חי-בר יטבתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חי-בר יוטבתה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמורת חי בר יטבתה
Chay-Bar-Yotvata001.jpg
הכניסה לחי בר יטבתה
סוג מרכז שימור, ספארי, שמורת טבע
מיקום ישראלישראלישראל
תאריך הקמה 1968
שטח 12 קילומטר רבוע (12,000 דונם)
מייסדים אברהם יפה ואורי צאן
מספר מינים 8
תצוגות עיקריות שטח פתוח
מדיניות מגע Hands Off
בעלות רשות הטבע והגנים
קואורדינטות 29°52′17″N 35°03′01″E / 29.8714°N 35.0503°E / 29.8714; 35.0503 קואורדינטות: 29°52′17″N 35°03′01″E / 29.8714°N 35.0503°E / 29.8714; 35.0503 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שְׁמוּרַת חַי-בָּר יָטְבָתָה היא שמורת טבע מסוג חי בר בערבה ליד יטבתה ובה נמצאים בעלי חיים מדבריים למטרות שימור, רבייה, והשבה לטבע. מן החי בר הושבו לטבע בהצלחה ראמים לבנים, פראים, וצבי יבשה מדבריים. המרכז משמש גם כספארי ויש בו זנים מדבריים שלא קיימים בישראל למטרת שימור עולמי כמו ערודים וראמי סהרה. כמו כן, חי בר זה הוא המרכז הזואולוגי הגדול ביותר בישראל מבחינת שטח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חי-בר יטבתה הוקם ב-1968 על ידי אברהם יפה, מנהלה הראשון של רשות שמורות הטבע הקמתו סימנה את תחילת תהליך השבתם לטבע של בעלי חיים שנעלמו מנופי ארץ ישראל. לצורך כך הוקמו שני גרעיני הרבייה, אחד לבעלי חיים שחיו בחורש הים תיכוני ואחר לבעלי חיים מדבריים. מטרת החי-בר היא ליצור סביבה טבעית מוגנת ומבוקרת, שתאפשר להגדיל את אוכלוסיותיהם של בעלי החיים שנבחרו ולהחזיקם עד להשבתם לטבע.

בשנות ה-60 הוקמה אגודה ציבורית בשם "חי-בר" בחסות רשות שמורות הטבע ובניהולם של אברהם יפה ואורי צאן. מטרות האגודה היו השבת מיני חיות בר שנכחדו בארץ וביסוס מינים בסכנת הכחדה. בתחילת שנות ה-70 גודר במלחת יטבתה שטח בהיקף כ-12,000 דונם והובאו אליו אוכלי עשב גדולים שנכחדו בארץ (וגם כמה מינים שלא התקיימו בארץ, אך הם בסכנת הכחדה בעולם), בהם פראים, דישונים, ראמי סהרה, ראמים לבנים, ערודים ויענים.

באמצע שנות ה-80 גודרו עוד כ-6000 דונם ממערב לכביש 90 כדי להגן על האוכלוסייה האחרונה בעולם של צבי השיטים – תת-מין של צבי מצוי בסכנת הכחדה בעולם – והיא במעקב שוטף לשם שמירה על מין זה.

פרא פרסי בשטח הפתוח
קבוצת יענים בשטח הפתוח

מינים בחי-בר יוטבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשמורה הפתוחה:

  • צבי הנגב - כיום האוכלוסייה גדולה ומשמעותית מאוד בטבע
  • צבי השיטים - נמצאת האוכלוסייה האחרונה בעולם בתחום מגודר.
  • יען מצוי - בשנות האלפיים נעשה ניסיון ראשון בעולם להשיב לטבע יענים, אולם ללא הצלחה לעת עתה, אך עדיין יש כוונה להשיבם לטבע בארץ בעתיד
  • דישון מקראי
  • ראם לבן - הושבו לטבע החל מ-1996 בערבה הצפונית ובנחלים הגדולים
  • ראם סהרה - אין כוונה להשיב אותם לטבע הישראלי, אלא רק למטרות שימור עולמי
  • פרא פרסי - הפראים הושבו לראשונה לטבע בארץ ב-1982 באזור מכתש רמון, והתבססו במרחב ניכר בהר הנגב
  • ערוד
  • צמחי השמורה הם:
  1. שיטה סלילנית - עצי השיטים הם בסיס המערכת האקולוגית בשמורה. הם מושכים אליהם הן אוכלי עשב גדולים הן שפע חרקים ובעלי חיים אחרים
  2. שיטה הסוכך
  3. חילף החולות
  4. ימלוח פגום

בעבר היה במקום מרכז טורפים שבו היו נמצאים מיני בעלי חיים כמו טורפים, עופות, זוחלים, מכרסמים וכדומה. אך החי-בר נועד לטיפול, שיקום והשבה לטבע את בעלי החיים ולא להחזיקם בכלובים, וכן להקים גרעיני רבייה לבעלי חיים בישראל, נסגר מרכז הטורפים.

ערוד בשטח הפתוח
ראם לבן בשטח הפתוח

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חי-בר יטבתה בוויקישיתוף

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]