מיה דגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיה דגן
אין תמונה חופשית
לידה 26 באוקטובר 1975 (בת 43)
בני ברק, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1995 - הווה
פרסים פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר (2010)
פרס התיאטרון הישראלי כשחקנית המבטיחה של השנה (2001)
שפה מועדפת עברית
עיסוק שחקנית, קומיקאית, מנחה, דוגמנית
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיה דגן (נולדה ב-26 באוקטובר 1975) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, קומיקאית, זמרת ומנחה ישראלית. זכתה פעמיים בפרס התיאטרון הישראלי ופעם אחת בפרס אופיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגן נולדה בבני ברק, לציפי ואיציק דגן. במהלך שירותה הצבאי שירתה בלהקת הנח"ל ובתיאטרון צה"ל.

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

למדה בבית הספר למשחק בית צבי, במסגרתו השתתפה במספר הצגות. כמו כן שיחקה בתיאטרון הספרייה בהצגות "אחים בדם", "יוסף וכותונת הפסים", "קיץ אחרון", "עד התביעה", "הגנרל של השטן", "הפלייבוי של עולם המערב" ו"ערב שירי אנדרו לויד וובר". בהמשך, הצטרפה לתיאטרון בית ליסין והשתתפה בהצגות "טוב", "עשו עלייך פעם סרט?", "פיאף", ו"מכתב לנועה" מאת גורן אגמון עליה קיבלה את פרס התיאטרון הישראלי כשחקנית המבטיחה לשנת 2001.

ב-2008 הופיעה במחזמר "מייק", המבוסס על חייו של הזמר מייק ברנט. באוקטובר 2010 זכתה בפרס השחקנית המצטיינת מטעם הקרן לעידוד מצוינות של תיאטרון בית ליסין לעונה החולפת. ב-2015 גילמה את דמותה של מגי, במחזה "חתולה על גג פח לוהט", ולאחר מכן את תפקידה של קתרינה ב"אילוף הסוררת". ב-2016 עזבה את תיאטרון בית ליסין והצטרפה לתיאטרון הקאמרי, שם גילמה את התפקיד הראשי במחזמר "מצחיקונת" בבימויו של צדי צרפתי, תפקיד עליו זכתה בפעם השנייה בפרס התיאטרון הישראלי, בקטגוריה "שחקנית בתפקיד ראשי במחזמר".[1]. ב-2018 גילמה בתיאטרון הקאמרי את תפקיד קאסי במחזמר שורת המקהלה, שוב בבימויו של צדי צרפתי.

בטלוויזיה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 החלה דגן להשתתף בתוכנית ההומור הטלוויזיונית "דומינו" ששודרה בערוץ 2, לצדם של קומיקאים שונים. בהמשך, כתבה יחד עם עדי אשכנזי את מופע הסטנד אפ של אשכנזי, שבו הופיעה בתיאטרון "צוותא". בשנת 2004 השתתפה דגן בשתי עונות של תוכנית הטלוויזיה "השיר שלנו" ששודרה ביס ובערוץ 2, שם גילמה את דמותה של מיקי אפלבוים. בסוף שנת 2004 היא נבחרה לגלם את דמותה של "ולמה קלי" בהצגת התיאטרון "שיקגו". באותה שנה הנחתה את טקס פרס התיאטרון הישראלי. כמו כן, הופיעה באותה שנה בתוכנית הילדים "ג'ונגל" בערוץ ניקלודיאון.

בשנים 2005 ו-2006 הופיעה בסדרה "אמא'לה" בערוץ 2. באותה שנה שיחקה במחזמר "ברנשים וחתיכות" בתיאטרון בית ליסין. בנוסף, התארחה כמה פעמים בתוכנית "מה זה השטויות האלה?" של חברתה, עדי אשכנזי. כמו כן השתתפה באופן קבוע בתוכנית הבידור "מועדון לילה" בערוץ 2 (עונות 1–2). במקביל, השתתפה בתוכנית הקומית "גומרות הולכות", ובסדרה "האקס המיתולוגי", שאף הן שודרו בערוץ 2.

בשנת 2006 דיבבה דמויות שונות בסרטים "מכוניות" ו"הארי פוטר". בשנת 2007 גילמה את תמרה בסרט "אבידות ומציאות" שהופק גם כסדרת טלוויזיה. בשנת 2009 הופיעה במיני-סדרה "תמיד אותו חלום" בערוץ HOT3. השתתפה במספר תוכניות הומור ביניהן "הספסל האחורי" ו"שבוע סוף!". במקביל, שיחקה בעונה השלישית והאחרונה של הסדרה "האלופה", כמגישת תוכנית ספורט. ב-2010 שיחקה בסרטו של אבי נשר "פעם הייתי" בתפקיד ניצולת שואה. על משחקה בסרט זכתה בפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר לשנת 2010.[2] במהלך אותה שנה, שודרה בערוץ 10 הסדרה "מתלהבת", בה שיחקה דגן בתפקיד ראשי.

בשנת 2011 גילמה בסדרת הילדים "החולמים" את נעמי, מנהלת המוזיאון. ב-2011 שיחקה במחזמר "אחים בדם". בשנת 2013 שיחקה דגן בסדרה "אמא ואבאז" ששודרה בערוץ HOT3.

באוקטובר 2015 החלה לשחק בסדרה הקומית "מריו" בערוץ הילדים ב-Yes, בתפקיד ראשי. באותה שנה הצטרפה להגשת תוכנית הבוקר ברדיו תל אביב. ב-2014 שיחקה בסרט הטלוויזיה "מעל הגבעה". באותה שנה הצטלמה לסרט "קאפו בירושלים" בבימויו של אורי ברבש, בתפקיד ראשי. הסרט יצא לאקרנים ב-2016. בשנת 2018 השתתפה כשופטת בתוכנית הכישרונות ״גוט טאלנט ישראל״ של 13 רשת. משתתפת גם בסדרה השבועית "יש לה את זה" שמשודרת בערוץ 12 קשת, בתפקיד ורד סוויסה מנהלת רשת של סופרמרקטים.

בשנת 2018 השתתפה בסרטו של אבי נשר, "סיפור אחר", בתפקיד טלי.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2004-2006 הייתה נשואה לשחקן יוסי מרשק.

משנת 2012 נמצאת בזוגיות עם ערן פפר, אחיו של השחקן אורי פפר. בשנת 2013 נולדה בתם.[3]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]