שביל הראשונים ראשון לציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגדל המים של ראשון לציון. תחנה מס. 17 לאורכו של "שביל הראשונים" של העיר

שביל הראשונים בראשון לציון מציין מסלול הליכה בראשון לציון העובר בין כ-30 אתרים הקשורים לתקופת ייסוד המושבה. המסלול הותווה ביוזמת ובחסות מוזיאון ראשון-לציון ועיריית ראשון לציון. חלקם הגדול של האתרים הפך לאתרי מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשון לציון נוסדה ב-1882, על ידי עולי העלייה הראשונה, כמושבה חקלאית. במהלך התקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה התרחב המקום והוקמו בה מבנים רבים (הן פרטיים והן מבני ציבור) בסגנונות שונים. בניגוד ליישובים אחרים, נמנעה, בראשון לציון, הריסתם של רבים מאותם מבנים, על אף התפתחות העיר, ועם הזמן פעלו גופים שונים לשמר חלק מהם.

על הקמת השביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שביל הראשונים" נחנך ב-1980[1], במקביל לייסודו של מוזיאון ראשון-לציון. בשנות ה-90 הוא חודש וב-2010 חודש פעם נוספת[2]. מטרתו של השביל הייתה להביא לידיעת הציבור את ההיסטוריה של העיר.

ההליכה "בשביל הראשונים" ממחישה את רקמת חייה של המושבה ראשון לציון ואת פועלם של מייסדיה. בית קשור בבית, סיפור נוגע בסיפור ובתוך כדי הסיור בין אתרי שביל הראשונים קורמת עור וגידים ההיסטוריה הענפה של ראשון לציון, המושבה הראשונה של העלייה הראשונה... אני קורא לתושבי העיר ללכת עימנו בשביל הראשונים, להכיר, ללמוד וללמד גם את הדורות הבאים על סיפורה המופלא של ראשון-לציון

דב צור, 2010

.

אחת המטרות העיקריות בחידוש שביל הראשונים היא חינוכית – הטמעת ערכים ולימוד כלל תלמידי מערכת החינוך בעיר את ההיסטוריה של ראשון לציון. "שביל ראשונים" מהווה שלד איתן לכל פעולות ההדרכה שעורך המוזיאון העירוני. תצוגות המוזיאון והפעילות בו חורגות מתחום קריית המוזיאון ומהווים את לב המרכז השימורי, התיירותי והתיעודי של המושבה הישנה

אלי פולק (מנכ"ל החברה העירונית), 2010

.

על אתרי השביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שביל הראשונים" הוא מסלול מעגלי העובר במרכז ראשון לציון ולאורכו פזורים כ-30 אתרים היסטוריים הקשורים להקמתה והתפתחותה של העיר. השביל מתחיל ומסתיים בכיכר המייסדים שהייתה לב המושבה עם הקמתה. באתרים שלאורך השביל הוצבו שלטי מידע ותמונות היסטורית של האתרים. כמו כן הוקמו לאורכו מספר תצוגות המשחזרות את האווירה של ימי המושבה.

באתר המוזיאון ניתן למצוא מפה המתארת את המסלול[3]

תחנה שם האתר ותיאורו תמונה
1

כיכר המייסדים
כיכר המייסדים הייתה ליבה של המושבה ראשון-לציון. בתחילתה הייתה גבעה זרועת צמחי פרא שאליה הגיעו ב-31 ביולי 1882 שבע עשרה משפחות המייסדים. מתיישבים אלו הקימו את בתיהם ואת מבני הציבור שלהם מסביב לגבעה זו זו שהפכה עד מהרה למרכז חיי המושבה. בכיכר הוצב פעמון ששימש להודיע על זמנים ואירועים.

​​​בטקס שנערך בכיכר לכבוד מלאות שלוש שנים למושבה (ט"ו באב תרמ"ה, 27 ביולי 1885) הונף, לראשונה, דגל כחול לבן עם מגן דוד.

כיכר המייסדים בראשון לציון ובמרכזה הפעמון
2

בית הכנסת הגדול
ממזרח לכיכר המייסדים הוקם בית הכנסת הגדול ששימש את תושבי המושבה. בנייתו החלה ב-1885 על בסיס תוכנית שהכין ברוך פפירמייסטר ותרומה של צבי ליבונטין. בהמשך התעכבה הבנייה בגלל התנגדותו של השלטון העות'מאני ועקב מחסור בכספים. כדי להתגבר על התנגדות השלטון, בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי. רק בזכות תרומה נוספת של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד ניתן היה להשלים את המבנה.

