שבוע סוף!

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר, ניסוח לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר, ניסוח לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שבוע סוף!
לוגו העונה השנייה
לוגו העונה השנייה
סוגה בידור, קומדיה, מערכונים, סאטירה
כותבים רמי פרג, אסף כץ, חן אביגדורי, יגאל שפירא, אסף בייזר, אורי כץ, אדר מירום, עומרי עמית, שחר אינבינדר, דניאל נקסטרנד
בימוי רועי פלורנטין, שחר ברלוביץ'
מנחים אורי גוטליב (עונה 1-2)
עפר שכטר (עונות 1-3)
רותם אבוהב (עונות 1–2)
שי אביבי (עונה 3)
מיה דגן (עונה 3)
שחקנים אורי גוטליב (עונות 1-2+ מנחה ראשי)
אלי יצפאן (עונות 1-2)
קובי פרג' (עונות 1-3)
שני כהן (עונות 1-2)
דוד קיגלר (עונות 1-2)
עידן אלתרמן (עונות 1+2)
עופר שכטר (עונות 1-3+ מנחה)
מיקי גבע (עונות 1-2)
רותם אבוהב (עונות 1-2+ מנחה)
שירי גדני (עונה 3)
מיה דגן (עונה 3+ מנחה)
שי אביבי (עונה 3+מנחה)
יוסי מרשק (עונה 3)
רועי בר נתן (עונה 3)
פרסים פרס האקדמיה לטלוויזיה לתוכנית הבידור הטובה ביותר לשנת 2009
פסקול עירד אשל (עונות 1–2) פאנקנשטיין (עונה 3)
ארץ מקור ישראלישראל ישראל
שפות עברית
מספר עונות 3 + מערכונים סוף
מספר פרקים 35 + 17
הפקה
מפיק יואב גרוס, בני מנשה
אתר צילומים אולפני מימד
מוזיקה עירד אשל
אורך פרק 35 דקות
שידור
רשת שידור ערוץ 2 (רשת)
רשת שידור בישראל רשת
פורמט (תמונה) SDTV 4:3
פורמט (קול) סטריאו מיקס 4 ערוצים
תקופת שידור מקורית 19 בספטמבר 200826 במרץ 2010
לוגו העונה הראשונה

שבוע סוף! הייתה תוכנית בידור סאטירית ישראלית ששודרה בערוץ 2 על ידי הזכיינית רשת בין 2008 ל-2010. בעונה השלישית עברה התוכנית שינוי בפורמט, נכשלה ובוטלה לאחר 4 תוכניות במתכונת החדשה.

ב-2011 הפיקה רשת גרסה מחודשת בשם "מערכונים סוף" שמשודרת בערוץ HOT קומדי סנטרל וכוללת לקט של מערכונים מ-2 העונות הראשונות של התוכנית. בעקבות שידורים אלו ובעקבות ביטולה של התוכנית בטרם עת, צברה התוכנית מעמד של סדרת קאלט, במיוחד 2 עונותיה הראשונות. פינתו של דמותו של עמית לוגסי (עפר שכטר) המשיכה לעונתה השביעית והאחרונה של התוכנית "צחוק מעבודה" ששודרה גם כן בזכיינית רשת של ערוץ 2.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית כוללת התייחסויות סאטיריות והומוריסטיות לאירועי השבוע החולף, בעיקר באמצעות חיקויים, מערכונים, בדיחות וחידודים על כותרות השבוע.

העונה הראשונה עלתה לשידור ב-19 בספטמבר 2008 ושודרה מדי שבוע במוצאי שבת (תחילה שודרה התוכנית בימי שישי, אך עקב עליית התוכנית "הישרדות" בערוץ 10 המתחרה הוחלף יום השידור). החל מ-5 בדצמבר 2008 הצטרפו לצוות גם מיקי גבע ואלי יצפאן. העונה הסתיימה ב-7 בפברואר 2009.

העונה השנייה שודרה החל מ-15 במאי 2009 בעקבות הצלחת העונה הראשונה.[1] העונה הסתיימה בספטמבר 2009.

העונה השלישית עלתה ב-23 בפברואר 2010. העונה השלישית לא הצליחה כמו שתי העונות הראשונות וירדה מהמסך אחרי ארבעה פרקים בלבד, עקב רייטינג נמוך וביקורות שליליות.

