רפעת טורק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ריפעת טורק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רפעת טורק
רפעת טורק
מידע אישי
לידה 16 בספטמבר 1954 (בן 63)
יפו שבישראל
עמדה קשר
מועדוני נוער
הפועל תל אביב
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1972–1984
1982–1983
1984–1987
הפועל תל אביב
הפועל רמת גן
הפועל ירושלים
238 (40)
34 (2)
נבחרת לאומית כשחקן
1976–1986 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 33 (3)
קבוצות כמאמן
1991
1997
2015–2016
הפועל תל אביב
הפועל טייבה
מכבי אחי נצרת
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

רפעת (ג'ימי) טורקערבית: رفعت ترك; נולד ב-16 בספטמבר 1954) הוא כדורגלן עבר ערבי ישראלי ששיחק בעמדת הקשר. טורק מזוהה בעיקר עם קבוצת הפועל תל אביב, היה הכדורגלן הערבי הראשון בנבחרת ישראל ונכלל בהיכל התהילה של הכדורגל הישראלי. כמו כן, כיהן כחבר מועצת העיר תל אביב-יפו ואף שימש כסגן ראש העיר. טורק גם היה אחד משני הערבים היחידים שייצגו את ישראל במשחקים האולימפיים, כשהשתתף במונטריאול 1976.

קריירה ספורטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילדותו שיחק טורק בקבוצת "צעירי יפו". כשהיה בן 16 ושיחק כדורגל על חוף הים, התגלה על ידי אוהד של הפועל תל אביב, שהתרשם ממשחקו וביקשו להיבחן במועדון. טורק צורף לקבוצת הנוער של הפועל תל אביב ואת רוב הקריירה שלו עשה שם. הוא נטל לעצמו את המספר "17", בעקבות שחקן הכדורגל הנערץ עליו, גידי דמתי משמשון תל אביב, שזה היה מספרו. את הכינוי "ג'ימי" העניק לו מאמן הקבוצה האנגלי הארי גיים, שהעלה אותו לראשונה לקבוצה הבוגרת בעונת 1972/1973.

ב-29 בדצמבר 1973, במסגרת המחזור השישי של עונת 1973/1974 הוקפץ טורק שוב לבוגרים לאחר ששיחק בעיקר בנוער, וכבש את שערו הראשון בקריירה, בהפסד 2-1 להכח רמת גן[1], אך גם לאחר השער מיעט לשחק בבוגרים ושיחק בעיקר בקבוצת הנוער. במחזור ה-14 של עונת 1974/1975 הוקפץ שוב לבוגרים על ידי המאמן החדש בני קונפורטי, וכבש את שערו השני במדי הקבוצה הבוגרת, בניצחון 4-0 על הפועל פתח תקווה[2]. טורק המשיך לקבל קרדיט מהמאמן החדש, ובעונה זו הגיע עם הפועל תל אביב לחצי גמר גביע המדינה, בו הפסידה 3-1 להפועל כפר סבא בבעיטות הכרעה, כשטורק מחמיץ את אחת הבעיטות[3].

בעונת 1975/1976 היה מלך השערים של הקבוצה, כשהבקיע חמישה שערים בליגה. בעונת 1976/1977 הבקיע שישה שערים בליגה. את עונת עונת 1977/1978 סיים ללא שערים בליגה. בעונת עונת 1978/1979 הבקיע ארבעה שערים בליגה.

בעונת 1979/1980, תחת המאמן דוביד שווייצר, מונה טורק לקפטן הפועל תל אביב, והיה למלך שערי הקבוצה בפעם השנייה, כשהבקיע שמונה שערים בליגה. את העונה סיימה הקבוצה כסגנית האלופה, וטורק נכלל בנבחרת העונה של "מעריב"[4]. כמו כן, נבחר ל"כדורגלן העונה" של "חדשות הספורט"[5].

לקראת עונת 1980/1981 יצא טורק לאנגליה על מנת להיבחן בקבוצות הצמרת מנצ'סטר יונייטד[6], ואיפסוויץ' טאון[7]. טורק היה תחת חוזה בהפועל תל אביב ולקבוצה לא הייתה כוונה לשחררו, ולכן נכנס לשנת הסגר על מנת לעבור לאיפסוויץ' בעונה שלאחר מכן ללא תמורה. כחודש לאחר מכן הושג הסכם בין טורק לבין הפועל תל אביב, במסגרתו חזר השחקן לקבוצה, תמורת סעיף לפיו אם תרצה אותו קבוצה זרה, ישוחרר טורק בעבור 200 אלף דולר[8]. בעקבות האירועים מונה נמרוד דרייפוס לקפטן הקבוצה במקומו של טורק.