בית הכנסת היה אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה והפך למרכז חברתי למתיישביה.

ב-2013 יזמה העירייה את שיפוץ בית הכנסת והמבנים הסמוכים אליו.

בית הכנסת הגדול בראשון לציון
3

בית הייסמן
בית הייסמן נמצא במתחם של מוזיאון ראשון-לציון. הוקם ב-1882 על ידי שרגא פייבל הייסמן (אחד מעשרת מייסדי המושבה) והיה אחד משלושת הבתים הראשונים של המושבה.

ב-1887 היה הייסמן מעורב ב"מרד" של האיכרים נגד פקידי הברון. המרד הביא לגירושו של האיכר יוסף פיינברג והייסמן החליט לעזוב בעקבותיו. הבית נמכר ליהודה לייב אמציסלבסקי וב-1977 רכשה עיריית ראשון לציון את הבית מתוך כוונה לשמר אותו. התוכנית ממושה רק ב-2003 וחדרי הבית הפכו למוזיאון.

מרתף הבית הושכר לדיירים ואחד מהם היה נפתלי הרץ אימבר שבתקופת מגוריו במקום חיבר את שני הבתים הראשונים של שיר הפועלים "תקוותנו" שהפך להמנון הלאומי של ישראל, התקוה. כיום נמצאת במרתף תערוכה על אימבר.

בית הייסמן בראשון לציון
4

בית שליט
בית שליט נבנה ב-1883 על ידי אליעזר אלחנן ושרה שליט שהגיעו ארצה ב-1882 והיו ממייסדי המושבה. בחצר הבית נבנתה אורווה מאבני כורכר. משפחת שליט גרה בבית במשך כ-40 שנה.

ב-1985 רכשה עיריית ראשון לציון את המבנה ואת האורווה ובאוקטובר 2000 הסתיימו השיפוצים והבית המשופץ נחנך כחלק מהמוזיאון לתולדות ראשון לציון. במקום מוצגות תערוכות קבע הכוללות רהיטים, כלי בית ופריטי לבוש האופייניים לתקופת ייסוד המושבה. אחד מחדרי הבית, הנקרא "אולם המייסדים", הוקדש ל-17 המייסדים ועל קירותיו נתלו דיוקנאותיהם שהוכנו על ידי האמן פרנק מייזלר.

גם האורווה שופצה והוקמה בה תערוכת "כוח סוס" (על התפתחות התחבורה מראשית ההתיישבות עד ימינו). ליד האורווה הוצב שיחזור של דיליז'נס כדוגמת זה ששימש את המתיישבים לנסיעות ליפו

בית שליט בראשון לציון
5

בית הרפואות והדואר
מבנה חד קומתי שהוקם ב-1883 מכספי הברון רוטשילד ושימש כבית הרפואות (בית המרקחת), בית הרוקח והקליניקה הראשונה של המושבה. בראשית המאה ה-20 הוקם במקום סניף הדואר של המושבה ובקיר נקבעה תיבת דואר מנדטורית. מאוחר יותר אכלס המקום שירותים ציבוריים שונים.

המבנה הוא חלק ממתחם מוזיאון ראשון-לציון. חזיתות המבנה שומרו בשנת 2014

שחזור בית המרקחת בבית הרפואות והדואר בראשון לציון
6

הקליניקה
מבנה הקליניקה בן שתי הקומות הוקם ב-1911 לזכרו של יעקב אברמוביץ' שנרצח ב-1902 על ידי ערבי מיפו ולזכר בתו רחל שמתה בילדותה. הבית נבנה בסיוע כספי של משפחתו של אברמוביץ' ועל קירותיו נקבעו שני לוחות עם הקדשה לנרצח ולבתו. עוגני הבית עוצבו בצורת אותיות עבריות מ.א ו-י.א (ראשי תיבות שמם של בני הבית מנחם ויעקב אברמוביץ').

