אירוויזיון 2020

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אירוויזיון 2020
סמליל אירוויזיון 2020
סמליל התחרות
סלוגן: Open Up ("היפתחו")
מספר התחרות 65
חצי גמר 1 12 במאי 2020
חצי גמר 2 14 במאי 2020
גמר 16 במאי 2020
תאריכים מאי 2020
רשת השידור המפיקה AVROTROS (אנ')
NPO (אנ')
NOS (אנ')
מיקום האירוע אהוי רוטרדם, רוטרדם, הולנד
המפקח על התחרות יון אולה סאנד
שיטת הניקוד שופטים: 1–8, 10, 12 נקודות
קהל: הצגת הניקוד לפי תוצאות השופטים, מהנמוך לגבוה
מספר המדינות המשתתפות 41
מדינות שחוזרות לאחר פרישה אוקראינהאוקראינה אוקראינה
בולגריהבולגריה בולגריה
מדינות שפרשו מהתחרות הונגריההונגריה הונגריה
מונטנגרומונטנגרו מונטנגרו
המדינות המשתתפות
ESC 2020 Map.svg
  מדינות שכבר בחרו שיר או נציג
  מדינות שאישרו את השתתפותן בתחרות
  מדינות שהשתתפו בעבר, אך לא בשנה זו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תחרות הזמר של האירוויזיון לשנת 2020 תהיה ההפקה ה-65 של התחרות מטעם איגוד השידור האירופי. התחרות תתקיים ברוטרדם, הולנד, לאחר זכייתה של הולנד באירוויזיון 2019, שנערך בתל אביב, ישראל, עם השיר Arcade בביצוע של דאנקן לורנס. זו תהיה הפעם החמישית בה הולנד מארחת את התחרות, ההפקה האחרונה הייתה בתחרות של 1980, ואירוע האירוויזיון הראשון שהתארח במדינה מאז תחרות אירוויזיון הילדים 2012. התחרות תיערך באהוי רוטרדם; הוא יורכב משני חצאי גמר ב-12 וב-14 במאי, והגמר ב-16 במאי 2020.[1]

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהוי רוטרדם, האולם המארח את אירוויזיון 2020

ההכנות לארגון התחרות של 2020 החלו ב-19 במאי 2019, מיד לאחר שהולנד זכתה בתחרות 2019 בתל אביב, ישראל. יון אולה סאנד, המנהל בפועל של איגוד השידור האירופי לתחרות, מסר ל-AVROTROS, השדרן ההולנדי, ערימת מסמכים וכרטיס USB עם כלים כדי להתחיל את העבודה הנדרשת לארוח התחרות של השנה הבאה.[2] AVROTROS הוגדרה לשתף פעולה למטרת האירוע עם רשת שידור החדשות Nederlandse Omroep Stichting (NOS) ועם ארגון השידור, Nederlandse Publieke Omroep (NPO), לכל אחת תהיה תפקיד אחר בהפקה.[3][4]

בחירת העיר המארחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר לפני תחרות 2019, כשסוכנויות ההימורים צפו שדאנקן לורנס ינצח, כמה ערים הולנדיות, כולל אמסטרדם, האג ומאסטריכט, הודיעו על כוונתם לארח את התחרות אם לורנס ינצח.[5] דובר מטעם ה-NPO הצהיר גם כי לרשת השידור הייתה תוכנית גסה לבחירת העיר המארחת במקרה של ניצחון הולנדי.[6] כאשר לורנס זכה בתחרות, ראשי עיריות שונות החלו מיד לשדל את מארק רוטה, ראש ממשלת הולנד, באמצעות הודעות טקסט.[7] אנשי ציבור, כולל לורנס, אנדרה ריו וגטי קספרס, הביעו בפומבי את תמיכתם בערים המארחות המועדפות עליהם.[8][9][10]

רשתות השידור המארחות פתחו בתהליך הגשת ההצעות ב-29 במאי 2019:[11] בשלב הראשון של תהליך זה, ערים הביעו באופן רשמי את כוונתם לרשתות השידור.[12] תשע ערים - אוטרכט, אמסטרדם, ארנהם, ברדה, דן בוס, האג, ליוורדן, מאסטריכט ורוטרדם - עשו זאת וקיבלו רשימה של קריטריונים שהם והאולמות שלהם צריכים להתאים ב-12 ביוני 2019.[12] בהתחלה העיר זוולה שקלה לארח את האירוע. בסופו של דבר העיר החליטה שלא להצטרף לתהליך הבחירה, משום שהאולם שלה, IJsselhallen, לא מתאים לאירוע מבחינה פרופורציונלית.[13] אנסחדה גם בדקה אפשרות לארח את התחרות בהאנגר 11 של נמל התעופה טוונטה באנסחדה, אך מאוחר יותר נודע שמועצת המנהלים של העירייה החליטה שלא תתמוך כלכלית במכרז כזה.[14][15]