בעונה זו זכה טורק עם הפועל תל אביב באליפות המדינה, כשהוא מוביל את קישור הקבוצה יחד עם משה סיני ואלי כהן. טורק החמיץ משחקים רבים בעונה זו עקב פציעה, והבקיע שישה שערים בליגה. במחזור השישי כבש צמד בניצחון 2-3 על הפועל ירושלים באצטדיון ימק"א[9], כולל שערו המפורסם ביותר, שזכה לכינוי "ריפעטיל", בבעיטה חופשית מ-45 מטר[10]. בתחילת העונה זכה טורק בתואר "כדורגלן השנה ה'תש"ם" של "מעריב", במסגרת פרויקט "ספורטאי השנה"[11]. באותה עונה הגיעה הקבוצה גם לגמר גביע המדינה, בו הפסידה לבני יהודה תל אביב, אך טורק לא שותף במשחק עקב החלמה מניתוח בעקבות קרע במניסקוס.

בעונת 1981/1982 הבקיע שני שערים בליגה, והפועל תל אביב סיימה במקום החמישי בטבלה. בעונת 1982/1983 הושאל לעונה להפועל רמת גן, במדיה הבקיע שני שערים בליגה ובישל שלושה שערים, אך לא הצליח לסייע לקבוצה להינצל מירידה לליגת המשנה. בעונת 1983/1984 חזר להפועל תל אביב והבקיע שלושה שערים בליגה, כשהקבוצה מסיימת במקום השלישי. בסך הכל שיחק טורק 12 שנים רצופות בהפועל תל אביב, מלבד עונת ההשאלה להפועל רמת גן, ורשם 238 הופעות במדיה. לזכותו של טורק 40 שערי ליגה במדי הפועל תל אביב, והוא מדורג במקום ה-12 בטבלת מלך שערי הקבוצה בכל הזמנים.

בעונת 1984/1985 עבר להפועל ירושלים מליגת המשנה, ובעונתו הראשונה היה שותף לעלייתה לליגה הבכירה מהמקום השלישי. בעונה שלאחר מכן, עונת 1985/1986 כבש שני שערים בליגה, והקבוצה סיימה במקום ה-14 בטבלה, וירדה בחזרה לליגת המשנה. טורק שיחק עונה נוספת בקבוצה בליגת המשנה, עד לפרישתו ממשחק ב-1987.

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1976, בגיל 21, היה טורק לכדורגלן הערבי-ישראלי הראשון שרשם הופעה בינלאומית במדי נבחרת ישראל, לאחר שמאמן הנבחרת דוביד שווייצר זימן אותו כחבר המשלחת האולימפית לאולימפיאדת מונטריאול (1976), ושיתף אותו במשחק השלישי בטורניר, שהסתיים בתיקו 1-1 מול נבחרת צרפת[12]. לאחר סיום תפקידו של שוויצר, טורק לא קיבל זימון לנבחרת במשך כשלוש שנים, עד להחלפתו של עמנואל שפר, המאמן דאז, בג'ק מנסל שנתן לו הזדמנות מחודשת בנבחרת, והפך אותו לאחד מעמודי התווך שלה. לזכותו של טורק 33 הופעות במדי הנבחרת, בהן כבש שלושה שערים (את שלושתם בניצחון 0-6 על נבחרת טאיוואן במסגרת מוקדמות מונדיאל 1986[13]). ב-26 בפברואר 1986 ערך את הופעתו האחרונה בנבחרת, במשחק ידידות מול נבחרת אנגליה.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרש ממשחק, החל טורק לעבוד כמאמן. הוא מונה למאמן הפועל תל אביב בשנת 1991, תחת משה סיני ששימש כמנג'ר-שחקן[14]. בשנת 1997 אימן את הפועל טייבה.

ביוני 2011 מונה לנציגו של מוני הראל בהנהלת הפועל תל אביב[15]. לאחר מספר שבועות עברה הבעלות על הקבוצה לאלי טביב וטורק סיים את תפקידו. ב-7 ביולי 2015 מונה למאמן מכבי אחי נצרת. ב-13 בינואר 2016 פוטר מתפקידו.

טורק משמש כחבר הוועדה המקצועית מטעם ההתאחדות לכדורגל ומשמש לעיתים כפרשן כדורגל בערוצים השונים.

מחוץ למגרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורק נולד בשכונת עג'מי שביפו כבן השני מבין שמונה ילדים לחיכמאת טורק, חייט במקצועו, שלאחר מלחמת העצמאות, ובעקבות מצבם הכלכלי הרעוע של ערביי יפו, נאלץ להתפרנס מדייג, ולאיפתיכאר טורק, בת לאחת המשפחות הערביות האמידות במנשייה שלפני המלחמה. טורק למד בבית הספר היסודי חסן ערפה, אך הפסיק את לימודיו בבית הספר בכיתה ח' וסייע לאביו בעבודתו.

טורק מתגורר עם רעייתו וופא בשכונת עג'מי שביפו. הוא הופיע בסדרה התיעודית תקומה ובה סיפר על ילדותו ותחילת דרכו ככדורגלן. ב-1980 שיחק בתפקיד עצמו בסרטו של עקיבא ברקין, "כוכב השחר"[16].