בקומה הראשונה של הבית היו שתי חנויות שהושכרו בעוד שהקומה השנייה שימשה כמרפאה הציבורית של המושבה.

הקליניקה פעלה במקום עד 1980. ב-1982 נפתחה במבנה זה התערוכה הראשונה של מוזיאון ראשון-לציון. בשנת 2014 שופץ המבנה על ידי המועצה.

בית הקליניקה בראשון לציון
7

בית גורדון - מלון לונדון
הבית הוקם ב-1891 על ידי בני הזוג אברהם זאב ושרה גורדון. בני הבית התגוררו בקומה השנייה בעוד שהקומה התחתונה הושכרה לדיירים שונים. בין השוכרים היו ישראל פיינברג, אשתו פאני וילדיהם שושנה, אבשלום וצילה.

ב-1922 נפתח בקומה השנייה "מלון ופנסיון לונדון" על ידי הזוג אהרן ורוזה לונדון (שגם גרו עם בנותיהם במקום). המלון פעל עד 1934. שמו של המלון מעטר, עדיין, את חזית המבנה.

ב-1946 רכשו את הבית יצחק צוזמר ומרדכי אורישביץ אשר השתמשו בקומה העליונה למגורים ובקומה התחתונה למסחר.

בשנות ה-90 רכשה עיריית ראשון לציון את המבנה וב-2013 החל בו תהליך שיקום כשבמהלכו נתגלו ושוחזרו ציורי קיר היסטוריים. המבנה משמש כחלק ממתחם המוזיאון לתולדות ראשון לציון ושוכנת בו גלריה.

בית גורדון - מלון לונדון בראשון לציון
8

בית הספר חביב
בית הספר "חביב" נוסד ב-1886 ונחשב לבית הספר העברי הראשון בעולם בו כל מקצועות הלימוד, כולל מקצועות הקודש, נלמדו בלשון העברית. נקרא על שם העסקן הראשוני דב חביב לובמן ובין מנהליו ומוריו לאורך השנים ניתן למנות את מרדכי חביב לובמן. דוד יודילוביץ, אליעזר בן-יהודה, ישראל בלקינד, יוסף ויתקין, נפתלי ידלין, אהרון קרון, מרדכי טביב, חנוך רון ועוד.

המקום משמש כבית ספר מאז היווסדו. החלק הפונה לרחוב עבר שימור כחלק מהפיכתו לאתר מורשת.

בית ספר חביב בראשון לציון
9

בית פריימן
בית פריימן הוקם ב-1883 על ידי אהרון מרדכי פריימן שהיה מעשרת המתיישבים הראשונים של המושבה ומתוך כבוד לפריימן כונה הבית "בית המייסד". ילדיו של פריימן המשיכו לגור בבית גם לאחר שגדלו ונישאו ולשם כך נבנו, בחצר הבית, בית כנסת לתפילה ובית מדרש לילדים. הבית משמש עדיין למגורי צאצאיו של פריימן.

הבית בן שתי קומות נבנה מאבני כורכר כשגרם מדרגות חיצוני מוביל אל הקומה השנייה. הגג כוסה ברעפים כשקורות ברזל חיזקו את תשתית הגג. בחזית הבית עוצבו עוגני הברזל בצורת האותיות F.M – ראשי תיבות של שמו של פריימן.

בית פריימן בראשון לציון
10

בית אברמוביץ
ביתו של זאב אברמוביץ שהיה ממייסדי המושבה. הבית הוקם ברחוב רוטשילד 6 ואברמוביץ הקים במקום משק חקלאי ואף שתל גפנים והקים יקב במרתף ביתו.

אחת הסברות היא שבבית זה הוכן ב-1885, לראשונה, דגל ישראל.

הבית נהרס במהלך פיתוח העיר.

בית אברמוביץ (1966) בראשון לציון
11

בית קנר
בית זה נבנה ב-1890 על ידי יעקב ובתיה קנר שהתיישבו ב-1886 בראשון לציון. יעקב קנר היה איכר ויו"ר ועד המושבה.

בני הזוג קנר הורישו את ביתם למועצה המקומית. מ-1940 עד 1985 פעלה במקום תחנת מגן דוד אדום. בתקופת מלחמת העצמאותשימש הבית כמרכז של ארגון ההגנה ובמרתפו פעל בית חולים. בשנות ה-90 שימש הבית גם כגלריית אומנות פרטית. בשנים 2007–2015 פעלה במקום גלריה עירונית לאמנות. בשנת 2016 עבר הבית לשמש כחממה עירונית לחברות הזנק.