מנקודה זו והלאה, תשע ערים אלו היו צריכות לתכנן את ההצעה שלהם לאירוח התחרות עד ה-10 ביולי 2019.[12] ערים אחרות עדיין יכלו להצטרף לתהליך המכרז על ידי הגשת הצעות לפני המועד האחרון.[12] בתקופה זו נפסלו ארבעה ערים. אמסטרדם לא יכלה לארח את התחרות כיוון שהיא מארחת אירועים אחרים במהלך מסגרת הזמן של התחרות.[16] ברדה נשמטה מהמכרז בשל חששות כספיים.[17] ליוורדן חזרה בה מהצעתה כיוון שהתקרה של ה-WTC Expo נמוכה מדי.[18] האג ביטלה את הצעתה משום ששני המקומות הפוטנציאליים שלה לא היו מתאימים לאירוע.[19] אצטדיון הכדורגל המקומי, Cars Jeans Stadion, היה גדול מספיק אבל ללא גג והתקנת גג כזה הייתה הופכת את ההצעה ללא אפשרית כלכלית.[19] האופציה האחרת שלה הייתה פרישת אוהל בדשא של Malieveld, אך לאחר שבדק את תנאי האירוח, האופציה הזאת לא באה לידי ביטוי.[19] לאחר פרישתה, האג תמכה בהצעתה של רוטרדם.[19]

חמש הערים הנותרות - אוטרכט, ארנהם, דן בוס, מאסטריכט ורוטרדם - העבירו את ההצעות הסופיות שלהם באירוע רשמי שנערך בהילברסום ב-10 ביולי 2019.[20] רשתות השידור המארחות סקרו את ההצעות שהוצגו, וב-16 ביולי 2019 הכריזו שהם ביטלו את אלה של אוטרכט ארנהם ודן בוס, המועמדים הסופיים הם מאסטריכט ורוטרדם.[21] אוטרכט בוטלה במיוחד משום שהצעתה לכסות באוהל את Jaarbeurs מציעה אפשרויות מוגבלות לבדיקת מיקומים, והתאמתה מוטלת בספק לאירוע כמו תחרות האירוויזיון,[22] בזמן שדן בוס נפסלה בגלל גובה התקרה הנמוכה ב-Brabanthallen וגם מעט חדרי מלון ששוריינו למבקרים פוטנציאליים לתחרות.[23]

כדי לסקור ולדון באיזה מקום, אולם ואירועים סובבים להצעות שנבחרו, ביקרה NPO במאסטריכט ב-17 ביולי 2019, וביקרה גם ברוטרדם ביום המחרת.[24][25] בסוף יולי, נערכו ביקורים נוספים בשתי הערים המועמדות לצורך בחינת התוצר הלוגיסטי.[26] איגוד השידור האירופי לא ביקר באף עיר.[27] מאסטריכט ורוטרדם מסרו גרסאות מתוקנות של ההצעות שלהם עד ה-9 באוגוסט 2019 פרטים שכללו את התוכניות החברתיות של הערים, אירועים נלווים ותוכניות רישוי.[28] ב-30 באוגוסט הוכרזה רוטרדם כעיר המארחת במהלך שידור מיוחד ב-NPO 1.[1][29]

מקרא:

 האולם המארח
 רשימת המועמדים הסופית
עיר מקום הערות[30][31]
אוטרכט Jaarbeurs
ארנהם GelreDome הצעה משותפת עם העיר ניימכן ואזור Veluwe (אנ').
דן בוס Brabanthallen המועמדות נתמכה על ידי המחוז של צפון בראבנט והערים ברדה, איינדהובן, טילבורך והלמונד.
מאסטריכט MECC Maastricht המועמדות נתמכה על ידי המחוז של לימבורג והערים הסובבות.
רוטרדם אהוי רוטרדם המועמדות נתמכה על ידי מחוז דרום הולנד והערים דורדרכט והאג; האולם אירח בעבר את אירוויזיון הילדים 2007.

פורמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלוגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלוגן התחרות, Open Up ("היפתחו"), נחשף ב-24 באוקטובר 2019.[32]

הגרלת הקצאות חצאי-הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגרלה לקביעת חצי הגמר של המדינות המשתתפות תתקיים ב-28 בינואר 2020, ברוטרדם.[33]

הצבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המשלחת הספרדי חשף ב-22 באוקטובר 2019 כי ה-EBU מתייעצים עם המשלחות בנוגע לשינויים פוטנציאליים במערכת ההצבעה.[34] ראש המשלחת היוונית חשף ב-30 באוקטובר 2019 כי רוב המשלחות (80%) הצביעו בעד שמירה על מערכת ההצבעה הנוכחית.[35]

המדינות המשתתפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-EBU הודיע ב-13 בנובמבר 2019 כי ארבעים ואחת מדינות ישתתפו בתחרות, כולל אוקראינה ובולגריה שחזרו לאחר העדרותן מתחרות 2019 ובזמן שהונגריה ומונטנגרו פרשו מתחרות 2020.[33]

חצי גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה[33] שפה אמן[36][37] שיר[37] תרגום
אוסטריהאוסטריה אוסטריה
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה ייבחר ב-8 בפברואר 2020
אוקראינהאוקראינה אוקראינה ייבחר ב-22 בפברואר 2020
אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן
איסלנדאיסלנד איסלנד ייבחר ב-29 בפברואר 2020
אירלנדאירלנד אירלנד
אלבניהאלבניה אלבניה ייבחר ב-22 בדצמבר 2019
אסטוניהאסטוניה אסטוניה ייבחר ב-29 בפברואר 2020
ארמניהארמניה ארמניה
בולגריהבולגריה בולגריה יוודע ב-25 בנובמבר 2019
בלארוסבלארוס בלארוס
בלגיהבלגיה בלגיה אנגלית[38] הוברפוניק יוודע בפברואר 2020[39]
גאורגיהגאורגיה גאורגיה
דנמרקדנמרק דנמרק ייבחר ב-7 במרץ 2020
יווןיוון יוון
ישראלישראל ישראל
לטביהלטביה לטביה ייבחר ב-8 בפברואר 2020
ליטאליטא ליטא ייבחר בפברואר 2020[40]
מולדובהמולדובה מולדובה
מלטהמלטה מלטה ייבחר ב-8 בפברואר 2020
מקדוניה הצפוניתמקדוניה הצפונית מקדוניה הצפונית
נורווגיהנורווגיה נורווגיה ייבחר ב-15 בפברואר 2020
סלובניהסלובניה סלובניה
סן מרינוסן מרינו סן מרינו
סרביהסרביה סרביה
פוליןפולין פולין
פורטוגלפורטוגל פורטוגל ייבחר ב-7 במרץ 2020[41]
פינלנדפינלנד פינלנד ייבחר ב-7 במרץ 2020
צ'כיהצ'כיה צ'כיה ייבחר ב-25 בינואר 2020
קפריסיןקפריסין קפריסין
קרואטיהקרואטיה קרואטיה ייבחר ב-29 בפברואר 2020[42]
רומניהרומניה רומניה
רוסיהרוסיה רוסיה
שוודיהשוודיה שוודיה ייבחר ב-7 במרץ 2020
שווייץשווייץ שווייץ

גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה[33] שפה אמן[36][37] שיר[37] תרגום
איטליהאיטליה איטליה ייבחר ב-8 בפברואר 2020
גרמניהגרמניה גרמניה
הולנדהולנד הולנד
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
ספרדספרד ספרד בלאס קנטו
צרפתצרפת צרפת

מדינות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזכאות להשתתפות פוטנציאלית בתחרות האירוויזיון דורשת מרשתות השידור הארצי להיות חברות באיגוד השידור האירופי, על מנת שיוכלו לשדר את התחרות דרך רשת האירוויזיון. איגוד השידור האירופי תשלח הזמנה להשתתפות בתחרות לכל החברים הפעילים בטווח השידור. בניגוד לשנים קודמות, אוסטרליה לא תזדקק להזמנה לתחרות של 2020, כיוון שניתנה לה רשות להשתתף בתחרות עד שנת 2023.[43]