בשנת 1981, התנדב לקמפיין הבחירות של "המערך" לבחירות לכנסת ה-10[17]. ב-1984 הצטרף טורק לתנועת ניצני שלום, גוף נטול קשר מפלגתי, שמטרתו להפגיש בין נוער יהודי וערבי באמצעות עבודה קהילתית[18]. ב-1988 הוצב במקום השני ברשימת רצ למועצת העיר. בבחירות 1998 התמודד על מקום במועצת העיר מטעם מרצ תל אביב-יפו, ובאותה תקופה הציתו אלמונים את רכבו. לבסוף נבחר למועצה מהמקום הרביעי ברשימת מרצ.

בשנת 2000 ייסד את "העמותה לספורט, תרבות וחינוך ביפו" במטרה לתמוך חברתית, חינוכית וקהילתית בבני נוער במצוקה ביפו, ללא תלות בהשתייכותם האתנית או הדתית. בשנת 2002 התמנה לסגן ראש העיר עד לבחירות בשנת 2003. טורק נבחר שנית למועצה ב-2003, ועסק, בצד פעילותו במועצה, בחינוך לספורט בשכונות יפו. לקראת הבחירות המוניציפליות בשנת 2008 עזב את מרצ ופרש מן החיים הפוליטיים. טורק ממשיך לפעול נגד שחיתות וקיפוח האוכלוסייה החלשה של יפו, הוא מצלם ומתעד ומותח לעיתים ביקורת על התנהלות העירייה ביפו. בשנת 2010 הוצת רכבו בשנית בפתח ביתו.

בשנת 2015 הגיש עתירה לגופים שונים בישראל נגד הדרה של כדורגלנים ערבים בבית"ר ירושלים.

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל תל אביב
תארים אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ א. קסורלה, שהרבני ויחיאל ניצחו הרכב חסר, דבר, 30 בדצמבר 1973
  2. ^ שמואל טל, עשר הדקות הגדולות של טורק ופרנקו, דבר, 5 בינואר 1975; הדייג מרגיש כמו דג ב...מגרש, דבר, 12 בינואר 1975
  3. ^ נוסובסקי הדף הפועל ת"א מהגמר, דבר, 24 באפריל 1975
  4. ^ אלכס פרלסמן, הגדולים בעונת 79-80, מעריב, 25 במאי 1980; מרדכי רוזנבלום, בטקס מרהיב חולקו פרסי "מעריב" ו"תשלובת תבורי" לכדורגלני העונה 1979/80, מעריב, 25 במאי 1980
  5. ^ אשר גולדברג, גמר גביע המדינה: הפועל כפר סבא - מכבי רמת עמידר, באתר הארץ, 4 בינואר 2003
  6. ^ מאיר ריפמן, בהפועל מאשימים את מירמוביץ ב"עריקת" טורק, מעריב, 17 ביולי 1980; יעקב דץ, טורק ומירמוביץ' היו במטוס ללונדון בדרך למבחן במנצ'סטר, דבר, 17 ביולי 1980
  7. ^ י.פינקלסטון, טורק ומנהל קבוצת "איפסוויץ'" מכחישים שמועות על חוזה, מעריב, 18 ביולי 1980
  8. ^ מאיר ריפמן, גם ג'ימי חזר הביתה, מעריב, 26 באוגוסט 1980; מרדכי חביבויסוקר למבחן בנוריץ', מעריב, 27 באוגוסט 1980
  9. ^ רוני בר-און, הפועל ירושלים נפגעה ב"טיל טורקי", מעריב, 19 באוקטובר 1980; מ.פרוכטר, צמד שערים של טורק איפשר למוליכה לשמור על הפיסגה, דבר, 19 באוקטובר 1980
  10. ^ ה"ריפעטיל", באתר YouTube
  11. ^ כך הם נבחרו, מעריב, 29 באוקטובר 1980; מרדכי רוזנבלום, שלמה גליקשטיין - מספר 1, מעריב, 29 באוקטובר 1980
  12. ^ יעקב ברוש, הכרטיס למשחק רבע הגמר הושג בזכות מערך תוקפני, דבר, 25 ביולי 1976
  13. ^ מאיר ריפמן, אנו עם של רחמנים, מעריב, 4 בספטמבר 1985; טורק:הרגשתי כדג במים, אוחנה: גם פלה החמיץ..., מעריב, 5 בספטמבר 1985
  14. ^ רפעת טורק חוזר לאמן את הפועל, באתר YouTube
  15. ^ הפועל תל אביב: ג'ימי טורק מונה לנציגו של הראל, באתר וואלה!, 28 ביוני 2011‏
  16. ^ עקיבא ברקין מקווה שסוף-סוף יזרח "כוכב השחר" שלו, מעריב, 9 ביולי 1980
  17. ^ א. כנרתיראשי הליכוד יכריעו היום בגורל זיידל, נוף ופרץ, דבר, 24 במאי 1981.
  18. ^ דרייפוס וטורק יפעלו לשיתוף-פעולה יהודי-ערבי, מעריב, 2 בפברואר 1984.