הבית נבנה בסגנון הקולוניאליסטי ובחזית הבית נקבעו עוגני ברזל בצורת האותיות י.ק. – ראשי תיבות שמו של בעל הבית.

בית קנר בראשון לציון
12

בית הפקידות הראשון
בית הפקידות הוקם ב-1883 מכספי הברון רוטשילד ושימש למגורי הפקיד הראשי של הברון וכן כמרכז האדמיניסטרציה של המושבה. היה זה המבנה הגדול והמפואר ביותר בשנותיה הראשונות של המושבה.עם השנים נבנו עוד בתים ששימשו את המנגנון הביורוקרטי של הברון.

לאחר קום המדינה הפך המקום לבית יד לבנים.

בית הפקידות הראשון בראשון לציון
13

אורוות הברון
האורוות הוקמו ב-1988 עבור פקידות הברון רוטשילד על ידי ברוך פפירמייסטר. במבנה היו 2 קומות כשהקומה התחתונה שימשה כאורווה והקומה השנייה יועדה לדירות עבור הפקידים ועובדי האורוות.

במהלך הימים הוקמה במקום המחלבה הראשונה בישראל.

נכון ל-2020, המבנה אינו בשימוש לאחר שב-2006 נערך ניסיון לא מוצלח לשימור המבנה כחלק ממכירת המבנה לגוף פרטי.

בית האורוות של הברון בראשון לציון
14

בית העירייה הישן – בית הרופאים
בית העירייה הישן (ברחוב רוטשילד) נבנה ב-1888 במימון הברון רוטשילד ושימש, עם הקמתו, למגורי בעלי תפקידים במושבה (פקידים, מנהלי היקב, הגנן הראשי ועוד.) וכן כבית הרופא האזורי (הידוע ביניהם היה אהרון מאיר מזי"א).

לאחר תחילת המנדט שוכנו במקום משרדי המועצה והוועד החקלאי. לאחר קום המדינה נמכר הבניין על ידי פיק"א למועצה המקומית ושימש כמטה הראשי של הרשות המקומית

בית העירייה הישן בראשון לציון
15

בית מאירוביץ
בית מאירוביץ נבנה ב-1888 על ידי איש ביל"ו מנשה מאירוביץ והיה בין הבתים הראשונים שנבנו במושבה.

הבית כלל 2 קומות. בקומה התחתונה נבנה מטבח, חדר אוכל, חדר ילדים וחדר עבודה ששימש לעיבוד תוצרת חקלאית כמו כבישת זיתים, קילוף שקדים ועוד. בקומה העליונה נבנה חדר אורחים וחדר שינה. בחזיתו נבנתה מרפסת מהודרת ומעליה הכתובת תרמ"ג ביל"ו 1883 וכן בולט עוגן חיזוק שעוצב בצורת האות M (לפי שמו של בעל הבית מנשה מאירוביץ.

ב-2000 הורישה משפחת מאירוביץ את הבית לעיריית ראשון לציון. הוא מוגדר כאתר מורשת ומיועד להיות מוזיאון למורשת ביל"ו ושלוחה של המוזיאון לתולדות ראשון לציון.

בית מאירוביץ בראשון לציון
16

באר המושבה על שם יוסף פיינברג
באר "מצאנו מים" (ע"ש יוסף פיינברג) היא הבאר הראשונה בה נמצאו מים. חפירת הבאר הושלמה ב-23 בפברואר 1883 והקריאה "מצאנו מים!", שעלתה ממעמקי הבאר, נחקקה בסמל העיר והעניקה לבאר את שמה. לצד הבאר נבנו בית מרחץ ומקווה, בריכות מים ומגדל מים.

ב-1977 נפסקה השאיבה מהבאר, והיא משמשת כאתר תיירותי במסגרת מוזיאון ראשון-לציון.

בית באר המושבה בראשון לציון
17

מגדל המים
מגדל המים הוקם ב-1898 במימונו של הברון רוטשילד ובביצועם של האדריכל א' וָארוֹן והמהנדס אדולף שטַרקמֶט והיה חלק ממערכת שאיבה, אגירה והזרמה של המים ששימשו בעיקר את בתי הפקידות של הברון.