חברים באיגוד בטווח השידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנדורהאנדורה אנדורה – במרץ 2019 הצהירה רשות השידור האנדורית RTVA כי הם יהיו פתוחים לשתף פעולה עם השדרנית הקטלאנית TVC בכדי להשתתף בתחרויות עתידיות. שתי רשויות השידור שיתפו פעולה בעבר כשאנדורה השתתפה לראשונה בתחרות 2004.[44] עם זאת, במאי 2019, RTVA אישרה כי לא ישתתפו בתחרות 2020. אנדורה השתתפה לאחרונה בתחרות 2009, לאחר מכן פרשה בגלל בעיות כלכליות.[45]
  • בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה – בדצמבר 2018 הצהירה ליילה באבוביץ', מנהלת רדיו וטלוויזיה בבוסניה והרצגובינה (BHRT), כי החזרה לתחרות הייתה המטרה העיקרית של BHRT, אך גם מצבה הכלכלי, הקשה לחזור לתחרות 2020.[46] ביולי 2019 אישרה BHRT שהם לא יוכלו לחזור בגלל סנקציות שהטיל ה-EBU כתוצאה מחובה של רשות השידור עם הארגון. בוסניה והרצגובינה השתתפה לאחרונה בתחרות 2016.[47]
  • הונגריההונגריה הונגריה - באוקטובר 2019, הצהירה רשות השידור ההונגרית (MTVA) כי "A Dal", אשר שימשה כתהליך הבחירה הלאומי משנת 2012, לא תשמש לבחירת נציג הונגריה לתחרות 2020, ובמקום להתמקד באירוויזיון, יוצרי "A Dal" רוצים להתמקד יותר בתמיכה בסצנת הפופ ההונגרית. ב-13 בנובמבר 2019 פורסמה באופן רשמי רשימת המדינות המשתתפות בתחרות והונגריה לא הופיעה בה, מה שמעיד על פרישתה בשנה זו. [48]
  • טורקיהטורקיה טורקיה - בספטמבר 2019 הוכרז על ידי ה-EBU, שהרשות לרדיו ולטלוויזיה בטורקיה (TRT) לא נרשמה להתמודד בתחרות 2020. ההשתתפות האחרונה של טורקיה הייתה בשנת 2012.[49]
  • לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג – מכיוון שלוקסמבורג לא השתתפה בתחרות מאז 1993, נשמעו קריאות גוברות, על מנת שיחזרו לתחרות בשנת 2019. במאי 2019, אן-מארי דוד, שזכתה בתחרות 1973 עבור לוקסמבורג, קראה לאומה שלה לחזור לתחרות, בזמן שהוגשה עצומה של מעריצים בדרישה, שלוקסמבורג תחזור לתחרות, העצומה נשלחה לרשות השידור RTL וללשכת הנבחרים בלוקסמבורג. בשנים קודמות הצהירה RTL כי הם לא יחזרו לתחרות בגלל חששות כספיים והאמונה כי מדינות קטנות יותר לא יכולות להצליח באירועי אירוויזיון מודרניים.[50] ביוני 2019 פתחה לשכת הנבחרים עצומה משל עצמה, שקיבלה חתימות עד ה-1 באוגוסט 2019.[51] אולם ביולי 2019 הצהירה רשות השידור, שהם לא ישתתפו בתחרות 2020 מכיוון שהתחרות תהווה עומס כלכלי עליהם ומכיוון שהם מתמקדים בתכני חדשות במקום במוזיקה ובידור.[52]
  • מונטנגרומונטנגרו מונטנגרו – רשות השידור המונטנגרית RTCG אישרה את השתתפותה בספטמבר 2019.[53] עם זאת, רשות השידור הודיע לאתר ESCToday בנובמבר כי ההשתתפות בתחרות 2020 לא תתאפשר.[54] המנהל הכללי של RTCG, בוז'ידאר סונדיץ', ערער על הצהרה זו וקבע כי טרם התקבלה החלטה. ב-13 בנובמבר 2019 פורסמה רשימת המדינות המשתתפות באירוויזיון 2020 ומונטנגרו לא הופיעה בה, מה שמצביע על פרישתה בשנה זו. [55]
  • מונקומונקו מונקו – רשת השידור של מונקו TMC אישרה באוגוסט 2019 שהיא לא תשתתף בתחרות 2020. מונקו השתתפה בפעם האחרונה בשנת 2006.[56]
  • סלובקיהסלובקיה סלובקיה – ביוני 2019 הודיעה רשות השידור הסלובקית RTVS כי הם לא ישתתפו בתחרות 2020 בגלל חוסר התעניינות מצד הציבור הסלובקי. סלובקיה השתתפה לאחרונה בתחרות 2012.[57]

חברים באיגוד מחוץ לטווח השידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קזחסטןקזחסטן קזחסטן – בנובמבר 2018 הצהיר יון אולה סאנד, המפקח על התחרות, כי השתתפותה של קזחסטן בתחרות מצריכה דיון בקבוצת הייחוס של התחרות. קזחסטן, באמצעות חברותה החלקית ל-EBU רשות השידור הקזחית, הוזמנה בעבר להשתתף בתחרות אירוויזיון הילדים על ידי קבוצת ההתייחסות של אותה תחרות, אם כי אין לכך כל השפעה על השתתפותם בתחרות הראשית.[58] ה-EBU הצהיר בספטמבר 2019 כי אין בכוונתם להזמין את קזחסטן לתחרות 2020.[59]