מבנה התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשתי עונותיה הראשונות, בדומה לתוכנית הסאטירית "ארץ נהדרת" של הזכיינית קשת, גם "שבוע סוף!" הייתה בנויה כמהדורת חדשות אשר מדווחת באופן סאטירי על החדשות.

את המהדורה הנחה אורי גוטליב ובתחילת העונה הראשונה הנחו גם קובי פרג', עופר שכטר, רותם אבוהב ועידן אלתרמן (שהיו רוב השחקנים בעונה זו), כאשר שאר המשתתפים מופיעים במערכונים השונים. לאחר כמה תוכניות שונה כליל מבנה התוכנית, פרג' השתתף רק בדמויות, ולאחר תוכנית אחת בלבד עשה זאת גם אלתרמן, ונוספו מערכונים שבוצעו באולפן מול הקהל.

דבר זה למעשה פיצל את העונה הראשונה לשלושה חלקים שונים:

פרקים 1-4[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעת הפרקים הראשונים היו כמעט נטולי חיקויים, ללא מערכוני אולפן כלל, אך לפני ואחרי כל מערכון קיימת מעין "שיחה" בין חברי הפאנל או פינה קבועה בהגשת אחד מהם. אופי התוכנית במבנה זה היה פחות סאטירי, מרבית הדמויות הקבועות היו דמויות בדיוניות ומספר הפארודיות על אישים מוכרים היה מועט מאוד.

פרקים 5-9[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחמש התוכניות הנוספות שונה מבנה התוכנית מספר פעמים. קובי פרג' נטש את עמדת המנחה ועבר לבצע דמויות באולפן באופן חי. כמו כן, פינות ודמויות קבועות רבות לא המשיכו לחלק זה, אך נוצרו דמויות נוספות, חלקן בעלות גוון סאטירי יותר, שחלקן נשארו עד סוף העונה.

בתוכנית הראשונה במבנה זה היו שני "ראיונות" עם דמויות (שתיהן היו קבועות במבנה הקודם, מה שביסר על המשכן גם במבנה החדש). בתוכנית שלאחר מכן, פרש גם אלתרמן מתפקידו כמנחה התוכנית ועבר גם הוא לבצע רק דמויות באולפן. הראיונות הפכו בהדרגה לפאנלים ארוכים יותר ועם מספר דמויות רחב יותר, שבהמשך כללו גם דמויות קבועות, בדומה לתוכנית "ארץ נהדרת".

פרקים 10-17[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה האחרון, הוא המזוהה יותר עם התוכנית. בתחילה, הוצג ב"אולפן הבחירות (2009)" של התוכנית (וכן הוכנו גם מעברונים חדשים עבור היציאות לפרסומות תחת הכותרת "ישראל בוחרת שבוע סוף!"), אך פורמט זה הפך לפורמט הקבוע והמזוהה עם התוכנית, גם אחרי הבחירות.

אורי גוטליב הפך למנחה המרכזי של התוכנית (הנחה לבדו את הפאנלים), ובשאר התוכנית (בעיקר בהגשת הפינות השונות ובהובלות בין המערכונים) ישבו לצידו גם שכטר ואבוהב. שניהם עברו לשחק באופן מלא גם בפאנלים השונים, שהתרחבו. למעשה, מבנה זה היה שונה לחלוטין מהתכנון המקורי של התוכנית, אך הוכיח את עצמו כפורמט יעיל, שכן התוכניות במבנה זה הפכו לזכורות ביותר בתוכנית. חלק מהדמויות שהתחילו בחלק האחרון של העונה הראשונה המשיכו גם לעונה השנייה. בתוכנית הראשונה של חלק זה הצטרפו הקומיקאים מיקי גבע ואלי יצפאן לתוכנית כשחקני חיזוק.

עם המעבר לעונה השנייה, מרבית פינות האולפן בהגשת מנחי התוכנית בוטלו, חלקם בהדרגה, רובם לא הופיעו בכלל.