גובהו של המגדל 11.25 מטר כשבראשו נבנתה בריכת מים גלילית סגורה בקיבולת של 60 מ"ק.

עם הזמן פסק השימוש במגדל וחלקו העליון פורק. ב-1987 שוחזר המגדל לראשונה וב-2013 נערכו פעולות שחזור נוספות. מוגדר כאתר מורשת.

מגדל המים בראשון לציון
18

בית העם בראשון לציון
בית העם היה הראשון בארץ ישראל. הקמתו הושלמה ב-1898 בתמיכתו הכספית של הברון רוטשילד. המבנה בן קומה אחת, שטחו כ-200 מטר רבוע וגובהו 5 מטר הוא כולל אולם מרכזי, גלריית תמונות, מרפסת ומרתף.

המקום שימש לכינוסים ולאירוח אישים רבים (ביניהם בנימין זאב הרצל, הברון רוטשילד, ג'מאל פאשה, אלברט איינשטיין ואחרים).

הבית שופץ לראשונה בשנות ה-30 ופעם נוספת ב-1998 אז גם נערכו בו פעולות לשימור ולשחזור על פי מסמכים וצילומים מארכיון מוזיאון ראשון לציון. משמש להתכנסויות, להצגות, ולהרצאות לקהל הרחב.

בית העם בראשון לציון
19

גן המושבה
גן המושבה (נקרא גם "גן העיר" ו"גן הנדיב") הוא גן במרכז העיר בשטח של כ-40 דונם. תחילתו ב-1883 כששימש לעיבוד חקלאי על ידי האיכרים. פקידי הברון הקימו במקום תחנת ניסויים לבדיקת התאמת גידולים חקלאיים ובקרבתה ניטע בגן פרדס. הגידולים הושקו ממי הבאר ומגדל המים של המושבה.

ב-1890 ננטעה בגן שדרת הדקלים לכבודם של אורחי המושבה והיא הפכה לסמל של הגן.

ב-1939 העבירה פיק"א את השטח לבעלות המועצה וזו הפכה אותו לפארק ציבורי.

גן המושבה ובמרכזו שדרת דקלים שניטעה עם בנייתו
20

בית התבשיל
בית התבשיל הוקם במושבה ב-1889. תחילה נקרא "בית הפקיד", ושימש את פועלי היקב ואת האיכרים. ב-1901 הקים שמואל אוסטשינסקי בקומה הראשונה מטבח משותף לטובת הפועלים והרווקים במושבה ושמו שונה ל"בית התבשיל".

ב-1902 פעל במקום סניף של "ברמל מזרחי" ובהמשך נפתחה חנות לממכר יינות (שמו של הרחוב שונה ל"רחוב הכרמל" במטרה לפרסם את החנות).

ב-2011 הציגו סטודנטים לעיצוב פנים (בשיתוף אגף התכנון בעירייה) תערוכה של רעיונות להפיכת בית התבשיל למבנה לצורכי הקהילה. עד להוצאת הרעיונות לפועל משמש המבנה כבית קפה.

בית התבשיל בראשון לציון
21

יד לנדיב
"יד לנדיב" היא אנדרטה אשר הוקמה על ידי בני המושבה בשנות ה-40 לכבוד פועלו של הברון רוטשילד ותרומתו להקמת העיר.

האנדרטה ניצבת בצומת של רחוב הכרמל ורחוב הרצל.

אנדרטת "יד לנדיב" בראשון לציון
22

היקב
אחד מהגידולים החקלאיים המוצלחים בו עסקו תושבי המושבה היה גידול גפנים. לאור הביקוש הנמוך לתוצרת זו החליטו המתיישבים לבנות יקב ולייצר יין. לשם כך פנו לברון רוטשילד לקבלת סיוע מקצועי וכספי. בניית היקב החלה ב-1889 וב-1890 החל היקב לפעול.

ב-1957 מכר רוטשילד את היקב לאגודת הכורמים והסוכנות היהודית וב-2013 נמכר היקב לקבוצת משקיעים.