רשתות שידור שאינם חברים באיגוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ליכטנשטייןליכטנשטיין ליכטנשטיין – באוגוסט 2019, רשת השידור 1FLTV הודיעה כי היא פסלה את הצטרפותה לתחרות 2020. רשת השידור ניסתה להפוך לחברה באיגוד השידור האירופי בעבר אך עצרה את תוכניותיה כשמנהלה, פיטר קולבל, נפטר במפתיע. היא גם תצטרך את הגיבוי של ממשלת ליכטנשטיין כדי שתוכל לשאת בעלויות כחברה באיגוד השידור האירופי ולשלם את דמי ההשתתפות בגין האירוויזיון.[60]
  • קוסובוקוסובו קוסובו – ביוני 2018 הצהיר מנטור שאלא, המנכ"ל של רשות השידור הקוסובית RTK שהוא מנסה לצרפם כחברים ב-EBU בתקווה שיוכלו להשתתף לראשונה בתחרות 2020.[61] ביוני 2019, בעצרת הכללית ה-82 של ה-EBU, חברי ה-EBU הצביעו נגד ביטול חברות איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU) כדרישה להצטרף ל-EBU, ולכן RTK לא יכלה להצטרף ל-EBU בזמן לתחרות 2020.[62]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות האירוויזיון 2020 היא הפקה משותפת בין שלושה ארגוני טלוויזיה הולנדים קשורים—AVROTROS, NOS ו-NPO—שכל אחד מהם קיבל תפקיד אחר.[3] סייטה בקקר ואינגה ואן דה וורד משמשים כמפיקים בפועל בזמן שאמילי סיקינגה וג'סיקה סטאם הם סגני המפיקים.[63] באוגוסט 2019, מרניקס כרטיס ומארק פוז הוכרזו כבמאים של שלוש ההופעות החיות,[64] כמו גם גרבן בקקר כאחראי הראשי על המופע.[65] קורנלד מאס משמש כיועץ יצירתי.[66] יון אולה סאנד ממשיך את תפקידו כמפקח בכיר של התחרות, כפי שעשה מאז שהחל ב-2011, אם כי מתכוון לפרוש לאחר תחרות 2020.[67]

