימור, ספארי, שמורת טבע
תאריך הקמה 1968
שטח 12 קילומטר רבוע (12,000 דונם)
מייסדים אברהם יפה ואורי צאן
מספר מינים 8
תצוגות עיקריות שטח פתוח
מדיניות מגע Hands Off
בעלות רשות הטבע והגנים
קואורדינטות 29°52′17″N 35°03′01″E / 29.871406°N 35.050292°E / 29.871406; 35.050292 קואורדינטות: 29°52′17″N 35°03′01″E / 29.871406°N 35.050292°E / 29.871406; 35.050292 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דישונים אוכלים חציר בשטח השמורה הפתוחה של חי-בר יוטבתה
ראם לבן אוכל בחי-בר יוטבתה
להקת יענים בחי-בר יטבתה
עדר ראמי סהרה בחי-בר יטבתה

שְׁמוּרַת חַי-בָּר יָטְבָתָה היא שמורת טבע מסוג חי בר בערבה ליד יטבתה ובה נמצאים בעלי חיים מדבריים למטרות שימור, רבייה, והשבה לטבע. מן החי בר הושבו לטבע בהצלחה ראמים לבנים, פראים, וצבי יבשה מדבריים. המרכז משמש גם כגן חיות ויש בו זנים מדבריים שלא קיימים בישראל למטרות שימור כגון ערודים וראמי סהרה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חי-בר יטבתה הוקם ב-1968 על ידי אברהם יפה, מנהלה הראשון של רשות שמורות הטבע הקמתו סימנה את תחילת תהליך השבתם לטבע של בעלי חיים שנעלמו מנופי ארץ ישראל. לצורך כך הוקמו שני גרעיני הרבייה, אחד לבעלי חיים שחיו בחורש הים תיכוני ואחר לבעלי חיים מדבריים. מטרת החי-בר היא ליצור סביבה טבעית מוגנת ומבוקרת, שתאפשר להגדיל את אוכלוסיותיהם של בעלי החיים שנבחרו ולהחזיקם עד להשבתם לטבע.

בשנות ה-60 הוקמה אגודה ציבורית בשם "חי-בר" בחסות רשות שמורות הטבע ובניהולם של אברהם יפה ואורי צאן. מטרות האגודה היו השבת מיני חיות בר שנכחדו בארץ וביסוס מינים בסכנת הכחדה. בתחילת שנות ה-70 גודר במלחת יטבתה שטח בהיקף כ-12,000 דונם והובאו אליו אוכלי עשב גדולים שנכחדו בארץ (וגם כמה מינים שלא התקיימו בארץ, אך הם בסכנת הכחדה בעולם), בהם פראים, דישונים, ראמי סהרה, ראמים לבנים, ערודים ויענים.

באמצע שנות ה-80 גודרו עוד כמה אלפי דונמים ממערב לכביש 90 כדי להגן על האוכלוסייה האחרונה בעולם של צבי השיטים – תת-מין של צבי מצוי בסכנת הכחדה בעולם – והיא במעקב שוטף לשם שמירה על מין זה.

מינים בחי-בר יוטבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשמורה הפתוחה:

  • צבי הנגב - כיום האוכלוסייה גדולה ומשמעותית מאוד בטבע
  • צבי השיטים - האוכלוסייה האחרונה בעולם
  • יען מצוי - בשנות האלפיים נעשה ניסיון ראשון בעולם להשיב לטבע יענים, אולם ללא הצלחה לעת עתה, אך עדיין יש כוונה להשיבם לטבע בארץ בעתיד
  • דישון מקראי
  • ראם לבן - הושבו לטבע החל מ-1996 בערבה הצפונית ובנחלים הגדולים
  • ראם סהרה - אין כוונה להשיב אותם לטבע הישראלי, אלא רק למטרות שימור עולמי
  • פרא פרסי - הפראים הושבו לראשונה לטבע בארץ ב-1982 באזור מכתש רמון, והתבססו במרחב ניכר בהר הנגב
  • ערוד
  • צמחי השמורה הם:
  1. שיטה סלילנית - עצי השיטים הם בסיס המערכת האקולוגית בשמורה. הם מושכים אליהם הן אוכלי עשב גדולים הן שפע חרקים ובעלי חיים אחרים
  2. שיטה הסוכך
  3. חילף החולות
  4. ימלוח פגום

מרכז הטורפים נסגר ואינו פעיל יותר מכיוון שהחי-בר נועד לטיפול, שיקום והשבה לטבע את בעלי החיים ולא להחזיקם בכלובים.

ראמי סהרה על רקע של עצי שיטה בחי בר יטבתה

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חי-בר יטבתה בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]