עונה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה השלישית השתנה הפורמט של התוכנית, מפורמט של סדרת חדשות סאטירית למקבץ מערכונים שמוצגים על מספר במות קטנות על פי סדר, בדומה לתוכנית האמריקאית "סאטרדיי נייט לייב". עם זאת, מדי פעם מוצגים "מבזקים" סאטיריים על אירועי אקטואליה שונים ומשודרים לעיתים מערכוני חוץ.

דמויות ופינות בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי העונות הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חדשות השבוע - מדי פעם, שודרו בין כמה מערכונים, בדומה לארץ נהדרת, מבזקי חדשות סאטיריים. לרוב מבזקים אלה הוגשו על ידי אורי גוטליב, עופר שכטר ורותם אבוהב. בתחילת העונה הראשונה הוגשה בנוסף על ידי קובי פרג ועידן אלתרמן. בתוכנית הראשונה לא הייתה מסגרת ייעודית לפינה זו, ולכן כתבותיה שובצו בין המערכונים השונים בתור כתבות בודדות. פינה זו הסתיימה לאחר ארבעה פרקים בלבד בעונה השנייה, בעקבות מה שנראה כמעין ניסיון להיפטר לחלוטין מהמבנה הישן של התוכנית, שכן פינה זו הייתה מהיחידות שנותרו מאז תוכניות הפתיחה. בתוכנית האחרונה לפינה זו, היא הוגשה רק על ידי שכטר וגוטליב, ללא רותם אבוהב. בעונה השלישית פינה זו חודשה בשם אחר: "אולפן שלישי", שהוגשה על ידי שי אביבי ומיה דגן.
  • פריצה למחשב (עונה ראשונה) – פינה בה אורי גוטליב פורץ לכאורה למחשב של איש ציבור מפורסם (כגון ראש ממשלה, שר ביטחון ועוד).
  • התחזית לשבוע הבא (עונה ראשונה) – פינה בה רותם אבוהב "חוזה" את התקריות שיתרחשו בעולם בשבוע הבא.
  • המדריך (עונה ראשונה - בחלק הראשון) - פינה המוגשת על ידי עופר שכטר הנותן עצות במגוון נושאים (לרוב אקטואליים).
  • דנה ממפרץ האהבה (עונה ראשונה - בחלק השני) - פארודיה על דמותה של דנה מזרחי ממפרץ האהבה. במערכון האחרון שלה התארחה דנה מזרחי האמיתית.
  • חצי אחרי חמש (עונה ראשונה - בעיקר בחלק הראשון) – תוכנית סאטירית שמנחים שני הקשישים אנשל ויעקב (אורי גוטליב ועידן אלתרמן, בהתאמה) ובה הם מארחים מפורסמים ומנסים לנהל איתם שיחה על אירועי השבוע. פעמים רבות במהלך הפינה נאמרת המילה "בקשה?!" על ידי יעקב. הדמויות חזרו להופעה אחת בעונה השנייה, הפעם כבעלי הקיוסק הראשון בתל אביב.
  • האח החורג (עונה ראשונה) – חיקוי של הדיירים בבית "האח הגדול" בדרך צינית. הפינה בוטלה עם תום העונה הראשונה של "האח הגדול" בדצמבר 2008. דמותה של עינב בובליל הופיעה פעם אחת נוספת בעונה השנייה.
  • עמית לוגסי (עונה ראשונה - החל מהחלק השני) – קורותיו של מדריך כושר, המגולם על ידי עפר שכטר, בעל מכון הכושר הפיקטיבי "אקסטראג'ים". במילים עקיפות, נוטה לציין את היותו הומוסקסואל. מרבה להשתמש במילה "ועוד" ברציפות בעת אימון. בעונה השנייה היה המאמן של מייקל ג'קסון ובעונה השלישית התארח בתור לקוח בפיצוציה (למעשה היה הדמות היחידה מהעונות הראשונות שחזרה כהופעת אורח בעונה השלישית). בשנת 2012 החל שכטר לגלם את הדמות בסדרת מערכונים חדשה במסגרת התוכנית "צחוק מעבודה".