שחרור וידאו על פי דרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות וידאו על פי דרישה של נטפליקס חתם על הסכם עם איגוד השידור האירופי ביולי 2019 שיאפשר להם להפיץ את תחרות האירוויזיון 2020 על שירותם בארצות הברית.[68]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אירוויזיון 2020 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 LaFleur, Louise (30 באוגוסט 2019). "Rotterdam to host Eurovision 2020!". Eurovision.tv. 
  2. ^ "Songfestivalbaas komt snel op bezoek bij AVROTROS, locatie festijn nog onbekend". Algemeen Dagblad. 19 במאי 2019. 
  3. ^ 3.0 3.1 "NPO, AVROTROS and NOS to organize 2020 Eurovision Song Contest". Nederlandse Publieke Omroep. 19 במאי 2019. 
  4. ^ "Eurovision 2020 to be a co-production between Avrotros, NPO and NOS". ESCXtra. 19 במאי 2019. ארכיון ארכיון מהמקור מ-23 May 2019. בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2019. 
  5. ^ Granger, Anthony (15 באפריל 2019). "The Netherlands: Maastricht The Latest City To Gauge Potential Bid to Host Eurovision 2020". Eurovoix. 
  6. ^ ten Veen, Renske (19 במרץ 2019). "Eurovision 2020: The Netherlands has a hosting plan in place in case Duncan Laurence wins". Wiwibloggs. 
  7. ^ "Rutte over Songfestival: 'Ik kon niet slapen'". De Telegraaf (בהולנדית). 19 במאי 2019. ארכיון ארכיון מהמקור מ-20 May 2019. בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2019. 
  8. ^ Jiandani, Sanjay (13 ביוני 2019). "Eurovision 2020: Duncan Laurence hopes to see Rotterdam as host city!". ESCToday. 
  9. ^ Jiandani, Sanjay (14 ביוני 2019). "Eurovision 2020: André Rieu lobbies for Maastricht!". ESCToday. 
  10. ^ Jiandani, Sanjay (18 ביוני 2019). "Eurovision 2020: Getty Kaspers sees Rotterdam as the ideal host city". ESCToday. 
  11. ^ "Which Dutch city or region will host Eurovision 2020?". Eurovision.tv. 29 במאי 2019. ארכיון ארכיון מהמקור מ-29 May 2019. בדיקה אחרונה ב-29 במאי 2019. 
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 "Eurovisie Songfestival 2020: steden kunnen tot 10 juli bid books inleveren" [Eurovision Song Contest 2020: cities can hand in bid books until 10 July]. Nederlandse Publieke Omroep (בהולנדית). 12 ביוני 2019. 
  13. ^ "Zwolle haakt af in strijd om Songfestival: IJsselhallen ongeschikt". Algemeen Dagblad. 24 במאי 2019. בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2019. 
  14. ^ te Bogt, Arjan; Adams, Kelly (20 במאי 2019). "Vliegveld Twenthe wil het Songfestival binnenhalen: ‘We moeten groot durven denken’". Tubantia (בהולנדית). 
  15. ^ Louwes, Wilco (20 במאי 2019). "Songfestival in Enschede? ‘Niet met gemeentegeld’, zegt de wethouder". Tubantia (בהולנדית). 
  16. ^ Mueller, Mike (4 ביולי 2019). "Amsterdam trekt zich terug als Songfestivalstad" [Amsterdam is withdrawing as a Eurovision city]. De Telegraaf (בהולנדית). 
  17. ^ Zerrouk, Youssef (1 ביולי 2019). "'Songfestival is financieel te riskant', gemeente Breda gooit de handdoek in de ring" ['Song festival is financially risky', the municipality of Breda is throwing in the towel]. Omroep Brabant (בהולנדית). 
  18. ^ Quinn, Angus (18 ביוני 2019). "One down! Leeuwarden withdraws bid to host Eurovision 2020 due to ceiling height of venue". Wiwibloggs. 
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 19.3 van Lith, Nick (27 ביוני 2019). "The Hague withdraws from Eurovision 2020 host city race". ESCXtra. 
  20. ^ "5 Dutch cities in the race to become Eurovision 2020 Host City". Eurovision.tv. 10 ביולי 2019. 
  21. ^ Oomen, Eefje (16 ביולי 2019). "Rotterdam en Maastricht strijden om Songfestival, andere steden vallen af" [Rotterdam and Maastricht compete for the Songfestival, other cities are dropped]. Algemeen Dagblad (בהולנדית). 
  22. ^ Granger, Anthony (17 ביולי 2019). "Eurovision'20: Reasons Behind Utrecht's Failed Bid To Host Revealed". Eurovoix. 
  23. ^ Gotink, Bart (7 באוגוסט 2019). "Brabanthallen was te laag voor Songfestival en Den Bosch had te weinig hotelkamers geblokkeerd" [Brabanthallen was too low for the Song Contest and Den Bosch had blocked too few hotel rooms]. Algemeen Dagblad (בהולנדית). 
  24. ^ Jiandani, Sanjay (17 ביולי 2019). "Eurovision 2020: Highlights from NPO's visit to Maastricht". ESCToday. 
  25. ^ Jiandani, Sanjay (17 ביולי 2019). "Eurovision 2020: NPO to visit Rotterdam on Thursday 18 July". ESCToday. 
  26. ^ "Publieke omroep heeft extra tijd nodig voor keuze songfestivalstad" [Public broadcaster needs extra time to choose a Song Contest city]. Trouw (בהולנדית). 26 ביולי 2019. 
  27. ^ Jansen, Esma (24 באוגוסט 2019). "The Netherlands: NPO will reveal ESC 2020 host city with a special two-minute broadcast". Wiwibloggs. 
  28. ^ Jiandani, Sanjay (5 באוגוסט 2019). "Eurovision 2020: Rotterdam vs Maastricht; the final countdown begins". ESCToday. 
  29. ^ van Lith, Nick (23 באוגוסט 2019). "NPO to air special broadcast to announce Eurovision host city next week". ESCXtra. ארכיון ארכיון מהמקור מ-24 August 2019. בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2019. 
  30. ^ van Lith, Nick (6 ביולי 2019). "Eurovision 2020: Meet the bidding Host Cities". ESCXtra. 
  31. ^ "Rotterdam of Maastricht, waar is de beste Songfestivalzaal?" [Rotterdam or Maastricht, where is the best Eurovision hall?]. Nederlandse Omroep Stichting (בהולנדית). 18 ביולי 2019. 