היקב נמצא לאורך רחוב הכרמל וחלקו העתיק הוגדר כאתר לשימור ובחלקו מתקיים מוזיאון לתולדות היקב. עם השנים הפסיק ייצור היין במקום ונשארו רק קווי מילוי בקבוקים אך גם אלו נסגרו בהדרגה.

מבנה ביקב של ראשון לציון
23

בית בלקינד-לוין
בניית הבית החלה ב-1926 על ידי איתן בלקינד (איש ניל"י) אך הוא נקלע לקשיים כלכליים ולחובות ונאלץ להעביר את הבית הבלתי גמור לתושב העיר אשר לוין אשר סיים את מלאכת הבנייה ועבר לגור בבית עם משפחתו עד שנרכש על ידי העירייה ויועד לשימוש ציבורי.

הבית המפואר נבנה בסגנון אקלקטי שהיה אופנתי באותה תקופה.

בית בלקינד-לוין בראשון לציון
24

בית יד לבנים – בית הפקידות
מבנה זה נקרא בראשיתו "בית הפקידות" והוא הוקם בשנות ה-90 של המאה ה-19 כמרכז האדמיניסטרטיבי של הנהלת המושבות וכמקום מגוריו של פקיד הברון, חיים חזן. במהלך המאה ה-20 שכנו במקום משרדי פיק"א ומשרדי היקב וכן הוא שימש מקום מגורים למנהלי היקב.

עם הקמתו היה מבנה זה הגדול והמפואר ביותר במושבה.

לאחר הקמת המדינה הפך המקום לבית יד-לבנים.

בית יד לבנים – בית הפקידות בראשון לציון
25

המדרשה לחקר חיבת ציון – בית זרובבל ושולמית חביב
הבית הוקם ב-1927 על ידי זרובבל חביב ושימש למגורי המשפחה. חביב היה פעיל ציבור וכיהן כראש המועצה המקומית בשנים 1939 – 1946. הוריש את ביתו להקמת מדרשה לחקר חיבת ציון ולפעילות חינוכית בנושא ציונות וארץ ישראל.

בית זרובבל ושולמית חביב בראשון לציון
26

בריכות ביל"ו
בריכות אלו נבנו ב-1912 בנקודה הגבוהה ביותר במושבה ונועדו לספק מים לתושבי המושבה. בנייתן התאפשרה על ידי מימון התושבים והלוואה מבנק אנגלו פלשתינה. בסיס הבריכות עשוי מאבני כורכר והמיכלים ממתכת.

ב-1939 הוקמה במקום משטרת היישובים העבריים ועל גג הבריכות הותקנה עמדת תצפית ואיתות.

מוגדר כאתר מורשת.

בריכות ביל"ו בראשון לציון
27

בית התווים – בית שמואל כהן
כאן עמד ביתו של האיכר שמואל כהן שהגיע למושבה ב-1887. שמו נודע כמי שהתאים לחן ששרו עגלונים ברומניה למילות "התקוה" של נפתלי הרץ אימבר.

עם השנים נהרס הבית המקורי ובמקומו הוקם בית דירות שמעקות המרפסות מעוצבים בצורת תווי "התקוה".

בית התווים במקום שעמד בית שמואל כהן בראשון לציון
28

רחוב נחמה
רחוב נחמה נקרא על שם תושבת העיר נחמה פוחצ'בסקי שהייתה איכרה, סופרת, פעילת ציבור ולוחמת למען זכויות הנשים במושבה ואף נבחרה לתפקיד יושבת ראש ועד המושבה (תפקיד עליו ויתרה).

הרחוב נסלל בהמשכה של כיכר המייסדים והוקמו בו מוסדות ציבור שונים (לדוגמה ב-1890 הקים הד"ר אהרן מאיר מזי"א בית חולים ברחוב).

בתקופה מסוימת היו תושבי האחוב עניים והרחוב כונה על שמם "רחוב המיליונרים". על שום עוניים של דייריו.

עם השנים רבו מוסדות דת ובתי הכנסת ברחוב.

רחוב נחמה בראשון לציון

שלטי זיכרון ושימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המודל לפיו נבנה השביל היה שביל החירות בבוסטון
  2. ^ חודש "שביל הראשונים" ההיסטורי באתר "ראשון נט", 1 ביוני 2010
  3. ^ מפת "שביל הראשונים" באתר המוזיאון