  • האחים שעשוע (עונה ראשונה - בחלק השני) – צמד אחים (אורי גוטליב וקובי פרג') שפותחים עסק שונה בכל פרק ומאופיינים במשפט "זה טעים החרא הזה!".
  • תעשו לי טובה (עונה ראשונה) – פינה בה אורי גוטליב נותן מונולוג על אירוע גדול שקרה השבוע, במהלכו "מתעצבן" עליו, ונותן את דעתו עליהם, בשילוב קטעי וידאו משעשעים וחזרה רבה על המשפט "תעשו לי טובה!".
  • סמלת נטלי (עונה ראשונה) – מגולמת על ידי שני כהן. חיילת שמאופיינת בדיבור מהיר ולא ברור, הנוטה להשתמש בתכיפות בצמד המילים: "סבבה? סבבה!" ומסיימת את רצף הדיבור המהיר והלא-ברור שלה במילים "יו, בא לי טוסט" או "איך בא לי סושי" כאשר המשפט הלא ברור שהיא אומרת מסתיים למשהו דומה. התארחה פעם נוספת בעונה השנייה, השוטרת במשטרת ההגירה.
  • חמ-חמאס (עונה ראשונה - בחלק השני והשלישי) – ערוץ רדיו עזתי, פרודיה על גלגלצ. בתוכניות הרשת מתארחים אורחים ישראלים. את השדרנים ברשת מגלמים קובי פרג' ושני כהן.
  • מרסל אוזן (עונה ראשונה - החל מהחלק השני/ והעונה השנייה) – פעילת ליכוד אשדודית. מגולמת על ידי רותם אבוהב. מאופיינת בהערצתה לבנימין נתניהו. משפטים חוזרים: "באמת? מה אתה אומר?! ואם אני אגיד לך ש...", "בסדר, בסדר. אבל אין כמו ביבי!" ועוד. בסוף העונה הראשונה החלה להעריץ את ליברמן, ובעונה השנייה מעט נזנח הקשר הפוליטי של הדמות.
  • אורן חריף (עונה ראשונה) – פרודיה על המטפל בשיטת הפסיכוקנזיס אורן זריף. מגולם על ידי קובי פרג'.
  • דרלה ומוזלי (עונה ראשונה - בחלק השלישי) – זוג תרמילאים המושפעים מאזהרות משרד החוץ לגבי יעדים מסוכנים בעולם ומטיילים במקומות מוזרים בישראל (עם שני כהן, עידן אלתרמן ודוד קיגלר). משפטים חוזרים: "זה בום עליך, אח שלו" ו"צ'אקרה לכל היקום". בסוף העונה הראשונה מוזלי מציע נישואין לדרלה והם מתחתנים.
  • קתרינה דמידובה (עונה ראשונה - בחלק השלישי) - מגולמת על ידי שני כהן. ידועה באפקטים הדרמטיים של התיאטרון שהיא מביאה ובמשפט הידוע שמסיים כמעט כל משפט שלה – "סוף סצנה, מסך". בעונה השנייה הופיעה בתור מאמנת במכביה. בפרק אחר התארחה לאחר שבנה התגייס לצה"ל ובנוסף, כל דבר שקורה היא מסבירה איך הוא היה ברוסיה.
  • מנשה גולן (עונה ראשונה) – פרודיה של קובי פרג' על במאי הקולנוע מנחם גולן. משפטים חוזרים שלו: "תראה...", "אי אפשר לפספס פה", "וזה עוד כלום", "ותסלח לי אם אעשה פה ספוילר, אבל בא לי". אחת הדמויות היחידות שהופיע בתוכנית הראשונה לעונה והמשיך עד לסופה.