  32. ^ "‘Open Up’ to Eurovision 2020". Eurovision.tv. European Broadcasting Union. 24 באוקטובר 2019. 
  33. ^ 33.0 33.1 33.2 33.3 "41 countries will 'Open Up' at Eurovision 2020 in Rotterdam". Eurovision.tv. 13 בנובמבר 2019. בדיקה אחרונה ב-13 בנובמבר 2019. 
  34. ^ "EBU Consulting About Possible Changes To Eurovision Voting". Eurovoix. 22 באוקטובר 2019. בדיקה אחרונה ב-24 באוקטובר 2019. 
  35. ^ "Delegations Voted in Favour of Keeping 50/50 Split in Eurovision Voting". Eurovoix. 30 באוקטובר 2019. 
  36. ^ 36.0 36.1 "Participants of Rotterdam 2020". Eurovision.tv. EBU. 
  37. ^ 37.0 37.1 37.2 37.3 "National Selection Calendar 2020". Eurovision.tv. בדיקה אחרונה ב-13 בנובמבר 2019. 
  38. ^ Groot, Evert (1 באוקטובר 2019). "Belgium chooses Hooverphonic for Eurovision 2020". Eurovision.tv. European Broadcasting Union. אורכב מ-המקור ב-2 October 2019. 
  39. ^ Herbert, Emily (2 באוקטובר 2019). "Belgium: Eurovision 2020 Entry to Be Revealed in February". Eurovoix. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2019. 
  40. ^ Bird, Lisa (27 בספטמבר 2019). "LRT confirm changes for Eurovizijos Atranka 2020". ESCXtra. 
  41. ^ Jiandani, Sanjay (6 בנובמבר 2019). "Portugal: RTP unveils the Festival da Cançao 2020 composers". ESCToday. 
  42. ^ Daić, Sanja (6 בנובמבר 2019). "Dora in Opatija again, the date known as well (in Croatian)". eurosong.hr. 
  43. ^ Groot, Evert (12 בפברואר 2019). "Australia secures spot in Eurovision for the next five years". Eurovision.tv. EBU. ארכיון ארכיון מהמקור מ-13 February 2019. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2019. 
  44. ^ Granger, Anthony (18 במרץ 2019). "Andorra: RTVA Open To Co-operation With Catalan Broadcaster Regarding Eurovision Participation". Eurovoix. 
  45. ^ Granger, Anthony (22 במאי 2019). "Andorra: RTVA Rules Out Eurovision Return in 2020". Eurovoix. 
  46. ^ Cobb, Ryan (29 בדצמבר 2018). "Bosnia & Herzegovina's "primary goal" is Eurovision comeback but 2020 return "difficult"". ESCXtra. 
  47. ^ Herbert, Emily (9 ביולי 2019). "Bosnia & Herzegovina: No Eurovision Return in 2020". Eurovoix. 
  48. ^ Deakin, Samuel (25 באוקטובר 2019). "Hungary: A Dal Dropped As Eurovision Selection Process, Withdrawal Possible?". Eurovoix (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-25 באוקטובר 2019. 
  49. ^ Granger, Anthony (22 בספטמבר 2019). "Turkey: TRT Will Not Compete in Eurovision 2020". בדיקה אחרונה ב-22 בספטמבר 2019. 
  50. ^ Granger, Anthony (29 במאי 2019). "Luxembourg: Anne-Marie David Pushing For Nations Eurovision Return". Eurovoix. 
  51. ^ Wiessler, Sophie (21 ביוני 2019). "Pour un retour du Luxembourg à l'Eurovision" [For a return of Luxembourg to Eurovision]. Luxemburger Wort (בצרפתית). 
  52. ^ Jiandani, Sanjay (23 ביולי 2019). "Luxembourg: RTL confirms non participation in Eurovision 2020". ESCToday. 
  53. ^ Farren, Neil (24 בספטמבר 2019). "Montenegro: Eurovision 2020 Participation Confirmed". Eurovoix. 
  54. ^ Noutsos, Angelos (8 בנובמבר 2019). "🇲🇪 Montenegro withdraws from Eurovision Song Contest 2020". ESCXtra. 
  55. ^ Gallagher, Robyn (9 בנובמבר 2019). "Montenegro: In or out? RTCG Director-General says no decision has been made yet on Eurovision 2020". Wiwibloggs. 
  56. ^ Jiandani, Sanjay (6 באוגוסט 2019). "Monaco: TMC confirms non participation in Eurovision 2020". ESCToday. 
  57. ^ Herbert, Emily (5 ביוני 2019). "Slovakia: No Return to the Eurovision Song Contest in 2020". Eurovoix. 
  58. ^ Granger, Anthony (22 בנובמבר 2018). "Kazakhstan: Eurovision Participation 'Needs To Be Discussed'". Eurovoix. 
  59. ^ Cobb, Ryan (6 בספטמבר 2019). "EBU: "No plans" to invite Kazakhstan to participate in Eurovision 2020". ESCXtra. 
  60. ^ Jiandani, Sanjay (7 באוגוסט 2019). "Liechtenstein: 1 FL TV will not debut in Eurovision 2020". ESCToday. ארכיון ארכיון מהמקור מ-7 August 2019. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2019. 
  61. ^ Granger, Anthony (22 ביוני 2018). "Kosovo: RTK to Push for Full EBU Membership Next Week". Eurovoix. 
  62. ^ Bird, Lisa (28 ביוני 2019). "No changes approved in EBU statutes: Kosovo cannot apply for full membership". ESCXtra. אורכב מ-המקור ב-29 June 2019. בדיקה אחרונה ב-28 ביוני 2019. 
  63. ^ Bird, Lisa (5 ביולי 2019). "Four Core Team members for Eurovision 2020 announced". ESCXtra. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 July 2019. בדיקה אחרונה ב-5 ביולי 2019. 
  64. ^ LaFleur, Louise (27 באוגוסט 2019). "The directors of the Eurovision Song Contest 2020 have been revealed". Eurovision.tv. ארכיון ארכיון מהמקור מ-27 August 2019. בדיקה אחרונה ב-27 באוגוסט 2019. 
  65. ^ LaFleur, Louise (28 באוגוסט 2019). "The Eurovision 2020 Host City countdown is on". Eurovision.tv. ארכיון ארכיון מהמקור מ-29 August 2019. בדיקה אחרונה ב-28 באוגוסט 2019. 
  66. ^ Granger, Anthony (31 באוגוסט 2019). "Eurovision'20: Cornald Maas Named Creative Advisor". Eurovoix. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2 September 2019. בדיקה אחרונה ב-6 בספטמבר 2019. 
  67. ^ "Jon Ola Sand to step down as Executive Supervisor after Rotterdam 2020". Eurovision.tv. EBU. 30 בספטמבר 2019. אורכב מ-המקור ב-30 September 2019. בדיקה אחרונה ב-30 בספטמבר 2019. 
  68. ^ Granger, Anthony (19 ביולי 2019). "United States: EBU Signs Deal to Bring Eurovision 2019 & 2020 to Netflix". Eurovoix. ארכיון ארכיון מהמקור מ-20 July 2019. בדיקה אחרונה ב-20 ביולי 2019. 


תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 19561957195819591960196119621963196419651966196719681969197019711972197319741975197619771978197919801981198219831984198519861987198819891990199119921993199419951996199719981999200020012002200320042005200620072008200920102011201220132014201520162017201820192020
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 19821984198619881990199219941996199820002002200420062008201020122014201620182020
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 20032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)
ראו גם רשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןרשימת ערים שאירחו את האירוויזיוןאירוויזיון אסיה
Eurovision Song Contest logo.svg
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבולגריהבלארוסבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתיווןישראללטביהליטאמולדובהמלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבוסניה והרצגובינההונגריהטורקיהלוקסמבורגמונטנגרומונקומרוקוסלובקיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון
זוכים
שנות החמישים שווייץשווייץ ליס אסיההולנדהולנד קורי ברוקןצרפתצרפת אנדרה קלאבוהולנדהולנד טדי סחולטן
שנות השישים צרפתצרפת ז'קלין בואייהלוקסמבורגלוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקלצרפתצרפת איזבל אוברהדנמרקדנמרק גרטה ויורגן אינגמןאיטליהאיטליה ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורגלוקסמבורג פראנס גלאוסטריהאוסטריה אודו יורגנסבריטניהבריטניה סנדי שוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מסיאלצרפתצרפת פרידה בוקארההולנדהולנד לני קורבריטניהבריטניה לולוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) סלומה
שנות השבעים אירלנדאירלנד דנהמונקומונקו סבריןלוקסמבורגלוקסמבורג ויקי לאנדרוסלוקסמבורגלוקסמבורג אן-מארי דודשוודיהשוודיה אבבאהולנדהולנד טיץ' איןבריטניהבריטניה Brotherhood of Manצרפתצרפת מארי מריםישראלישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראלישראל חלב ודבש
שנות השמונים אירלנדאירלנד ג'וני לוגןבריטניהבריטניה באקס פיזגרמניהגרמניה ניקוללוקסמבורגלוקסמבורג קורין הרמסשוודיהשוודיה הרייסנורווגיהנורווגיה בוביסוקס!בלגיהבלגיה סנדרה קיםאירלנדאירלנד ג'וני לוגןשווייץשווייץ סלין דיוןיוגוסלביהיוגוסלביה ריווה
שנות התשעים איטליהאיטליה טוטו קוטוניושוודיהשוודיה קרולהאירלנדאירלנד לינדה מרטיןאירלנדאירלנד ניב קבאנהאירלנדאירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מקגטיגןנורווגיהנורווגיה סיקרט גארדןאירלנדאירלנד איימר קוויןבריטניהבריטניה קתרינה והגליםישראלישראל דנה אינטרנשיונלשוודיהשוודיה שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרקדנמרק האחים אולסןאסטוניהאסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביהלטביה מארי אןטורקיהטורקיה סרטאב ארנראוקראינהאוקראינה רוסלנהיווןיוון הלנה פפאריזופינלנדפינלנד לורדיסרביהסרביה מריה שריפוביץ'רוסיהרוסיה דימה בילאןנורווגיהנורווגיה אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניהגרמניה לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ןאזרבייג'ן אל וניקישוודיהשוודיה לורןדנמרקדנמרק אמילי דה פורסטאוסטריהאוסטריה קונצ'יטה וורסטשוודיהשוודיה מונס סלמרלובאוקראינהאוקראינה ג'מאלהפורטוגלפורטוגל סלבדור סובראלישראלישראל נטע ברזיליהולנדהולנד דאנקן לורנס