  • טקס הפרסים הקטנים של השבוע (עונה שנייה) – טקס שבו מחולקים פרסים על אירועים שוליים של השבוע (למשל: פרס ע"ש שרה נתניהו שהוענק לשרה נתניהו). בדרך כלל אורי גוטליב מנחה את הפרסים הקטנים אך לעיתים הפרסים מחולקים גם על ידי עפר שכטר ורותם אבוהב.
  • 100 שנה לתל אביב (עונה שנייה) – פינה שבה מספר אחד מוותיקי העיר על אירוע מעברו שקשור בתל אביב כגון: הדיסקוטק הראשון בתל אביב, המציל הראשון בחופי תל אביב והקיוסק הראשון בעיר.
  • מפוטרים (עונה שנייה) – פרודיה על הסדרה "מסודרים", בה נשמעים המשפטים החוזרים: "...כאילו.../...ז'תומרת...", "אתה יודע שיש לך משהו נורא עצוב בעיניים?".
  • ספיר (עונה שנייה) – מגולמת על ידי שני כהן. ספיר היא קופאית נודניקית ש"מנסה" לעזור לאנשים. נוטה לומר שמות כינוי משונים למספר פריטים (כגון "הד" על טלוויזיה באיכות גבוהה – HD או ״לג״ במקום LG). משפטיה החוזרים הם "זה לא ענייני, זה לא עניינה, וזה לא ענייננו", "א-דוניי שפירא" ו"במה אוכל לסייע?". מחליפה עבודה לעיתים קרובות, אך ללא הצלחה. הדמות כיכבה בהמשך גם במופע לזכרו של מוטי קירשנבאום ובתוכנית "אחת שיודעת" בכיכובה של שני כהן עצמה.
  • שמרית גולן פיטוסי (עונה שנייה) – מגולמת על ידי רותם אבוהב. שמרית היא אזרחית שחיה את חייה "הפשוטים". היא רוצה שכל אירוע בחייה יהיה "פשוט פשוט פשוט", אף על פי שהיא מציבה להוריה רף גבוה כגון: "בואו נעשה חתונה פשוטה פשוטה פשוטה: חתונה מפוארת ויקרה ולידה עם דולפינים", ואילו כשהתוכניות לא עולות כפי שהיא רוצה, היא אומרת שתבטל כל מה שרצתה ומסבירה מה יהיו ההשלכות אם הדבר לא יקרה (ובטון רוגז).
  • בני ונעמי כץ (עונה ראשונה - בעיקר בחלק השלישי/ שנייה) – מגולמים על ידי דוד קיגלר ורותם אבוהב. בני ונעמי הם הזוג העממי. האפיונים העיקריים שלהם: בטטות כורסה (ובעיקר בני), חוסר רצונו של בני לקיים משגל עם אשתו (למרות רצונה העז) ובכל פעם שהם באולפן (בעיקר בעונה השנייה), הם חושבים שהם נמצאים באולפן של תוכנית אחרת.
  • ציון בורקס (עונה שנייה) – מגולם על ידי קובי פרג'. ישראלי מציק שמטייל כל הזמן בחו"ל ומציק לישראלים שנופשים שם. מופיע כל פעם כשמתחילים להזכיר את הביטויים "אין פה ישראלים" או "בלי ישראלים". הסימן הקבוע שמתריע על בואו הוא הפתיחה של השיר 'הפרח בגני' של זוהר ארגוב. מחביא חפצים במכנסיים.
  • ילדי האימו (עונה שנייה) – מגולמים על ידי שני כהן, עפר שכטר ודוד קיגלר. חבורת של ילדי אימו שמעבירים את זמנם בקניון באפס מעשה. צער (שני כהן) היא אחת הדמויות הידועות בין השלושה והיא מרבה להגיד: "כאילו, כאילו, כאילו...". עור (עפר שכטר) הוא הדמות השקטה והאפלה ביותר מביניהם שממעיט במילים. אופל (חנן) (דוד קיגלר) הוא החנון והפראייר של עור וצער והוא תמיד מנסה לעזור להם להשיג סיגריות בלא הצלחה (בגלל גילם הצעיר מדי). הם לבושים בדיוק כמו להקת טוקיו הוטל. בסוף העונה השנייה היו פרקים שבהם צער הופיעה כאורחת בפאנל.

שבוע סוף החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו העונה השלישית

לקראת העונה השלישית עברה התוכנית שינויים, ולפאנל שנשאר (קובי פרג' ועפר שכטר, ומדי פעם הופיע גם אלי יצפאן) הצטרפו מיה דגן, הדר לוי, יוסי מרשק, שלומי קוריאט, שי אביבי, רועי בר נתן ושירי גדני. שינוי זה נגרם עקב תגובות המבקרים מצד אחד ותגובות התקשורת מהצד השני. חזרתה של התוכנית המתחרה "ארץ נהדרת" (שעליה בוסס הפורמט הקודם) אל המרקע, ועזיבתה של שני כהן אל התוכנית המתחרה היוותה את תהליך השינוי. מיד לאחר שני כהן עזבו גם אורי גוטליב, רותם אבוהב, דוד קיגלר, מיקי גבע ועידן אלתרמן.

התוכנית החדשה נקראת "שבוע סוף החדש" והיא בנויה על מערכונים בלבד, המבוססים על דמויות עממיות. רוב המשתתפים עזבו אל תוכנית חדשה בשם "קצר משפחתי" הנותנת פתרונות הומוריסטיים לבעיות משפחתיות.

הפורמט החדש מבוסס על התוכנית האמריקאית המצליחה "סאטרדיי נייט לייב". אולפן התוכנית חולק ל-4–5 סטים מתחלפים, סט מרכזי (בו נמצאת להקת הבית בהנהגתו של אלרן דקל) וקהל. בכל תוכנית, מגיע אורח אל התוכנית, והוא משתתף במספר מערכונים ואף מופיע בפרומו התוכנית ביציאה לפרסומות. התוכנית מתנהלת ב-2 אופנים. כל מערכון מבוצע בסט מתחלף שונה, הנבנה במהלך ביצוע המערכונים האחרים. בין כל מערכון מוצג מערכון שצולם מראש, על מנת להשיג יותר זמן.

במרץ 2010, לאחר ארבע תוכניות בלבד, הוחלט ברשת להוריד את התוכנית מהמסך, עקב נתוני רייטינג נמוכים, ביקורות לא מפרגנות, ועלותו הגבוהה במיוחד של כל פרק, עלות שנעה בין 150–200 אלף דולר לפרק.

דמויות ומערכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בלולו – מגולם על ידי שלומי קוריאט. בחור דתי רפה שכל. בלולו מרבה ללכלך על מעשים האופייניים לישראלי המכוער בלי לשים לב שהוא עושה אותם בעצמו. מרבה להתחנף לאנשים כאשר הוא אומר להם "מספר אחת אתה, באמא שלי!".
  • המחבלים – מגולמים בידי קובי פרג', עופר שכטר ושלומי קוריאט. שני מחבלי חמאס (פרג' ושכטר) ומפקד בכיר (קוריאט) המנסים למצוא דרך לפוצץ את ישראל בדרכים לא מוצלחות.
  • פקידות המכס – מגולמות על ידי הדר לוי ומיה דגן. זוג פקידות מכס בנמל תעופה, אשר מטרטרות ידוענים רק כדי להתחכך עימם.
  • אולפן שלישי - פינת ההמשך של חדשות השבוע. פינה המוגשת בידי מיה דגן ושי אביבי יחד עם חברים אחרים בקאסט (בחילופים). מהדורת חדשות פארודית בעלת מבנה קבוע: בשלב הראשון, מיה ושי מדווחים על מבזקי השבוע באופן הומוריסטי. בשלב השני, ישנו ריאיון עם כתבת בדיונית בשם נועה בר-שביט (הדר לוי) אשר טוענת כל מהדורה כי כל הכתבות הן בעלות אותן מבנה ואף ממחיזה אותן על רגל אחת כאשר היא מגלמת את העיתונאי, המרואיינים ואפילו אנשים אשר אינם קשורים (כגון ילדה קטנה העוברת ליד).

מערכונים סוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2011 הפיקה רשת גרסה מחודשת ל-2 העונות הראשונות של "שבוע סוף" שיועדו לשידור בערוץ החדש הוט קומדי סנטרל. מבנה התוכנית כולל בעיקר מערכוני חוץ ולעיתים כלל חלק ממערכוני האולפן שנשארו אקטואליים. "מערכונים סוף" כוללת 17 פרקים.

גניזת מערכונים מאתר רשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונתה הראשונה של התוכנית לא עלתה כלל לאתר וערוץ היוטיוב של רשת, וממנה הועלו מספר קטעים מכל תוכנית.

העונה השנייה של התוכנית עלתה לאתר של הזכיינית, אך קטעים רבים מכל תוכנית הוצאו ממנה טרם העלייה, ואילו למרבית הקטעים שנשארו הועברה עריכה אשר שינתה מספר דברים (כגון שינוי המוזיקה, קיצור פאנלים, גניזה מוחלטת של מספר מערכונים ועוד). דבר דומה גם בעונתה השלישית של התוכנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ערן בר-און, "שבוע סוף" מתכוננת לעונה שנייה, באתר ynet, 24 במרץ 2009